איך זה עובד???

לילי, שאלה יפה...

כשאצלנו נפגשים 2 הצדדים באים במטרה אחת, שואלים מבררים ובודקים ובני הזוג מרגשים ...
כשמחליטים שלא מתאים ממשיכים הלאה וכשמתאים.... קול ששון וקול שמחה..

לעומת זאת אצל החילונים מכירים ללא מחויבות למטרה מסויימת וכשיוצאים ומכירים אפילו זמן רב כל אחד מרגיש שבנקל אפשר להפרד ולעומת כשהם מתחתנים  מרגישים פחות מחויבות כי הצד השני כבר כבול אליהם...

באמת גם אני לא הבנתי את העניין הזה איך מספיקים 4--5 פגישות למשך חייים שלמים???
 
איך אפשר תוך מספר פגישות כזה קצת להכיר את הבחור/ה לכל כך הרבה זמן של חיים זה נראה בלתי אפשרי???

שימי.. אולי זו הסיבה שעוד לא התחתנת?

ומה איתך...

אולי תספרי את הסיבה שאת לא התחתנת???

קודם כל שדכנית ומנהל להפסיק בבקשה לריב..

ועכשיו לתגובה...

תשמעי לילי..

אני אני הייתי מדברת המון עם חברה שלי על שידוכים ("הייתי" כי היא התחתנה) ומיד הייינו מדברות בדיוק על מה שאת אומרת איך זה יכול להיות הקטע הזה שאצל חרדים נפגשים שלוש ארבע והכי הרבה שש..
 
וכבר מתחתנים..
 
מה איך אפשר להכיר בחור בזמן מועט כ"כ ותמיד אמרנו לעצמינו (אנו כבר היינו בגיל של שידוכים וכל אחת הייתה אחרי 5 בחורים לפחות) אנו ניפגש לפחות 10 פגישות אם לא יותר והכל שיצאהו מנקודת הנחה שצריך להכיר טוב כדי להתחתן ממש כמו שאת כותבת בתחילת האשכול לילי.

ואז היא התארסה כמה פגישות תשאלי אז זהו ששלוש כשהיא סיפרה אמרתי ה איך זה יכול להיות מה אנו כל הזמן דיברנו שצריך הרבה פגישות וזה לא יכול להיות ואת מתארסת בשלוש פגישות מה קרה לך יש לך חום..

ואז היא אמרה לי שירה בואי..
 
שבי תראי אני כמו שאת יודעת גם חשבתי כמוך אבל מה אני ישבתי דיברתי איתו פגישה ראשונה היכרות כזאת את יודעת רדודה ופגישה שניה דיברנו כבר הרבה יותר זמן וזהו הגעתי לפגישה שלישית ולא היה לא מה לשאול ישבתי עם אימי והיא אמרה לי את בטוחה שאת רוצה אותו..
 
אמרתי לה כןןןןןן..
 
בלי כל היסוס..
 
כן רוצה בטח...
 
וזהו שירה (היא אמרה לי) כשזה מגיע אין שום מחשבה והיסוס ותראי מה שאת אומרת לא מכירים מספיק אני הפנמתי שנישואים זה לא איזה מצב שנופלים לתוכו והכל מסתדר כמו שמישהו אמר פעם "נישואים לא פותרים בעיות אלא הם עוד בעיות שאיתן צריך להתמודד" אז מה שהבנתי שבכל נישואים צריך לעבוד כדי שיצליחו ורוב הזוגות מתאימים אחד לשני..

והעניין הוא מחוייבות אם אדם מוכן לקחת על עצמו מעמסה של מחוייבות וזה בחלט מעמסה אם כי יכולה להיות מעמסה טובה ומרווה ומספקת תלוי איך לוקחים את זה וברגע שלקחת מחוייבות אז הכל יהיה טוב וזה לא משנה כמה את מכירה את האדם וכמה זמן חיית איתו!

בקיצור ברגע שאת תראי את המועמד שמיועד בשבילך זה ירוץ ולא יהיה שאלות או בעיות..
 
וכמובן חשוב מאוד הרבה תפילות...

אז בהצלחה לילי.

"שירה" נחליף לך את השם ל---שירה עושה שלום או--שירה המגשרת..

ועכשיו שירה מה שכתבת "שאם זה זה אז זה רץ"...

זה לא עובד ככה בדיוק גם על זה צריך תפילות יש כאלו שהתחתמו אחרי שהם התחבטו הרבה מאוד אז אם אצל חברה שך זה הלך חלק אז אנו שמחים אבל זאת לא המציאות ....

בס"ד

אני רוצה להודות לכל המגיבים...

ואפשר לומר שאני מתחילה להשתכנע ממה שכתבו שדכנית ושירה...

באמת אצלינו המחוייבות היא דבר שמתחיל עוד בגיל קטן אנו רגילים למחוייבות ולכן זה לא "גדול עלינו" כשמגיע הזמן...

ולגבי כמו הפגישות...

בעצם כמו שאומרת שירה מה צריך להכיר בעצם את מחשבותיו של האדם רצונותיו ואם הוא גלוי והוא כזה כי הרי אנו נמצאים במצב שרוצים להתחתן אז כל אחד אומר את הדברים שלו אני לא יוגעת אם בהתחלה אבל בפגיש שניה ברור זה הרי מה שמצופה ממנו...

ולהכיר את תוך תוכי נפשו זה גם במשך שנים לא אפשרי תמיד יהיה מצב שיוציא מהאדם כוחות שליליים או חייובים...

רגע בעצם אני זאת ששאלתי מתחילה להיות בעד השאלה מה קורה פה??

טוב שכנעתם אותי...

סוף סוף מישהו השתכנע בפורום הזה.

סוף סוף מישהו הקפיץ את הפורום הזה.

שירה, את לא מצליחה להירדם? את יודעת מה השעה?

המוח שלי מנפיק את המחשבות הכי טובות בלילה! גם אצלך זה ככה?

לא.
אצלי הלו"ז הצפוף מנפיק את השעות הפנויות בלילה. "העולם הזה במה, וכולנו בובות"... (הסבא מקלם)

אני מקווה שהמוח מסכים ללו"ז!

אלא מה?

ועוד דבר שירה, אם בלילה אלו המחשבות הכי טובות, אני מצטמרר מה את חושבת ביום.
ברררר... "העולם הזה במה, וכולנו בובות"... (הסבא מקלם)