ספרן:
ברור לי שהמעשה נאה הנ"ל אמור להוות משקל נגד לסיפור אמיתי עם סוף אחר לגמרי. ואעתיק את הסיפור לתועלת הרבים.
ערב אחד בשובי מהישיבה נגשה אחותי הגדולה לאבי באמרה "טאטי [אבא] חשקה נפשי לטעום מטעמה הערב של התורה אנא למד עמי דף גמרא".
למשמע דבריה החוירו פניו של אבי מיד הוציא מכיסו עשרה דולר - כסף רב בימים ההם -, ונתנם לאחותי ואמר לה: לכי קני לך שמלה ותנוח עלייך דעתך, ויצאה אחותי שתחי' בשמחה.
לאחר צאתה שאלתי לאבי וכי מה קרה אדרבה שתטעם טעם של תורה, נסתכל בי אבי ואמר אספר לך סיפור מימות בחורי:
בהיותי בראדין נגזרה עלי גזירת גיוס לצבא הרוסי, וגליתי באותה שנה מעיר לעיר למצוא כסף כדי לשחד את הפקיד הממונה על הצבא לפטור אותי מהגיוס, ויקר מקרה לפני שבאתי לעיר אחת קטנה ורב לה איש גדול בתורה מאד, ונכנסתי כדרכה של תורה לרבה של העיר שהיה זקן מופלג אבל גאון הגאונים ממש, אך בהיותר בעיר טקנה של שמע אדם על הרב הגדול הזה. ודיברתי אתו בלימוד ותוך כדי המו"מ של הלכה הוציא הרב כת"י של חיבור ענקי על כל המנ"ח והראה לי את האמור שם בענין, למראה כת"י זה שאלתיו בהכנעה, מספר אבי זצ"ל:
"האם כת"י זה של הרב הוא?"
אמר לי: "לא, כתב ידה של בתי הוא זה". ולנוכח התמהון שאפף את פני הוסיף הרב: כשבאתי לעיר הזאת השוממה מבלי לומדים, לא היה לי עם מי ללמוד תורה, אבל בת יחידה היתה לי בעלת כשרון גדולה והיא היתה לי לעזר, ולמדתי איתה תורה יומם ולילה, וזה החיבור שלה בד"ת.
עודם מדברים ואבי משתאה לו "נפלא" "נפלא", והנה בתו באה, כשהיא באה בימים שעונה על מקלה, והרב החל בוכה.
ושאלו אבי "למה אתם בוכים".
אמור לו הרב: אבל סוף המעשה הוא כשהגיעה הבת לפירקה שלחתי מכתב לכל הישיבות שישלחו את הבחור המצויין שבישיבה בשביל בתי, והבת והשטעלע (המשרה) יהיו מזומנים להבחור החתן. וכך בא המצויין מישיבת מ. ונפגשו בהצלחה ומצאו זה חן בעיניו של זו, ואז שאלה בתי את הבחור נו... ואיך למדת פשט ברמב"ם בענין טומאת התהום, והבחור כנגדה לא ידעה מה זה טומאת התהום כלל ועיקר, ואז הגיבה בתי בזלזול וכי אתה הוא שאומרים עליך שהנך הבחור המצויין של ישיבת מ., ויצא החוצה בבושת פנים, וכך קרה כשהגיע הבחור מישיבת ט. שנתגלגלו הדברים עד ששאלה אותו בתי דבר אחד בתלמודה איך למדת בענין זה, וכך פרשו ממנה אחד אחד איש לאהלו ובתי נשארה ספונה בביתי היא עם מקלה והכת"י שלה, כך בכה האב הרב בלב נשבר.
- ומכח כוחו של אותו מעשה זכתה אחותי לשמלה חדשה.
מתוך: מגד גבעות עולם מרשימות הרב מיכל זמן בהג"ר יעקב משה שורקין, ירושלים תשנ"ט עמוד ט"ו.
 |
|
|
