התקווה האווילית לפיה, "אולי עכשיו יהיה משהו טוב", החזיקה אותי מול המסך שעות ארוכות, וברוב המקרים לא רק שלא היה משהו טוב, אלא זה רק הלך ונהיה גרוע יותר. ולכן, כשהוצאתי את הטלוויזיה מחיי - בהתחלה מחוסר ברירה ואחר כך מתוך הבנה שזה הצעד הנכון - לא רק שלא הפסדתי כלום, אלא הרווחתי - ובענק.
שומרוניות ביבוא אישי.: (פתיחות בכדי לשמר את הקהילה)
הפרופ' מנחם מור, דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה החוקר את תולדות השומרונים זה 30 שנה, אומר שאין להם ברירה. פעם, היו השומרונים עדה גדולה, יותר מן היהודים. בתקופה הביזנטית הם מנו יותר מ-750 אלף נפש. את היהודים הצילה הגלות, בשומרונים טבחו גם הנוצרים וגם המוסלמים. אבל הם תמיד נשארו כאן. "יוספוס פלאוויוס כבר ראה את כוח ההישרדות שלהם", אומר מור. "קשה מאוד לחזות איך תשפיע עליהם ההיפתחות הזאת, אבל כדי לשרוד הם חייבים להגדיל את מספרם. אין להם אופציות רבות. כרגע, זו הישועה".
ייתכן, שההיבט החריג ביותר של המתרחש בדארפור אינו השלכת תינוקות למדורה בידי חמושים, שכירים של ממשלת סודאן המקללים את השחורים, אלא העובדה שכולנו מגיבים בעצימת עיניים. רק בשבוע שעבר גירשה סודאן את שליח האו"ם ושלחה כוחות צבא, הפועלים בשמה, לפלוש למזרח צ'אד. צעדים אלה מדגישים את עזות המצח של מנהיגיה ואת אדישותו של העולם.
הקול הלבן של השחורים והיהודים "כתיבה היא ייסורים", אמר הסופר האמריקאי ויליאם סטיירון, "ובכל זאת, אם לא אכתוב אביס את עצמי". מחבר "בחירתה של סופי" מת בשבוע שעבר, בן 81
הסופר האמריקאי ויליאם סטיירון ידע לקלוט בחושיו טרגדיות אנושיות. הוא נולד בדרום ארצות הברית וגדל כנער לבן פרוטסטנטי מן השורה, אבל לא היתה לו כל בעיה לכתוב ספרים - לעתים בגוף ראשון ממש - על העבדים השחורים באמריקה, או על שואת יהודי אירופה. סטיירון, שהלך לעולמו בשבוע שעבר בגיל 81, מזוהה אולי יותר מכל עם ספרו "בחירתה של סופי", שיצא לאור ב-1979. זה גם היה הרומן האחרון שפירסם.
(מוכרחים להסביר את שיקולי קדשו של הרב הישיש, אחרי שאישר ונעשו הכנות מקיפות בהתחשבות בסייגיו. קפריזה הרי לא באה בחשבון. מחשבה קונספירטיבית שלי: 'ככה יצא להם החשק לתמיד מכנסים כאלה, עם הרב מצגר ברבנות זה הלך יופי').
_________________
תוקן על ידי bt77 ב- 05/11/2006 12:08:35
בני
נשלח ב-5/11/2006 13:11
אין מה להתפלפל.
נשלח ב-5/11/2006 16:48
bt77:
למה ללעוג בלי לשמוע את שני הצדדים?
נשלח ב-5/11/2006 21:25
אני מצוי מעט בעניין (לא של ביטול הכנס המסויים הזה, אלא בכלל). ולא לעגתי אלא כעסתי.
_________________
בני
נשלח ב-5/11/2006 21:38
שוב, על מה בדיוק אתה כועס אם אתה לא יודע את שני הצדדים.