לאחר 40 שנות נישואין מחליט שמעון לעזוב את אשתו.
כששמעה זאת אשתו החלה זו לבכות ושאלה את בעלה: "אבל למה שמעון? כשבשנת הנישואין הראשונה שלנו עשית תאונת דרכים איומה וגססת, מי ישבה ליד המיטה וטיפלה בך?"
אז שמעון עונה: "את תקווה, את ישבת לידי וטיפלת בי".
אז האישה ממשיכה: "וכשלפני עשרים שנה, כשאיבדת את העסק שלך מי עזרה לך והיתה לידך?".
אז שמעון עונה: "את תקווה, את היית לידי".
והאישה ממשיכה: "וכשאיבדת את כל משפחתך בתאונת המטוס, מי עמדה לצידך ועודדה אותך?".
ושמעון עונה: "את תקווה, את עמדת לצדי".
והאישה לא מרפה: "וכשהילדים ברחו כולם מהבית, מי נשארה איתך?"
ושמעון עונה: את תקווה, את נשארת איתי".
ואז שואלת תקווה בייאוש: "אז מדוע שמעון? מדוע אתה עוזב אותי?"
ושמעון עונה: "זה בדיוק העניין תקווה, את מביאה לי מזל רע!".
החתן בטח נראה ככה 
