| נשלח ב-17/4/2007 17:59 |
 |
| |
האם יש עתיד ליהודים בגרמניה?
http://www.makorrishon.co.il/show.asp?id=18427
גם ברית המילה לא נפוצה בקרב היהודים שהיגרו מברית המועצות. כאשר ביקרתי בקהילת הנובר בגרמניה פנה יהודי מרוסיה לרב ומסר לו על הולדת בנו. הרב בירכו בברכת מזל טוב, ושאל אותו האם הוא רוצה שיביא מוהל למול את בנו. היהודי השיב לו: "הרב, לא עד כדי כך. מספיק שתתן שם יהודי לילד".
למעשה העתיקו המהגרים לגרמניה את המצב היהודי בו הם נהגו ברוסיה. ההסבר לתופעה חריגה זו בעולם היהודי הוא שישנם יהודים שלא עושים ברית מילה לילדיהם כיוון שלא עשו בעצמם, אחרים חוששים מהעתיד, ומעדיפים שלא לחתום בבנם סימן זיהוי בחברה שלא הוכיחה את עצמה כאוהבת יהודים. הילד יחליט בעצמו כאשר יגדל, אומרים אותם הורים.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2007 13:24 |
|
| |
בלוג חמוד, שהופניתי אליו.
Learning Midrah with the Learned Lay Person
Note:
Many smart people, after all, learn midrash in the way I am about to
denounce, and I suppose there isn't anything wrong with it per se. It's
just that this approach is a pet peeve of mine, and I had the
misfortune of being trapped in conversation, recently, by one of its
practitioners.Learned lay person: It's a fascinating thing... DB: Uh oh LLP: We know Moshe had a deal with his father in law, that one of his sons would be allowed to practice idol worship... DB: We know? LLP: Yes, refer to the mechilta. So the question is, how could Moshe make such a deal.... DB: Actually, um, the question is why are you so certain that this happened. LLP: I told you. Refer to the mechilta... Something
similar happened a few months ago, where me and the LLP were discussing
the appearance of the three angels to Abraham, our forefather, at the
start of Parshas Vayerah. The verse tells us that Abraham
instructed Sarah to "Hurry! Three se'ahs of meal, fine flour! Knead and
make cakes" but, according to someone who's name I forget, Sarah had
begun menstruating that morning and therefore was forbidden to touch
dough. So how could Abrham have asked Sarah to prepare bread? (I should
note that I am relying on my RW Yeshivish friend for these details. I
don't recall ever being taught that a niddah must not touch dough, or
that Sarah's menses returned before the angels arrived at Abrham's
tent.) When I tried to address my friend's question in the
obvious way, my answer was waved off. The idea that the laws of Niddah
were not known to Abraham could not be accepted by my friend even as a
possibility and he clenched his teeth angrily when I accused him of
thinking ahistorically. In return, he accused me of dismissing the
question, by which he meant only that I was refusing to indulge in
speculative weavings about what may have happened 4000 years years ago
in Abraham's tent, when it seemed perfectly obvious to me that whatever
it was that happened, Abraham certainly would not have reacted to it
like a post-Talmudic Jew. Suffice it to say, the whole conversation was a dead end.
Labels: Midrash, parsha
http://dovbear.blogspot.com/
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2007 21:20 |
|
| |
קורותיה של מניית לייפווייב מסעירה בימים האחרונים את שוק ההון הישראלי. למרות שלא ממש ברור מה יש מאחורי החברה, המניה עלתה בחודשים האחרונים בשיעור מופרך של כ - 900%, ולפתע החלה לרדת במהירות בעשרות אחוזים בימים האחרונים (כנראה, בעקבות הודעה של הרשות לני"ע שהטילה כתם על המניה והיוותה את פתיחת סכר הירידות).
לא ברור מה גרם לעליה התלולה בשער המניה. אחת הספקולציות הרווחות היא שמניה הפכה משום מה לפופולארית בחוגים החרדיים, תוך ששמה עובר מפה לאוזן עד ליצירת מערבולת של משקיעים לא מקצועיים רבים, כאלו הלהוטים אחרי עשיית כסף גדול במהירות שרכשו עוד ועוד מניות. לפי השמועות מדובר גם על אברכים רבים שלקחו הלוואות ומישכנו נכסים מתוך בטחון ברווחים שיפיקו. התיאוריה הזו רצה כבר כמה ימים בפורום השכן שמותר וגו', ואט אט מטופטפת למדורי הכלכלה של העיתונים.
http://markets.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20070422_851154&layer=market&layer2=coupon&layer3=market
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2007 21:20 |
|
| |
"...המנהיג הישיש של עולם הישיבות הליטאי, המוכר בעולם החרדי בתואר המצטנע "ראש הישיבה", ייצג לפני כמה שנים את התקווה הלבנה של חילונים ודתיים מתונים, שראו בו רפורמטור חרדי העשוי ללא חת; מנהיג חרדי מתון הנכון להתגמש כפי שאף מנהיג חרדי-אשכנזי לא התגמש זה 60 שנה.
שמו נקשר בשנים האחרונות בנח"ל החרדי, חוק טל, אמנת כנרת, מכללות אקדמיות חרדיות (הפריט היחיד ברשימה שלא נכשל, ולאו דווקא בזכותו). אחרי גלי מחאה נגדו בחוגים הקיצוניים, משך שטיינמן את ידיו מחלק מהיוזמות, ובאשר לאחרות, חסידיו טוענים כי מעולם לא תמך בהן.
השבוע, במרסיי ובליון ובפאריס, הוא הציג קו חרדי בלתי מתפשר. במרסיי, למשל, שאלו אותו רבנים מקומיים כיצד לנהוג בבחורים שנשרו מישיבות ו"לא מוצאים עצמם לא כאן ולא שם". "האם אפשר להקים להם ישיבה שבה יוכלו גם ללמוד מקצוע?" שאל הרב אוחנה. "אתה אומר היות שהוא כבר לא טוב, אז נשלח אותו לרכוש מקצוע?" השיב שטיינמן. "זה להוסיף רעל על רעל. מקצוע זה רעל". על חינוך הילדים אמר, שאסור בשום אופן ללמדם מקצועות חול, "הכל צריך להיות רק תורה". במסעותיו הקודמים, באמריקה ובצרפת, הוא אמר גם כי חינוך לנשים צריך להיות "המינימום שבמינימום", ועל שיתוף פעולה עם רבנים אורתודוקסים מודרניים אמר ש"זו עקירת הדת".
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=855512&contrassID=2&subContrassID=4&sbSubContrassID=0
[מעניין אותי לדעת מהו באמת הרב שטיינמן. למיטב זכרוני לא ממש מתים בעצכח על דיונים לגופם של רבנים, אז אם מישהו יוכל לסבר את אזניי בתיבה האישית - תודתי נתונה לו מראש]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2007 09:49 |
|
| |
חוקר בכיר: מצאתי את קבר הורדוס
קברו של המלך הורדוס התגלה באתר הרודיון ליד ירושלים; כך יודיע הבוקר הפרופ' אהוד נצר מהאוניברסיטה העברית. גילוי קברו של המלך הורדוס פותר את אחת התעלומות הגדולות שהעסיקו את הארכיאולוגים בארץ ישראל מאז ומעולם, וצפוי לעורר התרגשות גדולה בקרב ארכיאולוגים והיסטוריונים בעולם. זהו הממצא האישי ביותר של הורדוס שהתגלה עד היום, שעשוי ללמד עליו ועל נסיבות מותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2007 20:38 |
|
| |
הכצעקתה פתח אשכול:
טור יפה שקראתי איפשהוא
זה עתה התבשרנו על רעיון חדש מבית היוצר של גלויברמן ושותפיו, אז מי שלא מכיר את יעקב גלויברמן כנראה שלא מתענין בספורט כלל. הקשר ההדוק עם המאמנים, הברכות לשחקני הכדורסל המנצחים, זיכו אותו בתואר "הרב הספורטיבי". וכך נכתב באתר האינטרנט ynet :"חדש- כיפה לכל קבוצה, הכדור הוא עגול, וגם הכיפה.
לצד הזמבורות, הצעיפים, וצבעי הפנים, נוסף היום פריט חובה חדש לאוהדים השרופים.
האם נזכה לראות את יושבי יציעי איצטדיון רמת גן המלאים מפה לפה עטורים בכיפות? יכול להיות, כי יש מי ש"עובד" על הענין ובמרץ. הרב הספורטיבי יעקב גלויברמן יזם את פרויקט כיפה לכל קבוצה, הווי אומר כיפה עם סמל הקבוצה לכל קבוצות הכדורגל והכדורסל בישראל.
הרב גלויברמן מציין כי הכיפה היא סמל של היהדות, ולאור דרישות של אוהדים רבים, חשוב מאוד שתהיה כיפה לכל קבוצה. לדברי גלויברמן הכיפה עשויה בצבעי הקבוצה, עשויה מעור משובח, עם סמל הקבוצה.
*
אם חשבתם שימים חדשים מגיעים, ימים שמלאה הארץ דעה את ה', ומלאו איצטדיוני ישראל אוהדים מריעים חבושים בכיפות לראשם, כנראה שתתאכזבו. תפקיד הדוס המחמד ששיחק גלויברמן ובהצלחה גדולה, הולך להסתיים בקרוב.
החילונים אהבו בגלויברמן, באיש עם החיוך הרחב והתמידי, דבר אחד בסיסי, את התערבות שלו בתרבות שלהם.
הם אהבו לראות אדם חרדי נשוא פנים, מעוטר בזקן ארוך ובכיפה גדולה, "ממש רב" אוהב ספורט. לא סתם אוהב אלא משתתף פעיל, מריע ומעודד את שחקני הקבוצה כאחד העם.
לראות אדם חרדי שגורר אחריו קבוצת חרדים משועממים שמשתתפים במשחקים, ומפצחים גרעינים(כמובן עם ברכה) זה מה שגרם להם אושר ועונג רב. אפילו במחיר של זעקת "ה' הוא האלוקים" ע"י המאמן בסיום המשחק. בהדלקת נרות חנוכה בחנוכיה היפה של חסידי חב"ד באיצטדיון יד אליהו בעיצומו של משחק.
עכשיו שגלויברמן רואה לנכון להלביש את אוהדי הקבוצות, ולעטור על ראשם כיפות קבוצתיות. כמה שהן יהיו יפות ועשויות
מעור משובח, הם לא יתנו לו כ"כ מהר להפוך אותם לחובשי כיפה. זה מתחיל בכיפה, עובר לציציות, ומי יודע היכן זה יגמר? יזעקו בקול האוהדים החופשיים.
במחשבה שניה על הפרויקט הגדול של מר גלויברמן הלכנו קדימה במשקפת הזמן, וצפינו במחזה מרהיב ומרנין לב.
כאשר נעלה לאוטובוס, יחכה לנו הנהג האדיב כאשר לראשו כיפה ירוקה יפה, שתאגיד אגד רקום עליה, בסופר המקומי יקדם את פנינו המאבטח שכיפה כחולה מבריקה לראשו ועליה ציור רקום של הרשת. (נ.ב. שם גם פיתחו את הכיפה המרובעת מיוחד לרשת "הריבוע הכחול")
בחברות הסלולר בכלל, מי שיתן לנו שירות יהיו נציגי תקשורת עם כיפות. לא סתם כיפות, באורנג' הוא ילבש כיפה כתומה. ובסלקום גם הם הלכו על הצבע הסגול המיוחד להם, וכמובן שיהיה על הכיפה ציור של כוכב. כי בשבילנו הוא גם כוכב.
גם ברשת "חד פעמי" לא טמנו ידם בצלחת וחייבו את העובדים ללבוש כיפה, כיפה חד פעמית עשוייה קרטון משובח.
*
המסקנה המתגבשת מכל הסיפור הזה היא ש"הכיפה שלי היא לא הכיפה שלך". אם עד היום "אמור לי מה כיפתך ואומר לך מי אתה". כיפה שחורה לחרדים, סרוגה לדתיים, וירמולקע לחסידים. מהיום יהיה לנו יותר קל לזהות אותם, אם עוד הרבה סוגים של כיפות, אפילו איזה קבוצה הם אוהדים.
עד כאן להפעם. ברעיון, מקווה שנהנתם מהטור.
שלכם, יוני וולף.
_________________
בברכה
|
|
|
|
|
|
