האם מרדכי צדק בהתנהגותו ?

שאלה נוספת שיכולה להיות מוחזרת היא האם אחשוורוש נתפס באמת כהיטלר? האם מדובר ברצח עם זדוני, או בסתם מנהיג קל דעת ומסורבל כדב שמעוניין בשקט סביבתי ובריצוי שריו? בגמרא אמנם מוזכר המשל על החריץ והתל, ומעבר לזה ניתן להניח שעמ"י מהווה סכנה אידאולוגית לפלורליזם שעליו מבסס אחשוורוש את שלטונו - נדמה לי שאחשוורוש מעוניין בריצוי האיש בביתו בעוד שבממלכה אין שום ערכים מוחלטים ומוסר מחייב. עמ"י אכן מהווה איום בתור נושא דגל מוסרי מחייב. אבל גם אם אחשוורוש הוא ברשעו מתחילה ועד סוף, מ"מ מעשהו ודאי שלא רצוי, אולם ייתכן שכוונתו פסולה רק באדישות ובחוסר האכפתיות שבה הוא מוותר על עם, ולא ברצון אמיתי להשמדת עמ"י.

באחד מימי הפורים כשישב הגאון ר חיים מולאזין בשולחנו וחילק צדקה הגיע אליו עני ובקש צדקה והגר"ח נתן לו , לאחר מכן בא לבקש שנית , אמר לו הגר"ח שיגיד לו חידו על מגילת אסתר , אמר לו אותו עני הרי חז"ל מביאים שמרדכי בדק האם הגזירה חתומה בדם או בטיט , והשיבו לא שהגזירה לא נחתמה בדם , ושאלו אותו עני היכן רמוז דבר זה במגילה , ואמר לו העני במלה "לאבדם" = לא בדם, כשסיפר הגר"ח את הדברים להגאון מווילנא אמר לו הגאון שמי שסיפר את הדבר למרדכי אמר לך את החידוש.

הרי כשאנו באים לבדוק האם מרדכי צדק בתנהגותו או לא , עלינו לבדוק נתונים מעולמות שאין לנו השגה בהם , וכנראה לחז"ל היה השגה באותם עולמות והם מביאים לנו את הדברים במרומז.

בתלמוד בבלי, מגילה ו:, יש דיון בשאלה האם מותר או אסור להתגרות ברשעים בעולם הזה. הסוגיה לכאורה לא קשורה לשאר הסוגיות באותו עמוד, פרט לכך שכולן נאמרו ע"י ר' יצחק; אבל למעשה יש לה קשר עמוק יותר לסוגיה שעומדת בבסיסה של המגילה. ניסיתי להסביר את הסוגיה הזאת ואת הפסוקים שנזכרים בה כאן: http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/al_ttxr.html . מסקנת הסוגיה היא, שיש מקרים שמותר להתגרות ברשעים ויש מקרים שאסור, ואין זה ברור מה בדיוק היה המקרה של מרדכי, כך שהדיון עדיין פתוח.

http://benyehuda.org/frischmann/otiot_008.html

מכאן אכן לא ברור שאחשוורוש ידע בכלל את זהותו של העם שאמור להיות מושמד. כמדומה שהיה זה המלבי"ם שציין כי בדברי הקטגוריה של המן לא נזכר כלל שמו של העם. "ישנו עם אחד... ולמלך אין שווה להניחם". לא נאמר שזה עם ישראל! יתכן מאד שאחשוורוש, שלא היה חכם במיוחד, האמין להמן. חז"ל לא פירשו כך, אבל השאלה היא באיזו מידה התכוונו לעמוד על תוכן הסיפור לאמיתו או שביקשו להעביר מסר מסויים דרך פרשנותם, ללא קשר לטכסט המקורי. שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו

קהאן:  א.  נדמה  לי  שהדילמה  אינה  בחז"ל  כי  אם  במקרא  -  המגילה;  המובאה  שהבאתי  מהגמרא  הינה  מובאה  משנית  בלבד,  שבאה  להוכיח  כי  גם  בקרב  חז"ל  היה  מי  שעסק  בדילמה  זו.  הדילמה  היא  על  מרדכי  ולא  על  מחשבות  חז"ל,  למרות  שבאופן  עקרוני  הינך  צודק,  שחז"ל  חשבו  כך  וטעמם  ונימוקם  עמם.
ב.  המזמור  הוא  כמובן  "שושנת  יעקב"  ולא  "מעוז  צור".  ושאלה  לעיון:  כתוב  שמרדכי  היה  לבוש  במגוון  של  צבעים  (חור,  כרפס,  תכלת,  בוץ,  ארגמן).  אם  כן,  מדוע  השתאו  רק  כאשר  ראו  את  "תכלת  מרדכי".  מה  עם  יתר  הצבעים?
ג.  הגאולה  באמת  הייתה  נצחית  -  עובדה  שאנו  כמהים  ומשתוקקים  לחיות  בגלות,  כולל  הרמב"ם  עצמו,  שעזב  את  עכו  וירד  לגור  במצרים. 
ד.  נדמה  לי  שמרדכי  הפך  למנהיג  הציבור  בדעיבד,  רק  לאחר  שאחיינתו  נהייתה  למלכה. 

הרב  מיכי:  בנוגע  לשאלות  בניך  ולשאלתך  מדוע  הציל  מרדכי  את  אחשוורוש  -  וכי  מדוע  לא?  מלכות  אחשוורוש  הייתה  מלכות  של  חסד.  בתקופתו  נבנה  בית  המקדש  והוא  תמך  בבנייה  (אם  תעיין  ברש"י  מדוע  נתלו  עשרת  בני  המן,  מה  היה  חטאם  ופשעם,  תגלה  שהוציאו  מכתב  להפסקת  הבנייה  בירושלים.  מכלל  זה  הינך  לומד  שהייתה  בירושלים  בנייה  בסיבסודו  של  המלך.  אז  מדוע  להרוג  מלך  כזה?).  לטענתך,  שלקח  את  אחייניתו  (או  אשתו)  של  מרדכי  -  איני  חושב  כי  לקח  אותה  אחשוורוש  בכוח;  לא  סביר  מבחינה  הגיונית  והיסטורית  כי  מלכות  אחשוורוש  (ומלכות  מלכים  אחרים  בתקופתו)  נהגה  לקחת  בכוח  נערות  צעירות  לבית  המלוכה  (כיצד  מתיישבת  טענת  חז"ל  שהייתה  אסתר  אשתו,  כאשר  כתוב  במגילה  "נערות  בתולות"?).  ואם  לא  תקבל  את  טענתי  וכן  נחטפה  אשתו  \  אחיינתו  לבית  המלך  -  כיצד  מותר  לצדיק  גדול  כמרדכי  לגור  במדינה  כזו,  שבה  נחטפות  נשים  בתולות  (ונשואות)  לבית  המלך?!  איסור  חמור  יש  לגור  במקום  כזה.  תרצה  לטעון  שלא  הייתה  לו  אלטרנטיבה?  הסיפור התרחש  כשמונים  שנה  לאחר  הצהרת  כורש.  עם  ישראל  כבר  שב  לארצו  ובנה  את  מדינתו  (לאו  דווקא  הציוניים).  מה  חיפש  מרדכי  בשושן?  הרי  היה  מאנשי  כנסת  הגדולה!
איני  יודע  מתי  עלית  ארצה,  אך  שאל  אביך  ויגד  לך;  הכלל  הידוע  בגלות  היה  שלא  מתפללים  למותו  של  מלך  ולמלך  חדש,  שתמיד  היה  הרבה  יותר  גרוע.

שלמה:  אילו  השוואות  אתה  עושה  לחנניה,  מישאל  ועזריה?  זה  אותו  הדבר?  אותם  זרקו  בכוח  לתוך  כבשן  האש!  עליהם  נכפתה  עבודה  זרה  בפועל!  ואילו  כאן  (במגילה)  הייתה  התנדבות  להרגזת  הגוי. 

נמדשיר:  המגילה  נכתבה  לאנשים  פשוטים  כמונו  שאינם  מכירים  את  הרבדים  העמוקים  של  העולמות  (שאין  להם  השגות  בהם).  ברובד  העולמי  הקטן  והצפוף  הזה  עלינו  להתמודד  עמם.  אגב,  הוארט  המעניין  הזה  מזכיר  לי  האיך  אחשוורוש,  בדברו  עם  אסתר,  מתכחש  לחלוטין  שהסכים  לאבד  את  כל  היהודים?  הרי  גם  ממלך  טיפש  אפשר  לצפות  למעט  כבוד  עצמי.  אלא,  לפי  הוארט  שלך  אפשר  להסביר  שכשביקש  המן  מאחשוורוש  לאבד  את  כל  היהודים,  הבין  אחשוורוש  "לעבד"  והיה  כדאי  לו  (כוח  אדם).  ולאחר  שהסבירה  לו  אסתר  "לאבד"  -  התרגז  ואמר  שלא  הסכים.  מודה ועוזב