אשכול הקישורים לכתבות/מובאות [ב']

פעם בכמה דורות, צץ לו רעיון חדש אשר משנה את פני האנושות. המונותיאיזם, האבולוציה, חישוב דיגיטלי וחוק הנבדל הם מקבץ מייצג של פריצות דרך מחשבתיות, אשר התפשטו כגל הדף עד אשר חוללו מהפכה לרוחב התרבות ולעומקה. החל מהשבוע, אפשר למנות חבר חדש ברשימה היוקרתית: הקנטוניזם, מבית מדרשו של פרופ' קרלו שטרנגר.

הרעיון הייחודי הזה, אשר ראה אור בעיתון הארץ וכאן באתר וואלה!, נוגע למלחמת התרבות המתמשכת בארצנו, בין הליברליזם החילוני לבין השמרנות היהודית-אורתודוקסית. לנוכח החיכוכים הבלתי פוסקים בין התרבויות האלה שאינן ניתנות לגישור, מציע פרופ' שטרנגר להפוך את המדינה לפדרציה. בקנטון אחד של הפדרציה הזו, "ליברלנד", יהיו "אוניברסיטאות מחקר...מערכת משפט עצמאית...ערכי המחשבה החופשית, ההתפתחות האינדיווידואלית והסובלנות", בעוד שבקנטון אחר, "חרדיסטן", יחיו אנשים תחת שלטון הלכתי, על כל המשתמע מכך.

כדרכם של רעיונות דגולים, גם הקנטוניזם מתקשה להיתחם בתוך המסגרת הצרה שהועיד לו ההוגה המקורי והוא שואף לפרוץ מתוכה לתחומים אחרים של חיינו. היישום המתבקש ביותר הוא, כמובן, בהפרדה בין פושעים לבין אזרחים שומרי חוק. בקנטון של העולם התחתון, יוכלו בעלי אגרוף ופסיכופטים למיניהם, לכלות את זעמם איש ברעהו מבלי להטריד את מנוחתם של שוכני קנטון השלווה, שיהיו כולם אנשי עמל רודפי שלום.

גם המתח המחריף בין אנשי ספר בעלי חינוך קלאסי, לבין צופי "כוכב נולד" עלגים וחומרנים, ימצא את יישובו באופן טבעי מרגע שהאוכלוסיות הזרות האלה יופרדו לקנטונים שונים. אפילו המטרד המתמשך שמהווים אוכלי החילבה לשאר האוכלוסיה, ייפתר מאליו מרגע שתוחל עליו ההפרדה הקנטונית. נהגים שנדחפים לצמתים עמוסים? אנשים שמדברים בסלולרי בקולנוע? נועלי קרוקס? בעלי גבות מחוברות? קחו לכם פינה בפדרציה והניחו לנו לנפשנו.

למעשה, כשם שרעיון הברירה הטבעית חרג מזמן מתחומי הביולוגיה והטביע את חותמו כמעט בכל דיסציפלינה מדעית, גם הקנטוניזם, ככל שחושבים עליו יותר, מתגלה כאבן חכמים אשר כוחה יפה כמעט לכל בעיה. היתושים המציקים לנו מדי קיץ, למשל, ירדו מסדר היום מרגע שייזכו לקנטון משלהם, שלא לדבר על חיידקי השפעת, שההשקעה הצנועה בהקמת הקנטון שלהם תוחזר עשרות מונים כתוצאה מחסכון בהוצאות הבריאות.

בשלב הזה, עלול הקורא הערני לתהות אם אין בדוגמאות האחרונות ניחוח מגונה של אנטישמיות. השוואות בין יהדות לבין מזיקים וחיידקים היו הרי מאפיינים קלאסיים של שונאי ישראל בכל הדורות. למעשה, כוונת הדוגמה הזו היא ההיפך הגמור: אפשר לגזור מתוכה את פירכת רעיון הפדרציה שהעלה פרופ' שטרנגר ואגב אורחא, להפוך את המאשים לנאשם.

האם החרדיות היא, מטבעה, טפיל אלים ודורסני שמוטב להתרחק ממנו? מאות קהילות יהודיות אדוקות ברחבי העולם המערבי, מוכיחות מדי יום שלא. בסביבה מבוקרת, מדובר באורח חיים משונה אבל לא מזיק, אשר מקיים את עצמו ומשתלב היטב בחברה פלורליסטית. הזן המטורף והפרזיטי של היהדות הקיצונית שהתפתח בארץ הקודש, אינו תוצאה של תפיסת עולם דתית. הוא התפשט בפראות על מצע גידול נוח שסיפק לו בדיוק אותו משטר חילוני שאמור להנהיג את "ליברלנד" האוטופית, משטר אשר הזניח את חובותיו ואת ערכיו במשך עשרות שנים, בשילוב מרהיב של שחיתות, תאוות שררה וחוסר כשרון.

המשטר הזה סיפק לחרדים מקור אנרגיה זמין מתקציב המדינה, שיחד את עסקניהם בחוקים מעודדי בטלה ולקינוח, נכשל ביצירת אלטרנטיבה רציונלית משמעותית לתרבות הכשפים והאמונות הטפלות. עכשיו, לנוכח המפלצת שנוצרה בחממה הזו, שוגה פרופ' שטרנגר בהזיה ילדותית, כמעט מיסטית, על הפרדה בינו לבינה, על משקל חזונו של יצחק שמיר "שעזה תטבע בים".

למרבה הצער, מדובר בפתרון זמני מאד, שכן הצגת האוניברסיטאות והפלורליזם הנאור בחלון הראווה של החילוניות הישראלית בת זמננו, גובלת בגניבת דעת. הרבה יותר מדוייק להניח שם את ערוץ 2, איילון הגרפולוג ועמיר פרץ. כל עוד אלה פני הדברים, ימשיכו לצמוח בליברלנד פירות באושים.

בשולי הדברים, יש לתהות עד כמה חמורה אותה מלחמת תרבות שהסעירה כל כך את רוחו של פרופ' שטרנגר. בסופו של יום, הדורסנות החרדית מתבטאת בעיקר בהתבטאויות מקוממות ובחוקים שעיקר נזקם סמלי. במישור המעשי, מעבר להצהרות הפרובוקטיביות של עסקנים אורתודוקסיים, חופש הדת בישראל דווקא נמצא בקו עליה מתמיד, אבל גם אלמלא כן, ספק אם משם תיפתח לנו הרעה.

דוגמה מובהקת לכך קיבלנו אך שלשום, בהצהרתו השנויה במחלוקת של הרב עובדיה יוסף על קשר בין מוות בקרב לבין אי שמירת מצוות. עד כמה שהיה מטריד לשמוע את עובר הבטל גס הרוח הזה מטיל שתן מילולי על קברי הנופלים במלחמה, חשוב לזכור שפוליטיקאים חילונים-ליברלים למהדרין, בוגרי אוניברסיטאות וחובבי קונצרטים וסיגרים משובחים, הם אלה שהכניסו רבים מבחורינו לתוך הקבר.