האם האינטרנט עוזר לנו להיות ספקנים - אורי גלר כמקרה מבחן
''לא ניתן להבדיל בין כל טכנולוגיה מתקדמת דיה לבין קסם'', אמר פעם ארתור סי קלארק. לא מדובר רק בטכנולוגיה מתקדמת. אפשר להרחיב את ההגדרה: כל פעולה שאנשים לא יכולים להסביר עלולה להיתפש בעיניהם כקסם אם לא יגלו ספקנות.
שני סוגי אומנים עוסקים בקוסמות: קוסמים ומכשפים. ההבדל בין השניים הוא שהראשונים מבססים את הקסמים שלהם על ידע כמו זריזות ידיים ותחבולות אחרות, והשניים אוחזים כביכול בכוחות על טבעיים. אורי גלר, הטוען כי הוא בעל כוחות נסתרים, הוא על כן מכשף לכאורה.
בתקופת הרנסנס נפוצו באיזורי הכפר באירופה מכשפים עממיים, שליהטטו באמצעות קלפים, אסטרולוגיה ושאר טריקים.
כמה מאות שנים לאחר מכן, יושבים 30 ומשהו אחוז מעם ישראל כדי לצפות במכשף מלהטט בטלוויזיה. בזמנו הגדרתי את התוכנית החדשה של אורי גלר כנקודת שפל חדשה של ''קשת''. אני עדיין חושב כך, אך מסתבר שב''קשת'' מכירים את נפש בהמתם הרבה יותר טוב ממני.
הרייטינג הגבוה של אורי גלר מדאיג, כי הוא מצביע לא רק על מידת הצלחתה של התוכנית אלא על מצבה של ישראל במטוטלת בין חברה של אנשים חושבים לבין זומבים שמאמינים לכל ממבו-ג'מבו, בין ספקנות לבערות.
התקשורת, כהרגלה בקודש כשמדובר בתוכניות של ''קשת'', ליוותה את ''מחפש את היורש'' בכתבות פרומו, שהצטרפו לתוכנית קידום עצמי שהתחזתה לסרט תיעודי ב''קשת''.
הביקורת צמחה מלמטה, דרך טוקבקים, פורומים וסרטונים שהופצו בדואר האלקטרוני. ה''זנב הארוך'' העלה באוב את ההופעה האומללה של אורי גלר אצל ג'וני קרסון, אנשים הסבירו זה לזה איך עובד הטריק של כיפוף הכפיות, גילוי ציורים במעטפות חתומות, תיקון שעונים מקולקלים ושאר התרגילים.
רק לאחר מכן החלו להתפרסם כתבות ביקורתיות בעיתונות: בוקי נאה גילה ב''ידיעות אחרונות'' את הטריק של נהיגה במכונית בכיסוי עיניים ובאותו עיתון ממש פורסם ראיון נרחב עם ג'יימס רנדי, מהמבקרים הגדולים של גלר, האיש שניצח אותו בבית המשפט והציע לגלר מיליון דולר אם יוכיח את יכולותיו הנסתרות (ונענה בשלילה).
גלר, שבעצמו הודה כי אילו היה מתחיל את הקריירה שלו היום הביקורת לא הייתה מאפשרת לו להצליח, נלחץ והורה לפרקליטיו לפעול להסרת קטע מ-Youtube בו נתפס במצלמה נסתרת, על פי דיווח ב''ידיעות אחרונות''. גם קטע המתעד את גלר אצל קרסון הוסר באופן מסתורי מ-Youtube. [שאפשר עדיין למצא אותה כאן, טיפוס]
ביומיים האחרונים מופצות ברשת תמונות המוכיחות שאחד המתחרים ב''מחפש את היורש'' חשף את עצמו בתרגיל ''על טבעי'' שביצע. כל הביקורת הייתה נמנעת אם ''קשת'' הייתה מציגה את ''היורש'' כתוכנית קסמים חביבה, כי מי לא רוצה לשאול את עצמו ''איך הם עשו את זה?''.
''הודיני'', שלא התיימר להיות יותר מקוסם, מסמל את היכולת האנושית המופלאה להתגבר על כל מכשול. בניגוד אליו, גלר טוען שהבזק שמיימי העניק לו את הכח לכופף סכו''ם ביתי. נו באמת, הייתי אומר שזה מעליב את האינטליגנציה של הצופים.
התהייה שלי היא עד כמה האינטרנט כפלטפורמה מהירה להעברת מידע מגבירה את הספקנות בקרב אנשים. האם יותר ויותר אנשים ירצו לדעת יותר ואולי הספקנים היו כאלה מלכתחילה והמידע המופץ משכנע את המשוכנעים, בעוד הרוב ממשיך לבהות בקסמים בעיניים משתאות, בדיוק כמו לפני 500 שנים.
סטודנטים בקולג'ים אמריקאיים מעורבים כיום בחיים דתיים יותר משהיו בכל 30 השנים שבהן אני משמש כמרצה. במבט ראשון, פריחת הדת בקמפוסים נראית כמו מגמה הפוכה למגמה שכונתה "תקינות פוליטית" בפי השמרנים; אך בפועל קורה משהו אחר. שוב ימין ושמאל נהפכו להשתקפות זה של זה; תקינות דתית היא למעשה הגרסה העדכנית של התקינות הפוליטית. נראה, כי ככל שהסטודנטים נעשים דתיים יותר כך הם פחות מעורבים בחשיבה ביקורתית על האמונה.
ההשפעה המצמררת של הגישה הזאת הגיעה לביתי לפני שנתיים, כשאיש הנהלת האוניברסיטה קרא לי למשרדו. סטודנט טען בפניו, שתקפתי את אמונתו כי ביקשתי ממנו לשקול אם הפרשנות של ניטשה על הדת חותרת תחת האמונה. נדרשתי להתנצל, אך סירבתי.
כיום פרופסורים מזמינים לעצמם הטרדה כשהם כוללים ספרים "בלתי מתקבלים על הדעת" בתוכנית הלימודים שלהם, או מלמדים רעיונות דתיים בדרכים שאינן נראות ראויות לסטודנטים "תקינים דתית". מלומדים בולטים בכמה אוניברסיטאות גדולות בארצות הברית זכו לגינוי ואפילו קיבלו איומים על חייהם רק משום שהציעו פרשנויות פסיכולוגיות, סוציולוגיות ואנתרופולוגיות לטקסטים דתיים. במקרה צורם במיוחד טענו מגיני האמונה, שרק מאמינים אמיתיים ראויים ללמד את דתם.
במשך שנים פתחתי את הקורס שלי בהכרזה לסטודנטים, ובה הצהרתי, שאם לא יחושו מבולבלים יותר ובלתי בטוחים בסוף הקורס משהיו בתחילתו - הרי שנכשלתי במשימתי. מספר גדל והולך של סטודנטים תקינים דתית רואים באתגר הזה התקפה ישירה על אמונתם. עם זאת, מטרתן של החשיבה וההוראה, במיוחד בעידן של עליית הפונדמנטליזם, היא לטפח אמונה בספק, המטיל בספק כל ודאות.
כל תוכנית לימודים אחראית של לימודי דת מוכרחה להיות מונחית על ידי שני עקרונות יסוד. ראשית, מוכרחה להיות הבחנה ברורה בין לימוד הדת לפעילות דתית. שנית, צריכה להיות הבנה רחבה של מהות הדת והתפקיד שיש לה בחיים. מטרתה של חשיבה ביקורתית היא לא לשפוט אמונות דתיות, אף שכמה חילונים דוגמטים חוצים את הקו הזה, אלא להבין את המטרות הרבות שהן משרתות.
חשוב גם לחשוף את הדמיון והשוני בדתות השונות. מסורות דתיות הן רשתות של סמלים, מיתוסים ופולחנים, המתפתחים בהתאם לנסיבות. אם לא נבין את המורכבות והמגוון של המסורות הדתיות, לא נבחין בעובדה, שבני אדם בעלי מסורות שונות חולקים ביניהם לעתים קרובות עניינים משותפים יותר משהם חולקים עם בעלי המסורת שלהם עצמם. אם מאמינים קיצונים היו מפתחים פרשנות עמוקה יותר של הדת, הם היו עשוים לראות על עצמם את מה שהם מבקרים אצל אחרים. בעידן של התחזקות הקיטוב הפוליטי והדתי זהו שיעור חשוב.
כשמגיני הדת מסוגלים לבחון את דתם הם מתחילים להבין, שדת יכולה לא רק לענות על שאלות הגורמות לחיים להיראות בטוחים יותר, אלא גם להכין אותם למורכבות ולחוסר הידיעה של החיים. עד כה טענו חוקרי דת בולטים, כי הדת תיעלם ככל שבני האדם ייהפכו למתוחכמים ורציונליים יותר. אלא שהדברים לא התגלגלו כך. המאה ה-21 תהיה נשלטת על ידי הדת בדרכים שלא היו מתקבלות על הדעת רק לפני כמה שנים. עימותים דתיים יהיו פחות עניין של מאבק בין מאמינים לבין חסרי אמונה ויותר עניין של מאמינים המסוגלים לפנות מקום לספק לבין אלה שאינם מוכנים לעשות זאת.
סימני האזהרה ברורים: אם לא נפתח דו שיח ייחודי בתוך האמונות ובין כל סוגי האמונות - החל בקיצוניות הדתית ועד לדוגמטיות החילונית - העימות בעתיד יהיה, קרוב לוודאי, קטלני יותר משהוא כיום.
הרבנים החרדים ביטלו תואר ראשון וצימצמו השתלמויות לאלפי מורות
הרב אלישיב. הורה לרבנים לפקח
דניאל בראון / באובאו
באיחור של יותר מחודשיים נפתחה בימים האחרונים שנת הלימודים בסמינרים ובמרכזים להכשרת מורות של "בית יעקב" - רשת החינוך החרדית לבנות. פתיחת הלימודים התעכבה, לאחר שוועדת רבנים המופקדת על קביעת מדיניות החינוך החרדי החליטה לבחון מחדש את תוכנית הלימודים ברשת. כשהרבנים קיבלו את החלטתם ופירסמו את חבילת הגזירות החדשות, התברר כי תוכניות הלימודים השתנו ללא היכר: כל המסלולים לתואר בוטלו, חלק ניכר מהקורסים צונזרו, מרצים הורחקו מהמוסדות החרדיים ועוד.
המשמעות היא מכה כלכלית ומקצועית קשה לאלפי מורות, שעליהן מוטל עול הפרנסה העיקרי בציבור החרדי. זוהי גם נסיגה חריפה מתהליך הנמשך כעשור של פתיחת שערי ההשכלה לנשים חרדיות - תהליך שאיפשר להן להתמקצע ולהתקדם במערכת החינוך.
ההשלכות על המורות ועל מערכת החינוך החרדית הן רק הקצה של מה שהעיתון "יתד נאמן" הגדיר כ"רעידת אדמה". על הכף מונחות השאלות החמות ביותר שבהן עוסקת החברה החרדית: גבולותיה של ההשכלה, הנורמה המטילה על הנשים לפרנס את משפחותיהן, ומעל הכל, שאלת סמכותם של הרבנים והעסקנים אל מול ציבור המתקשה להסתיר את התסכול הרוחש בקרבו.
"נחתה עלי כרעם ביום בהיר ההודעה הקולקטיווית והמשפילה על סגירת ההשתלמויות וכיווצן רק לתואר בכיר, וגם זה
תוך כל מיני סייגים משפילים ומתמיהים", כתבה מורה בת 46 לוועדת הרבנים במכתב אנונימי ומעורר תגובות בפורום האינטרנט "בחדרי חרדים". "ואני זועקת: לאברכים אין אתם נותנים שום סיכוי לפרנס את משפחתם, כל יוזמה חדשה מיד נתקלת בהתנגדות.
"איני מכריעה בנושא טעון זה השייך לגדולי הדור, אולם מה אומרים כולם 'שהנשים תפרנסנה', בסדר, אין לי טענות לאף אחד, רק תנו לי לפרנס את משפחתי בכבוד, תנו לי להרוויח את לחמי ביושר".
מאז תחילת השנה כל המשתלמות וחברי סגל ההוראה ישבו בבית. ענן כבד של שמועות סביב מה שאמר או לא אמר "פוסק הדור", הרב יוסף שלום אלישיב, הוסיף לאי הוודאות. רק בדצמבר פירסמה ועדת הרבנים לענייני חינוך - הזרוע של הרבנים בקביעת מדיניות החינוך המשפיעה על רוב הזרמים החרדיים - הוראות רשמיות והתירה את פתיחת הלימודים תחת הגבלות כבדות.
זה שנים שבוגרות התיכונים של בית יעקב ממשיכות ישירות לסמינרים להכשרת מורות. כעבור שנתיים הן משיגות תעודה המאפשרת להן ללמד ברשת החינוך העצמאי, ולאחר מכן הן יכולות להמשיך לשנה שלישית המקנה להן תעודת הוראה. עד עתה יכלו גם להמשיך לשנה רביעית כדי לרכוש תואר המקביל לתואר ראשון, ולעבור השתלמויות המאפשרות להן התמחות מקצועית, קידום בדרגת ההוראה, וצבירת "גמולי השתלמות" באופן שמגדיל את שכרן.
על פי ההוראות החדשות, הלימודים במסלולים המקבילים לתואר ראשון הופסקו כליל. בתוך כך בוטלו המסלולים ליועצות חינוכיות ומאבחנות דידקטיות, שאמורות לאתר לקויי למידה. בוגרות סמינרים למורות שיבקשו תעודת הוראה יוכלו לעשות זאת מעתה רק לאחר הפסקה של שנה אחת לפחות, שנועדה לאפשר להן להינשא.
מהפכת ההשכלה בציבור החרדי צברה בעשור האחרון תנופה עצומה, בפתיחת מוסדות אקדמיים ומרכזים להכשרה מקצועית בתחומים רבים, לנשים ולגברים. המהפכה נעשתה בראשית הדרך באישור הרבנים ובראשם מנהיג הציבור החרדי הרב יהודה ליב שטיינמן. ואולם מגמה זו קוממה את החוגים השמרניים, והרב שטיינמן משך את ידיו מתמיכתו בה. בשנים האחרונות מרכזי ההשתלמויות עברו מהפכה שלא הסבה נחת לרבנים. אלה עדיין רואים בחינוך הילדים את הייעוד של בנות ישראל, אלא שבדלת האחורית הוכנסו מסלולים וקורסים שונים, חלקם לתואר בהוראה המקביל ל-.B.A וכן מקצועות המחייבים תואר ראשון.
השמרנים בציבור החרדי התריעו מפני "שאיפה לקרייריזם" של הנשים, שכעת יכלו לפרוץ את גבולות הגטו הישנים של ההוראה. "לא ייתכן", צוטט הרב אלישיב ב"יתד נאמן" לפני כמה חודשים, "שמורות האמורות לחנך את בנות ישראל וללמד ב'בית יעקב', יקבלו כל מיני השתלמויות כאשר אין כל פיקוח והכוונה של גדולי ישראל על כל פרט ופרט במה שלומדים וממי שלומדים. הרי ללא פיקוח וקביעת סדרי הלימודים ותוכנם, לא יימלט שב'השתלמויות' יחדרו בין הדברים גם דברי מינות וכפירה".
הקושי למצוא מרצים חרדים בעלי תארים אקדמיים במקצועות האבחון והייעוץ חייב "ייבוא" של מרצים מבחוץ. "משום מה", הזדעק "בית נאמן", מוסף הנשים של יתד נאמן, "מצאנו בשנים האחרונות שנפתחו קורסים בהם מלמדים מרצים זרים, חלקם משתייכים לזרם המזרחי וחלקם, אוי לאותה בושה, חילונים ממש... אמנם המורות אינן תלמידות צעירות, אבל הסכנה בעינה עומדת שהרי 'היוצא מן הטמא - טמא'".
על פי דוברים חרדים, מה שקומם דווקא עכשיו את הרבנים היו דרישות חדשות של משרד החינוך. אלה כללו הרחבת הלימודים והשוואת חלק מתנאי הסף לקידום במסלול ההוראה הממלכתי, וכן הדרישה שבחלק מהמסלולים המרצים יהיו בעלי תואר שני. ואולם שרה זיו, מנהלת האגף להכשרת מורים במשרד החינוך, אומרת כי מסלולי ההכשרה לתארים עוצבו בתיאום מלא עם ועדת הרבנים ועם המוסדות החרדיים: "אנחנו לא מכתיבים מי יהיו המרצים, אבל ברור שלא נוותר על הדרישה שמי שמלמד חינוך מיוחד יהיה בעל תואר שני בתחום".
ההגבלות החדשות שהוציאו הרבנים פוגעות בראש ובראשונה במורות ותלמידות סמינרים, שביזבזו שנים בלימודים והשקיעו אלפי שקלים בדרך לדרגה המקבילה לתואר ראשון. אלה שכבר השלימו את התואר, לא רק שהתאמצו לשווא - אלא שהשכלתן עתידה לפגוע בהן: לפי הוראת הרב אלישיב, מורה שברשותה תואר מקביל ל-.B.A היא בעלת "עדיפות משנית" להתקבל לעבודה בבית יעקב - רשת שממילא יש בה עודף של מורות. כמה מאנשי ונשות הסגל במרכזי ההכשרה מצאו עצמם ללא עבודה.
לרבקה טוקר, מאבחנת דידקטית ומרצה בכמה סמינרים למורות, התברר לאחרונה כי תוכל להמשיך ללמד רק חלק מהקורסים שלה במסגרת ההכשרה ל-B.A. "אני מקבלת את דברי הרבנים בלי פקפוק", אמרה טוקר, שרכשה את התואר השני שלה בלימודים בחו"ל. "כאשה חרדית חשוב לי להדגיש את זה". אבל, היא הוסיפה, "זה לא הרבנים, זה אנשים מסביבם שלא הבינו שמדובר במאות נשים שנשארות בלי מענה.
תלמידה במסלול ייעוץ חינוכי באחד הסמינרים סיפרה על כעס רב שעוררו ההוראות החדשות בכיתה שלה. "זה לא פשוט", אמרה, "ברור שמערכת החינוך משוועת ליועצות חינוכיות מהמגזר". לדבריה, רוב הבנות בכיתתה מתכוונות להשלים את הלימודים במסגרות אחרות, אבל היא עצמה, כמורה בחינוך העצמאי, מנועה מלעשות כמותן.
האדמו"ר מגור יישר קו עד כה עם הוראות הרבנים. השאלה היא אם יתר הרבנים החסידיים והרבנים הספרדים יתאמו את הוראותיהם עם הרב אלישיב, ובמקרה כזה מה יעשו המורות ומה יהיה היקף הציות לרבנים.
יאיר אטינגר ותמר רותם
השכלת מורות בסמינרים תוגבל למסלול בן שנתיים בלבד שמקנה להן "דרגת שכר", ולא תעודת הוראה
בוטלו כל הלימודים לדרגה מקבילה לתואר ראשון. התואר המרבי למורות בבית יעקב יהיה "בכיר"
הוועדה הדגישה: "אין היתרים חריגים גם למורה שכבר כמעט השלימה את מכסת הלימודים לתואר ראשון"
