האם ביטויי ה"הגשמה" של גדולי החסידים כפשוטם??

האם תוכל להביא מקורות וציטוטים? קשה לדון במשהו כזה על סמך הסיכום שלך שיכול להיות שמעמיד את הדברים באור לא נכון.

בפורום אחר הבאתי את דברי הרבי מליובוויטש (ליקוטי שיחות ח"ב עמ' 511) שצדיק הוא "עצמות ומהות... אריינגשטעלט אין א גוף". או בעברית: עצמות(!) ומהות(!)  [של הקב"ה] המונח בגוף.

אולי גם לדברים האלה נמצא פירוש הוגן.

גם אני מצטרף לבקשתו של מייציץ לציטוטים או למ"מ.

הערה, האשכול הזה אינו  על חב"ד ועל אמירתו של הרבי. בשביל זה יש אשכול ונושא זה נדון שם. ראה למשל מתגובה 16 כאן

החסידות לא המציאה את הדימויים המיניים. רבי אלעזר מוורמס, בעל ספר הרוקח ותלמידו החשוב של רבי יהודה החסיד, כתב בלשון כמעט בוטה, על אהבת האלוהים הרצויה:"ויותר מבחור שעברו ימים רבים שלא בא אל אשה ומתאווה אליה ולבו בוער לבוא עליה ומרוב אהבתו ותאוותו כשבא עליה וזרעו יורה כחץ נהנה מאוד".  

אני רוצה להוסיף , הציטוט מהבעש"ט אינו מוכר לי ואני משער שהוא לא מצוטט במדוייק. לגבי דברי האדמו"ר מפיסצנה , הוא אכן כתב כזאת (אני הבאתי פעם את דבריו בזה בפורום והיה דיון על כך , לינקי?) , אבל מי שרואה את דבריו במקור אינו יכול לשאול שאלה כזאת , האם הוא באמת סובר שלהקב"ה יש גוף , שהרי עיקר חידושו הוא שמותר לדמיין דמות גוף כעזר לכוונה , אם מבינים שמדובר בלא יותר מאשר משהו שעוזר לכוונה. ולכאורה אין זה שונה מכך שמותר להשתמש במלים שיש בהם משום הגשמה ומה בין מלים לציורים.

מכיוון שהאשכול הולך להצדיק אמונות נפסדות, ודעות חדשות שחדרו לאומה הישראלית.

להלן ציטוט שכתב צ'וטנג בלינק הבא

http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=1108395&forum_id=1364

ר' גדליה אמר לי, שכל אחד שמתפלל, הרי הוא מעין עובד עו"ז, כי בהכרח הוא מצייר דמות שאליו הוא מתפלל.

(תוקן הקישור - מ. משנה)

תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 26/07/2013 09:24:02

זריחת_עץ:

יש לך את המקור לדברי ר' אלעזר רוקח?

ד"א גם ברמב"ם מופיע דמוי זה אם לא באותו חוזק.

רבותי המכובדים בעיקר כל אלו המתפללים נוסח ספרד. הרי מספר פעמים ביום
אתם אומרים. את לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתה.... מה פרוש המשפט
הזה? ליחד את הקב"ה (זכר) ושכינתה (נקבה) אתם מתפעלים על  אחרים??
איני רוצה להכנס כרגע לכל המכשולים. האם אתם מודעים לזה מה שאתם
אומרים ומוצאים מן הפה? כל כך מהר ובקלות אתם אומרים את לשם יחוד.האם
פעם אחת חשבתם על פרוש המילות.

לא נחשדו גדולי עולם שכוונתם פשוטה וגשמית כפי שמתואר פה.
וכוונתם היא אליגורית להמשיל בגשמי לרוחני.

ומי שחושב במושגים גשמיים , באמת עדיף שיברח כמו מאש גם מ"לשם יחוד" וגם מכוונות של הרוקח.

צא וראה מה עלתה להם ליעקב פרנק וכיתתו שסברו שהכל כפשוטו, ועי"כ הגיעו לעבירות החמורות ביותר של ניאוף ואורגיות באיצטלה של עבודת ה'.

אכן כן, והרי הוא כהגשמת שיר השירים וכתובת הרמ"ק שנתגלתה לאחרונה ועוד ועוד...

בר בי רב.
לא נחשדו .. אני מסכים אתך. אבל גם באליגוריה הדבר פסול. זו עבודה זרה.
הרי אחרי שאומרים את כל כל הלשם יחוד..אנו ממלמלים גם את שלש עשר העיקרים. איך אנו מתמודדים בדיוק עם האני מאמין השני והשלישי לאחר הלשם
יחוד?  כצת יושר מחשבתי. אנחנו בפורום הזה, בא ונפסיק להשתמש במילים
סתומות כגון מהות האלוקות. עליונים .טמירים. רק מבינים.עומקא של תורה.רבדים אחרים.אי אפשר להסביר את זה למי שלא מבין.(אז למי מסבירים משהו ,למישהו מבין?) וכד.באשכול הסמוך הביאו מאמר רק למבינים. זוכרני עוד בהיותי ילד הסתובבתי בחצרות אדמורי"ם. בטישים של ליל שבת וסעודה שלישית. הרבי היה אומר תורה. לפעמים רזין, ולפעמים רזין דרזין. כששאלתי
את אבי ז"ל. מה ההבדל. כילד הרי לא הבנתי כלום. הסביר לי אבי. רזין זה תורת הסוד שרק הרבי מבין והקהל לא מבין. ורזין דרזין זה תורת הסוד שגם הרבי בעצמו לא מבין. בא נישאר  בתחום המחשבה שאנו מבינים כי לכך נוצרנו.

ספר רזיאל הגדול לר' אלעזר מוורמס, דף ט'