הבחירות והשקר הקדוש

הרב מיכי 
אני מסכים איתך שמהבחינה הערכית, אין סיבה להצביע לרע במיעוטו וההיסטוריה הישראלית לימדה אותנו, כי לא נדע מי יהיה היותר טוב.
אני לא מסכים, שירידה דרסטית באחוזי ההצבע תשנה משהו. שמעתי שאחוזי הצבעה בעולם (כגון אירופה וארה"ב)מהווה מדד השחיתות. ככל שהשחיתות במערכת השלטונית עולה, כך יורד אחוזי ההצבעה בבחירות. האם אחוזי ההצבעה הנמוכים שקיימים בצרפת וארה"ב, השפיעו במשהו על הפוליטיקאים שם? אולי. 

א. אחוזי הצבעה גבוהים מגדילים את הלגיטימיות של הממשלה הנבחרת לעשות פעולות קיצוניות, כי הם טוענים ש"העם נתן לנו מנדט". אם אחוזי ההצבעה יהיו נמוכים, התירוץ הזה לפחות כבר לא יהיה תקף, ואולי יהיה קל יותר לארגן את הציבור למאבק נגד פעולות הממשלה. ב. עם זאת, כדי שיהיה שינוי, לא מספיק להימנע מהצבעה. צריך לעשות גם פעולות אקטיביות. אלא שכאשר אדם מצביע, הוא מרגיש שהוא "יצא ידי חובה" והשפיע, ויש לו פחות מוטיבציה להצטרף לפעולות שמטרתן לחולל שינוי יסודי יותר.

.
מי שנמנע מהצבעה, למעשה מעניק את הרוב למתנגדיו, שלא נמנעו כמוהו.


אראל סגל, יתכן שמתנגדיך הפוליטיים משחדים אותך לנקוט בעמדה של המנעות?

מואדיב,
איך נתקעת לנו כאן? הרי פרסנו משניות ארוכות עד כה, וכעת אתה מגיע עם הטיעון הטריביאלי הזה ששייך להתחלת הדיון.
מעבר לכך, הרי הטפה להימנעות כללית אינה יכולה להיות מונעת על ידי עמדה מסוימת. אם אראל היהמטיף לתומכים במפלגה מסוימת להימנע היית יכול לטעון שהוא מונע משוחד. אבל מי שמטיף (כמוני) להימנע בלי קשר להשקפת העולם, ברור שמונע מרצון שבאמת יימנעו.
טוב, אולי אנשי המפלגה של הנמנעים (=אנחנו) שיחדו אותו!?
מיכי

מיכי, הטיעון של מואדיב הוא אולי טריביאלי אבל הוא נכון. לעומת זאת אתה הוא זה שהטיעון שלו בכלל לא ברור. לדעתי לא הצלחת להסביר כיצד ההימנעות משפרת משהו. גם לא הסברת, לדעתי, מדוע השיקול של האזרח צריך להיות מוסרי טהור בשעת הבחירות ואילו במצבים אחרים הרע במיעוטו בא בחשבון. מה כל כך מיוחד בענייני המדינה ומדוע אתה מתעקש לדרוש רמה מוסרית גבוהה דווקא מהעומדים בראשה? לדעתי עיון הסטורי לא מאשש עמדה כזו. בפורום הזה מקובל להימנע מתוויות של שחור ולבן ומאידיאליזציה או השחרה של אנשים וציבורים, והנה אתה גורס עמדה טהרנית ואידיאליסטית דווקא בתחום הפוליטי. בדוגמה של ירוחם ברור לדעתי שהיה עליך לבחור במועמד הפחות גרוע כי עליך לקחת בחשבון שאם רבים כמוך יימנעו המועמד המושחת ייבחר. גם לא מובנת לי הטענה שהבחירות נסבות על העבר ולא על העתיד. עורמת ההסטוריה אמנם פועלת, אבל דרכיה אינן לגמרי מקריות. אני רוצה להעלות טיעון נוסף, שונה במקצת. אחד היתרונות של שיטה דמוקרטית הוא שהשליט עומד במבחן הבוחר ומוטלת עליו אימת הבוחר. הוא צריך לדאוג לכך שמספיק אנשים יהיו מרוצים, אחרת הוא יאבד את השלטון. אחוז הצבעה גבוה כמקובל בארץ הוא עדות לכך שאנשים לוקחים ברצינות את ענייני המדינה ואת ההליך הדמוקרטי, ושיש אפשרות ממשית שהם ירצו להיפרע מהשליט אם הם כועסים. לדעתי עוזר מאד שכל השחקנים הפוליטיים יידעו שזה המצב, גם אם לא תמיד זה מצליח. להזכירך, רוב המדינות המצליחות בעולם, ובהן אלה שהשחיתות בהן פחותה יחסית, הן דמוקרטיות. בעניין אחר, הביוגרפיה של סטאלין נכתבה ע"י רדז'ינסקי.

סיכום דיונים בנושא האם להצביע או לא להצביע בבחירות, מפורומים שונים: http://www.tora.us.fm/tokxot/ezrxut/bxirot5766.html

מיכי,

בנוגע להצעתך בדבר הקמת 'מפלגת כל המפלגות':

איך תרכיב אותה? ודאי באמצעות בחירות פנימיות.

זה בדיוק מה שקורה עכשיו.

אל תקרא לזה בחירות לכנסת אלא בחירות ל'מפלגת מיכי', ורוץ להצביע.


דוקא אנשים חדשים 'יעשו לך את זה'? כיצד תשיג כאלה?
אה, עם כסף אפשר להשיג הכל, אפילו אנשים כאלה שבחירות הן עבורם 'הזדמנות להשתפר' כהגדרותיך. 

שלוימע,
אולי אתה מעוניין? יהיה לך מקום ריאלי (משהו כמו 112). מיכי

ותשובה עניינית יותר?

אני מעיין שוב בהצעתך המהפכנית, ושוב, אינני רואה הבדל בין הצעתך לבין מה שקורה עכשיו. המצע של 'מפלגת כל המפלגות' דהאידנא הוא אכן החלפת הכנסת. אז מה אם רבים מן המועמדים היו כבר בכנסת הקודמת?
הם לא מניחים את דעתך? ומועמדי מפלגתך יניחו את דעתך? הרי גם אם דעתך תהא חשובה מאד בקרב יוצרי המפלגה, היא לא תהא הדעה היחידה, והמועמדים ייבחרו באופן דמוקרטי, וחזרנו לאותה נקודה בדיוק.

שלוימע,
נוראות נפלאתי על מעלתך. הרי אם היית מעיין שוב בהצעתי המהפכנית ודאי היית מגלה שכבר התייחסתי לטענה זו, וכתבתי שעצם העובדה שהכנופיה של 120 הטרדנים לא יחושו שהם נולדו לשלטון עולמי ונצחי, אלא יש אפשרות ריאלית להחליף אותם, היא עצמה תזרים דם נקי במוסדות הרקובים שלנו. אם המפלגה שלי לא תעבוד נכון, יבוא שלוימע (מקום 112 אצלי) ויעשה לי את מה שעשיתי לקודמיי. זהו תמצית דם הטוהר הדמוקרטי, שהחילופין והרענון הוא ערובה לטוהר המערכת.
מה שקורה היום שאנו בוחרים שוב ושוב בין אותם אנשים ואותן מפלגות, ולכן אין רענון אמיתי של המערכת, אלא רענון חלקי מאד וכלל לא מספק, שנובע ממשחק הכיסאות הנצחי בין אותם אנשים לבין עצמם. נמאס לי כבר לבחור בין אולמרט לפרץ לביבי לפרס לדליה איציק לפואד, ושאר ליצנים חסרי אינטליגנציה ואינטגריטי, שכולם כבר נרקבו עמוק במערכות השלטוניות שלנו, ולא ממש הוכיחו את עצמם (בלשון המעטה). כל אחד בונה על זה שהוא גרוע פחות, ואנחנו משלימים עם העניין ומשתפים פעולה וממשיכים להצביע במשחק הכסאות.
אני לא יודע מה היה בגן שלך, אבל אני מיציתי את נושא משחק הכסאות בגן חובה.

חוצמזה, איפה השכוייעך לרעיון הגאוני כשלעצמו?

מיכי

אני קורא כעת את ספרו של טוקוויל על הדמוקרטיה בארה"ב . לטענתו בחירת אנשים בינוניים וחסרי כישרון לתפקיד (למעט בעיתות סכנה שאז לפעמים יש התלכדות מאחורי אנשים גדולים) הוא משהו מובנה הן בשיטה והן בתרבות הדמוקרטית שבאופן כללי איננה מעודדת ולא מחבבת מצוינות ויציאת דופן לטובה. זהו אחד החסרונות של הדמוקרטיה ולא ברור אם יש דרך לתקנה.

טוקוויל מציע שיטה שבה הנבחרים לא יבחרו את נושאי התפקידים ישירות , אלא יבחרו בגוף מייצג שכל תפקידו יהיה למנות את האנשים המתאימים , בצורה הזאת המינויים יבטאו פחות תשוקות ומצבי רוח חולפים ויהיו יותר ענייניים. יש לדון ברעיון הזה , אבל הכיוון נכון , התיקון צריך להיות על ידי תיקון השיטה (ואולי גם על ידי חינוך ועידוד יצירת תרבות פוליטית) , לא על ידי הצעת פרצופים אחרים.

חוץ מזה , מיכי, גם אם הרעיון מאד יפה בתור רעיון, הצעתך לוקה בהתעלמות מוחלטת מחוקי הפוליטיקה הבסיסיים ("פוליטיקה היא אומנות האפשרי"). , המפלגה הזאת לא תגרוף יותר מ2 מנדטים , בודאי לא 120. בכל מערכת בחירות יש לפחות מפלגה קיקיונית חדשה אחת שמציעה "פוליטיקה אחרת" . גם אם מפלגה כזאת מצליחה בטעות להיכנס לכנסת , אז זה עם מנדט אחד או שניים , לא משהו שאפשר לשדד איתו את כל המערכות בבת אחת. לבד מהכספים האדירים שיש צורך בהם , לבד ממנגנון גדול עם ראשי עיר ופעילים נלהבים , מפלגה פוליטית צריכה תנועה פוליטית שיש לה בסיס תמיכה רחב שקיימת בשטח, אי אפשר להמציא זאת יש מאין.  

כמו כן , תנועה פוליטית שהולכת בגדולות ורוצה להגיע לשלטון, צריכה סדר יום , היא צריכה להתיימר לפחות להציע דרך טיפול עדיף בבעיות המרכזיות שעל סדר היום. ביעור השחיתות, מה לעשות, איננה נתפסת כבעיה המרכזית ,וגם אינו יכול להיות , כי תפקידו העיקרי של שלטון הוא, לא לעסוק בעצמו ולהתייעל , אלא לשלוט. זה בהחלט חשוב שהשלטון יתייעל ולא יהיה מושחת , אבל אדם לא יכול להגיד שמה שהוא יעשה כשהוא יהיה ראש ממשלה , זה להימנע מלקיחת שוחד. לא צריך להיות ראש ממשלה בשביל זה. 

תיקונים פוליטיים מציאותיים הם עניין הדרגתי שלוקחים בחשבון את המציאות כמות שהיא. אפשר להציע רעיונות לשיפור תהליך הבחירה של פליטיקאים (לדעתי נעשו דברים בכיוון הזה ממש לאחרונה), אבל זה צריך להשתלב במערכת הקיימת . אי אפשר לבנות עולמות ולהחריבם , אלא במצבים ייחודיים של שלטון מעורער וכאוס חברתי שבהם נוצרים הזדמנויות , אבל ההיסטוריה מלמדת שדברים טובים שיוצאים ממצבים כאלה , הם החריגה , לא הכלל.

"מה שקורה היום שאנו בוחרים שוב ושוב בין אותם אנשים ואותן מפלגות, ולכן אין רענון אמיתי של המערכת" - אז אולי פשוט צריך לקבוע שאדם אחד לא יוכל להיות חבר כנסת למשך יותר מ-2 קדנציות / 8 שנים, כמו בנשיאות בארה"ב? "טוקוויל מציע שיטה שבה הנבחרים לא יבחרו את נושאי התפקידים ישירות , אלא יבחרו בגוף מייצג שכל תפקידו יהיה למנות את האנשים המתאימים" - זה בערך מה שקורה היום, לא? בוחרים בכנסת, והכנסת בוחרת את הממשלה. וזה לא פותר שום בעיה, כי כל אדם שהוא מועמד לגוף המייצג, מכריז מראש את מי הוא רוצה לבחור לממשלה, כך שהציבור בוחר אנשים לגוף המייצג, לא לפי יושרם וחכמתם, אלא לפי מי שהציבור רוצה שייבחר לממשלה בסוף התהליך.

נראה לי שיש ענף של תורת המשחקים שעוסק בכל הנושא של שיטות בחירות. ונראה לי שהם הצליחו להוכיח משפט אי-שלמות מעניין, שאומר שאין שיטת בחירות "מושלמת" (במובן שהם הגדירו במדוייק).