סיפור הורדת הגשמים של חוני משמש דוגמא לאמונתם של ישראל בכוחו של הצדיק.
אבל יש עוד סיפור מאד מענייןעליו בגמרא, שם מסופר [מקווה שלא אטעה בפרטים]
שחוני הסתובב בשדה וראה מישהו שנוטע עץ תמר [נראה לי שזה היה תמר],
התמר נותן את פירותיו רק אחרי שבעים שנה כך שתמוה למה לו לאדם לנטוע כזה עץ שממילא לא יוכל
להינות ממנו...
האיש אמר לחוני שכמו שאבותיו נטעו בשבילו כך הוא נוטע בשביל הצאצאים, שיהנו הם מהפירות,
חוני היה עייף, ומצא לו פינה להירדם בה שם בשדה,
הוא התעורר אחרי שבעים שנה, וראה את הנכדים של הנוטע ליד העץ שנותן פירות,
אחר כך הוא הלך לבית המדרש, וראה את החכמים מתקשים באיזו סוגיה,
והם אמרו שחבל שחוני כבר מת כי כשחוני היה בחיים הוא היה יכול להתמודד עם הסוגיה וליישב אותה
כשאמר להם "אני חוני" אף אחד לא האמין לו..
אחר כך הוא מת מצער כמדומני..
המשנה מספרת כי גם נכדיו של חוני, אבא חלקיה וחנן הנחבא, היו גם הם צדיקים בעלי יכולת להוריד
בתפילתם גשמים.
|
|
