בבחינת "תבן אתה מכניס לעפריים" וועל איך ציטירן א מעשה'לע וואס שטייט דא אויבן אויף די העדליינס פון בחדרי חרדים:
במסע מתוחכם, המופנה אל הילדים והנוער, הצליחו אנשי 'העדה החרדית' וסאטמר להפתיע את הציבור החרדי | *-- _sTitle *
מבחוץ זה נראה עוד ספרון נחמד לילדים. יש לו אפילו שם וכותרת מושכת: 'זקניך ויאמרו לך'. הוא גם צבעוני. הודפס על נייר כרומו משובח. בשער הספרון ציור יפה של יהודי זקן ולצידו ילד קטן. למטה מופיעה שאלה תמימה של ילד: "סבא, במי צריך לבחור?"
נו, מי לא יכניס את הספרון הנחמד שהופק על-ידי הוצאת ספרים 'מסורת אבות' הביתה?
אבל דפדוף קליל מגלה מיד מה מסתתר מאחורי הספרון התמים. מסע מתוחכם של אנשי 'העדה החרדית' וסאטמר, המופנה כלפי הילדים הקטנים, במאמץ לשכנע אותם, שישכנעו את הוריהם, להמנע מלהצביע בבחירות.
הספרון הופץ יומיים לפני הבחירות בתיבות הדואר ובפתחי הבתים בכל הריכוזים החרדיים ברחבי הארץ. יחד עם הספרון לילדים, הופץ עיתון מהודר וצבעוני הנושא את השם 'הבחירה', הכולל 32 עמודי הסברה, נגד ההשתתפות בבחירות.
בכל מערכת בחירות נוהגים המתנגדים להצבעה בבחירות לכנסת, להפיץ עלונים ומודעות מכל הסוגים והמינים. אך הפעם, ללא ספק, נערכו המארגנים מבעוד מועד, ועמלו במשך זמן רב, ובהשקעה כספית ניכרת, כדי להפיק עיתונים איכותיים, ככל הנראה עם קופיריטרים מקצועיים ומנוסים, שעשו עבודה מקצועית מכל הבחינות.
הפעם גם חרגו ממנהגם, והחליטו לפנות אל נפש הנוער הרך אותו קל לשכנע באמצעות סיפור יפה ומושך.
וכך מתוארת עלילת הסיפור על הילד ינקל'ה שבא לסבו ובפיו שאלה: "סבא, עברתי היום ברחוב וראיתי כל מיני מודעות, שבכל אחת מהם כתוב להצביע עבור מפלגה אחרת. למי צריך להצביע?". והסבא הזקן מתחיל לספר סיפור שמתחיל בתקופת מלכות בית דוד, עת עמד המקדש על תילו ועד לחורבן הבית.
בקיצור, סיפור נפלא שעובר דרך אלפיים שנות גלותו של העם היהודי, ועד להכרזה על הציונות לפני כמאה שנה, הקמת המדינה ("בתחילה חשבו אותם מתבוללים להקים ליהודים מדינה באוגנדה שבאפריקה"), פרשת 'ילדי טהרן' ו'מרוקו', גזיזת הפיאות, 'עולי תימן', בקיצור, כל תולדות הציונות והקמת המדינה, עד לימינו אנו.
ואז הילד החביב פונה אל סבו ושואל; "סבא, אף פעם לא שמעתי את הספורים הנוראים האלה, וגם עד עכשיו לא הבנתי בכלל שעצם הקמת המדינה זה נגד התורה ותמיד חשבתי שרק בגלל שהם חילונים אנחנו מתנגדים להם". והסבא, ממשיך להסביר באריכות לינקל'ה בשאלה: 'כעת ינקל'ה נכדי חביבי, האם לדעתך מותר ליהודי שומר תורה ומצוות שיהא לו חלק בזה, וכשבוחרים הרי נוטלים חלק בכל, ונעשים שותפים?".
וינקל'ה, כמובן, מגיע כבר לבד למסקנה שאסור להצביע. "אני רואה ינקל'ה שאתה ילד נבון. הצלחת לרדת לסוף דעתי".
וגם אנו ירדנו לסוף דעתם של מפיצי הספרון.
אולי זה ישפיע, אבל רק בשולי השוליים. אולי על איזה ינקל'ה אחד או שניים. כי כל השאר, כפי שהעידו בפנינו רבים, הספיקו להשליך את הספרון עוד לפני שברעל'ה, אהרל'ה, מוטל'ה, מאירק'ה, שלוימל'ה, שרוליק ושמוליק הספיקו לקרוא אותו.
המבוגרים, קראו ועוד איך קראו. סביר גם להניח, שבקרב אלו גם כך יש מתבלטים לא מעטים אם להתאמץ וללכת להצביע, ועליהם, העיתון ואולי גם הספרון יעשו את שלהם. |
 |
|
|
