צא וראה עד כמה מידת צניעות מגעת

בת_דוסא:

אני רואה את האשכול הזה לראשונה וצר לי אבל אני מגיב בעצבים,
מגדולי החוליים של הציבור החרדי הוא היחס לנשים, אובייקטים מהלכים, או בעצם אובייקטות מהלכות, פשוט מבחיל איך אנשים יכולים לחיות כשחצי מהאוכלוסיה לא רק שהיא לא חלק מהחברה שלהם אלא גם בעצם מין סוג של מילה גסה ומגעילה,
מישהו שמע על הפסק של הרב אלישיב הממליץ בחום (ואולי גם אוסר) לילדות בנות יותר משלוש שנים שלא ישירו "מה נשתנה"? אם עד אז הערכתי אותו במובנים רבים מששמעתי הפסקתי,
המשגיח שלי לשעבר היה נשוי לאישה בת אחד מהמחנכים החשובים של בני ברק הקדמונה, פעם אחת כשהוא היה בישיבה לשבת הייתי אצלו בסעודה ואישתו היתה פשוט אנאלפביתית ויחסו אליה אכן היה כאל כזאת, שום דבר בעל ערך לא עניין אותה הוורטים הדלוחים שהוא אמר על הפרשה נגעו אליה כנגוע מזרח(י) בפוניבז', אישה רדודה חסרת כל אנושיות פשוטה,
אלא מאי? כשהוא דיבר איתי ועם אחרים על האישה הצדיקה שלו שעזרה לו ללמוד כל החיים היה משמע בבירור שאישתו היא מין עמוד פלדה מלא בתעצומות נפש ובחיבוטיה שבכל זאת עמדה בניסיון המר של הפרנסה ושל הנשיאה הבודדת בעול בזמן שבעלה הפליא בנו את צרחותיו המחרידות (כפשוטו),
היחס שלו בפועל אליה היה כמו מה שהיא באמת, אובייקט חסר ערך,
אני חושב שמנהיגי הציבור החרדי ייתנו את הדין -כפי אמונתם הם- על הרס חייהן של מאות אלפי נשים אומללות,
כשאני חושב על זה עכשיו זו סיבה שמספיקה כשלעצמה לעזוב את הציבור החרדי,
צר לי על סיגנון הכתיבה אבל אני נורא עצבני, המנהלים רשאים למחוק ללא כל נקיפות מצפון,

גוונא,

למחוק? אתה נורמלי? סוף סוף מישהו כותב כאן משהו מהלב, משהו בעל משמעות.
 לאחרונה חדלתי מלכתוב ולבקר בהיכל חשוב זה בגלל כמות המיימוניזם שהשתלט על הפורום הכל סכריני ומתוק ללא שום מסר,ללא שום אמירה חדה (כמובן שאני מכליל אבל זו תחושתי באופן כללי.).
אז אם אתה מדבר מתוך כאב וזה אף  מחזק את עזיבתך את העולם החרדי הרי שזה מנחם משהו.

שכוייעח,

גוונא

גם אני מצטרף לזה עם השם הלא ברור באידיש

"עם השם הלא ברור באידיש"

נאכאמלנישט=שוב פעם לא. שנית גמלא לא תיפול...

נאכאמלנישט,

אתה חושב שהפורום נהפך לסכריני?

דרך אגב, יש לי הרושם שיש פחות דיונים? או שאני סתם מדמיין?
פעם הייתי נכנס לנגרר להרבה גלישה. היום זה לא קורה. לא יודע למה.

אבל עדיין יש כאן דיונים מעניינים.
במיוחד נהניתי מהדיון על "נאחז בסבך" שבו דוד אסף ועוד שתי חוקרים חבדיים חשובים באו והשקיעו הרבה במענה ודיון (רק חבל ש"הלבן" שם הרגיש מחויב לעלוב בדוד אסף, מה שקטע את הויכוח הישיר בין שתי הגישות)

גוונא,
איני יודע מיהו המשגיח שלך ומיהי אשתו, אבל במעט כרותי עם הצבור החרדי אני מתרשם שלהיפך, הבנות עולות על הבנים, והפלא הוא שלמרות זאת האידיאל של בת בית יעקב הוא להנשא לבן תורה.

אינני אומר שהבנים עולים על הבנות, ייתכן בהחלט במקרים רבים שהבנות עולות עליהם,
אני רק אומר שהבנות מושפלות ומוחנקות בצורה מחרידה ואפילו בת שהתחנכה בחינוך הטוב ביותר שבציבור החרדי וגדלה אצל המחנך הדגול פלוני אחרי תהליך כזה של חנק לא נשאר ממנה הרבה,
אסוסיאציה, ראיתי אתמול צילום קצרצר של רון ארד ורואים את הייאוש המוחלט על הפנים שלו, את חוסר התוחלת והתקווה שאולי איי פעם ישחררו אותו, הדימוי הראשון שקפץ לי בראש היה של איזשהי אישה חרדית,

"גן עדן לנשים",
שאלה: מוזכר בגמרא שבגן עדן יישבו וילמדו תורה, ומה יהיה בחלקה של האישה שלא לומדת תורה? ואם תלמד איך תדע ללמוד, הרי מי שלא למד תורה בעוה"ז לא יידע ללמוד בעוה"ב?
תשובה: איש ואשתו הינם מהות אחת והאשה תהנה ממה שלמד בעלה, ואשה שלא זכתה להינשא תהנה מאור המעשים הטובים שעשתה שכולם ספוגים בתורה,
בברכה, מרדכי דוד נויגרשל,
"והאשה תהנה ממה שלמד בעלה", איך בדיוק?
"אור המעשים הטובים... שכולם ספוגים בתורה", התחמקות אלגנטית למדי,

גם אני גר בשכונה חרדית ונראה לי שהגזמת.

בעל בעמיו,
אם התכוונת אליי אני חוזר ואומר שברור שלא כל הנשים החרדיות נראות ככה, אבל אגיב בשתי צורות,
קודם כל יש נתח אדיר שכן חי ככה מקרב הנשים,
וחוץ מזה, זה האידיאל, אף אישה לא שלמה עם עצמה כל עוד בעלה הוא לא גדול הדור,

גוונא
 אתה כותב: מוזכר בגמרא שבגן עדן יישבו וילמדו תורה.                              ללמוד אני רוצה איפה הגמרא הזו.
מספרים כי האדמור הזקן בעל האמרי אמת. ביקר בעירו של החפץ חיים. והוזמן או הזמין את עצמו אל החפץ חיים לארוחת לייל שבת קודש. אבל ביקש שהיות והוא מקפיד מאד לא לאכול על שולחן אחד עם נשים. שאשתו של החפץ חיים לא תשב אתם לשולחן באותה ארוחה.
ענה  החפץ חיים שכנראה שהאדמור יאכל את ארוחת השבת במקום אחר.

ומסיפור למעשה שראיתי: הרבנית כהנאמן אשתו של ראש ישיבת פונוביץ. היתה נוהגת להסתובב בארוחות  בין בחורי הישיבה  ושואלת עם הכל בסדר? ומשוחחת אתם שיחת אם בית.. אחד מהפרומים מבין התלמידים אמר לרב כהנאמן: ש דוס פאסט ניט.  ענה לו הרב שהוא יכול לחפש לו ישיבה שלא נוהגים כך.

ירוחם

ברוכים השווים