אשכול הקישורים לכתבות/מובאות [ב']

עיק: הרב דוד בר חיים - התחדשות בריאה או "גאוליות"-יתר?

לאחרונה יצא לי להיתקל ברב דוד בר חיים ובמפעלו לחדש את ההלכה כפי שהיא מצויה בידינו.
להתרשמות:
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3382136,00.html
http://machonshilo.org/en/index.php

נראה שזוהי תופעה חדשה (כמעט) - נסיונות לחדש את ההלכה בצורה קיצונית (הרבה יותר מאשר הרב שמואל טל, למשל), לא מתוך מניעים "מתקדמים", אלא מתוך מניעים "גאוליים", לפעמים עד כדי מוזרות.

מישהו מכיר את שיטתו יותר ויודע יותר על המניעים שמאחוריה? האם זו התחדשות בריאה או גאוליות-יתר מוזרה?

******************************************************************************************************************
שועתק: דבר אחר, מקסיקני

ליישב דברי שרים וסגניהם, ראה בתענית כא: שגוזרים תענית אם פרצה פגיפה בין חזירים משום דדמי מעייהו לבני אינשי, ובתוספות שם ד"ה אמרו, שבני מעיו של חזיר דומין למעים של בני אדם ויש לחוש שיהא דבר על בני אדם. מכאן נראה שאם יהיה דבר על אומות העולם שיש לחוש ויש להתענות דהא חזינן דגזר תעניתא אדבר שהיה בחזירין משום דדמי מעייהו לבני אדם וכל שכן דנכרים דדמי לישראל.
מכאן, שכינוי מקסיקני לדבר אחר הוא חומרא בענין ונשמרתם לנפשותייכם דמעייהן דמקסיקנוס דמי טפי לישראל, והחמור תבוא עליו ברכה.
אמנם בר"ן לרי"ף שם מצאנו חולקים בזה, דאף שבתוספות למדו ק"ו שגוזרים תענית אם יש בעכו"ם דבר, יש שאמרו שמקסיקנוס גרע מדבר אחר משום דעכו"ם וישראל הם שתי אומות ולכך אין ענשן שוה והם נידונים לפי מעשיהם מה שאין כן בחזירי.
עוד יש להוסיף דלפי מסקנת החוקרים יסוד המחלוקת הוא בתגובה למגיפה השחורה שפגעה במחצית המאה הארבע עשרה במידה גדולה יותר בנכרים מבישראל, ושחורה שחורה לג"ש.
ומסיימים בטוב חודש אייר אני ה' רופאך והזמן גרמא.

"הקנאות הדתית מחלה מדבקת היא" (השופט חיים כהן, ספר חדש)

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1081455.html

עצכח
ללא רצון לפסול בגזלנותא, איני מכיר את הרב בר חיים, אולם הייתי שמח לקרוא מאמר למדני שלו לפני הדיון הגאולי.

והנה דברי הרב קוק הידועים מערפלי טוהר

ל. לפעמים יש צורך בהעברה על דברי תורה, ואין בדור מי שיוכל להראות את הדרך, בא הענין על ידי התפרצות. ומכל מקום יותר טוב הוא לעולם שיבוא ענין כזה על ידי שגגה, ובזה מונח היסוד של מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין. רק כשהנבואה שרויה בישראל אפשר לתקן ענין כזה על ידי הוראת שעה, ואז נעשה בדרך היתר ומצוה בגלוי. ועל ידי סתימת אור הנבואה, נעשה תיקון זה על ידי פרצה, שמדאבת את הלב מצד עצמה, ומשמחת אותו מצד תכליתה.

כפי שהרב בר חיים כתב, אין מדובר בפסק אלא בגילוי דעת. הם פשוט מספרים לאנשים שלדעתם אין כל איסור (והם כמובן צודקים). לכך לא צריך מומחיות הלכתית רבה, ואין צורך להתרשם מחכמתו התורנית של הכותב. הוא לא בא מכוח סמכות אלא מכוח עובדות הלכתיות. גם בדבריו הוא לא קורא לאף אחד להתבסס על סמכותו ההלכתית שלו, אלא רק מעלה אל פני השטח עובדה הלכתית.
גם בקשר לגאוליות, דומני שיש כאן טעות בביקורת עליו. הוא מדבר על 'יהודי של ארץ ישראל' במובן עובדתי, ולאו דווקא אידיאולוגי. אנחנו פשוט כאן, ולא באירופה, ולכן המנהגים הרלוונטיים הם אלו ששוררים כאן. זו עובדה שאינה קשורה לאידיאולוגיה ולציונות.
אמנם יכול מאן דהו לשאול מה רע במנהג המקום (כאן א"י, והעולם כולו) שקובע שמנהגים לא נקבעים על פי המקום אלא על פי העדה והמוצא? לא יודע. עובדתית כיום מקובל שהמושג 'מקום' כבר אינו גיאוגרפי אלא וירטואלי באופיו. קהילה אינה כל מי שיושב במקום כלשהו, אלא קהילה תרבותית-הלכתית, שהיא על-מקומית (ופעמים רבות תלויה במוצא).
לכן כל המינוח של 'מנהג המקום' הוא אנכרוניזם, ולמעשה כאן נכשלים הרבנים הגאונים הנ"ל באותו כשל עליו הם הצביעו אצל אחרים. הם לוקחים מושגים ושפה מן העבר ולא שמים לב שאנחנו כבר מזמן לא שם. הרי אנחנו יהודי של ארץ ישראל, לא? אצלנו כבר 'מקום' אינו מה שהם מדברים עליו. זו משמעות גלותית שאבד עליה הכלח.
בשולי הדברים אומר שאני לא מכיר אותו ואת חבריו, ומעודי לא שמעתי את שמעם, ולכן איני יודע לומר עליהם מאומה.

מנפלאות הטכנולוגיה
דברים שניתן לראותם בשועל האש אך לא באקספלורר.
לכן אני מצרף את דברי הרב שנית:
ל. לפעמים יש צורך בהעברה על דברי תורה, ואין בדור מי שיוכל להראות את הדרך, בא הענין על ידי התפרצות. ומכל מקום יותר טוב הוא לעולם שיבוא ענין כזה על ידי שגגה, ובזה מונח היסוד של מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין. רק כשהנבואה שרויה בישראל אפשר לתקן ענין כזה על ידי הוראת שעה, ואז נעשה בדרך היתר ומצוה בגלוי. ועל ידי סתימת אור הנבואה, נעשה תיקון זה על ידי פרצה, שמדאבת את הלב מצד עצמה, ומשמחת אותו מצד תכליתה.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 29/04/2009 9:51:37