הבחירות והשקר הקדוש

דיון על מוסריותה של ההצבעה עצמה -
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=299746

בברכה

***********

כהצעת הפרעתוני שם, נא להעביר את הדיון על ההשתתפות בבחירות הטמאות לשם ולהשאיר כאן את הדיון על השקר הקדוש (חוץ מחלקיק האמת שבו). תוקן על ידי - עצכח - 09/03/2006 16:51:01

מי אתה, המצביע החב"די?

הרב אליהו וילהלם ("שטורעם.נט" - "עלה במחשבה") מנסה לעשות קצת סדר לקראת הבחירות



יש משהו מוזר באינסטינקט של חסידי חב"ד: אנחנו לא אוהבים להצביע לחרדים; לא יכולים להצביע לחילונים; קשה לנו להצביע למזרחיסטים; לשמאל בטח שלא וימין אמיתי אינו בנמצא... בקיצור אין לנו למי להצביע.

נשאלת השאלה מי אנחנו? האם אנחנו "ימין קיצוני"? האם חסידי חב"ד באמת שונים ומוזרים? בישראל מתגוררים בסה"כ כשש מליון תושבים יהודים השולחים את נציגיהם לכנסת, ואנחנו הרי בטוחים בעצמנו שאנו מייצגים את הקונצנזוס היהודי של העם, אם כך, איפה אנחנו ואיפה העם? אין לנו מכל המפלגות אפי' מפלגה אחת קטנה שנרגיש איתה בבית? מדוע?!, האם עם ישראל כל כך רחוקים מאיתנו?

צר לי לאכזב הרבה מהקוראים ולומר שלדעתי אנחנו באמת קצת מוזרים. הרבי "הזיז" לנו משהו בראש, אין לנו חשיבה "נורמלית" של אנשים רגילים מן היישוב.

יהודי רגיל מתפלל 3 פעמים ביום, משתדל להקפיד על קלה כחמורה, עובד את ה' מתוך יראת שמיים מלאה, יחד עם זאת אין לו באופן אישי תחושה פנימית מינימלית שהוא צריך לדאוג לכלל ישראל. היהודי מרגיש מספיק טוב בכך שהוא דואג להדר בשמירת תורה ומצוות, לבריאותו, לפרנסתו ולמשפחתו, לחינוך ילדיו בישיבות הקדושות ושידוכם עם משפחות ראויות כמותו.

לצורך שמירת הדברים הנעלים של אפשרות נוחה לקיום תורה ומצוות, בית, ילדים, פרנסה ובריאות אישית, כל אחד מוכן כ"חוב קדוש" להצביע עבור מפלגה שתדאג לכל האינטרסים הללו, שגלום בהם כמובן תורה ויראת שמים, על הצד הטוב ביותר.

כמובן ש"דואגים לעניים", "קצבאות ילדים", "שבת", "ישוב הארץ", "ביטחון", אבל בשורה התחתונה נקודת המוצא היא הקשר האישי לנושא: כמה כסף הפסדתי בגלל גזרותיו הכלכליות של ביבי, גירשו אותי או חברים כמותי מגוש קטיף, שכר לימוד לילדים בישיבות וכך הלאה.

זו הסיבה האמיתית לפשרות השונות שהמפלגות נגררות אליהם - פשוט מצד זכות הקיום האישי והכללי, הידיעה שבסופו של דבר כל האזרחים מבינים שחייבים להסתדר ולהתגמש בכדי לשרוד, כאשר המוביל העיקרי של הנבחרים הוא האמביציה האישית, ולא האידיאולוגיה האובייקטיבית אין ספק שפוליטיקה הופכת להיות "אומנות ההישרדות".

לנו, חסידי חב"ד, הרבי עשה סוויץ' בראש. הרבי פשוט גרם לנו לחשוב על המטרה הטהורה ולהפוך אותה לחלק בלתי נפרד מהחיים, חשיבה כזו גורמת לכך שנהיה לצערנו במיעוט, עד כדי כך שלא נמצא אפי' מפלגה אחת לרפואה שנוכל לומר שנציגיה "בראש שלנו".

החשיבה הזו, והוויתור על האינסטינקט הפשוט לדאוג לרווחה האישית, היא זו שדוחפת את רוב חסידי חב"ד להתעסק בשליחותו של הרבי תוך ויתור על קירבה פיזית לקרובי משפחה, מגורים במקומות נידחים ללא כל ביסוס כלכלי ועוד.

סיפר לי יהודי חסיד חב"ד שלקראת החלטתו באיזה תחום לבחור במסגרת של שליחות, הוא ניסה לקבל עזרה באתר של אוניברסיטה מסוימת, שנותנת ייעוץ והכוונה למתלבטים בבחירת מקצוע. לאחר מבחן של כחצי שעה הוא קיבל תשובה מוזרה "שיקוליך בבחירת מקצוע אינם הגיוניים", החב"דניק שמכיר את עצמו כאדם די הגיוני, לא ויתר והחליט לערוך את המבחן במחשב כמה פעמים נוספות בכדי לגלות את הסיבות שגרמו לתוצאה שהוא אינו שוקל דברים בהיגיון, הגילוי שלו היה מדהים, היו 2 סיבות לחוסר הגיון שלו:

1. על השאלה האם אתה רואה במקצוע שתבחר את מרכז החיים שלך? הוא ענה בחיוב. הרי ברור שבמה שהוא יתעסק זה יהיה עיקר ענינו והוא יראה בזה את שליחותו. מתברר שזו תופעה של "אדם לא הגיוני". ה"היגיון" אומר שלאדם יש את חייו הפרטיים ואח"כ העבודה, בכדי להביא כסף הביתה על מנת שיוכל לחיות את חייו. לידיעתכם שליח שרואה בעבודתו את עיקר חייו הוא פשוט לא הגיוני במוסדות האקדמאים...

2. על השאלה האם אתה מחפש מקצוע כזה שתוכל לעזור באמצעותו לחברה? הוא שוב השיב בחיוב כי גם כאן ברור שלהיכן שיגיע זוהי שליחותו וכאן הוא צריך לפעול לטובת עם ישראל. רבותיי, גם זה לא הגיוני בראיה אקדמאית, באקדמיה מלמדים שבאמצעות המקצוע שלו האדם מקדם את עצמו בלבד בכדי לחיות טוב את חייו...

הוא אשר אמרתי, הרבי שינה את חשיבתו הבסיסית של כל חסיד חב"ד. כל אחד מאיתנו יודע שהוא צריך לבסס את חייו למען עם ישראל ליהדות ולצורך כך הוא מחליט היכן להתגורר ובאיזה תחום לעסוק.

זו גם הסיבה שאנו כל כך מוזרים ולא מסוגלים להחליט באיזו מפלגה לבחור. פשוט לא מצאנו עדיין בכנסת מפלגה שאנשיה חושבים ופועלים למען המטרה והעניין ללא פשרות, ובודאי שלא מצאנו כאלו שמחוברים לחלוטין לאותם מטרות שהרבי לחם למענם.

בנוגע לפועל: נכון לרגע זה אין לי למי להצביע. גם המפלגות הימניות ביותר מורכבות מאינטרסים אישיים שבסופו של דבר אין לי כלל בטחון שיעמדו בלחצים. במצב כזה אינני בטוח שהימנעות מהצבעה תביא למצב גרוע יותר; בשנים האחרונות לא מצאנו לדאבוננו "צדיק אחד בסדום" ולא נראה באופק שבעתיד נמצא.

אם יהיה משהו שידחוף אותי אל הקלפי זה רק פסק דין של רבנים, אבל בעיניי "כולם אותו דבר".


http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=207&lang=hebrew

מיכי איך קפצת מזה שסטאלין הצליח לשלוט בכל כך הרבה אנשים (ד.א. אני חושב שאתה טועה אם אתה חושב שלא היו לו תומכים, יש שרידים כאלה אפילו היום. וברור שאילולי היתה לו בסיס תמיכה ומספקי בעלי שותפות אינטרסים איתו , הוא לא היה שורד) , למסקנא שצריך לעלות על הכנסת עם טנקים? אולי חסר איזה פיסקא בדבריך.

אני לא מרגיש שהמערכת דופקת אותי ואני לא רואה איזה סיבה יש לאחרים להרגיש כך. זה שיש אנשים שיכולים להשיג דירקטריונים למקורבים שלהם , זה ממש לא גורם לשנתי לנדוד בלילה עד כדי הרגשה שאני נדפק על ידי המערכת. מה גורם לך הרגשה שונה?

הרב מיכי, אני לא "מצהיר" שזה מה שאני אעשה, אלא אני מעלה את בעיית השקר הקדוש לדיון. נראה שהטוב ביותר כדי לחנך, הוא באמת לפעול לפי מה שמצהירים. בכלל קשה לי לראות קדושה בשקרים.

הפרעתוני

אתה זוכר את האשכול על בעלי חיים? די הזדהית שם עם דבריו של שרירא . הוא לא השתמש במלים הללו אבל בשורה התחתונה מה שהוא אמר היה שלצורך קיום החברה יש לטפח אמונות מסויימות (שק"ק בלע"ז).

אני זוכר את דבריו של שרירא (איפה הוא?). הזדהיתי עם חלק מדבריו, ובעיקר מהרוח שהוא שידר. כלל לא הזדהיתי עם הציטוטים מאנשי המפלגות השמרניים, שלא מאמינים בדת אבל תומכים בה כי היא דבק מוסרי. האמת היא קדושה. השקר? סביל.

לנושא האשכול:

1) הנושא הזה נדון בהרחבה בתורת המשחקים, והגם שאינני מומחה למקצוע זה, אנסה לכתוב.
יש אסטרטגיה שאם כולם ינטקו בה כולם ירויחו, אבל פעולה של כל אחד משפיעה. ולכן הנכון לכולם זה ללכת בה. אין מוח בקודקודי להרחיב יותר מזה, אבל כמדומני שיש לזה עוד טיעונים לוגיים בתורת המשחקים.

2) נניח שיש סיכוי של אחד למאה אלף שהצבעתי תכריע את הגורל. אבל אם במקרה כזה הרווח לציבור הוא עצום, הרי שצריך לחלק את הרווח האפשרי במאה אלף, ואז זה יוצא די הרבה. (למשל: נניח שהערך של לקבוע שראש הממשלה יהיה X ולא Y שווה ערך לטווח הארוך למדינה כרווח השקול לעשר מיליארד שקל. הרי אם נחלק את זה למאה אלף נמצא שהערך הממוצע למדינה של כל קול לטובת X הוא 100,000 שקל. סכום הגון לכל הדעות.

3) על ללכת לקלפי עם מחשבון מדעי לדעת לאן יש יותר סיכוי וכו' - לדעתי אין כמעט שום דרך לחשב כלום בכיווין. כמעט לכל מפלגה הסיכוי שקול ישפיע הוא סיכוי של אחד חלקי הקולות שצריך בשביל לקבל מנדט. (למעט אולי אגודה בהנחה שמצביעיה הם רק החרדים ואחוזי הצבעתם והגידול הטבעי ידועים וכו' . בפועל גם זה לא נכון).

4) אולי לזה כיוונו חז"ל, בין השאר, כשאמרו "אל תפרוש מן הציבור". ר"ל אע"פ שאין כמעט סיכוי שאשפיע, עדיין חובתי להשתתף עם הציבור.

1. לא הבנתי. זה המקרה הטריוויאלי ביותר. ברור שאם כולם יצביעו למפלגה ה"נכונה", כולם ירוויחו. העניין הוא שההשפעה שלי היא אפסית. 2. שתי ההנחות מפוקפקות: הסיכוי של אחד למאה אלף שאכריע את הגורל יכול, בדוחק, לפרנס את הסיכוי שעוד אחד מהמפלגה ייכנס לכנסת. כדי שזה יקבע מיהו ראש הממשלה, צריך להיות שאותו ח"כ יהיה הקול הקובע, שזה סיכוי אפסי כשלעצמו. ואתה גם מניח שההבדל בין ראשי הממשלה הוא בעל ערך כה עצום, ולא שכולם אותו זבל, פחות או יותר. 4. האם כוונתך היא ש"אין לפרוש מן הציבור" מוסרית, כי אם כולם עושים משהו (ואני חושב שטוב הם עושים) עליי לעשותו, או ש"אין לפרוש מן הציבור" במובן של האשכול הזה - כי שקר קדוש לא יכול לעבוד?