|
|
| נשלח ב-6/8/2013 11:55 |
 |
| |
מיימוני,
כמובן שפתיחת האשכול היא לכבוד לי, תודה על כך ואי"ה אגיב שם בהתאם לנושא.
בעיקרון גופא דעובדא שם היתה שהרב היה זקן מופלג ואפשרות 'קבלת קהל' [ולא שהיתה כזו] לרוב היתה בחדר השינה. אני מניח שלא הייתי ראוי לחיבה יתרה, בפרט שכאמור לאח"ז הבנתי שכמעט הדבר היחיד שנגרם מביקוריי [חוץ מההודעה הקודמת שלי והשלחותיה] היה טרחה מרובה לרב.
האמת שבמחשבה שניה אינני יכול להיות בטוח בהתאמה, אבל מאוד בולט בראשי ההבדל בין סלבודקה ונובהרדוק, שכל אחת מהן בקיצוניות אחרת בנושא זה.
לגבי השאלה האם ראוי לרב לקבל קהל באופן כזה, היה אפשר לקרוא סיפורי בשתי צורות, האחד שהרב לא ראה סיבה לכבד את עצמו והשניה שכבוד הזולת היה חשוב לרב עד כדי קבלת אדם ונתינת כבוד בכל מצב בו הוא נמצא. אני יותר רציתי להדגיש את הנושא השני, ששבירת המידות גורמת לאדם לא לראות את המקום שלו בכל מצב, ואם עומד בפתח ביתך עלם משועמם וטרדן, תכבדהו בכל מצב שאתה נמצא.
דבר זה הרבה פחות מצוי אצל חכמי סלבודקה, במידה שווה יש לי קשר עמוק לראש ישיבה חשוב ומפורסם המשתייך לסלבודקה, ולא זכורה לי שיחה תורנית אחת שלו [בין עימי ובין עם זולתי, ואף עם תלמידיו הקרובים] שהוא לא דואג להוכיח שעכ"פ הוא הת"ח הגדול בענקים, גם במקרים שהוא מוכיח [עי"ז] להדיא הפוך..
המסקנה שלי מסיפוריי היא כזו: אם היהדות היא רק מחשבה, אין מקום לשיטת המוסר בכל מקרה, לפחות לא כאידיאל.
במידה ושיטות המוסר רלבנטיות, דוקא שיטת נובהרדוק ששברה את האדם יצרה ממנו משהו שמח, נעים ומסתבר שגם עובד ד' יותר.. השיטות שהלכו 'עם התאוות' לרוב נשארו רק איתם...
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2013 12:01 |
|
| |
אחי
קראת את ספריו של חיים גראדה?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2013 13:18 |
|
| |
אח רחוק
התואיל להעתיק את החלק מדבריך שנוגע ל"רב בנעלי בית" לאשכול המתאים?
תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2013 14:37 |
|
| |
בעל, לצערי לא. (ניסתי להשיג את צמח אטלס כמה פעמים ולא עלתה בידי, אולי אתפנה מתישהו לספריה). אם יש לך פרט מעניין תכתוב (עדיף כמובן שתכתוב קטע שלם או תציין מקור, כנ"ל)
מיימוני, כתבתי שם תגובה. אבדוק שוב אם חיסרתי פרטים (אם יש פרט מסויים שנראה לך חשוב, תעדכן או תשלח אותו לשם)
תוקן על ידי אחרחוק ב- 06/08/2013 14:39:24
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2013 19:14 |
|
| |
שאלה הקשורה קשר עקיף לשירשור.
הייתה מחלוקת לא קטנה כל כך סביב תנועת המוסר. האם מישהו מכיר סיכום נאה שלה? בכמה המובנים. אחד במישור המחשבתי מה בדיוק סברה כל שיטה. המובן השני, במישור ההיסטורי, מי היו ברי הפלוגתא, היכן חיו ופעלו, ומי הם הממשיכים של כל גישה כיום.
והשאלה שהכי מסקרנת אותי היא, כייצד קרה שנעלמה המחלוקת ולא נראה שיש כיום מישהו בעולם הישיבות שלא אומר שצריך ללמוד ספרי מוסר אילו או אחרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2013 21:25 |
|
| |
אני לא יודע הרבה, אומרים ששיטת סלבודקה-גדלות האדם; נובהרדוק-שיפלות האדם; קלם-הכרה עצמית. נראה שלגרי"ס עצמו לא היתה 'שיטה' במוסר, ה'שיטה' שלו היתה שצריך הנהגת מוסר.
עד כמה שידוע לי בעניין המתנגדים שר' ברוך בער היה מהמתנגדים וישיבתו היתה כמין קונטרה 'כנסת בית יצחק' מול 'כנסת ישראל', והיא נקראה ע"ש ר' יצחק אלחנן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2013 21:31 |
|
| |
מרובקה,
פולמוס המוסר של הרב דב כץ. טוענים שהספר מוטה לכיוון אחד.
נמחלוקת נעלמה כי הגיע לפשרה עם המוסר, רשמית לומדים ומהללים, מעשית, סדר מוסר אינו זוכה למקום מרכזי.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2013 02:03 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2013 03:06 |
|
| |
תודה רבה למגיבים ולמפנים.
|
|
|
|
|
