|
|
| נשלח ב-6/3/2006 21:20 |
 |
| |
עמוס חכם בדעת מקרא:
וחז"ל אמרו שהומתה. וזה מסתבר: כי לפי מושגי הגויים הקדמונים מלך או מלכה שבני עמם העבירום ממלכותם, יש להמיתם. ועוד י"ל שהוא מדרך המלכים העריצים לכנות את ענשי המוות שהם מטילים בלשון נקיה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2006 04:23 |
|
| |
על הפסוק (מגלת אסתר א, יט): "אם על המלך טוב יצא דבר מלכות מלפניו ... אשר לא תבוא ושתי לפני המלך אחשורוש ומלכותו יתן המלך לרעותה הטובה ממנה"
מפרש רש"י: "אשר לא תבוא ושתי – ולכך נהרגה". וב'שפתי חכמים' (שם): "דק"ל מה יתקנו בזה שיכתב אשר לא תבוא ושתי הלא גרועי' גרעו שממנה ילמדו הנשים לעשות גם המה כן, לכ"פ ולכך נהרגה, פי' שהיו כותבים שלכך נהרגה".
ב'מגילת סתרים' (שם) מפרש: "אשר לא תבוא ושתי – דיבר בלשון נקיה שמשפט שלה הוא שלא תבוא עוד אל המלך ומלכותה יתן לאחרת וממילא מובן שמשפט שלה היה שתיהרג כדין הדיוט שמורד במלכות".
ראה גם ב'ראשון לציון' על הפסוק "והקרוב אליו וגו' (שם א, יד).
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2006 09:56 |
|
| |
אמשלום.
האם תוכלי להרחיב דבריך? לא הבנתי כוונותיך.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2007 10:12 |
|
| |
לחיזוק דברי זכות_שתיקה,
דווקא מלשון הכתוב: "אשר לא תבוא ושתי לפני המלך אחשורוש ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה" יש לדייק שלא נגזר עליה להרגה אלא להרחיקה מהמלך והמלכות באופן בלתי הפיך ככל גזירות המלך. ועוד יש להוסיף ש"מלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה" זו חלק מהגזרה ולא סיפור סתמי על השלכה פרקטית. לכן כאשר זכר אחשורוש את אשר נגזר, היה צריך לבקש אשה עבורו [ולאו דווקא שזכר את הכיף להיות נשוי].
הקושי המתבלט כאן לקבל שנתוספו אינטרפרטציות מאוחרות לתורה הכתובה [כמו שספר החינוך עשה מחג השבועות חג מתן תורה ועוד] עד שהפכו לחלק ממנה [שבסיסה הוא ש"פוק חזי מאי עמא דבר" הוא התורה כולה], גם ע"י מיימוני ומציץ, מפליאני!
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2007 19:58 |
|
| |
ולהוסיף, כי ככל הנראה אותן פרשנויות המובאות לעיל, כמו שמדובר בעידון הביטוי וכו', וכמו"כ ההסתברות הגבוהה לכך שתוצא להורג כמורדת במלכות, כל אלה נוצרו בדיעבד, לאחר שחלחלה עמוק בתודעת ההמון ה"עובדה" הברורה שוושתי הוצאה להורג...
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2007 23:35 |
|
| |
הרעיון שהעלה 'כמתעסק' הוא אכן רעיון גאוני, ישר כוחך !
הערה: הוא אמנם עונה מהיכן יודעים שכך היה אמור להיות, אך הוא לא עונה מהיכן יודעים שאכן כך היה, כלומר ברור שאכן זהו העונש האמור להיות מוטל על ושתי מק"ו, אך מנין שאכן כך באמת היה, והרגוה.
_________________
צבי - (המבינים)
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2007 21:07 |
|
| |
בא שטן וריקד ביניהן והרג את ושתי (מגילה דף יא:)
אכן הריגת ושתי לא מוזכרת במגילה אלא רק בחז"ל.
אני מצרף עמוד שסרקתי מתוך סיכום שיעורו של הרב יהושע שפירא (ישיבת ר"ג) שיצאה לאור בימים האחרונים תחת השם "מה באמת קרה שם... הפוליטיקה של מגילת אסתר"
.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2009 18:31 |
|
| |
ממה שנאמר "זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה" כהקדמה לבקשת נערות וכו' משמע שמה שעשתה ומה שנגזר היו סיבות לאי יכולתו של אחשורוש להחזירה אליו ואם נהרגה די בזכרו את ושתי שאיננה עוד בחיים שלכן יצטרך לבקש נערות. וצ"ע איך רש"י הבא לפרש פשוטו של מקרא ראה זאת בפשוטו של מקרא.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2009 23:02 |
|
| |
חסיד
לא בהכרח- המלך גירש אותה בצו מלכותי, על שטר גירושים וחתם בטבעת המלך,
אסתר פרק ח
כּי כְתָב אֲשׁר נִכְתּב בּשׁם הַמּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בּטַבּעַת המלך אין לְהָשׁיב:
בענין חיפוש הנערות- באם נעיין טוב במגילה, נגלה ,שגם לאחר שאסתר נבחרה, המשיכו לחפש נערות,
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2009 04:02 |
|
| |
רבינו ירוחם שליט"א
אולי לא כתבתי ברור אבל אמרתי שלכאורה מוכח שרק גורשה ולא נהרגה ושתי שאם נהרגה אין צורך להיזכר במה שנגזר עליה כי הרי היא מתה ומשום כך לבד אין לו אישה וצריך לבקש.
מה שכתוב (ב, יט) לאחר שנבחרה אסתר "ובהקבץ בתולות שנית ומרדכי יושב.." הפירוש הוא שמרדכי כבר ישב מההתקבצות השניה טרם נבחרה אסתר וע"ש באב"ע.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2009 12:54 |
|
| |
חסיד יקר
איך אפשר ללמוד כך? הרי אפילו אם נלמד- אין מוקדם ומאוחר בתורה- הרי הכלל הוא לא על אותו פרק. מה שהאב"ע אומר זה על מרדכי שהוא ישב שנית
אסתר פרק ב
(טז) וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְמַלְכוּתוֹ:
(יז) וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכָּל הַנָּשִׁים וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל הַבְּתוּלֹת וַיָּשֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ וַיַּמְלִיכֶהָ תַּחַת וַשְׁתִּי:
(יח) וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ מִשְׁתֶּה גָדוֹל לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו אֵת מִשְׁתֵּה אֶסְתֵּר וַהֲנָחָה לַמְּדִינוֹת עָשָׂה וַיִּתֵּן מַשְׂאֵת כְּיַד הַמֶּלֶךְ:
(יט) וּבְהִקָּבֵץ בְּתוּלוֹת שֵׁנִית וּמָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ:
(כ) אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ וְאֶת עַמָּהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה עָלֶיהָ מָרְדֳּכָי וְאֶת מַאֲמַר מָרְדֳּכַי אֶסְתֵּר עֹשָׂה כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ: ס
כאז כ היום- לאחר שהקימו מנגנון של פקידים- קשה מאד לבטל אותו, צריך או לא צריך,המגנון והפקידים ממשיכים!!
_________________
מודה ועוזב
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2009 20:41 |
|
| |
בספר הנפלא "על הניסים?" להרב מאיר למברסקי מביא מדרשים האומרים בפירוש שהרגה. וע"ש.
_________________
תוקן על ידי אמרינן ב- 16/03/2009 20:41:08
אמרינן...
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2009 10:34 |
|
| |
אמרינן
השאלה כאן לפי הדיון שלמעלה, היא אם היא נהרגה כבר בכתוב לפני שהגיעה למדרש. במילים אחרות; למה שתק הכתוב מהריגתה וקבע רק ש'לא תבוא אל המלך'?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2013 21:17 |
|
| |
אני חושב שהיא נשארה צרורה כאלמנה חיה, כמו נשי דוד שבא עליהן אבשלום ולכן נאמר "לא תבוא לפני המלך".
מהמילים "ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה" וגם מההדגשה בהמלכת אסתר "תחת ושתי", אפשר אולי להבין שושתי לא נהרגה, כי אם כן מה צריך לומר שמעבירים מלכות למישהי אחרת, המלך פשוט מחפש מלכה חדשה...
ואם המלך היה הורגה מה חידוש יש בזה לכל אנשי העם? וכי הם יכולים להרוג את נשותיהם? אלא הם יכולים לגרש נשים שמתחצפות..
|
|
|
|
|
