| נשלח ב-22/10/2009 06:50 |
 |
| |
[כדאי לקרוא את התגובה הראשונה שם - ברור שהשאלה אינה אמיתית, ובמובן מסויים נפל הרב המשיב בבור שכרה לו השואל.]
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2009 07:07 |
|
| |
הרב המשיב נפל מפני שמתכתחילה לא חילק בין הראוי למצוי מה שבאותה תקופה תרבותית בעולם כולו היה מקובל מעמדה החברתי של האשה כשל הקטן והשוטה - הרב המשיב היה משכנע אם היה מציין את היחס הראוי לאשה כפי שכתב הרמב"ם בהלכות דעות פ"ה "אף על פי שאשתו של האדם מותרת לו תמיד..וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2009 08:10 |
|
| |
[אני דוקא חושבת שהרב המשיב נפל כיוון שהתייחס לשואל בהתנשאות מסויימת. נראה שהנחת היסוד שלו היא שהדרך לשכנע בעל מכה שיחדול מכך היא באמצעות פניה לרגש הבעלות שלו ולשוביניזם הבסיסי שלו (אשתך היא מתנה וכו'). לו מלכתחילה היה כותב (כפי שאני מאמינה שהוא אכן חושב) שהאישה היא אדם ככל אדם אחר ואין לנהוג בו באופן שלא היית נוהג באדם אחר, היה נמנע מן הבור. נדמה לי שהוא חשב שטיעון כזה לא "יגיע" לליבו של ה"בור ועה"א" ששאל, ולכן לא השתמש בו. וזו, לענ"ד, התנשאות.]
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2009 15:24 |
|
| |
אמשלום,
למה הדווקא ? וכי אני חולקת על כך שהתשובה אינה תשובה ? אינני בוחנת כליות ולבות וכיוון שכך אני לא יודעת מה היו מחשבותיו של הרב המשיב אם זה מתוך התנשאות או מתוך קשי אמיתי להסביר לאדם דברים כל כך אלמנטריים עד שלפעמים מתוך כוונה טובה ולאו דווקא מתוך התנשאות אדם שוגה ומנסה להסביר ל'בור' כמו לבור..וכמו שכתבתי גם לבור ששואל על היחס המזלזל באשה ואם הוא יכול לנהוג בהתאם לכתוב, אפשר להשיב תשובה אמיתית, קרי, שיש הלכות שהרמב"ם כתב בהתאם לתקופה תרבותית נתונה וזה המצוי, ויש הלכות בדעות שבהם כתב ' אף על פי שאשתו של אדם מותרת לו תמיד ראוי לאדם שמחשיב עצמו 'לתלמיד חכם' לנהוג בה בדרך של כבוד והדדיות וכו' - כך לפחות יידע אותו ה'בור' שיש מקור ברמב"ם האומר שישנה דרך אחרת כמעט הפוכה למקור ממנו הוא שואב את כוחו לשאול שאלה דבילית .
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2009 06:18 |
|
| |
בהמשך להנ"ל, ממאמרו של תום שגב היום בהארץ. אגב, איפה המקור למה שהוא מביא בשם רש"י ? (וכמובן שצ"ל שלוש שאלות במקום שש וגם, רש"י לא המציא את הגופן שנקרא על שמו, ואף לא הכירו)
ליברל בימי הביניים
רבי שלמה יצחקי (רש"י) חי במאה העשירית בצרפת ונחשב עד היום לגדול פרשני התנ"ך והתלמוד. אף כי השאיר אחריו קודקס שחשיבותו נופלת רק מזאת של התנ"ך והתלמוד עצמם, אין יודעים הרבה על חייו. על כן נרקמו סביבו אגדות רבות. הידועה בכולן מספרת שאמו ההרה הלכה באחת מסמטאות העיר וורמס שבגרמניה ופתאום הופיע מולה פרש דוהר. האשה נלחצה אל קיר של בית ובקיר נוצר שקע וכך ניצלה. ועוד מספרים שרש"י המציא את הגופן הקרוי על שמו.
מדריכי תיירים בוורמס מראים לתיירים מעוניינים שקע הפעור באחד הקירות, אך הגופן הקרוי על שמו עוצב כ-300 שנים לאחר מותו, כפי שמציינת הד"ר צביה ולדן, מומחית לאוריינות במכללת בית ברל. ולדן מדברת בסרט ביוגרפי ראשון על רש"י, שיוקרן מחר בערוץ 2 בטלוויזיה.
"רש"י נחשב לפרשן המוסמך של האורתודוקסיה היהודית, אך בימאי הסרט, אברהם קושניר, מציג אותו כפוסק הלכות ליברלי מאוד. הוא הורה בין היתר להיזהר בכבודן של נשים, ומספרים שבנותיו הניחו תפילין. והוא הוסיף שאלה לשש השאלות המוצגות על פי האמונה לנפטרים, בהתייצבם בשערי שמים ועל פי תשובותיהם נקבע אם יותר להם להיכנס לגן עדן. שאלתו של רש"י היא: איך התייחסת אל אשתך. הסרט על רש"י משודר במסגרת הסדרה "אנשי השם".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2009 22:30 |
|
| |
ספרן
למה שלוש? הרי יש שש, כנגד שישה סדרים:
אמר רבא: בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: נשאת ונתת באמונה, קבעת עתים לתורה, עסקת בפריה ורביה, צפית לישועה, פלפלת בחכמה, הבנת דבר מתוך דבר? ואפילו הכי: אי יראת ה' היא אוצרו - אין, אי לא - לא (שבת לא.)
ובכתבה נכתב מפורש שכתב רש"י נוצר מאות שנים אחרי מותו.
מה שכן, הטענה שמובאת בשמו נשמעת לי מפוקפקת עד מאוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2009 23:36 |
|
| |
שלא לדבר על כך שרש"י לא הותיר אחריו שום קודכס, ובודאי לא כזה שמתחרה עם התנ"ך והתלמוד (שגם הם כמובן אינם קודכסים).
ואני גם לא שמעתי מעולם על האגדה שרש"י המציא את הכתב שקרוי משום מה על שמו.
כנראה שזה מה שקורה כשמנסים ללמד חומר של כיתה א' (מי היה רש"י ומה האגדות שסופרו עליו. מה הוא כתב, ומה מעמדו) לאנשים מבוגרים. מציגים את היהדות כדת של בורים שמאמינים באמונות שוא, בעוד שהמציגים עצמם נראים כאן כך. אבל בזה אין כל חדש.
בכל אופן, כעת לפחות נוכל לדעת שעיקר תרומתו של רש"י ליהדות היתה בתחום הפמיניזם ומעט גם בתחום הליברליזם הכללי. יחי (או שמא י"ל תחי) ה'מדע' האובייקטיבי, הלאה האמונות והמסורות התפלות. פלא שהבורים ה'נאורים' הללו לא מצאו אצלו דקונסטרוקציה, חילוניות, ציונות (בעצם בשביל תום שגב: פוסט-ציונות), שמאלנות, ואולי גם את תורת הקוונטים.
ובשולי הדברים, אצטרף לספרן: היכן המקור ברש"י לשאלה 'כיצד התייחסת לאישתך'?
תוקן על ידי mdabraham ב- 24/10/2009 23:51:13
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2009 06:54 |
|
| |
הב"ש,
הנך צודק. תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2009 10:22 |
|
| |
איך שכחו בסרט שרש"י תומך בדו"ח גולדסטון.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2009 10:39 |
|
| |
קזחסטאן: הקרדיט ליצירת הלאומנות הערבית - - - -
מגיע לציונות. על כך, במאמר שלפנינו:
http://www.yoel-ab.com/katava.asp?id=150
*****
חצור4:
גבוב של שקרים ושטויות שלא היה כדוגמתו. רק הרבנים ראו את המציאות?
הרפורמים שרובם גרו בגרמניה, כמעט ולא נפגעו בשואה, משום שחזו את השואה המתקרבת
וברחו בזמן. הציונים שהוזהרו מראש ע"י מנהיגיהם ברחו בעוד מועד ורובם ניצלו. רק החרדים
איבדו 80% מאנשיהם בגלל העיוורון של רבניהם והניתוק מהמציאות משום שלא הרימו ראשיהם מעל דף הגמרא
כדי לראות מה קורה מחוץ לבית המדרש. הם אסרו על חסידיהם לברוח מאירופה לארץ ישראל.
האדמו"ר מבעלז פירסם איגרת לפני שברח בעזרת הציונים מבודפסט ובא הבטיח לחסידיו כי לא יאונה
להם שום רע בהונגריה, ושעל אדמת הונגריה נאמר"וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה".
כל זאת בזמן שבפולין כבר פעלו מחנות ההשמדה. שבועיים אחרי בריחתו הובלו כל יהודי חסידיו
ואשתו וילדיו למחנות ההשמדה.
ד"ר דה האן לא התגרש מאישתו בגלל היותה נוצריה, כאדם חרדי הוא בודאי ידע כי יש
עליו חיוב להתחתן ולהביא ילדים, ולא עשה זאת כי היה סוטה שחי עם צעיר ערבי. זה האדם שייצג את הציבור החרדי בפני הגויים, בושה וכלימה. אלה מקצת מהפרכת השטויות של המאמר, המעיד על העיוורון של מנהיגי הציבור החרדי בירושלים אז, שלא שונה מהעיוורון של מנהיגי הציבור החרדי באירופה. בזכות הקמתה של המדינה הציונית יכול הנכד הזה לכתוב את השטויות האלה, באירופה שלא היה צבא ציוני שיגן על אחיו
כולם נרצחו.
תוקן על ידי עצכח ב- 01/11/2009 10:41:07
|
|
|
|
|
|
