ספרן תודה על ההפניה, לקח לי קצת זמן עד שהשגתי את הספר.
המאמר קשור חלקית, ומצאתי בו דברים שעינינו אותי אך בנושאים אחרים. אך הנקודה שרציתי מספרי הרב שמ"ר היא שהתורה באה על גבי מציאות מסוימת, ולא מחקה (מלשון מחיקה) אותה ולכן הרקע ומקורות זרים מועיל מאוד להבנת התורה. בכיוון של קאסוטו אך בתחומים שונים, פחות בסיפורי התורה, ויותר בהלכותיה.
עיינו בספר קדמניות ההלכה החל מעמוד 6, השוואה מקוצרת בין מצוות התורה לחוקי חמורבי. ובהמשך הספר נידונים באופן יסודי יותר ומסודר מאוד נושאים שונים בהשוואה למקורות חוץ תורניים, כגון דיני נפשות, עבדות, קניינים וכד', דברים נפלאים.
לגבי המאמר במחקרי תלמוד בין הדברים הובא שם ציטוט מסדר תנאים ואמוראים הגורס כך "וכל מקום ששנינו 'במה דברים אמורים' 'אימתי' 'בזמן' 'באמת' – הלכה למשה מסיני".
בעבר נסתפקתי לגבי מקורותיהם של הדינים במסכת בבא בתרא, רש"י בתחילת המסכת ועוד ראשונים יחסו את הדברים לחכמים (תקנות?, קבעו מנהגים? עדיין יש לעיין.) היתה לי סברא לומר שהדברים מדאו' ושמעתי שיש מי שכותב כך אך לא מצאתיו, בכ"א כשראיתי את הציטוט הנ"ל עשיתי חיפוש של המשפטים הללו במסכת בבא בתרא ומצאתי בעניין שיעור הקניין לעניין חלוקתו את המשנה הבאה. "זֶה הַכְּלָל, כָּל שֶׁיֵּחָלֵק וּשְׁמוֹ עָלָיו, חוֹלְקִין. וְאִם לָאו, אֵין חוֹלְקִין. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁאֵין שְׁנֵיהֶם רוֹצִים. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם רוֹצִים, אֲפִלּוּ בְפָחוּת מִכָּאן, יַחֲלוֹקוּ. וְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם רוֹצִים, לֹא יַחֲלוֹקוּ" ולפ"ז לפחות הכלל הזה הוא מדאו', וסביר להניח שהכלל הזה לא ריחף באוויר, אלא צ"ל שהיה עיסוק בדיני חלוקה וא"כ לפחות אין הדברים חדשים לחלוטין, וי"ל.
אם אתה מכיר מקור שעוסק בנושא האחרון, אשמח מאוד לקבל הפנייה.
