|
|
| נשלח ב-8/3/2006 18:52 |
 |
| |
בס"ד
ראשית כל ברצוני להבהיר שאין אני מבין גדול בכל המספרים שנמסרו כאן....
מה עוד שאיני מנסה לחשב את תאריך הקץ לפי מספרים כאלה או אחרים....
אבל מאחר ואני עוקב אחר הדיון שנערך באשכול זה כבר מספר ימים רציתי לעזור מהידוע לי לכל אלו המבנים במספרים אלו ובקיאים בסדר המאורעות לפי סדר התרחשותם....
אז ככה בחיפוש מהיר בתוכנת דילוגים מצאתי את צירוף השנה הנוכחית: התשס"ו רק בפרק ח' בספר דניאל בדילוגים של 53......
מעיון בפרק זה ומקריאה של המפרשים השונים לפרק מצאתי מידע שאולי יכול לעזור בהבנת הפסוק שמופיע בסוף הספר....
להלן הפסוקים השונים והפירושים....(אך אני ממליץ שתקראו את כל הפרק עצמאית) לעניות דעתי בפסוק יד יש רמז גדול ראו את הפירוש שמובא להלן...
יא וְעַד שַׂר-הַצָּבָא, הִגְדִּיל; וּמִמֶּנּוּ הרים (הוּרַם) הַתָּמִיד, וְהֻשְׁלַךְ מְכוֹן מִקְדָּשׁוֹ. יב וְצָבָא תִּנָּתֵן עַל-הַתָּמִיד, בְּפָשַׁע; וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה, וְעָשְׂתָה וְהִצְלִיחָה. יג וָאֶשְׁמְעָה אֶחָד-קָדוֹשׁ, מְדַבֵּר; וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ לַפַּלְמוֹנִי הַמְדַבֵּר, עַד-מָתַי הֶחָזוֹן הַתָּמִיד וְהַפֶּשַׁע שֹׁמֵם--תֵּת וְקֹדֶשׁ וְצָבָא, מִרְמָס. יד וַיֹּאמֶר אֵלַי--עַד עֶרֶב בֹּקֶר, אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת; וְנִצְדַּק, קֹדֶשׁ. טו וַיְהִי, בִּרְאֹתִי אֲנִי דָנִיֵּאל--אֶת-הֶחָזוֹן; וָאֲבַקְשָׁה בִינָה, וְהִנֵּה עֹמֵד לְנֶגְדִּי כְּמַרְאֵה-גָבֶר. טז וָאֶשְׁמַע קוֹל-אָדָם, בֵּין אוּלָי; וַיִּקְרָא, וַיֹּאמַר, גַּבְרִיאֵל, הָבֵן לְהַלָּז אֶת-הַמַּרְאֶה. יז וַיָּבֹא, אֵצֶל עָמְדִי, וּבְבֹאוֹ נִבְעַתִּי, וָאֶפְּלָה עַל-פָּנָי; וַיֹּאמֶר אֵלַי הָבֵן בֶּן-אָדָם, כִּי לְעֶת-קֵץ הֶחָזוֹן. יח וּבְדַבְּרוֹ עִמִּי, נִרְדַּמְתִּי עַל-פָּנַי אָרְצָה; וַיִּגַּע-בִּי--וַיַּעֲמִידֵנִי, עַל-עָמְדִי. יט וַיֹּאמֶר הִנְנִי מוֹדִיעֲךָ, אֵת אֲשֶׁר-יִהְיֶה בְּאַחֲרִית הַזָּעַם: כִּי, לְמוֹעֵד קֵץ. כ הָאַיִל אֲשֶׁר-רָאִיתָ, בַּעַל הַקְּרָנָיִם--מַלְכֵי, מָדַי וּפָרָס. כא וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר, מֶלֶךְ יָוָן; וְהַקֶּרֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בֵּין-עֵינָיו, הוּא הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן.
עד כאן הפסוקים הרלוונטים ולהלן הפרושים הרלוונטים.....
פסוק יא' וְעַד שַׂר-הַצָּבָא, הִגְדִּיל; וּמִמֶּנּוּ הרים (הוּרַם) הַתָּמִיד, וְהֻשְׁלַךְ מְכוֹן מִקְדָּשׁוֹ
רש"י
ועד שר הצבא - הוא בית המקדש שהוא ביתו של הקב"ה שר הצבא כלפי הקב"ה חרף
וממנו הורם התמיד - ועל ידי גדודיו וחילותיו ששלח לירושלים בטל התמיד ששלח שם נירון קיסר שר צבאו כמ"ש רז"ל במס' גטין ובגוריון
מצודת דוד
ועד שר הצבא הגדיל - התגדל עצמו לחרף כלפי מעלה שהוא שר צבא ישראל
וממנו - ע"י חיילותיו וגדודיו נסתלק התמיד לבל הקריבו על מזבח ה'
והושלך - על ידו הושלך מכון מקדשו של שר הצבא ר"ל שרפה באש
מצודת ציון
הורם - ל' הרמה וסלוק
מכון - מלשון כן ובסיס
פסוק יב'
וְצָבָא תִּנָּתֵן עַל-הַתָּמִיד, בְּפָשַׁע; וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה, וְעָשְׂתָה וְהִצְלִיחָה.
רש"י
וצבא תנתן על התמיד בפשע - וזמן מועד נתן להיות התמיד מסולק בשביל פשע שומם היא ע"ג כלומר שתהא ע"ג נתנת בירושלים תמורת התמיד וכן היא קרויה בספר הזה בכמה מקומות שנאמר עד מתי החזון התמיד והפשע שומם ואומר מעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שומם
וצבא - זמן כמו הלא צבא לאנוש עלי ארץ (איוב ז)
ותשלך אמת ארצה - תורת אמת השפילה
מצודת דוד
וצבא - זמן קצוב תנתן על התמיד להיות מסולק בעבור הפשע הנתון תחתיו בירושלים (העכו"ם תקרא פשע כי מפשעת אנשים)
ותשלך - תשפיל תורת אמת עד לארץ
ועשתה - תעשה כל חפצה ותצליח
מצודת ציון
וצבא - זמן קצוב כמו הלא צבא לאנוש (איוב ז')
פסוק יג'
וָאֶשְׁמְעָה אֶחָד-קָדוֹשׁ, מְדַבֵּר; וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ לַפַּלְמוֹנִי הַמְדַבֵּר, עַד-מָתַי הֶחָזוֹן הַתָּמִיד וְהַפֶּשַׁע שֹׁמֵם--תֵּת וְקֹדֶשׁ וְצָבָא, מִרְמָס.
רש"י
אחד קדוש - אחד מן המלאכים
ויאמר אותו המלאך לפלמוני - הרי תיבה זו כשתים לפלוני אלמוני ותרגם יונתן בן עוזיאל בספר שמואל כסי וטמיר כמו כי יפלא ממך דבר, אלמוני אלמון מבלי שם שלא פי' לו מהו ומה שמו
לפלמוני המדבר - למלאך שהיה מדבר וגוזר גזירות וצבא המועד תנתן על התמיד בפשע
עד מתי החזון - הזה אשר על התמיד להיות מסולק והפשע השומם יהיה נתון תחתיו פשע שומם ע"ג שהיא כאבן דומם
שומם - ל' אלם ומשותק כמו אשתומם כשעה חדא (לעיל ג) ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם כמו אלם (יחזקאל ג)
תת וקדש וצבא מרמס - לתת את מכון המקדש ואת צבא השמים אשר הפיל לארץ מרמס לרגליו כמו שכתוב למעלה ותפל ארצה מן הצבא ומן הכוכבים
וקדש וצבא - וי"ו יתירה והרבה כאלה במקרא נרדם ורכב וסוס (תהילים עו) ואף בלשון בני אדם יש מדברים כן
מצודת דוד
אחד קדוש - ר"ל מלאך אחד קדוש
לפלמוני המדבר - ר"ל להמלאך המדבר הדברים האלה
החזון התמיד - רצה לומר עד מתי יהיה החזון הזה אשר על התמיד להיות הוא מסולק והעכו"ם המשותק כאבן דומם יותן תחתיו
תת וקדש - עד מתי יותן עם קדוש וצבא השמים למרמס הרגל
מצודת ציון
לפלמוני - היא מלה מורכבת מפלא ואלם ופלא הוא ענין מכוסה כמו כי יפלא ממך (דברים יז)ואלם ר"ל לא ידובר בו ועל כי היה שמו נעלם ממנו אמר לפלמוני
שומם - משותק כמו משמים בתוכם (יחזקאל ג)
וקדוש - וי"ו יתירה
פסוק יד'
וַיֹּאמֶר אֵלַי--עַד עֶרֶב בֹּקֶר, אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת; וְנִצְדַּק, קֹדֶשׁ.
רש"י
עד ערב בקר אלפים וג' מאות - ראיתי פתר בשם רבינו סעדיה לדבר וכבר עבר ופתר עוד עד ערב בקר עד שיבוא אותו הערב שנאמר בו והיה לעת ערב והיה אור ובטוחים אנו כי דבר אלהינו יקום לעולם לא יופר ואני אומר כי הערב והבוקר האמור כאן גמטריא הוא ויש סמך לדבר משני טעמים האחד שיהא חשבון זה מכוון עם חשבון אחר שבסוף הספר, והב' שאמר גבריאל לדנייאל למטה בענין ומראה הערב והבקר אשר נאמר אמת היא, ואם לא רמז החשבון הוא תלוי למה חזר וכפל אותו לומר אמת הוא, והחוזה נצטוה לסתום ולחתום הדבר ואף הוא לא נגלה בל' סתום וחתום ואנו נוחיל להבטחת מלכנו קץ אחר קץ ובעבור קץ הדורש נודע כי טעה במדרשיו, והבא אחריו יתור וידרוש דרך אחרת יש לפתור ערב ובקר בגי' ה' מאות ושבעים וארבע ועוד אלפים ושלש מאות הרי אלפים וח' מאות וע"ד
ונצדק קדש - יכופר עון ישראל לבטל גזרות מדרסן ומרפסן מאז גלו גלות ראשונה למצרים עד יגאלו ויושיעו תשועת עולמים במלך משיחנו וחשבון זה כלה לסוף אל"ף ור"ץ מיום הוסר התמיד והוא שנאמר בסוף הספר ומעת הוסר התמיד כדי לתת שיקוץ שומ' ימים אלף ור"ץ יהיה ולא יותר שיבא המלך משיחנו ויסיר שקוץ השומם והתמיד הוסר ו' שנים לפני החורבן ב"ש והעמיד צלם בהיכל ויום י"ז בתמוז היה ששרף אפוסטמוס את התורה ובטל את התמיד והעמיד צלם בהיכל כמו ששנינו במסכת תענית, ושש שנים שכתבתי אין בידי ראיה מפורשת אך יש ראיה ששבוע שלם לא בטל התמיד לפני החורבן שכן ניבא דנייאל על טיטוס (לקמן ט') וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה כלומר מקצת השבוע שלפני החורבן יבטלו הקרבנות כך מפורש למטה בענין נחזור על הראשונות כיצד מכוון חשבון ערב ובקר אלפים ושלש מאות מיום רדת ישראל למצרים להיות כלה לסוף אלף ור"ן ליום שהוסר התמיד, ר"י היו במצרים ד' מאות ושמונים מיום צאתם עד ויבן הבית ד' מאות וי' היה הבית וע' שנה גלות בבל וד' מאות וכ' בית שני תן עליהם אלף ור"ץ של קץ הימים הרי אלפים וח' מאות צא מהן ו' שנים שהוסר התמיד לפני החורבן שלא מנה הכתוב אלף ור"ץ אלא למעת הוסר התמיד הרי לך חשבון ערב ובוקר ואלפים וג' מאות עוד נוסף בחשבון אשרי המחכה ויגיע לקץ הימים מ"ה שנה יתרים על אלף ור"ץ יש לומר על חשבון הראשון יצא המלך המשיח ויחזור ויתכסה מהם אותם מ"ה שנים ורבי אליעזר הקליר יסד (בסילוק יוצר של פרשת החודש) ביסוד שירו שבועים ששה הרי מ"ב, וי"ל הג' שנים שלא באו לחשבון שבוע לא מנה ואני מצאתי כך במדרש רות שעתיד מלך המשיח להתכסות מ"ה שנים לאחר שיגלה ומביא ראיה מן המקראות הללו
מצודת דוד
ויאמר אלי - עם כי שהמלאך שאל השיב אמריו אלי ואמר עד ערב בקר ר"ל עד הערב שנאמר בו והיה לעת ערב יהיה אור (זכריה יד)
אלפים ושלש מאות - והיא תהיה בשנת ב' אלפים ושלש מאות אבל לא ידענו מאיזה זמן מתחיל החשבון והוא סתום וחתום ובבוא הגואל ב"ב אז נדע ברור מוצא הדבר אשר רמוזה בו מאיזה זמן מתחיל החשבון הזה וכמ"ש בסוף הספר כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ
ונצדק קדש - ואז עם קדש ימצא צדקה וחסד ותבוא הטובה המיועדת
עד כאן הפירושים הרלוונטים.....שימו לב שהמילה שושן הבירה מוזכרת בראש הפרק ובנוסף המילה פורים קיימת בפרק זה בדילוגים של (99-) כאשר האות הראשונה נמצאת בפרק ט' מומלץ לקרוא גם אותו.....
מקווה שבעזר השם נזכה לראות את פני משיח צדקנו ללא קשר אם הוא אשכנזי או ספרדי העיקר שיהיה יהודי שמקובל על הבורא הקדוש....
תוקן על ידי - wisdomawid - 08/03/2006 18:53:17
תוקן על ידי - wisdomawid - 08/03/2006 18:59:08
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2006 15:51 |
|
| |
אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה:
הפסוק הנ"ל הוא אחד מתאריכי הקץ הסתומים
בדניאל יב',יב
פסוק זה ,נחלקו בו המפרשים כמו ב 1290 האם מדובר בימים או שנים.
על כל פנים מצאתי רמז מעניין
אולי מכאן אמרו שאין ראש ממשלה אחרי שרון וכו'
אריאל שרון= 798
משה קצב=537
798+537=1335
אולי זה בא לרמוז שהמשיח יבוא בתקופת אריאל שרון ומשה קצב והם יהיו המנהיגים האחרונים לפני ביאת המשיח .
תוקן על ידי - venisss - 09/03/2006 15:50:14
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2006 15:58 |
|
| |
כאמור חצי מועד זה 60 בגימטריה ועוד ו של 6
"בשנת ה66 יתגלה מלך המשיח בארץ הגליל"
עפ שבזהר התכוונו לשנת תרסו
אני משער שהם טעו בתאריך אבל לא בחישוב ה66...
והשנה היא כרגע תשסו שמסתימת ב66.
מה שמדהים הוא שבזהר גם מדגישים שש שנים אחדות
ועוד חצי והרי לנו: תשרי חשון כסלו טבט שבט אדר
אדר הוא בדיוק בחצי.
למי שמעונין שיעין בספר הזהר עם לשון הקדש ספר א עמוד 98
שבת שלום.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2006 16:10 |
|
| |
אגב,
האות ו' בהתגלות תמשיך להתגלגל כך:
באלף הששי בשנה ששית בחודש ששי
ביום ששי בשעה ששית בדקה ששית.
תוקן על ידי - ELAN - 10/03/2006 16:10:58
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2006 12:33 |
|
| |
על כל העיל נאמר: " תיפח רוחם של מחשבי קיצים".
אולי תפסיקו לטעת תקוות שווא ומדוחים בנפשם של יהודים אומללים?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2008 01:36 |
|
| |
בס"ד
בחרתי להעתיק את דבריו של ידידי משכבר הימים הרב משה ארז דורון, כדי לרענן את ההשקפה אתה צריך להתבונן על סוגיית "משיח וההתמהמהות"...
הדברים לקוחים מפורום אתר "לוחמי התמורות" סיפרו החדש של הרב דורון הי"ו.
מה הולך לקרות בביאת המשיח? - 2008/01/11 06:29
רציתי
לשאול שאלה לגבי הצפיה לביאת המשיח, שידוע שזה אחד מעיקרי האמונה, ושכל
יהודי צריך להתפלל ולצפות למשיח. לי באופן אישי קשה קצת בענין זה מכיון
שידוע שלפני ביאת המשיח יהיו צרות גדולות (ויתכן שאנחנו כבר בתחילת זמן
זה) וגם תהיה מלחמת גוג ומגוג, ורק שליש מהעולם ישארו בחיים. וכמו כן, גם
מעם ישראל לא כולם יזכו לכך רק מי שבאמת ראוי. ומי אמר שאני ומשפחתי אכן
ראויים? ואולי לא נזכה? וגם כל הצרות והמלחמות שצריך לעבור עד שתבוא
הגאולה כל זה מפחיד אותי, ולכן כשאני מתפלל לביאת המשיח אני לא מרגיש בלב
שלם שאני אכן מצפה לכך.
בשכלי אני מבין שיהיה טוב לעם ישראל בכלל אך ברגש קשה לי להתפלל על דבר שהוא כביכול קשה וכרוך בסבל ואולי לא אזכה לו.
אני מאוד מבקש שהתשובה תהיה לא לגבי עם ישראל בכלל אלא תשובה שתסביר לי בתור יחיד.
בתודה מראש, ובברכה,
משה ז. י.
בני-ברק
תשובת הרב משה ארז דורון נ"י.
לפני
שאתייחס לשאלתך החשובה, מן הראוי היה להעמיד כמה מדברייך על דיוקם, כתבת
כך: "ידוע שלפני ביאת המשיח יהיו צרות גדולות, וגם תהיה מלחמת גוג ומגוג,
ורק שליש מהעולם ישארו בחיים, וכמו כן גם מעם ישראל לא כולם יזכו לכך רק
מי שבאמת ראוי", וכו'.
הדברים בהחלט לא מדויקים. פסוקים רבים בנביאים
ובדברי חז"ל מתארים את תהליך הגאולה והמאורעות הקודמים לה, אולם גם לאחר
העיון בכל אלו עדיין אין הדברים ברורים כל צרכם עד שהרמב"ם בעצמו, בעסקו
בסוגיה זו, מסכם אותה למעשה במילים הבאות: "וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא
ידע אדם איך יהיו עד שיהיו" (יד החזקה, שופטים, הלכות מלכים פרק י"א סעיף
ב'). יתכן שמלחמת גוג ומגוג כבר היתה, יתכן שהיא מתרחשת עתה אבל מבחינה
רוחנית (לא שזה מנחם), יתכן שעוד דקות ספורות יתהפך עלינו הגלגל לטובה
וישועות עצומות יתגלו בכל פינה. הכל אפשרי, אבל בדבר אחד אין כל ספק:
האופן שבו יתרחשו הדברים תלוי רק בנו! אם נוסיף בתשובה, בתפילה ובמעשים
טובים, "נתרום" את כוחנו הרוחני לגאולה באופן של חסד, ואם נתרפה וניפול
לזרועות היאוש וההרגל, יתכן שאנו מחזקים בזה את כח הגאולה באופן של דין,
חלילה.
גם בענין "לא כולם יזכו לכך" אתה טועה. הבטיחנו ה' על ידי
נביאיו בפסוקים רבים מספור, שהוא עתיד לגאול אותנו כולנו, כ-ו-ל-נ-ו, בלי
יוצא מן הכלל. בין בחסד ובין בדין, עתידים ישראל לעשות תשובה, וכמו שמבטיח
הנביא יחזקאל, בדבריו הנרגשים לעם: "כה אמר ה' אלוקים: הנני אני ודרשתי את
צאני. מכל המקומות אשר נפוצו שם ביום ענן וערפל. אני ארעה את צאני ואני
ארביצם נאום ה' אלוקים. את האובדת - אבקש, ואת הנידחת אשיב, ולנשברת
אחבוש, ואת החולה אחזק" (יחזקאל ל"ד פסוקים י"א, ט"ז).
הכל יתוקן. הכל,
בסופו של דבר, יבוא על מקומו בשלום, כל נשמה, כל גוף, כל משפחה וכל שבט.
והמנהיג של כל התהליך המופלא הזה יהיה כמובן המשיח שלו אנו מצפים.
"והקמותי עליהם רועה אחד ורעה אתהן, את דוד עבדי, הוא ירעה אותם והוא יהיה
להם לרועה ואני ה' אהיה להם לאלוקים ועבדי דוד נשיא בתוכם, אני ה' דיברתי"
(יחזקאל ל"ב פסוקים כ"ג - כ"ד).
עבודתנו, אם כן, בדור שהוא לכל
הדעות עקבו של משיח, היא להתכונן לביאתו. לצפות לו עד כלות. ברור שמי שחש
עצמו אובד דרך, נידח, נשבר וחולה, כלשון הנביא, וודאי מצפה יותר לבואו של
הרועה שיבקש אובדים ישיב נידחים, יחבוש נשברים וירפא חולים. אולי פשר
הצרות הפוקדות אותנו, (מלבד כל הסיבות השמורות ליודע תעלומות) באות להזכיר
לנו, לנו שומרי מצוותיו ויודעי תורתו, עד כמה גם אנו אובדים; עד כמה
נפוצנו גם אנו ב"יום ענן וערפל" לדרכים לא טובות, למנהגים קלוקלים,
לשטחיות ורדידות דעת ולב.
תאמר: הכל טוב ויפה, אבל אני שאלתי על המחיר,
מהו המחיר שצריך כל אחד לשלם, ומנין יקח את הכח לשלם אותו, עבור ביאת
הגואל? הרי כך, בעצם, שאלת: "וגם כל הצרות והמלחמות שצריך לעבור עד שתבוא
הגאולה, כל זה מפחיד אותי"...
המחיר, כאמור, תלוי בנו. נשתפר - ירד
המחיר, נידרדר - יעלה, אבל מחיר יש בכל מקרה, ובזה אתה צודק. ולא בכדי
תיארו חז"ל את תהליך החושך הקודם לאור הגאולה במילים "חבלי משיח".
אבל
דווקא הגדרת היסורים במילה "חבלים" היא היא שנותנת מענה לשאלה היותר
חשובה, מנין ניקח כח לשלם אותו? למה שנרצה, בעצם, שזה יקרה, אם זה כרוך
ביסורים?
"כמו הרה תקרב ללדת, תחיל תזעק בחבליה כן היינו מפניך ה'"
מתאר הנביא את זמן הגאולה (ישעיהו כ"ו פסוק י"ז) ומוסיף (פסוק י"ח):
"הרינו חלנו, כמו ילדנו רוח". ומבאר המהר"ל (נצח ישראל פרק ל"ו): "כמו שכל
הפסד הוא שינוי, כך כל הויה שינוי בעולם, והוא ניקרא חבלי משיח. וניקרא
"חבלי" כמו שהאשה יגיע לה חבלים מפני השינוי של הוית הולד הבא לעולם, שכל
הויה הוא שינוי ומצד ההויה החדשה הוא שינוי. וכך כאשר יצא לפועל ענין חדש,
הוא עולם המשיח... ודבר זה הוא שינוי בודאי, ולפיכך יהיה חבלי משיח, כי
כמו אישה כאשר יצא הולד לעולם יש לה חבלים".
עומדים אנו לפני שינוי
מציאות העולם באופן מהותי ביותר. שינוי זה, מבאר המהר"ל, כרוך בהכרח בחבלי
לידה. צער הלידה אמנם גדול, אבל משיצא הולד לאויר העולם, כמו כל ולד, תחוש
גם אימו, דהיינו אנחנו, שבשביל תינוק כזה כדאי היה כל הסבל שקדם לבואו.
ושוב
נחזור לנמשל. תיתכן בודאי לידה קלה ומהירה (גאולה בחסד) או חלילה קשה
וארוכה (גאולה בדין) והכל תלוי בתפילות ובמעשי היולדת והקרובים לה, דהיינו
אנו כולנו!
וכך כתב אודות סוגיה זו ה"מאור עינים" (פרשת "כי תשא"):
"דרך משל - כשהאישה רוצה לילד הוולד ובוודאי יהיה לה תענוג גדול אחד שתלד
הוולד, אך קודם שתבוא אל התענוג יש לה צער וחבלי לידה... וזה נקרא "חבלי
משיח".
ומבאר המלבי"ם (על חבקוק ג' פסוק ט"ז) שאדרבא, ככל שירבו חבלי
הלידה סימן ואות הוא כי הולכת היא ובאה כלשונו "כי ישראל יהיה קבלה בידיהם
שאי אפשר שיגאלו רק מתוך צרות גדולות ורעות, שהם חבלי משיח שידמו כחבלי
יולדה שכל שיגדלו החבלים כן תגדל התקווה כי הישועה קרובה שיוולד הוולד כמו
כתוב "כמו הרה תקרב ללדת, תחיל תזעק בחבליה... הרינו חלנו כמו ילדנו רוח",
שבעת הצרות הגדולות יולד אצלם רוח תקווה וביטחון שהצרות הם סימן התשועה
והגאולה".
ועדיין קשה, מהו בדיוק אותו "וולד", מהו בדיוק אותו אושר
מקווה של הגאולה שבעבורו כדאי לסבול הכל? בדיוק בנושא זה מצאנו דיון בין
חכמי ישראל (תלמוד בבלי מסכת סנהדרין צ"ח) "אמר עולא: ייתי ולא אחמיניה"
(יבוא משיח ולא אראנו) וכן אמר רבה ייתי ולא אחמיניה, (ולעומתם) רב יוסף
אמר: ייתי ואזכה דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה" (יבוא ואזכה לשבת בצל צואת
חמורו) ומפרש רש"י: "ובלבד שאראנו".
מפחד הצרות והנסיונות שיקדמו לבוא
המשיח, מפחד חבלי משיח, מעדיפים אפילו ענקי עולם כעולא וכרבה לא לחיות
בתקופה זו. אולם רב יוסף לעומתם, למרות אותם חבלים וקשיים, מאחל לעצמו
לחיות בתקופה זו, ואפילו יזכה רק "לשבת בצל צואת חמורו של משיח". שאין לך
הגדרה של שפלות ונמיכות גדולה מזו.
כל זה בתנאי אחד, כלשון רש"י: "ובלבד שאראנו". ונשאלת השאלה: מה יש שם לראות?
מבאר
המהר"ל (נצח ישראל פרק ל"ו) פירוש דעת רב יוסף שאמר "ייתי ואחמיניה ואשב
בצל יציאת החמור שלו. כי העולם הזה גשמי ביותר, ועולם המשיח יהיה נבדל
יותר. נאמר שאם לא אפשר לי להיות עם המשיח ולהיות עמו, רק אשב ואשתתף
במדרגה הפחותה, אם אשתתף בזה די לי, שגם בזה יקנה האדם מעלה עליונה, במה
שהוא בדור עם המשיח, ויקנה מעלה האלוקית. שהרי העולם הזה, המעלה הגדולה
שלו, אינו שוה למעלה הפחותה שהיא בתכלית הפחיתות (בעולמו) של משיח"!
_________________
http://blog.tapuz.co.il/infinitum888
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2008 12:47 |
|
| |
למרדכי - טוב שהקפצת את המאמר הזה, שכן ראינו שלא התגשמו הנבואות על שנים 2006-2007...וזה עוד בלי להזכיר את אי הדיוקים הגסים, עיגולי הפינות הצורמים וכיפופי העובדות כדי שיתאימו לחזון המתמטי
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2008 13:44 |
|
| |
בס"ד
בדיוק לשם כך עשיתי זאת ידידי, ועוד יותר מזה, בדיוק לשם כך, לא נתתי במשך השנים ליצור כאן אשכולות מיותרים
(כפולים באותו נושא)כדי שאפשר יהיה לעקוב אחרי דברים.
עם סוג מעקב שכזה, אפשר בהחלט לעבור על המון מהדברים שכבר כתובים כאן שחור על גבי לבן
[לפעמים גם באדום :)] וללמוד המון....!!!
תודה על ההערה תשבץ...
_________________
http://blog.tapuz.co.il/infinitum888
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2008 18:09 |
|
| |
הרי לכם תגובתי על דבריכם מרדכי וחובב :
לקורא הדברים הממוצע שאינו מרבה לחשוב עלול להתקבל הרושם כאילו
שמרדכי חובב והרב ארז דורון הם אלה שחפצים בגאולה מתוך חסד ורחמים ושלא ידח ממנו נידח
ואילו המייחל 'וחבר מעריציו' רוצים ...איך לומר , משהו קצת אחר אולי , לא יזיק קצת דם ואש ותימרות עשן .
טעות קשה הינכם טועים .
נכון הוא שאינני טיפוס אופטימי מטבעי , אך ברגע שהדבר נוגע להבנת מקורותינו הקדושים
אודות אירועי אחרית הימים טעות קשה יטעה מי שיחשוב שאני מבין או מסביר את הדברים
כפי נטיותיי ורצונותיי .
אין לי כל בעיה לקחת טענה טענה ממאמרו של הרב ארז דורון ולהראות שאין הבנתו נכונה במקרה זה .
האמינו לי שכך הוא . בכתיבה הדבר ידרוש הרבה מאמץ , בע"פ הרבה פחות .
ובקשר ל'נבואות' של השנתיים האחרונות שלא התקיימו ...
צריך לדעת דבר אחד , חישובי הזמן הם אך ורק על אחריותי בלבד , משום שבמקורות
הרי לא מוזכר מתי יקרה אירוע מסויים , הדברים הרי נכתבו לפני אלפי שנים .
אוקיי ..אז טעיתי כשצפיתי שאירוע מסויים יקרה בעוד כך וכך זמן ולא קרה , אז מי שנוח לו
לחשוב שהדברים אינם רציניים ולא לעשות את ההבחנה בין נקודת הזמן שבה אמורים להתחיל
האירועים לבין האירועים עצמם [ בטח כאשר אין שום התייחסות קונקרטית במקורות למועד תחילת האירועים
וכל איזכורי הזמן מתחילים אך ורק לאחר תחילת האירועים ] ולשפוך את התינוק עם המים..
שיבושם לו .
מעניין , האם גם לנבואות אופטימיות הספוגות בחסד ורחמים מתוקות מדבש ונופת צופים שאיכזבו משהו במועד התגשמותן היו מתייחסים כך בביטול ...
נחשוב רגע...הרי זה שרואה את המקורות במשקפיים אופטימיות עטופות בחסד ורחמים ...האם אין הדבר
מעיד כי זהו רצונו ושאיפתו הרבה יותר מאשר זה שרואה את הדין והאסונות ?
אלא אם כן נחשוב את השני כשונא ישראל החפץ ברעתם...אתממה .
ולמה להתעלם מנקודה כ"כ מרכזית וחשובה ?
הרי למיטב ידיעתי נראה לי שאני היחיד בדור [ לפחות בין אלה שקולם נשמע ] שאומר וחוזר ואומר
שאין לנו מה לדאוג מהפצצה האיראנית משום שהיא אינה מיועדת לנו .
בעוד שכל קול אחר שנשמע בנושא רק מעלה את מפלס החרדה והפחד לשיאים חדשים ...
וזה עוד לפני שהם השיגו אותה בכלל !
למה על זה אני לא שומע התנגדות לפחות כמו בסוגיות הפסימיות ?
עוד דוגמא , למה לא נרשמה התנגדות כאשר 'העזתי' לומר הפך דברי צדיק גדול כהרב סעדיה נחמני
זצ"ל שאמר על קוריאה וסיאול שהם עתידים 'להגיע לפה'...ומהם צפוי לנו אסון וכו'...ואני אמרתי
שאכן צפויה שם מלחמה אך היא ממש לא קשורה אלינו ?
התשובה הערומה היא : את הבריות [ לא כולם כמובן ] מעניינת האמת רק כשהיא נוחה ומתאימה להם .
רק כאשר היא עולה בקנה אחד עם מידותיהם שאיפותיהם ורצונם .
אך כשהיא לא ממש כזו...נו נו .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2008 19:22 |
|
| |
בס"ד
ידידי החביב והצעיר "המייחל".
אתה כנראה אינך מבין דבר מאד בסיסי.
היחיד שמדבר כאן אישית לגופם של כותבים זה אתה,
ולא רק שהנך מייחס כאן לכותבים דברים שנמצאים רק דרך עיניך, אלא אף הנך מסביר את "עצמך" ולא את דבריך.
הואיל ואני מבין שכשם שפרצופיהם שונים וכו', הרי שברור לי שפשוט זהו סוג הראיה שמוביל אותך לראות דברים רק מהזוית המאד צרה שבה אתה מתבונן על דברים, ואין לך כל צורך להפגע, כי אין לי כל כוונה לפגוע בך, ואע"פ שידועה לי רגישותך מנסיון העבר בהתדיינות עמך, הכרעתי בכל זאת לכתוב את הדברים הואיל ואתה בעצמך מעלה כאן את אפשרות הדיון בהם.
אשר על כן, עצתי לך, להפסיק לנסות לנתח, מי אומר נכון או לא ולחלק ציונים אישיים (ארז דורון, חובב וכו')
ולהתרכז בלהגיד את מה שישי לך ותו לא, תן לקוראים המספיק מבוגרים של הפורום הזה, לקרוא את דבריך, ואת שאר הדברים הזורמים בו ולהחליט איזה ציון הם נותנים , ולמי.
תודה.
_________________
http://blog.tapuz.co.il/infinitum888
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2008 23:00 |
|
| |
למייחל היקר
האשכולות האחרונים שהוספת נתנו לפחות לעניות דעתי, משב רוח רענן לפורום ונראה לי שעוד מצופי הפורום מרגישים כך שכן המשותף לכולנו הוא היותנו "מייחלים" כל אחד כפי סגנונו הידע שלו וכו וכו
לא שמתי לב שהדברים שאליהם הגבת כוונו דווקא אליך אבל אולי זו רק חוסר תשומת הלב שלי לפרטים
לדעתי יש צדק בדברי מורדכי על כך שעדיף להישאר ברמה העניינית ולא האישית
אנא המשך להנעים את שהותנו בפורום ולהפוך אותנו קצת יותר "מייחלים" שהרי זו ודאי אחת מהסיבות המרכזיות שאני לפחות כל כך אוהב את הפורום הזה כדי למקד הראיה יש צורך בשתי עיניים ימנית ושמאלית כך נוצרת היכולת לאמוד מרחק מיקום מדויק וכו של העצם שמתבוננים בו יש צורך בשתי הזויות כדי לראות לעומק
עדיף לשתי העיניים להביט קדימה לעבר היעד ולהעביר הנתונים כפי שנראים ממקומן כל אחת מאשר להביט אחת לשניה דבר היוצר פזילה כידוע... אנא המשך עם הדברים המעניינים שכתבת ושנראה שיש לך עוד באמתחת תודה...
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2008 23:27 |
|
| |
בס"ד
מחזק את דבריך בהחלט ידידי השואף,
לידידנו "המייחל" יש באמתחתו המון דברים שלא נשמע בשום מקום אחר, ואני שמח מאד
כשהוא אומר אותם כאן, הואיל ואכן הם מביאים עמם משב רוח מאד מרענן באופן כללי,
ומפרים אותי אישית להתעלות שאינה שיגרתית.
אהיה הרבה יותר שבע רצון, אם נוכל באמת לשוות לדברים אופי דיון ענייני לחלוטין, ללא ההערות האישיות.
_________________
http://blog.tapuz.co.il/infinitum888
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2008 08:36 |
|
| |
תודה לשניכם...ישר כח .
קבלתי את הדברים .
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2008 11:50 |
|
| |
בהשראת הפרעה נפשית קלה אכתוב דעתי לגבי גאולה בעיתה מה גם שחיברתי את זה לדניאל הנביא
גאולה בעיתה ואחישנה גם כן יכולות לבא אי שם באלף השמיני או התשיעי
מצב שבו יהיה יאוש מוחלט מן הגאולה. ויהיה דור שכולו רשעים ולא רק הדור היהודי.
ועכשיו לפירוש שלי למועד מועדים וחצי...
מועד זה אלף השביעי והוא מועד מועדים. מועדים הם ששת אלפי שנה.
וחצי זה אלף השמיני
ככלות נפץ יד עם קודש זה התבוללות של היהודים עם הגויים עד לדור שכולו רשעים
דור שכולו רשעים זה דור כמו דור המבול ודור הפלגה
להערכתי מה שיקרה באלף השמיני זה מצב שבו כל העולם הופך לעם אחד ושפה אחת
בעצם לא יהיו יותר דתות בעולם כולל היהדות.
יהיה מצב שבו הדת תצא אל מחוץ לחוק כמו שקרה ברוסיה וידועות התוצאות.
ידוע שהזמן הוא תיקון בפני עצמו ולכן הזמן הוא יהיה התיקון שיביא את הגאולה בעיתה
ועד האלף השמיני הזמן עצמו יתקן הכל.
ומאחר והדור כולו (העולם כולו) יהיה כעם אחד כל העולם יעשה תשובה ויגאל כעם אחד.
ואשרי חלקם של היהודים שיקומו בתחיית המתים... במהרה בימינו :)
תוקן על ידי sep ב- 15/02/2008 11:57:45
|
|
|
|
|
