בס"ד
מספר פאדיחות שליקטתי מפה ומשם:
יש לי חבר בחור ישיבה, לא הייתי אומר אחד מעשרת הצדיקים שבעולם הזה אבל מדובר בבחור רציני.
מצד אחד יושב ולומד, מצד שני מטפח את עצמו ושומר על כללים בעיקר אסטטיים.
כמו בחורה על כל המשתמע מכך.
באמצע אחד המפגשים שלו עם בחורה הוא הניח בטעות את כף ידו על השולחן..
וחשף בפני העלמה הנדהמת..
ציפורניים מבריקות ואדמדמות להפליא......
סיפור שקרה! בחור קבע פגישה עם בחורה, פגישה ראשונה, הם קבעו כמו כולם להיפגש בביתה.
הבחור הגיע והפגישה החלה, לאחר כחצי שעה הבחור היה צריך לשירותים ויצא מהסלון, לאחר שסיים...
בדרך חזרה מהסלון הוא שם לב שאין איש בבית, כנראה שההורים יצאו לרגע או משהו כזה.
הבחור נרתע וחשב מיד על הבעיה של ייחוד, הוא נכנס לסלון ואמר לבחורה תראי שמתי לב שאין אף אחד בבית... ו...
לא הספיק לסיים את המשפט......
והבחורה צועקת עליו, אתה לא מתבייש!?
שלא תעיז לחשוב על זה אפילו!...
(היא כנראה הבינה שכוונתו היא...).
הבחור שכמובן התכוון לטובה נבהל והסמיק עד עמקי נשמתו, ופשוט יצא משם אבל וחפוי ראש...
אימא שלי קבעה לי פגישה עם בחורה במלון הילטון בת"א.
אני מגיע למלון 5 דקות לפני הזמן {כן זה קורה לפעמים} ובראש שלי שקוראים לבחורה דנה {שם בדוי}
לפי התיאורים הגיעה המיועדת...
אני מגיע אליה ושואל אותה דנה???
היא אומרת, לא.
אני יושב על הכורסא וכלום... כאילו הודיעו לכולם שהיום לא יבואו להיפגש בהילטון...
עובר 20 דקות ואני מתחיל להתעצבן, חוצפנית שכזו לא יכלה להודיע שהיא מאחרת.
טוב קשקשתי בטלפון, ואחרי 40 דקות אני מתקשר לאימא שלי ושואל אותה אם הודיעו לה שהיא תאחר?
היא אומרת לי שלא. והיא כבר מתקשרת.
בינתיים הבחורה עומדת בפתח ואני כבר שתיתי בקבוק קולה ודיברתי עם כל מי שבא לי, התחיל לשעמם אותי המקום. הלכתי שוב לבחורה ואני שואל אותה שוב, אם היא דנה ושוב לאאאאא.
אוקי, התיישבתי, עוברים עוד כמה דקות ואני יוצא לאוטו...
זהו אמרתי בליבי אפילו אם היא תגיע אני אומר לה שניפגש מחר כי אני נורא ממהר.
והנה אימא שלי מתקשרת ובקול כעוס היא אומרת לי שהדודה של הבחורה מאד כועסת, כי הבחורה כבר שעה מחכה לך בכניסה.
אמרתי לאימא שלי שיש רק בחורה אחת ולא קוראים לה "דנה"!!!
אימא שלי אומרת לי דנה??? מאיפה הבאת את השם הזה? קוראים לה רבקה...
יו יו יו יו תארו לכם איזה פאדיחות לבוא אליה אחרי שעה ו- 25 דקות ולומר לה שטעיתי בשם............
פעם עלתה לי לכה בגרון והתחלתי להשתעל, לא הצלחתי לדבר.
התביישתי לקום ופשוט עניתי לבחור בכן/ולא בראש, וסימנתי לו שאני לא יכולה לדבר.
רק השתעלתי והשתעלתי...
בקיצור זה היה פדיחה...
הבחור מצידו ניסה לומר לי איך לירוק כמו שבנים עושים..
איזה צחוקים, בסוף חזרתי הביתה ובפגישה שאח"כ התנצלתי.........
בסוף אחת הפגישות (הפחות מוצלחות) שהיו לי, אחרי שהבחור שמולי הוכיח התמצאות לא רעה בפטנטים לחיסכון (ליתר דיוק הוא לא הפסיק לדבר על זה..) וכשכבר כמעט התחרטתי ששתיתי על חשבונו, הוא קם איתי לכיוון היציאה ואומר :'אין עלי שקל, יש לך פה כסף'?
בהזדמנות זו אני רוצה לבקש מהחברים לתרום מעצמם
