מהו דינה של אשת כהן שנאנסה?

הרמב"ם לא סובר שפנויה אסורה בלאו של לא תהיה קדשה . קדשה לפי הרמב"ם היא המזומנת לכל , וביאת פנויה שאינה מזומנת לכל אינה אסורה לדעת הרמב"ם .

talmid

כבר כתבתי:

<"וצריך להוסיף כדברי הרמב"ן בתשובה שהרמב"ם שדעתו שפנויה אסורה בלאו דלא תהיה קדישה, הוא רק כשבועל לשם זנות אבל כשמיחדה לפלגש אין בזה איסור תורה עכ"פ. ואולם אין זה מתישב הלא להרמב"ם פלגש אסורה להדיוט? וצ"ל שבזה לא סברו כהרמב"ם אלא כהרמב"ן, או שגם להרמב"ם אין בה איסור, ועדיין הדבר צ"ע">

נישט

לא כפילגש , אלא כפנויה .

  לדעת הרמב"ם:  יש אישה נשואה בחופה וקידושין לכל אדם , ויש פילגש רק למלך .

 יש פנויה  שמותרת ללא חופה וללא קידושין אם אינה קדשה המצהירה על מקצועה ומזומנת לכל מי שישלם ,
 הקדשה הינה איסור בפני עצמו ולא בגדרי עריות . ( הנדה הינה גם איסור צדדי אולם איסורה הוא בגדר עריות מגזירת הכתוב . הנפקא מינה בין הקדשה לנידה הוא באיסור קורבה - חיבוק ונישוק - שבעריות איסורה בלאו ובקדשה או בזכור אין איסור על קורבה ) 

 אולם פנויה שאינה מוגדרת כזונה מותרת לכל אדם ללא חופה וקידושין.  

תלמיד הדיון אודות גדרי פילגש מקומו באשכול לגבי הטיה אקדמית באקדמות.

כאן הדיון אחר:

א. תן  דעתך, על השימוש היחודי בהפקעת קידושין, "ואף אם זנו", וכדי להתיר אשת כהן!.
ב. הרי גם לאלו שלא סוברים כפרשנותך (הידועה מהאשכול ההוא), ומתירים דווקא בפילגש, הרי כאן הפוסקים התירו לכתחילה שתשב אשה תחת בעלה ללא כתובה וקידושין כפילגש, בניגוד לדרכם המסורתית, ולכן דבריך אינם מעלים או מורידים (ודעתך כבר ידועה מהאשכול ההוא ואין טעם לדוש בה).

עיקר הדיון הוא איפה בנק' א', "ואף אם זנו" כלשון הדרכי משה. ומוקדו במשמעות הפתרונות שחכמים מאפשרים למצב זה.
ע"כ נא התמקד בדיון ואל תסיטהו למחוזות אחרים, לאלו יש אשכולות אחרים.

תלמיד

<"יש פנויה  שמותרת ללא חופה וללא קידושין אם אינה קדשה המצהירה על מקצועה ומזומנת לכל מי שישלם">

התוכל להסביר בצורה פשוטה, מה בינה לפילגש,ומה בינה לבין קדשה?

האם היא מספקת את שירותיה חינם, או שהיא אינה מזומנת לכל מי שישלם, אלא רק למשלמים "איכותיים"?

בדעת הרמב"ם יש להוסיף דבריו במו"נ ג,מט:

"...לא נמצא אופן להתיר את המשגל אלא בייחוד אשה ונשיאתה בפומבי, מפני שאילו היו מסתפקים בייחוד בלבד היו רוב האנשים מביאים קדשה אל ביתם לזמן מה מתוך הסכמה ביניהם והוא היה אומר שזאת אשתו. לכן עלינו לערוך ברית ומעשה מסוים אשר בו הוא מייחד אותה לעצמו והוא הארוסין, ושייתן פומבי לדבר, והוא הנשואין".

שפתיו ברור מללו: "לא נמצא אופן להתיר...אל בייחוד ונשיאתה בפומבי".

נישטאיך,

אתה מפרש פילגש לימנו אחרי שהמושג עוות וקיבל משמעות חדשה - לא מדובר כאן על מחירים, לכל אדם יש מחיר שצפוי שהוא ישלם  על סוג קשר רגשי שהוא זקוק לו, גם לקנות חבר הוא במחיר איכותי, קדשה קונים לצורך מידי, ואחרי כמה דקות הוא כבר לא מכיר אותה. תוקן על ידי - riv - 29/03/2006 13:21:20

נישטאיך.
פילגש כאז וכמו היום יש לה מעמד של שיכות לבעלה מלשון בעלות, ולבועלה.
 המעמד של הפילגש היה והוא מוכר.ולא תמיד כמעמד נחות ביותר הנ"ך מציין
כי למלכים היו פילגשים. למשל לשלמה היו שלש מאות פילגשים והן מופיעות בנ"ך באותה נשימה כמו נשיו. קצרה היריעה מלהביא דוגמאות .גם במשפט
של היום הן מוכרות <כידועות בציבור> עם מעמד משפטי מוכר ויציב.
הקדשה לעומת זה הנה זונה לכל מען דבעי. מודה ועוזב

תלמיד

א. מדברי הרמב"ם שהבאתי לעיל במו"נ התעלמת.
ב. מהי פילגש לפי הרמב"ם שהותרה למלך ונאסרה לכל אדם בהל' מלכים?


ג. שאלה כללית להנהלה - האם לא כדאי לעשות סדר...........?!

האם הדיון הזה בשיטת הרמב"ם מקומו באשכול הזה שנפתח לגבי הפקעת קדושין וברור שיטת הדרכי משה, או שמקומו בדיון לגבי האשכול 'הטיה אקדמית באקדמות' - אולי כדאי לעשות סדר ולא לערבב את כל הדיונים שחוזרים על עצמם,
או אולי גם כשנדון בשדים ורוחות לבסוף נמצא עצמינו עוסקים בשאלת הפילגש.......?

כמתעסק

 מה אתה רוצה מהמורה . הוא עצמו כותב ( על דבריו בהסבר עין תחת עין ) כי דבריו במורה על המצוות אינן להלכה .

 דעת הרמב"ם כי פילגש היא סוג אישות שנקנית בביאה וללא כתובה . והסיבה שאסורה להדיוט היא כי בהדיוט אסור לקדש בביאה ואסור להשהות אישה ללא כתובה ,  רק אדון באמה עבריה מותר לקדשה בביאה לאחר יעוד ( אם יש שווה פרוטה בשוי עבודה שעדיין חייבת לו , כי מעות ראשונות לקידושין ניתנו ) וללא כתובה . ובכך דומה לפילגש .  

תלמיד

אתה מעלה שאלה מענינת לגבי היחס בין המורה לבין משנה תורה לענין גדרי מצוות.

אך תן דעתך:
א. יש להבחין בין טעם מצוה, לבין גדריה, הציטוט שלי איננו לגבי טעם המצוה, אלא גידרה לכל אדם: "לא נמצא אופן להתיר...אלא בייחוד אשה ונשיאתה בפומבי".
ב. דווקא ממקום שבאת 'עין תחת עין' הפירכא לדבריך, הרי דווקא שם, הואיל והרמב"ם מודע לפער בין הסברו למצוה כפי שבאה בפשט הכתוב הוא מודיע לנו, שידוע לו שההגדרה מתושב"ע שונה, אך אין הוא עוסק בה. מכאן למדת בדיוק הפוך!!! שבסתם אין הוא מתכוון רק להטעים מצוות כפי שבאו בפשטי המקראות.

הגע בעצמך, אם זו תהיה שיטתו העקרונית, מדבריו שלו תצא לו יקשו עליו, לחילופין, משני כוונים, שהרי נמצא שהוא מצדיק את תורה שבכתב, אך תושב"ע תסתור אותו, ויקשו עליו, לחילופין:
א. תושב"ע סטתה מתושב"כ. (- כפי שהקראים התקיפו, שלא מעט מפולמוסו מכוון גם נגדם).
ב. צידוקיו אינם רלוונטים לבאור מצוות התורה, שכן למעשה התורה כפי שהתבארה בתושב"ע שונה מהתורה אותה הוא מצדיק.
ג. הדוגמה כאן שונה - הרי בשני המקומות הקודמים הוא דן בפשטי תורה, אבל כאן במה מדובר כשהוא אומר: "לא נמצא אופו להתיר" - אם לתושב"כ, הרי אתה חולק על כך, אם לתושב"ע גם על כך אתה חולק... אז מה הוא פשוט פיברק....

ההנחה העקרונית היא בדיוק הפוכה, רוח אחת היתה עם הרמב"ם ב'משנה תורה' ובמו"נ, ובוודאי בבאור גדרי מצוות שהיא קביעה הלכתית (אכן, לענין טעמי מצוות הנושא מפורסם, וגם בו לענ"ד "הסתירות" הרבה פחות ממה שעשו מהן, אך כאן כאמור אין מדובר בטעם!)

(אגב, דומני שהמקום הנוסף עליו העירו על סתירה גלויה  היא בפרק מ' ערכי אדם ששים שקלים, עד כדי ההנחה שאולי יש פשוט טעות הוא בקנס, וראה גם הערת שוורץ במקום).

עכ"פ בשני המקומות מדובר בסתירה גלויה, כשעל אחת הוא מודיע במפורש, אך להניח כהנחת עבודה פרשנית עקרונית שהרמב"ם לא ראה עצמו מחוייב  כלל במו"נ לגדרי מצוות של תושב"ע, דומני שאתה מפריז על מידותיך ומניח את המבוקש. 

 ריבי

<"אתה מפרש פילגש לימנו אחרי שהמושג עוות וקיבל משמעות חדשה - לא מדובר כאן על מחירים, לכל אדם יש מחיר שצפוי שהוא ישלם על סוג קשר רגשי שהוא זקוק לו, גם לקנות חבר הוא במחיר איכותי, קדשה קונים לצורך מידי, ואחרי כמה דקות הוא כבר לא מכיר אותה">

הזכרת את ששמעתי פעם:

מהו ההבדל בין זונה לחברה?

לזונה משלמים מיד והיא קונה את ארוחותיה לבדה, ואילו לחברה לא משלמים, אך קונים לה ארוחה.

האם לכך היתה כוונתך?

לא נעלם ממני שהפילגש של פעם אינה הפילגש של היום, אלא היא ה"ידועה בציבור" של היום.
___________

ירוחם.

<"דוגמאות גם במשפט של היום הן מוכרות <כידועות בציבור> עם מעמד משפטי מוכר ויציב">

הידועים בציבור מוכרים רק כ"הסכם" ותוצאות מכללא, אך לא כאישות.

http://www.azr.co.il/books2_23.html

פרק כג': ידועים בציבור


___________

תלמיד

<"כל הבועל אשה לשם זנות בלא קידושין">

מה דינו של הבועל אשה לשם זנות עם קידושין?
 

<"המחלוקת ביניהם אם החי עם פנויה כבעל ואשה בלא חופה וקידושין לפי הראב"ד זו פילגש ומותרת , ולפי הרמב"ם אין זו פילגש וגם לדבריו היא מותרת">

ברמב"ם שלי:

רמב"ם הלכות מלכים פרק ד הלכה ד:

"וכן לוקח מכל גבול ישראל נשים ופלגשים, נשים בכתובה וקדושין, ופלגשים בלא כתובה ובלא קידושין אלא ביחוד בלבד קונה אותה ומותרת לו, אבל ההדיוט אסור בפילגש אלא באמה העבריה בלבד אחר ייעוד...".

מה יש שם באותו מקום ברמב"ם שלך?


<"דעת הרמב"ם כי פילגש היא סוג אישות שנקנית בביאה וללא כתובה . והסיבה שאסורה להדיוט היא כי בהדיוט אסור לקדש בביאה ואסור להשהות אישה ללא כתובה">

המצאת המאה:

רמב"ם הלכות אישות פרק ג הלכה כא

"אע"פ שעיקר הדברים כן הוא נהגו כל ישראל לקדש בכסף או בשוה כסף, וכן אם רצה לקדש בשטר מקדש, אבל אין מקדשין בביאה לכתחלה ואם קידש בביאה מכין אותו מכת מרדות כדי שלא יהיו ישראל פרוצים בדבר זה אע"פ שקידושיו קידושין גמורין ...".

שים לב לדבריו:

אם קידש בביאה מכין אותו מכת מרדות כדי שלא יהיו ישראל פרוצים בדבר זה אע"פ שקידושיו קידושין גמורין, ולא פילגש ולא שטויות.

הניק שלי "נישטאיך" חזר לחיים,  מבלי לעשות דבר.
 
מי  משחק עם העצבים שלי?


תוקן על ידי - נישטאיך - 30/03/2006 10:59:49