| נשלח ב-20/3/2006 22:58 |
 |
| |
שפלות האדם הנובהרדקאית
רבות ניתן לכתוב על תנועת המוסר בכלל ועל תנועת נובהרדוק בפרט. בעיקר למדתי מחוקר מומחה שכותב בפורומינו ה"ה ר'שלוימלע, שעל נובהרדוק צריך ללמוד מספריו המונומנטליים(נסחפתי..) של חיים גראדה, בו הוא מתאר ביד אומן את טוב ליבו ורוע מחשבתו של חניך נובהרדוק,ומה חוללה תנועת המוסר. אני מקוה שהוא יאיר עינינו בנושא זה כיד השם הטובה עליו בכלל ובפרט.
מהי נובהרדוק ומדוע כה סחפה רבים . ניתן לומר שבראש ובראשונה היתה זו דמותו של העומד בראשה,ר'יוסף יוזל. המסירות שלו והכריזמה שכנראה לא השאירו את סובביו אדישים.
עתה מצאתי קטע מזכרונותיו של חיים זאקס ע"ה שכתב זכרונות מתקופת היותו בישיבה בליטא בעיקר מהזמן שבילה בנוווארדוק. הקטע הבא ניתן לעיתון אלגמיינעם זשורנאַל, ע"י אחיינו.
הקטע שאני מבקש להביא בעיקר הוא הסכיזופרניה שהוא ראה אצל האלטער מנוברדוק. מחד , עושה חסד ומאיר פנים ומאידך רודף מריר ופוגע.
האנקדוטה הראשונה: עם מותו של רבה של העיירה בנוברדוק הזמינו בני הקהילה רב גאון שלרוע מזלו היה ממתנגדי תנועת המוסר. רב י"י איים לעזוב עם ישיבתו ואכן שלח חצי ישיבה לעיירה שכנה להוכיח רצינות. העיירה לא נכנעה ואז התחיל מסכת רדיפות (הוא לא מציין אלו רדיפות,רק ששפכך את דם הרב) ודמו של הרב נשפך. הרב שהיה אדם חולני אולץ לברוח באישון ליל מביתו לעיירה אחרת.
אנקדוטה שניה: לר' יוסף יוזל היה חתן ת"ח גדול וחלק מבחורי הישיבה חפצו שיתחיל למסור שיעורים כמו בשאר הישיבות. בעיני ר"י זה לא מצא חן. הוא חשש שזה יפגע בלימוד המוסר, שזה היה עיקר הישיבה בעיניו. הוא ביזה את חתנו שהיה חייב לעזוב את הישיבה מרוב בושה. עם החתן עזבו חלק מבני בישיבה.
חיים זקאס מציין שכאן חל השבר שלו. האם זה מה שתורת המוסר מלמדת את בעל המוסר הגדול? היכן הם המידות טובות שהמוסר אמור ללמד את האדם?
ראוי לציין את גירסתו של הרב י. ל. נעקריטש
(מתוך אתר דעת )
אך בשנת תרס"ח, עם פטירת רבה הגדול של העיר, בעל "ערוך השולחן", נתחלקו בעלי הבתים לשני צדדים, צד אחד נתן כתב רבנות לרב בורשטיין רבה של טאווריג, שיבוא וישמש בכהונת הרבנות בנאווארידוק. והצד השני התנגד לו בתוקף משום שהיה מיריבי בעל "ערוך השולחן" בחייו ומשום שהיה ממתנגדי שיטת המוסר. בישיבת נאווארידוק הוסערו הרוחות, והואיל ור' יוסף יוזל חשש לתקלות רבות ולביטול תורה, החליט להעביר רוב תלמידי הישיבה למקום תורה אחר ולהעתיק מרכזה של נאווארידוק לז'יטל הסמוכה. וכן עשה. כינס את בעלי הבתים של ז'יטל ומסר להם תכניתו והם פרעו חובות הישיבה ואף התחייבו על כיסוי הוצאותיה בעתיד. ובשנת תרס"ט הועברו כשני שלישים מתלמידי נאווארידוק לז'יטל, ורק הקשישים שבחבורה, שלא היה חשש שיבולע להם מן המחלוקת שבעיר, נשארו בנאווארידוק,.
הגירסא מריחה כשכתוב הסטורי אבל אני משאיר לקוראים לשפוט.
----------------------------------------------
ומעשה שהיה כך היה.
ס'איז געווען אַ פאַל, ווען דער נאַווארעדאָקער רב איז ניפטר געוואָרן. האָט שטעטל געבראַכט אַ רב, אַ באַוואוסטן גאון, אָבער ער איז געווען אַ קעגנער פון מוסר. ר' יויזל האָט געדראָט דאָס שטעטל, אַז ער וועט אַרויספירן די ישיבה אין אַ שכנותדיק שטעטל, אויב זיי וועלן אָננעמען דעם רב. און ער האָט טאַקע אַרויסגעפירט אַ האַלבע ישיבה אין דערבייאיקן שטעטל. עס האָט זיך צעפלאַקערט אַ שרעקלעכע מחלוקת. און ווען שטעטל האָט ניט איינגעגעבן, האָט ער אַזוי פיל גערודפט דעם רב און פאַרגאָסן זיין בלוט, אַז דער רב, וועלכער איז געווען אַ קראַנקער מענטש, איז אַנטלאָפן צופוס אין מיטן דער נאַכט אין אַ דאָרף לעבן שטעטל. די גאַנצע רבנישע וועלט האָט דערמיט געקאָכט. אָבער ר' יויזל האָט אויסגעפירט.
אין דער זעלבער צייט האָט געטראָפן נאָך אַ פאַל. ר' יוזיל האָט געהאַט אַן איידעם, וואָס איז געווען אַ גרויסער למדן און אַן אויסערגעוויינלעכער חריף. אַ גרויסער טייל פון ישיבה-לייט האָבן געוואָלט ער זאָל זאָגן אַ שיעור יעדן טאָג, ווי עס פירט זיך אין אַנדערע ישיבות. ר' יויזל איז געווען קעגן דעם. ער האָט מורא געהאַט אַז דאָס וועט שטערן מוסר, וואָס איז געווען ביי אים דער עיקר אין ישיבה. עס האָבן זיך געשאַפן צדדים אין ישיבה, און ר' יויזל האָט אַזוי באַליידיקט זיין איידעם, אַז אויך ער האָט געמוזט אַנטלויפן פאַר חרפּה פון ישיבה, און מיט אים צוזאַמען זיינען אַוועק אַ גרויסער טייל ישיבה-לייט.
אויף מיר האָט עס געמאַכט אַ שטאַרקן רושם. איך האָב זייער ליב געהאַט זיין איידעם, ווייל אויסער זיין תורה איז ער געווען זייער אַ ליבער מענטש. איך האָב פאַרלאָרן מיין גאַנצן גלויבן אין ר' יויזלען און אין מוסר: וואו זיינען די מידות און הטבה וואָס מוסר לערנט? און פאַר וואָס דאַרף עס שטערן תלמוד-תורה, וואָס איז כנגד כולם? אויב ר' יויזל פירט זיך ניט ווי קיין מוסרניק, דאַן וואָס טוט אויף מוסר?
(חיים זאַקס ע''ה, האָט אָנגעשריבן די זכרונות מיט עטלעכע צענדליק יאָר צוריק. זיין פּלימעניק, דר. צבי יהודה זאַקס ז''ל פון פּיטסבורג, וועלכער איז נפטר געוואָרן היי-יאָר, האָט אונדז געגעבן די דאָזיקע זכרונות פון זיין פעטער, כדי אָפצודרוקן אין אַלגעמיינעם זשורנאַל. )
~~~~~~~~~~~
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2006 23:03 |
|
| |
אין לי נתונים להעריך מה האמת.
וגם עוינותי לשיטת המוסר הנוברדוקאית מעוורת את עיני.
אמנם קשה בעיני להאמין שמייסד נובהרדוק ייכשל בדבר כה קל.
יבואו היסטוריונים ויאמרו מה שיש בידם.
***
כמעט שכחתי: איקון ירוק לנושא החשוב והמרתק.
***
אולי כדאי לתאר ולו בקיצור מהו תוכן שיטת המוסר של נובהרדוק.
את שורשיה (בספר חובות הלבבות).
ואז אוכל להציג את הביקורת שיש לי עליה...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2006 23:15 |
|
| |
אודות הקסם של התנועה ניתן לומר שכל תנועה שמבטאת אמת בצורה קיצונית ולא נכנעת לבינוניות הבורגנית, יש לה סיכוי טוב לגרוף נפשם של צעירים. וכידוע עיקר הנאמנים אליה היו צעירים (ראה אצל גראדה, על צמח אטלס, שהיה בחור צעיר מאד, כדרכם של 'ראשי ישיבות' נובהרדוקאיות בכל כפר, שהיו בחורים מהישיבה, שמטרתם היתה להציל את הנוער מהשכלה).
הסיפור על היחס לחתנו דווקא מצביע על היבטים חיוביים. אולי היחס לא היה נאות (ואני לא בטח באמינות הסיפור), אבל העובדה שהוא נוהג עניינית ולא עושה פרוטקציה לחתנו, מעידה על מידת האמת.
בית המדרש הזזה לא קנה לו אוהדים לאורך זמן, ולכן הדיון לגביו אינו ממש אקטואלי לימינו. זוהי תופעה חולפת, שהיתה רלוונטית בעיקר לשעתה.
אגב, פלגים מסוימים של החסידות נראים דומים לה מאד (קוצק. אמנם ברמה ההתנהגותית זה כנראה היה פחות פרוע). אני מניח שזה אותו קסם, ואותן נסיבות שדרשו תופעה כזו ונענו לה. גם שם התופעה כבר לא ממש קיימת.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2006 23:20 |
|
| |
מדוע לחשוש לשכתוב ההסטוריה ע"י הגירסא ה"טובה"
ולדון לכף חובה (אפילו היית שם בעצמך היה עליך ע"פ
ההלכה לדון את ה"סבא" לכף זכות וכ"ש כאן שעליך רק לנחש
איזו היא הגירסא הנכונה) את הסבא ולא לדון לכף "חובה"
את זה שהיה לו "שבר" מהישיבה? אתמהה!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2006 03:19 |
|
| |
בסדר, הרי זה מה שאנו עושים כאן. אנחנו "דנים"!
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2006 11:04 |
|
| |
סוד קסמה של נובהרדוק מורכב מכמה מרכיבים. צריך לזכור שהיא פעלה בשיאו של "עידן האידיאולוגיות", ובייחוד בשלב של "הקיטוב האידיאולוגי", בראשית המאה ה-20. אידיאלים של מסירות נפש, להט מהפכני, תמונת עולם רדיקלית וכו' - היו לחם חוקם של צעירים, כמו שציין הרב מיכי.
אבל מעבר לכך, בתרבות האירופית זה היה העידן של "הסרת המסכות", דהיינו, עלייתן של תיאוריות המבקשות לחשוף כי את הכוחות הסמויים, האפלים-כביכול, המניעים תהליכים אנושיים. מארקס, שופנהאואר, ניטשה ופרויד היו חלק מהזרם הזה, כל אחד על פי דרכו המיוחדת. הסבא מנובהרדוק משתלב היטב לתוך "רוח הזמן" הזאת, ולפעמים אפילו נראה כאילו הוא מנהל דיאולוג (אוהד) עם שופנהאואר ודיאלוג (מתפלמס) עם ניטשה. אין שום סיכוי שהוא נחשף לכתביהם (אע"פ שהתרגום הראשון של "כה אמר זרתוסטרא", תרגומו של פרישמן, הופיע בדיוק באותם הימים), אבל יש בהחלט סיכוי שהוא שמע את המסרים האופנתיים של התקופה, בעיקר מפי תלמידיו. המעניין הוא, שקריאה ב"מדרגת האדם" - ואני מתכוון לקריאה רצינית, מההתחלה ועד הסוף, עם נסיון אמיתי "להיכנס לראש" - יוצרת בך תחושה דומה מאוד לזו שנוצרת אחרי קריאת ניטשה או פרויד: אתה יכול להצביע בדיוק היכן המחבר טועה ומדוע, אבל הפרספקטיבה הכוללת שהוא נותן לך מלבישה עליך "משקפיים" חדשים, שמציגים לפניך את העולם באור אחר.
ובמחווה לרבנו סיינפלד בעל "אא"ס" ("אלץ איז סאציאלאגיע") אוסיף את התיאוריה של פרופ' דוד פישמן, שטוען כי נובהרדוק פנתה אל האוכולוסיות של השכבות הנמוכות, שבלעדי ישיבותיה לא היו זוכות לחינוך תורני ראוי. היא גם דרשה להבל את חיי העוה"ז, אנשיה הלכו בבגדים בלויים, גרו בחדרים מטונפים, שורצי כינים וכו' - ובכך יצרה מסגרת שלא הצריכה מימון רב, ושהעוני המצוי יכול היה להשתלב בה כאידיאל רצוי.
אכן, זו הייתה תנועה של "פריקים חרדיים". המעניין הוא, שההמשך האותנטי היחיד שנוצר לה אחרי השואה היה דווקא בצרפת, בישיבתו של ר' גרשון ליבמן. אבל אין לי זמן להאריך.
אידך גיסא
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2006 11:17 |
|
| |
איזו פריקיות היתה כאן?
האם חינכו לאיזשהו אינדיבידואליזם, אדרבא כולם שפלים ובעלךי תאוות ולכן אי אפשר לסמוך על אף אחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2006 11:38 |
|
| |
מסקנה:
כנראה שמי שמעוניין להבל את חיי העולם הזה חייב להיות עני מרוד.
לא כל עני בהכרח לא שומר על הייגנה מינימלית, גר בחדר מטונף, שורץ כינים וכו', רק 'פריק' ינהג כך ובזה כנראה באה לביטוי האינדיבידואליות שלהם
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2006 11:39 |
|
| |
בלי קשר משמעותי. משהו שסיפרתי במפגש הפורום האחרון (מתי יהיה עוד אחד?).
בבית המדרש של ישיבת נובהרדוק יושב לו בחור משיעור ח', מתייפח מרה ובוכה: אוי, כמה שפל אני,
כמה קטן, הלוא הזבוב והיבחוש טובים ממני...
מאחוריו, יושב בחור משיעור ג', ואף הוא עונה מרה: אבוי, איזה שפל אדם אנוכי, הלוא לכלב המת
הוא טוב ממני...
מאחוריהם, עונה בחור משיעור א' ומתייפח אף הוא: הה, כמה ירוד אנוכי, יבחוש בן שלולית, תולעת
ולא איש..
קופצים השניים מלפניו וצועקים עליו: שיעור א' וכבר תולעת?!
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2006 11:47 |
|
| |
אידך_גיסא:
איך רואים את העולם אחרי שקוראים מדרגת האדם?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2006 11:47 |
|
| |
הפרעתוני,
הוורט הזה מסופר גם על חב"ד.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2006 12:44 |
|
| |
קעלעמער, יישר כוח על העלאת הנושא והסיפורים הלא ידועים - לי לפחות.
אידך, אתה כותב דברים מענינים אולי תרחיב ?.
< ואני בצעירותי קראתי את " למעלה מן השמש" של דויד זריצקי. ומה לעשות, עם כל הרומנטיזציה שהוא עושה לנוברדוק , ריח של מחלת נפש מבצבץ ועולה. >
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2006 13:08 |
|
| |
אידך, הערה קטנה.
העובדה אותה ציינתי שנובהרדוק הקימה ישיבות בכל כפר (דומני שהיו מאות ישיבות), וכל בחור נעשה ראש ישיבה בברכת ה'סבא', אומרת שהם פנו במודע לקהל הפשוט והרחב. מישהו אחר לא היה מגיע לישיבה שראשה הוא בן 19 שאינו ממש למדן, וגם לא אישיות של ממש. הם רצו לתפוס ילדים שלא היה להם מקום אחר ללמוד, ושהיו יוצאים לתרבות רעה בלעדיהם.
על כן לענ"ד זו אינה תיאוריה אלא מציאות פשוטה. אמנם אותו חוקר מוסיף שתנאי החיים הפשוטים שאליהם חינכו שם, גם הם השתלבו עם המגמה הזו. זה אולי נכון, אבל זה אינו השורש. זה היה קורה גם בלי האידיאולוגיה הנובהרדוקאית, שהרי אם רוצים לתפוס את העניים צריך לעשות זאת במסגרת שמאפשרת להם להיות בה.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2006 13:14 |
|
| |
בנוגע לכשלונה המאוחר יותר של השיטה, קראתי פעם (לא זוכר ממי) שפשוט באמריקה אי אפשר להשתגע "כמו שצריך".
אתה נכנס לבית מרקחת, מבקש מסמרים כמיטב המסורת, ובמקום חרפות-
נותנים לך מסמרים עם חיוך........
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2006 13:23 |
|
| |
יצחקומר
יש בעייתיות גדולה בהצגת התנהגות שאינה מקובלת (אפילו בצורה קיצונית), כמחלת נפש. למחלת נפש,
כמו למחלות גופניות, יש הגדרות וסימנים. התיוג של דעות משונות כמחלות נפש מפחית מסבלם של חולי
הנפש האמיתיים בשל כך שהוא הופך את המחלה לרצונם, כביכול.
קעלמער
אני מניח שהשתמשת במילה "סכיזופרניה" בהשאלה ולא במובנה הרפואי, ולכן הערתי הנ"ל איננה תקפה
לגביך. בכל אופן, אתה מתבלבל בטעות הנפוצה של סכיזופרניה=פיצול אישיות, ולא היא.
וראה:
http://www.haayal.co.il/story?id=80&NewOnly=2
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2006 13:29 |
|
| |
הילל,
אכן אינני רופא, ולכן דיברתי על 'ריח'.
|
|
|
|
|
