ערך ה'בתולתיות': החפצת האשה או אוביקטיבית?

אמבר

ההלכה היהודית עצמאית, וכדברי איש ציפור, הקפידה  על  אי קיום יחסים לפני הנישואים, ראתה בזה פגם,
הבעיה היחידה שיש כאן היא קיפוחה של האשה לרע לעומת הגבר, כאילו לגבר מותר ולאשה אסור,
האפליה  אכן קיימת, אבל עצם קיום יחסים לפני הנישואים עם אחרים, בההחלט יכולה להפריע  מאד,
 הענין הוא שאצל האשה אפשר לגלות את הדבר, ואצל הגבר לא,אבל זו אפליה של הטבע,

איש
היום אני לא אומר- ככה זה,    וכבר כתבו על- השינויים הטבעים- בין הדורות

ירוחם
איזו סיבה יש לך לחשוב שההלכה היהודית היתה עצמאית? כל הסימנים מוכיחים השפעות עמוקות מאד של הסביבה הפיזית והתקופה ההסטורית על ההלכה. החוקים של יוון העתיקה ושל בבל (חוקי חמורבי) בנוגע לנשים דומים מאד לחוקי היהדות בעניינן.
גם ההסתכלות בהלכה היהודית עצמה (כאשר נמנעים מאפולוגטיקה) מראה שהיחס לגבר שמקיים יחסי מין שלא במסגרת נישואין הוא סלחני מאד, אך קיצוני בחומרתו כלפי אישה שעושה כך. רושם זה מתחזק מאד כאשר מתברר שבכל התרבויות העתיקות (ובכל התרבויות הפרימיטיביות שאינן מכבדות זכויות אדם בימינו אנו) היחס לנשים הוא כאל רכוש של הבעל/האב, ומיניותן נשלטת ומנוכסת באופן טוטלי לגבר שהן שייכות לו. הגבר לעומת זאת, נהנה מחופש רב יחסי כל עוד אינו פוגע בכבודו-בעלותו של גבר אחר. מצב זה היה כל כך נפוץ בימי קדם, וכל כך נפוץ בעולם השלישי בימינו, שמן הנמנע להפריד את התורה וההלכה מהתמונה הגדולה יותר, ולטעון שיחסה לנשים היה עצמאי.

אישציפור

1. טיעון מנצח.
2. אי סימטריה במציאות קיימת בהרבה דברים, יש אי סימטריה בין שחורים ללבנים, בין מזרחים לאשכנזים, בין גבוהים לנמוכים ובין שעירים לחלקים. השאלה אם אי הסימטריה הזאת מצדיקה אפליה, שלילת זכויות, ניצול או החפצה. לדעתי התשובה היא לא.

כאשר כהן אנס את אחותו מי נושא בעונש עד סוף חייו?

צענע,

נכון, זו סתם היתה הערת אגב מהזכרון לשאלתו של אישציפור, שלא היתה קשורה לתוכן ההודעה. והזכרון הגיע מהמאמר הבא
של פרופסור שטיינברג שם מופיע כפי שכתבתי:

 http://www.daat.ac.il/daat/refua/encyc/betulim.htm


צעג,

ההשלכה היחידה של ה"פגם" הזה היא בכתובה, ובתשלום הקנס על משכב עם בתולה, ודיברנו על

הסיבות לכך.

אמבר,

להבדיל מסעודיה ואפגניסטאן שאת ככ אוהבת לנפנף בהם, ביהדות כפי שכתבנו אין משמעות לבתולים מעבר למניעת הפריצות,
והמטרה היא לשמור על גם על הגברים וגם על הנשים מפניה. מה לעשות שהבתולים קשורים לקיום יחסי מין, והתורה

שוללת אותם מחוץ לנישואין, זו התפיסה שלה, והיא אינה זהה לתפיסה המערבית. באמצעות שמירה על הבנות, נמנעת

הפריצות מכולם. לא ניתן לשאת אישה ללא מחוייבות, אפשר לקרוא לזה החפצה, אבל זו קצת חוצפה כאשר חיים בחברה
 
שנזרקות בה כל יום אלפי בחורות לאחר קיום יחסי מין, וראי מדורי יחסים בעיתונים השונים.

כמו"כ בעוד שבתרבויות הנ"ל האשה המאבדת את תומתה נפגעת ומואשמת, ההלכה לעומת זאת מחייבת לפצותה והמטרה

היא הגנה עליה.

מו"נ:

הקבוצה העוסקת בהלכות איסורי ביאה ונשים (ובתוכה הלכות נערה בתולה):

"כוללת את המצוות התלויות באיסור מקצת הביאות, והם אשר מנינום בספר נשים והלכות איסורי ביאה וכלאי בהמה מן הקבוצה הזו.
וגם באלה הכוונה מיעוט התשמיש וריסון גאות תאוות המשגל ככל האפשר, ושלא לעשות את הדבר תכלית כמעשה הסכלים כמו שביארנו בפירוש מסכת אבות, וגם המילה מן הקבוצה הזו."


"ולפי שכל נערה בתולה מועמדת לנישואין לכל מי שיזדמן, לא נתחייב המפתה אותה אלא לקחתה לאשה, כי זה יותר טוב לה, וזה מרפא לשברה בלי ספק משישאנה אחר. ואם לא רצתה בכך היא או אביה, יתן מוהר. ונוסף בעונש האונס לא יוכל שלחה כל ימיו."

ספר המצוות:

האזהרה שהזהרנו מלבעול בלא כתובה וקדושין.
והוא אמרו יתעלה: "לא תהיה קדשה מבנות ישראל" (שם, יח).

וכבר כפל הלאו בעניין זה בלשון אחר והוא אמרו יתעלה: "אל תחלל את בתך להזנותה" (ויקרא יט, כט).

ולשון ספרא: <*>",אל תחלל את בתך' - זה המוסר בתו פנויה שלא לשם אישות,
וכן המוסרת עצמה שלא לשם אישות". ושמע ממני למה כפל לאו זה בלשון זה ואיזה עניין נוסף יש בו, והוא: שכבר קדם במשפטיו יתעלה, שהבועל בתולה בין שהיה מפתה או אונס- אינו חייב שום עונש מן העונשים אלא תשלום ממון בלבד ונשואי אותה אשר ששכב, כמו שנתבאר בכתוב.

והיה עולה בדעתנו, כיון שאין בדבר זה אלא תשלום ממון הרי הוא נוהג ככל דבר שבממון, וכשם שרשאי אדם למסור לחברו מממונו כל מה שירצה או למחול לו במה שהוא חייב לו, כך גם יהיה רשאי לקחת בתו הנערה ולמסרה לאיזה אדם לבוא עליה וימחול לו בכך כיון שזה זכות בזכיותיו, כלומר: החמישים כסף שהם לאבי הנערה; או שימסרנה לו על מנת שיתן לו כך וכך דינרים.

לפיכך הוזהר על זה ונאמר לו: "אל תחלל את בתך להזונתה", לפי שזה שדנתי בו בתשלומי ממון בלבד אינו אלא אם קרה שפתה או אנס; אבל שיעשה הדבר ברצון שניהם ובהתר - אין דרך לכך.

וגילה את הטעם לכך ואמר: "ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה" (שם). לפי שהאונס והפיתוי קורה מעט, ואם יהיה הדבר ברצון ובהתר - יתרבה ויתפשט בארץ. וזה טעם יפה ונאה לפסוק זה, והוא מתאים לכל מה שהזכירו חכמים ולמה שיחייבו משפטי התורה. ולאו זה, כלומר: לאו דפנויה - לוקין עליו.