| נשלח ב-23/3/2009 10:40 |
 |
| |
אין קשר לפסק הדין ול"אין שליח לדבר עברה": הטיעון הזה הושם בפי השופטת על
ידי הכתב הבור של בחדרי חרדים, כאשר בפסק הדין הוא לא מוזכר כלל, ובמקומו
מופיע נימוק אחר. [ציטוט מפסק הדין: בלא לבחון את השאלה האם בנסיבות האמורות עשויה עקרונית לעמוד לנתבעים הגנת
סעיף 15(2) (לנסיבות שבהן הכירו בקיומה של ההגנה, ר' שנהר, בעמ' 283 והאסמכתאות
הנזכרות שם), סבורה אני כי לא די
באמור בתצהירים על מנת להקים קיומה של הגנה בנסיבות העניין. אפילו מחוייבים היו
הנתבעים לפרסם מאמר תגובה חריף במדור סאטירי בעקבות מאמרו של התובע, לא היו הנתבעים
מחוייבים לייחס לתובע מתן הכשרים הילכתיים תמורת בצע כסף. הנתבעים גם אינם טוענים
זאת בתצהיריהם. זוהי לשון הרע המיוחסת להם ובעניין זה לא הונחה התשתית הראייתית
הדרושה אף לשיטתם, להגנת סעיף 15(2) לחוק].
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2009 10:48 |
|
| |
בא"א וספרן
ואם הם היו מחויבים להאשים אותו במתן פתרונות הלכתיים תמורת בצע כסף?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2009 11:00 |
|
| |
"שכל עקום נברא כדי לדון לכף זכות"
(וגם כדי לומר את המשפט הזה)
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2009 11:09 |
|
| |
שמות פרק טו
(כ) וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת:
(כ)
וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַידֹוָד כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם: ס
וחען להן לא כתיב כאן- אלא ותען להם!כל הנשים בתופים ובמחולות?? היתכן כדבר הזה? ירידת הדורות?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2009 11:18 |
|
| |
לירוחם
כתוב ותען לא כתוב ותשר להם כמו שכתוב על משה:אז ישיר.
ןתען להם פרושו אמרה להם לשיר אבל איפה כתוב שהיא שרה להם?
הכתוב מציין שהיא לקחה תוף והובילה את הנשים במחולות.
גם היום הנשים רוקדות בנפרד בחתונות ובחוגים כך שדבר לא השתנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2009 11:36 |
|
| |
צענע
מה היא ענתה להם?? היא ענתה לשירה- בשירה- והיא שרה כפי שכתוב- שִׁירוּ לַידֹוָד כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם,
הגברים שרו- בבס בריטון -הנשים שרו במצו סופרן, כמו בכל מקהלה מוצלחת ,--בית- הגברים והנשים היו חוזרות אחריהם.
כך הפשט הפשוט והמובן, בכל אופן בעייני
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2009 11:44 |
|
| |
לירוחם
"והיא שרה כפי שכתוב- שִׁירוּ "
"כך הפשט הפשוט והמובן, בכל אופן בעייני "
על כגון דא אני יכולה לומר:
טוב שהוספת את המילה החשובה:בעייני.
כי כידוע כשרוצים לראות משהו שאינו קיים אז העובדות הברורות לעיני כל נעלמות משדה הראייה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2009 11:52 |
|
| |
לא הבנתי מה הדקדוק מהמילה להם,
אבל גם את הדקדוק מהמילה ותען, הגם שהבנתיהו והוא אפשרי - הוא איננו מוכרח. (ותען, במקומות אחרים, למשל בפרשת כי תבוא "וענית ואמרת" - פירושו הרמת קול.) ומאחר שהגברים שרו, ייתכן בהחלט (מצד דקדוק המילה ותען) שגם הנשים. אמנם זה גם לא מוכרח שזה היה כמקהלה כתיאור ירוחם, כי ייתכן שקול הנשים לא נשמע בנפרד.
תוקן על ידי מיכההמרשתי ב- 25/03/2009 12:08:05
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2009 12:11 |
|
| |
למיכה המרשתי
ומאחר שהגברים שרו, ייתכן בהחלט שגם הנשים"
כשאתה אומר יתכן בהחלט אתה צריך להביא מקור .כי אם יתכן זה מספיק אז לכל אחד יתכן משלו.
על משה כתוב:אז ישיר משה.
על מרים כתוב ותען להם מרים שירו.
מכיוון שהיתה נביאה הורתה לגברים לשיר.
כך כתוב וזה הפשט הברור .
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2009 12:20 |
|
| |
הוספתי הסבר בתוך דברי, עוד קודם שראיתי את דבריך. (כשכתבתי ייתכן, לא התכוונתי מצד ההלכה, אלא מצד דקדוק הכתוב העומד כרגע לדיון, וכדרכי תמיד).
למה מרים צריכה להורות לגברים? (ובפרט שהם כבר שרו - ועם משה?) המ"ם בשמילה להם - כבר מצינו בתנ"ך חריגות דקדוקיות יותר משמעותיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2009 12:39 |
|
| |
אם מרים היתה פונה לנשים היה צ' לכתוב להן, ואם מיד הפסוק מוסיף שירו- כונת הפסוק היה שהם שרו,,- ובכדי שלא יהיה ספק מה הן שרו, ממשיך הכתוב ואומר שִׁירוּ לַידֹוָד כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם, ממש חזרה מילה במילה על מה שהגברים שרו,
אז אם זה לא מסתדר עם החינוך המעוות המקובל היום במחוזותנו, הבעיה היא של החינוך ומסבירי התורה המעותים.
רש"י עזרא פרק ג פסוק יא
יא) ויענו - לשון עניית זמר כמו ותען להם מרים
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
בכל מקרה כדאי לדעתי לקרוא את כל מאמרו המעניין של אדמיאל קוסמן)
