בחור צעיר, זה עתה נישא, נזכר ערב אחד בבהלה, כי שכח לאמר את ברכת הלבנה. מאחר שהיה זה הערב האחרון שעוד היה מותר להגיד, התיישב על הספה בסלון, ממתין ללבנה שתגלה את פניה. לרוע מזלו, מדובר היה בערב מעונן במיוחד, והלבנה מתעקשת להשאר במיסתורה... מיודענו החל להלחץ, שכן מחר יש צורך להשכים מוקדם לכוילל, ואיך יעשה זאת אם יצטרך להמתין כל הלילה ער?? עלה רעיון במוחו, קרא לאישתו הצידקנית, וביקש את עזרתה בהמתנה ללבנה. אשה כשרה עושה רצון בעלה, והאישה חיכתה וחיכתה, בעוד הבעל נוחר במיטתו... לפתע, לשמחת האישה, היא רואה את הלבנה ניגלת במלוא הדרה. זינקה ממקומה, ואצה רצה להעיר את בעלה. הלה, שהיה שקוע עמוק בשינה עריבה, מיאן לקום ממיטתו. רק לאחר וויכוח עז, ניצחה האישה, והבעל ניתלש ממיטתו לכיוון המרפסת. לאכזבתו, הלבנה לא המתינה לו, והיא שבה להסתתר. הלה כעס נורא, שאישתו העזה להפריע לו באמצע שנתו הערבה, ועוד לחינם... פתח בצעקות חסרות תכלית. מילמלה לעצמה האישה המסכנה, 'חבל שלא עשיתי אני כמו הירח, שהספיקה להמלט ממנו, טרם קידשה...'
|
|