http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/960142.html
היי-טק בשירות הרבנים |
 |
| מאת אבירמה גולן |
|
|
|
*--indexsql is the counter of the Related Article , has value only if there are related article*
שוב
ושוב מוזמנים עיתונאים להתפעל, בסיור מודרך ומצולם, מנשים חרדיות העובדות
בחברות היי-טק. האתר המועדף - פרויקט "תלפיות" של חברת "מטריקס", המעסיקה
כ-400 נשים ועוד היד נטויה. מטריקס זוכה למרב תשומת הלב, אך היא אינה
היחידה. כדאיות העסקת החרדיות התבררה עד מהרה לחברות רבות, בהן התעשייה
האווירית, המעסיקה אותן באמצעות חברת כוח אדם.
בכל החברות מרוצים
מן הסידור ושוקלים להרחיבו. מדובר, כך מסבירים, בכוח אדם זול וצייתני מזה
ההודי, ונגיש ואמין מן המזרח אירופי. החרדיות, מדווחים כולם, לא מבזבזות
זמן בפטפוטים, בגלישה באינטרנט ובשתיית קפה. תמורת 5,000 שקל ופחות בחודש
הן עובדות במסירות משבע עד ארבע, בחוזה שלא כולל תשלום בעבור שעות נוספות.
עסקה מצוינת. במיוחד לפרויקט "תלפיות", הממוקם בקרית ספר (מודיעין
עלית), שנוסדה בראשית שנות ה-90 מעבר לקו הירוק במטרה לספק דיור זול
לחרדים עניים, ונהפכה במהירות ליישוב התורני השלישי בגודלו בישראל,
ומובילה בדירוג העוני. על אדמות שהופקעו מכפרים פלשתיניים זכתה אפוא
מטריקס בנדל"ן זול, ארנונה נמוכה ודורשי עבודה לרוב. פרס נוסף: בעבור כל
עובדת חרדית מעבירה לה הממשלה 1,000 שקל בחודש.
למעורבות הזאת יש
סיבה. הממשלה, שהצהירה שתפעל במרץ לשילוב החרדים במשק, קיצצה את קצבאות
הילדים, שלפי התיאוריות המקובלות באוצר גרמו להגדלת המשפחה, והעבירה 10
מיליון שקלים לפרויקט "פרנסה בכבוד" במשרד התמ"ת, המקדם הכשרת תלמידי
ישיבות. בניגוד לחרדים בארה"ב, שכ-80% מהם בעלי השכלה על-תיכונית,
ועובדים, הצעירים כאן משוללים השכלה והכשרה הולמת לשוק העבודה. מאות
לומדים במוסדות שאינם ממשלתיים כמו הקמפוס החרדי בקרית אונו ומכון לב.
חלקם נקלטו בעבודה (80% מהם נשים).
מהלכים אלה היו אמורים לחולל
שינוי בחברת הלומדים החרדית, שהתנפחה לממדי עוני ותלות מסוכנים לה
ולמדינה. אלא שהממשלה ביצעה אותם ביד אחת, בעוד ידה השנייה לוחצת את ידי
הרבנים, ומכשילה את מאמציה באופן המעורר חשד שמא לא התכוונה להצליח בהם
מלכתחילה.
הרבנים הורו, אמנם, לקדם הכשרה להיי-טק, לימודי
הנדסאות בסמינרים, ואפילו לימודי מחשב ומתמטיקה בבתי הספר היסודיים - אבל
לבנות בלבד. בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת, בפברואר 2005, הבטיח נציג
מטריקס: "נקים גם מיזם לגברים אם הרבנים יאשרו. כרגע", הוסיף, "הם לא
אישרו. רק לנשים".
לא רק שלא אישרו, מאז גם מינו בכל החברות
משגיחים שיוודאו שהנשים לא מתרועעות עם גברים, אוכלות רק במטבחים הנפרדים
שהוקמו בעבורן, ולא מתבטלות. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם הרבנים",
מתמוגגים המעסיקים.
איזו הברקה: הרבנים, שדחו בעקביות יוזמות
המאפשרות לגברים לשלב לימודים ועבודה, מצאו בהיי-טק ערוץ חדש לשיקום חברת
הלומדים הקורסת, באמצעי ישן ומוכר: דיכוי נשים. הגברים שוב יישבו בכולל,
הנשים שוב יעבדו, ובמקום שההשכלה הטכנולוגית תיתן בידיהן מפתח לשינוי, היא
תעמיק את ניצולן. בלי כל קושי הם טוו עסקה סיבובית עם המעסיקים ועם
הממשלה, המחזירה להם כך כפליים ממה שקיצצה.
ועדיין הממשלה מתעקשת
לטעון להישג של החזרת נשים חרדיות למעגל העבודה. איזו החזרה? הלוא החרדיות
מפרנסות את משפחותיהן מזמן. החידוש היחיד הוא שהודות לשיתוף הפעולה עם
משרדי התמ"ת והאוצר, רבנים מבצרים עתה את כוחם, ומרחיבים את השליטה בחיי
הנשים עד לשולחן העבודה.
והנשים? מי בכלל שואל אותן. "שלושה
חודשים בשנה", אומר מהנדס באחת החברות, "הן נעדרות, וחוזרות כמו שעון.
שאלו את הרבנים אם מותר לצאת לכמה רגעים להתפלל, וענו להן בנזיפה שלא. גם
לנוח רגע אסור מחשש 'גזל', והן לא מתווכחות ולא מתלוננות. מדי פעם רק
יוצאות לחדר המיוחד, לשאוב חלב לתינוק. בארבע וחצי אני רואה אותן מחכות,
מותשות, לאוטובוס לבני ברק. הלב נכמר". |
*--end switch about number of pictures in article*
|
|
|
 |
|
|
