פדיחה נוספת שקרתה לי:
נפגשתי פגישה שניה עם בחור באחד המלונות בירושלים- בהתחלה הכל זרם מצוין אבל כל הזמן הרגשתי "דקירות בגב"- כאילו מישהו מסתכל עלי חזק מאחורה, חשבתי שזה סתם דמיון אבל ראיתי שזה לא עובר והתחלתי להלחץ קצת ולאבד ריכוז, לאט לאט בלי שהבחור ישים לב שיניתי את זוית הישיבה שלי כדי שאני יוכל לראות מה קורה מאחורי הגב שלי... אני פוזלת אחורה וחוטפת שוק.... עומדת שם קרובת משפחה רחוקה שלי מחו"ל - בחורה לא דתיה שמגיעה אלינו המון כי אנחנו המשפחה היחידה שלה בארץ, היא חילוניה לגמרי וכל פעם שבאה לביקור שואלת שאלות בעיקר על הנושא של שידוכים בציבור החרדי- איך זה הולך? למה בגיל כ"כ מוקדם? למה ב"שידוך"? למה אין לנו שום קשר עם בנים עד אז וכו'...
כשהבחנתי בה נזכרתי שהיא באמת סיפרה לי קצת זמן לפני זה שהיא התחילה לעבוד כמלצרית באיזה מלון...
בקיצור... היא זיהתה אותי מיד והיתה בהלם- היא חשבה שהיא "תפסה אותי על חם" מסתובבת עם בחור בלי שההורים שלי יודעים או משהו... ונעמדה עם חברה לצפות בי מהרגע שהגעתי... כשהיא שמה לב שגם אני רואה אותה היא התחילה לקרוץ אלי ולצחוק עם תנועות ידיים וכו'... לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, קיויתי רק שהבחור לא ישים לב לכלום...
המשכנו לדבר והוא רצה להזמין שתיה והלך לא פחות ולא יותר ל...קרובת המשפחה שלי וביקש שתביא לנו שתיה - היא הסכימה בשמחה רבה... ותוך כמה דקות כבר היתה בשולחן שלנו עם כוסות מיץ תפוזים + "מחווה מיוחדת" (כנראה עשתה לי "פרוטקציה)- היא שמה קשיות ארוכות בכל כוס ופלחי תפוז חתוכים ושאלה אותי "ברקת, את רוצה מיץ תפוזים?!".... הבחור התחיל לקלוט שאנחנו מכירות מאיזה שהוא מקום ולא הבין מה הולך פה... לפני שהספקתי לומר מילה אני כבר מוצאת את עצמי חבוקה בזרועותיה של המלצרית... שצוחקת בקול רם ומתחילה להתעניין מה שלום הורי ומשפחתי ומה חדש... כאילו אין אף אחד מסביב... אמרתי לה שהכל בסדר גמור וניסיתי לרמוז לה שזה ממש לא הזמן והמקום לניהול שיחת ידידות... אחרי כמה דקות היא הבינה את הרמז והלכה...
נשארתי במקומי סמוקה כסלק ביום שרב, מזיעה ולחוצה ופשוט לא מוצאת מילים להתחיל להסביר את ה"קשר הידידותי האמיץ" שלי למלצרית חילוניה ופרוצה... התחלתי לגמגמם ולומר לבחור "אתה בטח חושב שמרוב שאני נמצאת במלון הזה כל יומיים (הייתי בשידוכים תקופה ארוכה מאוד) אז אני חברה טובה פה של כל המלצריות..." הוא לא ענה וחייך במבוכה- הבנתי שזה בדיוק מה שהוא חושב עלי... אז התחלתי להסביר לו מי זו ושהיא קרובת משפחה רחוקה שאנחנו הקרובים היחידים שלה בארץ ומנסים קצת לקרב אותה וכו'... דיברתי ודיברתי והייתי בטוחה שהוא לא מאמין לאף מילה שלי כי היא באמת לא נראית קרובה שלי בכלום- לא בתוי פנים, לא בצבעים, לא בשום דבר- ממש קשה להאמין שיש ביננו איזה שהוא קשר משפחתי... הייתי בטוחה שהוא בטוח שפיברקתי איזה שהיא "קירבה משפחתית רחוקה" ע"מ להסביר את הקשרים שלי עם בנות מסוג זה... תוך כדי הסברי המפורטים מבזיק מולינו פלש... אני מרימה עיני בתדהמה ורואה את קרובתי היקרה מתפוצצת מצחוק עם מצלמה ביד וחברה ליד ובורחת מהמקום... באותו רגע גם אנחנו נעמדנו והחלטנו שאם אנחנו לא מעוניינים לקבל אלבום תיעוד בסוף הערב עלינו להתעופף מכאן כמה שיותר מהר... עברנו מלון והפגישה המשיכה איכשהוא, - אני כבר לא הייתי מרוכזת, הרגשתי שהפדיחה הזו הרסה לי הכל והבחור בטוח שנפגש עם איזה פרחית שכל מה שאמרו עליה שקר וכזב ואין בה שום צניעות ועדינות ויר"ש וכו'... והיה לי מאוד חבל, כי מאוד נהניתי מהבחור (מה שכמעט לא קרה לי עד אז) ומצידי הייתי מאוד רוצה להמשיך...
הפגישה הסתיימה וחזרתי הביתה לספר להורי המזועזעים את קורות אותו הערב... הם ניסו לנחם אותי שהכל משמיים ויבוא משהו אחר וכו'... כולנו הבנו שמאוד הגיוני שהשידוך יכול לרדת על זה כי זה באמת לא נראה הגיוני שדווקא "קרובת משפחה" שלי תהיה מלצרית בדיוק באותו מלון שאני נפגשת בו ובאותו יום ובאותה שעה...
למחרת בכלל לא ניסינו לברר תשובה מהצד השני- כבר השלמנו עם זה שהשידוך הזה ירד מהפרק... ופתאום השדכנית התקשרה ושאלה למה אנחנו לא מתקשרים להתעדכן בקשר לפגישה כי הצד השני ענו תשובה חיובית מיד אחרי הפגישה והם מחכים רק לנו... אז ההורים שלי מאוד התפלאו על זה ושאלו את השדכנית אם הוא אמר משהו בקשר לפדיחה אז היא אמרה שהוא דווקא נהנה מהאקשן ואמר שזה היה גיוון מעניין לפגישה ובכלל לא לקח את זה ללב כ"כ רציני כמו שחשבנו...
והבחור הזה בסופו של דבר הוא היום בעלי...
 |
|
|
המשך יומקסים 
