בית פורומים עצור כאן חושבים

אשכול הקישורים לכתבות/מובאות [ב']

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-28/4/2006 11:11 לינק ישיר 















תהיות תיאולוגיות בצ'אט החרדי
מאת שחר אילן הארץ
משתתפי הפורום האינטרנטי "בחדרי חרדים" מנסים לברר איפה באמת היה אלוהים בשואה
אנשי פורום האינטרנט "בחדרי חרדים" ניצלו את יום השואה הציוני לדיון בשאלה "איפה היה אלוהים בשואה". הגולש בעל הכינוי "צילינדר", שפתח את האשכול, הסביר שכמו השאלה למה החרדים לא משרתים בצבא, גם השאלה איפה היה אלוהים בשואה נשאלת פעמים רבות על ידי חילונים, ולכן יש צורך להכין תשובות עליה. דומה שרוב המשתתפים ניסו לענות לא רק לחילונים אלא גם לעצמם.

הגולש "חארעדי" טען ש"עצם זה שנשאר שריד מעם ישראל ועם ישראל נשאר קיים גם לאחר השואה, היא היא ההוכחה שאלוקים הוא אשר הציל את עם ישראל שלא ייכחד לגמרי". ואילו "TAL083" סבורה שהשואה "באה להציל את העם היהודי... מהשכלה והתבוללות איומה". על כך ענה הגולש "בריסקער" ש"עוד שואה אחת כזו וההצלה של היהודים תהיה מושלמת כי לא יהיו יהודים בכלל". בעל הכינוי "YESHIVISH" ציטט את הרב אייזיק שר, שאמר חודשים ספורים לאחר השואה: "איפה הוא היה?! הוא עשה את זה!!, למה? אני לא יודע!"

הגולש "זריחת עץ" הביא לקסיקון חלקי לתשובות של זרמים חרדיים שונים לשאלה מה עשה אלוהים בשעת השואה:

חסידות חב"ד - גורסת שזו שאלה שאין לענות עליה. אין לתלות את האסון בחטאים. הרבי מלובביץ' אמר, שהשטן עצמו לא יכול היה למצוא עוונות שיצדיקו עונש כזה.

מנהיג דגל התורה המנוח הרב אליעזר מנחם שך - הקדוש ברוך הוא מקבץ את חטאיהם של דורות רבים ומעניש בהזדמנות אחת. משא החטאים ערב השואה היה כבד במיוחד בשל ההשכלה והחילוניות.

חסידי סאטמאר האנטי-ציונים - השואה היא עונש על יומרותיה של התנועה הציונית, ועל השאיפה לעלות לארץ.

מנהיג ש"ס הרב עובדיה יוסף - אחת התשובות שהציע היתה שהנשמות שסבלו בשואה היו צריכות לכפר על חטאים בגלגולים קודמים.

הגולש "מיימוני", ועמו גולשים נוספים, טען שכבר התורה "מזהירה אותנו מפני שואה - בשל מעשינו, רחמנא ליצלן". אבל "מוישהגרויס" ענה לו ש"עם כל המאמץ אי אפשר להבין היכן רמוזה בתורה הנבואה שאם חצי מעם ישראל לא ישמור תורה, יחסל הקב"ה את החצי שכן שומר תורה ויחזק את את אלה שעזבו את התורה".

המסקנה של "מוישהנגרויס": "אלוהים היה במקום שהוא נמצא בו גם עכשיו. מעבר ליכולתינו לתפוס, מעבר ליכולתינו להבין". לדברי "מוישהגרויס", "התשובה שאין בעצם תשובה היא אכן קלושה, היא הכי גרועה וממש לא מספקת אבל כנראה היא היחידה שהיא נכונה". בעל הכינוי "PIPOZ" כתב ש"השאלה לא ברורה לי ממש. למי שמאמין, הוא לא צריך תשובה; למי שלא מאמין השאלה לא מתחילה". ואילו בעל הכינוי "המדפיס" סיכם: "אין תשובה. יש שאלה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/4/2006 09:52 לינק ישיר 

כמו ילדות חרדיות רבות, גם תמר רותם היתה בילדותה מעין אמא קטנה לאחיותיה הצעירות. שנים לאחר מכן, היא חוזרת למחוזות ילדותה כדי לבדוק מה השתנה

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=704656&contrassID=2&subContrassID=11&sbSubContrassID=0
בברכה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/5/2006 23:07 לינק ישיר 

הסופר א.ב. יהושע הרגיז את יהודי ארה"ב

במסגרת דיון בוושינגטון על עתיד העם היהודי, אמר הסופר: "הזהות שלי היא ישראלית, הדת היהודית לא משחקת תפקיד". השדרן טד קופל, מנחה האירוע, השיב לו: "אתה לא יכול לבטל את התרומה של יהדות העולם להמשכיות של העם היהודי כאומה"


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3246458,00.html




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/5/2006 14:25 לינק ישיר 





 


הארץ

יהססו לצאת לרחובות בהמשך, אם המשפט לא יתנהל לשביעות רצונם. השקט אם כן הוא זמני בלבד.

שמידל מתערב

אם בראשית הפרשה ניסו משפחת ולס ומחותניה, המתונים בדעותיהם, להשפיע על הלוך הרוחות בעדה החרדית, בהמשכה הם התמסרו כליל לקיצונים בקהילה זו. מאז הוקם ה"ועד להצלת ולס" על ידי הסיקריקים (הקיצונים), הם נותני הטון. ובאחרונה התברר שה"אתרא קדישא", הגוף הקיצוני המנהל את המאבק מיליטנטי בעניין הקברים, לקח על עצמו לממן את הייצוג המשפטי של ולס. דוד שמידל, העומד בראש אתרא קדישא, הוא זה שמנהל בימים אלה את המגעים מטעם המשפחה עם עורכי דין מהשורה הראשונה.

מובן שהמשפחה רוצה להוכיח את חפותו של בנה בכל מחיר. אבל בציבור החרדי יש מי שסבור שהמעורבות של הקיצונים, ובמיוחד איש קיצוני כשמידל, היא טעות טקטית חמורה. איש התקשורת החרדי דודי זילברשלג, שייעץ למשפחה בתחילת הדרך, צופה שאת המשפט ילבו הרבה אמוציות. הוא אף מעלה השערה שההתרחשויות הצפויות בחסידות סאטמר בארה"ב עלולות דווקא להשפיע לרעה על מה שיקרה סביב משפטו של ולס.

כל אחד מהפלגים הנצים בחסידות, מסביר זילברשלג, ינסה להוכיח את עליונותו על האחר, על ידי קרבתו הרעיונית לקנאות של המנהיג המיתולוגי של סאטמר, הרב יואליש (יואל טייטלבוים). ישראל היא זירה מרכזית במאבק הפנימי הזה. "נכונו לנו ימים לא פשוטים עם היורשים", אומר זילברשלג. "לדעתי המלחמה הפנימית הזאת תדחוף לקיצוניות ולכך שיגיעו משאבים כספיים רבים לפלגי הסאטמרים השונים בארץ למטרת הפגנות". אותם כספים שמימנו את הקמפיין של הפלגים הקיצוניים בתקופת הבחירות, עשויים להצית תבערה מחודשת סביב המשפט של ולס.

בדרך כלל אינטרסנטים קיצוניים כשמידל פועלים בשוליים, ואינם מצליחים לגייס את המרחב המתון. הפעם זה שונה. זילברשלג תולה את מעורבות הציבור החרדי בכללותו בפרשה, ובעיקר הליטאים, בכך שהתקשורת נטפלה לעניין החרדי. הפרשה, הוא אומר, עלתה על סדר היום כמאבק אנטי-חרדי, ו"זה מלכד באופן מיידי את המחנה". "אני עצמי שיניתי את דעתי כאשר ראיתי במו עיני איך החוקרת עליזה ארוך מדברת בגסות ובמגמתיות עם האם של התינוק, חנה ולס".

עיתונאי המשתייך לציבור הליטאי מסביר את ביקורו של ראש ישיבת פוניבז' בכך ש"יש עניין של ערבות הדדית והבחור במצב קשה. לכן כולם באים לעודד את רוחו". אבל לפרשן חרדי יש הסבר אחר: "הרבנים פשוט דואגים לעצמם. זה השואו עכשיו, אז הם דואגים להיראות במקום".

הרב פוברסקי אף טרח וקישר את המשפחה עם עורך הדין יעקב וינרוט. מחשבה רבה מוקדשת לבחירת עורך הדין. התיק נבחן על ידי ששי גז, אביגדור פלדמן ובאחרונה יעקב וינרוט. גז לא הבטיח זיכוי מוחלט ולכן נפסל, פלדמן הבטיח זיכוי, אך דימויו כסניגור של רוצחים מרתיע את המשפחה. לא מפתיע שהמשפחה נוטה לכיוון של וינרוט. וינרוט, חובש כיפה שחורה, היה מעורב באחרונה בייצוג הציבור החרדי מול החברות הסלולריות ובמו"מים קואליציונים. ההסתייגות היחידה היא שאלת המסירות שלו, אומר מקורב. עד כמה ייקח את התיק באופן אישי. המשפחה רוצה שיטפל בתיק כאילו מדובר בבן שלו, ולא כעוד עיסוק בין עיסוקיו השונים. ההחלטה, מכל מקום, תיפול עד השבוע הבא. ביום שני צפוי דיון משפטי בשאלת הייצוג. בדיון גם תבקש המשפחה שאשר יוכל לצאת להתפלל בבית הכנסת.

תפילות ודי-וי-די

בינתיים ישראל אשר ולס נעשה מעין גיבור עממי. חבר קרוב מספר שהיה צריך לתאם את הביקור מראש. לאחר יממה הודיעו לו מתי לבקר. חנה ולס חזרה לעבודתה בחנות הבגדים. בבית המשפחה נמצאים בבוקר הגברים. ברבע לשבע מתחילה תפילת שחרית. אחרי התפילה מוגשת ארוחת בוקר. ב-9:30 מגיעים האברכים מהכולל של ולס כדי ללמוד עמו. בשעה אחת מתפזרים הלומדים, והמשפחה אוכלת ארוחת צהריים. בארבע אחר הצהריים מגיעה קבוצה חדשה של מתפללים והבית זורם בסגנון פחות קפדני כעין "שטיבלעך", כלומר כבית כנסת שאנשים נכנסים ויוצאים בו. בערב באים האורחים החשובים. הרבנים נוהגים לשבת על כיסא הכבוד של הסב והאחרים יושבים לשולחן, מי יושב ליד הבחור ושומע את עדותו ומי מדפדף בתיק העיתונות שהמשפחה הכינה. בחדר אחר יושבות הנשים.

אחרי תפילת ערבית ולס יכול לגשת לספריית הסרטים הגדולה שהוכנה לו ולראות די-וי-די על המחשב. למשל, סרטים על מבצע אנטבה או חטיפת אייכמן, דרמות חרדיות או סרטי הפגנות חרדים, הפופולריים בציבור זה. כמו כן הוא יכול לעין בספריית ספרי הקודש במחשב.

לדברי מבקרים במקום, בשיחות סביב השולחן מנתחים את מהלכי העדה החרדית ומונים מי לנו ומי לצרינו. למשל, מה קרה אחרי שהראב"ד הרב משה שטרנבוך ביקר בכלא. העדה כזכור הודיעה על הפסקת ההפגנות לאחר שהרב התרשם שוולס אשם. אבל לאחר יומיים הוא חזר בו והוציא הודעת תמיכה. במשפחה טוענים שבמשטרה לחצו על ולס לפני הביקור לא לסטות מעדותו, וזה, לדבריהם, מה ששיכנע את שטרנבוך להוסיף ולתמוך בו.

ולס, שבתחילה דבק באשמתו, הולך ומשתחרר ממנה. הוא מספר שוב ושוב על הלחצים שהופעלו עליו על ידי המשטרה, והנוכחים שותים את דבריו בצמא. נראה שבני המשפחה הצליחו לשכנעו בחפותו.




























אשר יורד למחתרת
מאת תמר רותם
למה פתאום החליטה משפחתו של ישראל אשר ולס, המואשם בהריגת תינוקו, לגזור על עצמה שתיקה תקשורתית? ואיך זה קשור לתמיכה המתחזקת של גורמים חרדים קיצוניים?





דממה כבדה ירדה השבוע על בית סבו וסבתו של ישראל אשר ולס במאה שערים, שבו הוא שוהה במעצר בית עד תום ההליכים. בני המשפחה, שעד לאחרונה ניהלו מסע תקשורתי נרחב להוכחת חפותו ושיתפו פעולה בשמחה עם עיתונאים, גזרו על עצמם באחת שתיקה. פסקו הדיווחים התכופים על מצב רוחו של הנאשם, ועל אשתו העומדת לצדו. תמו הרצאות מליצי היושר שלו, שהסבירו כי רוחו המסוכסכת של ולס ומצפונו הכבד הם שגרמו להודאות החוזרות והנשנות שלו בהתעללות בתינוק. גם ערוצי התקשורת החרדיים האלטרנטיוויים בטלפון הנייד ובאינטרנט חדלו מההודעות המלודרמטיות על "פרשת האברך ולס".

אשר מסרב לענות לפניות שזורמות אליו מכל עבר לראיין אותו, ניסה גיסו צבי אייזנשטיין לתרץ בתחילת השבוע את הורדת המסך המלאכותית על הדרמה. מקורב אחר סיפר בגאווה שוולס סירב אפילו לפנייה מעיתון "המודיע". הרמת גבה מתבקשת: ביטאון אגודת ישראל חמור הסבר נמנע באורח קבע מלהתייחס, ולו ברמז, לעניינים פליליים, מדאגה לטהרת נפשם של קוראיו. במקרים הספורים שבהם הוא מזכיר פשע של ממש מדובר בפרשיות בסדר גודל של רצח ראש ממשלה.

הבית שבו שוהה ולס עם אשתו


והוריו נהפך השבוע לאתר לעלייה לרגל של רבנים ואדמו"רים, שבאו להביע תמיכה. מקצתם אף אינם מזוהים כלל עם הירושלמרים, אנשי היישוב הישן שעמם נמנית משפחת ולס. בין השאר הגיעו לביקור מהצד הליטאי דמויות רמות מעלה כראש ישיבת פוניבז', הרב בערל פוברסקי והרב חיים קנייבסקי, מהעדה החרדית - הגאב"ד טוביה ויס, וכן האדמו"ר מתולדות אהרון. בדירה הקטנה במרכז מאה שערים פועלים מנייני תפילה מסביב השעון וכולל של אברכים, ובערבים נוהרים מקורבים וחברים של המשפחה הגדולה וסתם מציצנים. והשאלה היא, האם כדרכן של פרשיות ימשיכו לענות בפרשת האברך עד לפרוץ עניין אחר הקרוב ללב הציבור הירושלמי? למשל עד שיחריף הסכסוך בין שני הפלגים הנצים בחסידות סאטמר בארה"ב, לאחר מותו באחרונה של הרעבע, משה טייטלבוים? או שפרשת ולס הולכת ומתבססת כמיתוס, סמל להתנכלות המשטרה ואולי המדינה לחרדים?

"הירידה למחתרת", כפי שתיארו זאת בסביבתו של ולס, מכוונת בעיקר כלפי חוץ. לסבר את אוזני המשטרה והפרקליטות, שדעתן לא היתה נוחה מהרעש התקשורתי וההתלהמות סביב הפרשה. אך ייתכן גם שהמהלך מלמד דווקא על יישור קו עם הקיצונים בעדה החרדית, שנטלו חסות על פרשת ולס ולא ידועים באהדתם לתקשורת. יש להניח שאלה לא









דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/5/2006 22:11 לינק ישיר 

'מקור ראשון' מעניק 'פרס ישראל' אלטרנטיבי לרב פרופ' נחום רבינוביץ'.


בהשראת הנשר

על פירושו המונומנטלי של כתבי הרמב"ם, על עיסוקו בכתבי יד שונים ועל תרומתו הייחודית למדף הספרים היהודי – אנו מעניקים לרב נחום רבינוביץ את פרס ישראל האלטרנטיבי של *:namespace prefix = st1 ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:smarttags" />מקור ראשון לשנת תשס"ו

אלחנן ניר

לפני 800 הלכה לעולמה הדמות היהודית המשמעותית ביותר במשך כל ימות הגלות, רבי משה בן מימון – הרמב"ם. הרמב"ם, שהיה איש תורה, מנהיג עדה ורופא, כתב קבצים תורניים ראשונים במעלתם שנכנסו כולם לפנתיאון היהודי לדורותיו, ואף השפיעו רבות מחוץ לתחומי היהדות. הוא כתב את 'הי"ד החזקה', המכונה גם 'משנה תורה' – הקודקס ההלכתי היהודי המובהק ביותר והמפעל השני בחשיבותו אחר התלמוד. כן כתב את פירוש המשניות, פירוש לתלמוד שחלקים ממנו נמצאו בגניזה הקהירית, וכתבים תיאולוגיים חשובים דוגמת 'מורה נבוכים', 'שמונה פרקים', אגרות שונות שהמפורסמת בהם היא אגרת תימן, וכתבים רפואיים חשובים.

מאז זכה הרמב"ם לסופרלטיב העממי הידוע: "ממשה ועד משה – לא קם כמשה", ונקרא בהערצה "הנשר הגדול". במשך כל הדורות כמעט כל בתי המדרשות היהודיים ראו מקום לקשור את עצמם ליצירתו. בדורות האחרונים הדבר בולט בתנועות רבות, החל בבית בריסק ובתנועות המוסר הליטאיות, עבור בתנועת חב"ד החסידית שראש תנועתה, האדמו"ר הזקן, התבטא שהוא גלגול של הרמב"ם והאדמו"ר האחרון שלה הורה לעסוק רבות בלימודי הרמב"ם היומיים ובהפצתם, וכלה בתנועת ההשכלה שעסקה בספריו התיאולוגיים שבמרכזם 'מורה נבוכים'.

בדור זה עמל הרב נחום אליעזר רבינוביץ', המתקרב לשנות השמונים לחייו, על פירוש מונומנטלי ששמו 'יד פשוטה' על 'הי"ד החזקה', שחלקים ממנו כבר ראו אור. הרב רבינוביץ' ממזג באישיותו, בדמיון לא מועט לרמב"ם עצמו, תורה ומדע. הוא כתב דוקטורט בהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים ולימד מתמטיקה באוניברסיטה בטורונטו, וכיהן ברבנות ובהנהגה בקהילות שונות בחו"ל: כרב קהילה עוד בהיותו רווק בבולטימור בשנות העשרים לחייו, ואחר כך במקומות שונים בארצות הברית, בקנדה ובאנגליה.

קלאסיקה, גניזה ואוקספורד

בראשית שנות ה-80 עלה ארצה וקיבל עליו את ראשות ישיבת ההסדר במעלה-אדומים, שהוקמה באותן שנים על ידי הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת. הרב רבינוביץ' הניח את הגותו של הרמב"ם במרכז העיסוק בישיבה – ישיבה שהתפרסמה גם בזכות תרגומי הרמב"ם הבהירים של הרב יצחק שילת, היצירה הספרותית של הרב חיים סבתו, ולאחרונה אף בזכות תלמיד הישיבה מיכאל שיינפלד שפירסם את ספר הפרוזה 'אבדות'. את פרץ היצירה הזה מייחס הרב רבינוביץ' לדרך כתיבתו הספרותית של הרמב"ם, שהוא רואה בו את המורה לכתיבה יוצרת של תלמידי הישיבה.

הפירוש האמור, 'יד פשוטה', המכיל כמעט עשרים כרכים עבי כרס, מצטיין בבהירות ובדייקנות של איש מדע מובהק וכולל השוואות מכל כתבי הרמב"ם עם מקום הנדון, דיון ער בפרשנים הקלאסיים, וחידושים מאת המחבר. רבינוביץ' הוא הראשון המביא באופן מקיף כמה מן הכתבים הקדומים לרמב"ם, המסייעים בהבנת מקורותיו: כתבי יד של גאונים שנתגלו בגניזה הקהירית ובספריה בלנינגרד, פירוש רבנו חננאל בן המאה העשירית, ופירושים רבים נוספים שנתגלו במאה הקודמת.

בעוד הרב יוסף קאפח, שעבד רבות על נוסח הרמב"ם המדויק, נשען רק על כתבי יד תימניים, הרב רבינוביץ' עוסק בכתבי יד נוספים, דוגמת כתבי יד אוקספורד וקיימברידג'. בניגוד לנושאי כליו הקלאסיים של הרמב"ם העוסקים כולם בשאלת מקורותיו, פירוש 'יד פשוטה' עוסק בלשון הרמב"ם עצמו ובטרמינולוגיה המושגית שהוא בונה בפירושו. הוא מרבה להביא מספריהם של צאצאי הרמב"ם – בנו רבי אברהם, נכדו רבי דוד, וממשיכיהם משפחת הנגידים במצרים – השופכים אור על דרך פסיקתו של הרמב"ם ועל פרשנותו לתלמוד.

מפעלו הפרשני של הרב רבינוביץ' ל'י"ד החזקה' טרם הושלם, ובימים אלה הוא שוקד בו זמנית על הדפסת שלושה כרכים נוספים. גם אם לעת עתה טרם זכה בפרס ישראל, יש לקוות שימשיך במפעלו ושההיסטוריה תדע להעריך את תרומתו החשובה למדף הספרים היהודי.


http://www.makorrishon.co.il/show.asp?id=12175

(נכתב בצהרי יום ו' בחו"ל) 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/5/2006 15:20 לינק ישיר 

אבהו פתח אשכול ובו לינק ל:

הבלוגר האורתודוקסי גיל סטודנט שנותן חוות דעת הלכתיות בנושאים רבים דן באפשרות למנות נשים לרבנות. הוא פוסל את הרעיון אבל מציע תחליף

Rather than ordaining women as rabbis, the most viable suggestion is to create a new title that reflects advanced scholarship but lacks the history of the title rabbi. This title will designate women as scholars who are qualified to teach. There might even be differing levels, including a teacher and an halakhic scholar. I see no reason why a woman cannot rule on halakhic matters to those who ask her,[9] even if others will ignore her rulings. If institutions start offering programs to grant women the titles of melamedet (instructor) and poseket (halakhic decisor), I suspect that they will be somewhat successful. I doubt that they will be graduating posekim on the level of R. Moshe Feinstein, who, in addition to his inherent talents, was preparing incessantly for his position since his early childhood, but they will certainly train women qualified to rule on basic matters. Certifying an advanced melamedet is certainly uncontroversial. Regarding a poseket, though, the question remains whether this is a confirmation to the non-Orthodox and, therefore, should be delayed to a generation that does not have the same recent past as ours.

הדיון המלא כאן
http://hirhurim.blogspot.com/2004/12/ordination-of-women.html



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/5/2006 19:05 לינק ישיר 

הרב רבינוביץ' הוציא בשעתו פסק דין מוות נגד ראש הממשלה רבין. לא מגיע לו שום פרס.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/5/2006 19:09 לינק ישיר 

יש לך מקור או ראיה לטענה הזו?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/5/2006 19:32 לינק ישיר 

http://www.hofesh.org.il/books/murder/murder.html



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/5/2006 21:28 לינק ישיר 

ספרו של קרפין, עם כל הכבוד, אינו ראיה - לפחות עד שנראה את הדיון וההקשר המקוריים.  קרפין ראוי לאמון בערך כמו ירון ידען או ספי רכלבסקי, או אם תרצו - כמו ברי חמיש.  כל אחד מאלה יודע לאסוף וללקט קטעי דברים ולהציגם כך שיתמכו בתזה שבנה לו מראש.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/5/2006 10:55 לינק ישיר 

אבהו,
ואם הפסק מבוסס אז מה?
תסתור אותו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/5/2006 00:12 לינק ישיר 

הידיעה הזו שייכת לדיון בכשרות של בעלי חיים, ונדמה לי שאף דנו בשאלת הצורך במסורת כדי להתיר אכילה. אלא שאיני יודע היכן הוא, אז שמתיו כאן. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3248612,00.html היכונו להסתער: בשר הג'מוס הוכרז ככשר הרב הראשי הספרדי בחן מקרוב ג'מוסים חיים ושלדי בפאלו מתים, וקבע כי ניתן לתת הכשר לבשר. זאת בעקבות בקשה של שני חוקרים מאוניברסיטת בר אילן, שהוכיחו כי יהודים נהגו לאכול ג'מוסים גם בעבר. בקרוב: גם חלב ג'מוס משובח נטע סלע בתיאבון: הרבנות הראשית נתנה היום (ב') הכשר לבשר הג'מוס, הקרוי גם באפלו. את ההכשר נתן הרב הראשי לישראל, הראשון לציון הרב שלמה עמאר, בעקבות פנייתם של חוקרים מאוניברסיטת בר אילן. הג'מוס הוא מין בקר שבעבר היה נפוץ בישראל, בעיקר באזורי ביצות ונחלים. שרידים של ג'מוסים נמצאו באזורי הנחלים של מישור החוף, טבריה והחולה. יש המזהים את הג'מוס עם התאו המוזכר בתורה ולפי נתונים מתקופת המנדט הבריטי חיו בישראל כ-5,000 ג'מוסים. עד היום ניתן לצפות בבודדים מהם בשמורת החולה, אך מאז לא גודלו ג'מוסים כלל בארץ, גם לא לשחיטה, ולא ניתן לבשר הג'מוס הכשר מטעם הרבנות הראשית. מתכון לשבת שובה של השיבוטה / שגיא קופר "יש לנו חזיר כשר (אי שם ביערות העד), שרימפ כשר ובשר סרטנים כשר (שעשויים שניהם מבשר דג מעובד), ועכשיו יש לנו דג בטעם חזיר". יש גם מתכון לדג השיבוטה שקיבל הכשר לכתבה המלאה לצורך קבלת כשרות לא מספיק שלבעל חיים מסוים יהיו הסימנים המצוינים בתורה המעידים על כשורתו. ההלכה דורשת שתהיה גם "מסורת" המעידה שאת אותו בעל חיים נהגו לאכול בעבר יהודים שומרי כשרות. ד"ר זהר עמר וד"ר ארי זיבוטפסקי, חוקרים באוניברסיטת בר אילן עמלו בשנתיים האחרונות למציאת הוכחות שיביאו למתן כשרות לבשר הג'מוס. השניים הציגו בפני הרב הראשי מקורות הלכתיים והיסטוריים לכך ששחיטת ג'מוסים היתה נהוגה בקהילות ישראל בעבר וכן עדויות שנגבו משוחטים קשישים, ששחטו בעצמם ג'מוסים בירושלים, פתח תקווה, בני ברק ואצבע הגליל. לאחר מכן נפגש הרב שלמה עמאר עם צוות המחקר ונציגי משרד החקלאות בשמורת החולה, שם צפה מקרוב בעדר הג'מוסים שגדל במקום ובדק באופן אישי את מבנה השיניים והפרסות של שלד ג'מוס שהוצג בפניו. השבוע שוב בחן הרב את הבהמות, שגדלות במושב בצרון ושם הכריז כי לאחר שיסוכמו כל הנתונים שלפניו הוא יעניק את אשרת הכשרות המיוחלת. בעקבות פסיקת הרב, יוכלו מגדלי ג'מוסים לשווק את בשר הבהמה ואת החלב שלהם תחת הכשר רשמי של הרבנות. החוקרים טוענים כי בשר הג'מוס נחשב כמבוקש מאוד ברחבי העולם ובעל פוטנציאל שיווקי גדול וכי חלב הג'מוסים נחשב למשובח בעיקר לייצור גבינות. בנוסף, מייחסים לו סגולות רפואיות רבות. שני החוקרים, עמר וזיבוטפסקי, הם אלה שלפני מספר חודשים גידלו את דג השיבוטה ומצאו כי הוא כשר. (08.05.06, 23:25)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/5/2006 17:25 לינק ישיר 

האם הפקירה הנהגת הישוב את הקיבוצים הדתיים כיון שחבריהם לא השתייכו לתנועה הנכונה?



http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=712499&contrassID=2&subContrassID=4&sbSubContrassID=0



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/5/2006 07:36 לינק ישיר 

כיצד המוח מבחין בין שירה לפרוזה

ממחקרים עולה, כי במוחנו יש מערכות שונות המתמחות בהבנת שפת פרוזה ושפה שירית הבנת ביטויים מטפוריים חדשים הלקוחים מתוך שירה, מפעילה אזורי מוח ייחודיים אשר אינם מעורבים בהבנת שפה רגילה של פרוזה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/5/2006 08:36 לינק ישיר 


הקלטה נדירה של שירת התקווה מלפני 61 שנה שנערכה ע"י כתב ה BBC שרות השידור בריטי במאי 1945 במחנה הריכוז ברגן-בלזן אשר בצפון גרמניה.


הצבא הבריטי אשר שחרר את המחנה מצא שם כמה אלפי ניצולים כמחציתם יהודים, רבים היו במצב גסיסה. *:NAMESPACE PREFIX = U1 />*:namespace prefix = o />

הרב הצבאי הבריטי ארגן תפילת קבלת שבת, עבור היהודים במקום היתה זו קבלת השבת הראשונה אחרי 6 שנות מלחמה, ואחרי יותר מ- 10 שנות רדיפת יהודים על אדמת גרמניה.

במאמץ רב, התארגנו היהודים, וביודעם שמקליטים אותם - ושרו את התקווה.

אגב, זו גרסה מיושנת של שירת התקווה, בסגנון תחילת המאה ה- 20.

תוקן על ידי - אמשלום - 11/05/2006 8:38:03



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > אשכול הקישורים לכתבות/מובאות [ב']
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 ... 116 117 118 לדף הבא סך הכל 118 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.