ערך ה'בתולתיות': החפצת האשה או אוביקטיבית?

אל תשכח את הדעה מודה בקנס ובאו אחר כך עדים פטור ומה תעשה כאן.
לי נראה כמו שכתבתי קודם, שקנס הוא סוג של עונש ולא פיצוי לניזק ,וכמו שכיום משמש המילה קנס לסוג מסוים של עונשים.(למה דווקא הניזק מקבל את התשלום אין לי פיתרון  מלבד פיתרון טכני שצריך מישהו שיאכוף את התשלום).ישנו סוג של עונשים שעניינם מה שמגיע לאדם על ביצוע עבירה וישנו סוג של עונשים שעניינם חינוך ומודעות לחומרת הבעיה (בדומה לאב שמחנך את בנו).יכול להיות שאדם שמבין את חומרת הבעיה לבד פטור מהחינוך הזה.

 המסתפק,

לגבי כהן גדול, מצוות אלה נועדו לרומם את מעמדו כחלק מרוממות מעמד המקדש. ובגלל סיבה זו

גם נקבעו טומאות שונות (לפחות ע"פ הרמב"ם) ואדם טמא אינו אדם פגום (למרות שיש גם

פרשנויות כאלה). מטבע הדברים, הדבר תלוי גם במקובל בציבור ובעיניהם אין זה מכובד כי כהן

גדול ישא אשה שהיתה עם מישהו אחר. כמו שאסור לשאת נשיו של מלך לאחר מותו בגלל כבודו.

קדושתו של הכהן הגדול היא מתוקף מעמדו ככהן גדול ואין זה קשור לאיכותו כאדם. הוא יכול להיות

עם הארץ גמור, כמו שהיה נפוץ בימי בית שני.

אישציפור,

פרשנות הכופין איננה פרשנות שלי. זה פשט ההלכה, ראה בהמשך "מושיבין ביניהם" וכן הלאה.

פרט לזה, כל מקום שאמר כופין הכוונה לבית דין.

לגבי הפגם, ברור שישנו פגם במציאות צנועה כשל התורה, אבל לא פגם פיזי. אלא פגם צניעותי,

ופגם זה משותף גם לגברים. הקנס שקבעה התורה בין אם הוא עונש פיצוי או שניהם, נועד למנוע

את המציאות הזאת.