שדכן ושמו אינטרנט
למרות שצעירים דתיים רבים חוששים כי חיפוש חתן או כלה באינטרנט ייחשב בעיני סביבתם כ"לא רציני" או שיקנה להם סטיגמה של "לחוצי חתונה", הדרך החדשה הזו להשתדך בלי טובות של הדודות, השכנות או החברים הנשואים, תופסת תאוצת במהירות שיא. בחצי השנה האחרונה זה אפילו "אין". תופעה
יום ראשון השבוע. שעות הערב. שרון תתר, כלה יפיפיה לבושה לבן, צועדת לעבר חופתה. החברים ובני המשפחה רוקדים מסביב ושרים, החתן, רועי כהן, עוצר את נשימתו כשאשתו לעתיד הקרוב מתקרבת אליו והיא כל כך יפה. כשהטקס מסתיים, רגע אחרי שרועי מצליח לשבור את הכוס, שרון לבית תתר בת ה 27 מגבעתיים ורועי כהן בן ה 29 מבני-ברק, נשואים. איזו התרגשות.
"הכל הלך מהר", מספרת שרון, יומיים לפני חגיגת הנישואים, "אנחנו מכירים בסך-הכל עשרה חודשים, אבל די מהר ידענו ש'זה-זה' והחלטנו להתחתן. היה בינינו קליק מיידי".
שרון ורועי הם זוג ככל הזוגות הציוניים-דתיים. שניהם למדו במוסדות החינוך המובחרים של הציונות-הדתית, יצאו לשרת את המדינה במסגרת השירות-הלאומי והצבא, פנו ללימודים אקדמאיים גבוהים, ולאט לאט החלו לבנות את בניין חייהם. היא בעלת תואר ראשון ותעודת הוראה בחינוך גופני ממכון וינגייט, הוא סטודנט לכלכלה באוניברסיטת תל-אביב.
כשהגיעו שניהם לגיל בו מתחילים לחשוב על בית ועל עתיד, על חתונה ועל ילדים, פתחו בסבב "בליינד-דייטים", אותן פגישות עיוורת, המוכרות כתהליך ארוך ומתיש אך בלתי נמנע עבור צעירים הרוצים להתחתן.
"יצאתי עם כל מיני בחורים שאחותה של סבתא של אימא שלי חשבה שיתאימו לי", אומרת שרון, "או שחברה של חברה חשבה שזה בדיוק בשבילי. היו מקרים בהם הבחור היה נחמד והעברנו ערב נעים על אף שזה לא היה 'זה', והיו גם מקרים אחרים, בהם היו 'נפילות'. כל מי שהיה בסיפור הזה, מכיר בדיוק את התהליך, ואת התחושות המלוות אותו".
ג'וגינג ב"פגישה עיוורת"
לפני כשנה החליטה שרון שהגיע הזמן לנסות דרך חדשה. היא נכנסה לאינטרנט, נרשמה לאתר "קופידון", אחד מאתרי ההיכרויות הפופולריים ביותר ברשת, והחלה לחפש את גבר חלומותיה. "אחרי שיצאתי כל-כך הרבה ולא מצאתי, חשבתי לעצמי שגם דרך האינטרנט אפשר להכיר בחורים טובים, והגיע הזמן לנסות גם את האופציה הזו. בתחום ההיכרויות, צריך לירות לכל הכיוונים".
תוך זמן קצר יחסית פנה אליה רועי כהן והציע להכיר. השניים התכתבו דרך האי-מייל במשך כשבועיים, וכשהרגישו מספיק בנוח אחד עם השני, החליפו טלפונים. השאר היסטוריה. "שאלתי אותו המון שאלות שלא הייתי מעיזה לשאול בחור בפגישה עיוורת פנים אל פנים", משחזרת שרון. "ביררתי, למשל, אם הוא מעשן. אפילו ביקשתי את הטלפון שלו כדי שאני אתקשר אליו ולא אחשוף בפניו, כשהיה עדיין זר גמור, את מספר הטלפון שלי. הוא באמת שלח לי במייל את המספר שלו, ואחרי כמה שיחות, קבענו להיפגש בפארק הלאומי לעשות ג'וגינג. לרוץ ביחד. כך יצא שהגענו שנינו לפגישה הראשונה עם מכנסי התעמלות ונעלי ספורט והתחלנו לרוץ. עד היום רועי לא מבין איך הוא הצליח להיסחב אחרי בריצה, ארבעה סיבובים מלאים בפארק".
סיפורם של שרון ורועי אינו יוצא דופן. בשנים האחרונות, מציפים רווקים ורווקות, את אתרי השידוכים המקוונים. לפני כמה חודשים, באיחור ניכר אחרי המגזר החילוני, ותוך זהירות מופלגת, גילו גם צעירי הציונות-הדתית את הדרך הדיסקרטית והפשוטה הזו להיכרות: נכנסים לאחד מאתרי ההיכרויות המפוזרים למכביר ברשת, מקלידים מספר פרטיים אישיים כמו גיל, עיסוק ומקום מגורים, מתארים את המראה החיצוני (גובה, צבע עיניים), מציינים תכונות אופי בסיסיות וציפיות מבן-הזוג העתידי, נקלטים במערכת ומתחילים לחפש את האחד והיחיד.
היתרונות במדיה הזו ברורים: בחורה שמחפשת רק מהנדסים, תגדיר במאפייני החיפוש את מבוקשה, והמחשב יסנן עבורה את כל היתר ויתן שמות אך ורק של בחורים העונים על מה שהיא הגדירה. גם בחור שמחפש נניח, רק בחורות בנות מזל שור, ימצא את מבוקשו. ועוד בנעלי בית וטרנינג. אגב, רוב הפונים לאתרים הממוחשבים הם צעירים משכילים ואקדמאים.
אתר כמו "דוסי-דייט" המיועד לצעירים וצעירות דתיים בלבד, אפילו לוקח את מאפייני החיפוש צעד אחד קדימה. באתר זה יידרשו המועמדים לפרט את העדה שלהם, לציין מהי מידת הדתיות שלהם (חפיפניק, דתי-לאומי, חרדי-לאומי), ולתאר מה בדיוק עשו בשירות הצבאי/לאומי וכמה זמן הם מקדישים ללימוד תורה.
היכרות דרך האינטרנט מסמלת מהפיכה בחשיבה: לא עוד ציפיה פסיבית לאיזה שכן רחוק שייזכר ויכיר לך בחור או בחורה שהוא בעצמו לא ממש מכיר, ולא עוד הסברים חוזרים ונשנים הטוענים כי הבחור השמן והנמוך עם הח'צקונים שפגשת אתמול, לא פחות יפה מבראד פיט או מריצ'רד גיר. באינטרנט יכול כל אחד לבחור את בן-הזוג הפוטנציאלי על פי טעמו האישי.
אך לצד היתרונות הבולטים, קיים עדיין חשש מ"פגישות עיוורות" דרך האינטרנט. "הציבור הדתי שמרן יותר מאשר הציבור החילוני", אומר אלדד בן-תורה, סמנכ"ל התוכן של האתר "קופידון", אתר ההיכרויות הגדול בארץ, "ואולי משום כך קיימת רתיעה מהשימוש במדיה הזו".
השמרנות אינה הסיבה היחידה. נושא ההיכרויות במגזר הציוני-דתי הוא, כידוע, נושא רגיש מאוד. צעירים המגיעים לגיל ההיכרויות חרדים לשמם הטוב ו"למה שיגידו עליהם". הרווקים הדתיים, יותר מאחיהם החילוניים, תלויים בסביבתם הקרובה והרחוקה שתכיר להם מישהו נחמד והם יודעים כי אם יחברו אליהם תדמית של "לא רציניים" או "שטחיים", תרד הנכונות להכיר להם משודכים פוטנציאליים. רבים מהצעירים אף חוששים כי חיפוש באינטרנט ייחשב בעיני סביבתם כ"לא רציני" או שיהפוך אותם "ללחוצי חתונה" תואר בו אף אחד לא אוהב להתהדר.
בנוסף, קיים החשש מהלא נודע. בבליינד-דייט רגיל ניתן לברר די בקלות פרטים על הבחור או הבחורה המיועדים לפגישה. צעירים וצעירות רבים טורחים ומבררים איפה למד הבחור, מה הבחורה עשתה בשירות-הלאומי, מה עושים ההורים, מאיזו עדה הם וכמה כסף יש בבית. בהיכרות מקוונת לא ניתן לברר את הפרטים האלו ותמיד קיים החשש כי הפרטים שנמסרו על ידי הבחור או הבחורה באינטרנט אינם נכונים. סיפורים על כישלונות מהדהדים ובראשם הסיפור המסתובב ברשת לפיו בחורה צעירה מהצפון נאנסה בעקבות מפגש מקוון כזה, מגבירים את החשש ואת הרתיעה.
"אלו חרדות מיותרות", אומרת שרון תתר, "הציבור הדתי הוא ציבור קטן וכולם יודעים הכל על כולם. ברגע שהבחור מוסר לך את שמו המלא את כבר יכולה לברר עליו מה שאת רוצה. יצאתי עם ארבעה בחורים דרך האתר "קופידון". אחד מהם יצא בעבר עם חברה שלי, ואחד נוסף הציעו לי לפני-כן אבל איכשהו, זה לא יצא. אין כמעט מצב בו לא תוכלי לגלות פרטים על הבחור. צריך כמובן להיזהר, לברר טוב על הבחור עוד בשלב האי-מייל והטלפונים, ורק אם מרגישים בטוחים להיפגש איתו. לדעתי, החששות מתגמדים לעומת היתרונות. חיפוש באינטרנט מקל על הקשיים הנפשיים שמלווים היכרות עיוורת. אם הבחור או הבחורה מצרפים תמונה לכרטיס האישי שלהם, הסיכוי להצלחה אפילו עולה. את יכולה לשפוט בעצמך אם הבחור מוצא חן בעינייך ולקבוע פגישה בלי מתווך שעומד באמצע".
"לקחת את גורלך בידיך"
"בעיני היכרות באינטרנט היא ממש לקחת את גורלך בידיך", אומרת א', שנישאה לפני כארבעה חודשים לבחיר ליבה אותו הכירה באינטרנט. "במקום לחכות שמישהו ייזכר בך, יתקשר ויציע, בודקים לבד, ויוצרים את האפשרויות. זה נהדר ואין מה לפחד מזה. צריך להיזהר, כמו בכל דבר בחיים, ואסור להפוך את האופציה הזו לדרך היחידה בה ניתן להכיר בחורים או בחורות, אבל כדרך נוספת, זה נראה לי כמו רעיון טוב מאוד".
"הסיפור שלנו נחמד ויפה", מספר אורן בן ה 25, מתמחה במשרד עורכי-דין וסטודנט לתואר שני במשפטים על היכרותו עם מי שהיום ארוסתו, "שמעתי ממכרה על האתר 'דוסי-דייט' והחלטתי לבדוק אותו. זה היה ביום חמישי. שלחתי כמה מיילים, אחד מהם למי שהפכה לבסוף לכלתי. כשהיא ענתה, קבענו להיפגש ביום ראשון. כעבור חודשיים ידענו ש"זה-זה", והחלטנו להתארס".
דקלה, הכלה המיועדת, היא סטודנטית לרפואה. "במקרה שלי, הבחורה הראשונה היתה גם האחרונה", מוסיף אורן בחיוך.
ש.לא חששת לפנות לבחורות זרות שאתה לא יודע עליהם בעצם שום דבר?
ת. "ממש לא. כבר בצפייה ראשונית אפשר לראות שמדובר במגוון איכותי. אין ספק שמימד האינטרנט יכול להיות 'חתול בשק'. אני, למשל, העדפתי למעט בפרטים אישיים על עצמי. חשבתי שעדיף לדבר טלפונית או פנים מול פנים כדי להכיר. אבל אם מפעילים קצת אינטואיציה אפשר למצוא לא מעט בחורות נחמדות שיכולות להתאים. באופן אישי, היה לי מזל גדול, ללא ספק".
ש.איך הגיבו הוריך והחברים על השיטה בה היכרת את דיקלה?
ת. "לא דפקתי חשבון לאף אחד ואני לא אומר את זה כחוצפה. אני באמת מאמין 'שלא הביישן למד' ובנושא הזה אין דרך אחת נכונה ודרך שניה לא. מי אמר ששידוך זו האופציה הטובה ביותר? מי אמר שלפגוש בחורה בתחנת אוטובוס ולהתחיל לדבר איתה זה רע? האינטרנט נותן עוד דרך להכיר וזו חשיבותו. שני האחים הגדולים שלי הכירו את נשותיהם בעצמם, ללא שידוך. אני מצאתי את אישתי לעתיד בדרך הזו. להורים, אגב, סיפרתי בשלב מאוחר יותר ולא היתה שום בעיה מצדם. גם לחברים הטובים סיפרנו את כל האמת. למכרים מהמעגל הרחוק, יש שאמרנו להם את האמת ויש שסיפרנו שהכרנו מילדות או שהכירו בינינו".
"הוא היה כל מה שלא רציתי"
"התחברתי למחשב רק באפריל לפני שנה", מתארת א' בת 24, סטודנטית, "היתה לי פוביה ממחשבים ולקח הרבה זמן עד שתפסתי את האומץ והתחלתי לשוטט בין האתרים. באחד הימים, פנתה אלי הספרנית באוניברסיטה ונתנה לי שם של אתר שידוכים לדתיים. היא חשבה שזה יכול לעניין אותי.
בהתחלה לא רציתי. אמרתי לה שאינטרנט זה רק לנואשים ושאני לא מאמינה בדברים האלו. אבל כשפתאום מצאתי את עצמי בתקופה בה לא הכירו לי אף-אחד, החלטתי לנסות בכל זאת. אמרתי לעצמי שזה שווה את הניסיון ומה כבר יכול לקרות.
"כעבור זמן מה, פנה אלי בחור ונפגשנו. זו היתה נפילה איומה. כל הפרטים אמנם התאימו על הנייר ונשמעו טוב, אבל בפועל זה היה מאוד לא מוצלח. זה רק מראה עד כמה נתונים יבשים לא אומרים שום דבר. כשבעלי לעתיד פנה אלי דרך האינטרנט, לא רציתי לענות בחיוב. הוא היה כל מה שלא רציתי. אני חיפשתי בחור בעל רקע תורני, בוגר ישיבת הסדר וקובע עיתים לתורה. ואילו הוא היה חוזר בתשובה שלא למד בישיבת הסדר. בסוף החלטתי לנסות בכל זאת. הוא סיפר על עצמו שעלה מצרפת וזה מצא חן בעיני. הוא שלח תמונה שלו וביקש תמונה שלי. עניתי לו שאני לא רוצה לשלוח תמונה כי אני מאמינה שהפנימיות היא החשובה. הוא קיבל את זה. התחלנו לצאת והתחתנו אחרי חצי שנה".
"רק כעבור זמן הבנתי למה היא לא שלחה תמונה", מוסיף בחיוך מ', בעלה, "היא פשוט לא ידעה איך מעלים תמונה למחשב. בסופו של דבר, האופי והאישיות הם מה שמחברים אותך לאדם שמולך ולא צורתו החיצונית. במקרה שלי, הכל יצא בסוף לטובה. זכיתי גם בפנימיות שלה וגם באישה יפה חיצונית".
ש. איך הגיבו ההורים לצורת ההיכרות הזו?
ת. "עד אז לא יצאתי עם בחורים בלי להכיר את כל תולדות חייהם. זו היתה הפעם הראשונה שיצאתי ככה, וההורים שלי היו בהתחלה בשוק. אחר-כך הם נרגעו ואפילו מצאו מכרים משותפים שמכירים אותו ואת המשפחה שלו. תמיד, איכשהו, כולם מכירים את כולם".
ש. שמעתי שיש לזה כינוי חדש: "כיפה-גורס", על משקל "חוק פיתגורס". על פי הכלל הזה, בין כל שני דתיים עובר תמיד דתי שלישי.
ת. "אני מכירה את הביטוי 'חוק הדתיים השלובים'. כל הדתיים מכירים את כולם. במקרה שלנו, הוכחנו שלא רק דתיים קשורים ומכירים זה את זה, אלא כל יהודים".
חצי מיליון מנויים
אתר ההיכרויות הגדול ביותר בארץ הוא כנראה "קופידון", שהוקם לפני כחמש שנים ומאז גדל והתרחב במהירות שיא. לדברי ראשי האתר, רשומים בו היום כחצי מיליון אנשים ונשים, רובם בגילים 25-40. על פי הנתונים הקיימים במאגרי האתר, יצאו מקופידון כ 180 חתונות. חתונתם של שרון תתר ורועי כהן, השבוע, היא ה 181. "מדי יום נרשמים קרוב ל 800 מנויים חדשים", מתאר אלדד בן-תורה, סמנכ"ל התוכן של האתר. "זו תופעה מדהימה ולא רק במונחים ישראליים".
ש. מי פונה לאתרי ההיכרויות?
ת. "האתר שלנו מיועד אך ורק לפנויים ופנויות, כולל רווקים וגרושים. הפונה הממוצע מהחוגים האלה הוא גבר, רווק בין 25 עד 40, חילוני, אקדמאי ובעל הכנסה ממוצעת. כ 65 אחוזים מהפונים הם גברים, בניגוד לנעשה בשטח ולמספרים הקיימים באוכלוסיה הכללית. הדבר מעיד כי ישנם בארץ הרבה בחורים טובים שעובדים קשה כל היום, או סתם מתביישים לפנות לבחורות במסיבות או באירועים, וההתקשרות דרך האינטרנט נוחה להם יותר. עבור נשים, זהו ממש גן-עדן. רק באתר הן יכולות למצוא מגוון גדול כל-כך של בחורים איכותיים כל-כך".
ש. מדוע, להערכתך, זהו הפרופיל של המשתמש הממוצע באתרי היכרות?
ת. "כי רוב רובם של הגולשים באינטרנט הם צעירים וצעירות, אקדמאיים ובעלי הכנסה ממוצעת פלוס. אפשר גם למצוא רוב לגברים העובדים ברשת על בסיס יום-יומי ומגלים כי להכיר דרך האינטרנט זו אפשרות זמינה ופשוטה. לא צריך להיות דתי כדי להיות ביישן ולחפש אופציה שתמנע את המבוכה הכרוכה 'בלהתחיל' עם בחורה. הנתונים שלנו מראים כי 30 אחוזים מהגולשים בקופידון בודקים מדי יום את תיבת ההודעות שלהם. זה מעיד כי האינטרנט נתן מענה לאוכלוסיה ענקית של אנשים היכולים להכיר בני זוג פוטנציאליים בקלות יחסית".
ש. מה מצב הדתיים באתר?
ת."נכון להיום, 12 אחוזים מהגולשים באתר הם דתיים או מסורתיים. אני מעריך כי חמישה אחוזים מביניהם הם דתיים והשאר מסורתיים. זה אומר שיש במאגר שלנו בערך 60 אלף מנויים דתיים או מסורתיים"
ש. אחוז הדתיים באוכלוסיה גבוה יותר.
ת." נכון, וזה מעיד כי עדיין יש חשש בקרב הפנויים והפנויות הדתיים להשתמש בצורת ההיכרות הזו. אבל המצב משתנה במהירות. שיטת ההיכרות הזו הופכת ללגיטימית יותר מיום ליום. בחצי השנה האחרונה גילו הצעירים הדתיים את האתר ואפשר לראות שהם נרשמים בהמוניהם".
ש. איך דואגים לדיסקרטיות של הפונים?
ת."המידע שמור ומסווג. רק לאחר שהפונים מחליטים ביניהם ליצור קשר, הם מעבירים לצד השני כתובת אי-מייל או מספר טלפון. אנחנו מאמינים בשיטת התכל'ס הישראלית. הכרטיס האישי מקוצר ופשוט, ואם הפרטים הבסיסיים נראים מתאימים, בני הזוג יכולים להמשיך הלאה, לדבר ולהיפגש".
ש. מה בדבר סיפורי זוועה על פגישות שהתחילו באינטרנט והסתיימו רע?
ת. "עד היום לא שמעתי על שום דבר נורא שקרה דרכינו. אני מעריך שאם היו סיפורים כאלה, זה היה מגיע אלינו. אנחנו מפרסמים הוראות בטיחות (ראה מסגרת) וחוזרים ומזכירים כי לאינטרנט יש יתרונות וחסרונות וצריך להכיר אותם. אם מגיעים עם אינטואיציה וביטחון אפשר ליהנות בלי להפסיד שום דבר".
"דוסי-דייט"
"מדי יום נרשמים אצלי באתר כ 15-20 בחורות ובחורים", מספר גרייסון לוי הוגה ומתפעל אתר הדתיים דוסי-דייט, "אני מאמין שתוך כמה שנים נוכל להגיע למאגר של כ 50 אלף מנויים שיוכלו להיכנס לאתר בחינם ובקלות ולמצוא את האחד והיחיד".
'דוסי-דייט' הוא סיפור הצלחה בקרב רווקי המגזר הציוני-דתי. רק לפני שנה פתח גרייסון לוי, רווק בן שלושים ממעלה מכמש, את האתר, והיום כבר יש בו, לדבריו, כ 5000 מנויים. "אני מכיר את המצב בציבור הציוני-דתי", הוא אומר. "לרבים נמאס להכיר בפגישות עיוורות והתלות הזו במישהו אחר שיכיר עבורם הפך למעמסה. צעירים וצעירות רוצים למצוא בעצמם אבל אין להם הרבה אופציות לעשות זאת. כשהקמתי את האתר רציתי ליצור אפשרות נוספת להיכרות עבור הציבור שלנו. הרכבתי אתר שיש בו את כל התשובות לשאלות שהייתי שואל בעצמי. לכן אפשר למצוא שם מידת דתיות או שירות צבאי. אני יודע שאלו דברים שאנשים מבררים ורציתי לברר את הפרטים האלו עבורם".
דוסי-דייט הוא פרויקט של איש אחד. גרייסון לוי, בונה אתרים במקצועו, עובר בעצמו על כל הפרופילים שמשאירים המנויים, מסנן אנשים שנראים לו מתחזים או בעייתיים, ועונה בעצמו לכל צעיר או צעירה שחוששים. "השימוש באתר פשוט ונוח", הוא מסביר, "בחור או בחורה נרשמים ויכולים לחכות לפניות מבני המין השני או לפנות בעצמם. לאחר שהתקבלה תשובה, הם יכולים להתכתב דרך האתר ובכך לא לחשוף את עצמם עד שלב מאוחר או שיכולים להעביר כתובת אי-מייל או מספר טלפון. כל אחד ואיך שהוא מרגיש.
"אנשים ובעיקר נשים, משקרים לגבי הגיל והמשקל", הוא מוסיף, "מעבר לזה, אני מעריך שכל הפרטים האחרים נכונים. אנשים באים כדי להכיר והם מבינים שזה די טיפשי לתת פרטים מטעים. בסופו של דבר, קל מאוד לעלות על שקר. בפגישה ראשונה תוכל מיד לגלות אם הבחורה שהעידה על עצמה כי היא מטר שמונים, בסך הכל מטר ושישים. בחור שהגדיר עצמו אשכנזי אך הוא בעצם תימני, יתגלה גם כן מיד".
ההרשמה וההיכרות דרך דוסי-דייט היא בחינם, בניגוד לאתרים אחרים, כמו קופידון, למשל. "אני רואה בזה מצווה", מסביר לוי. "כשזוג יוצר איתי קשר ומספר שהכיר בזכותי, אין תחושה טובה מזה. אני לא צריך את האתר כדי להתפרנס ואני חושב שכל אחד צריך לעשות משהו למען הכלל. זו הדרך שלי".
ש. כמה זוגות כבר התחתנו דרכך?
ת. "אני לא יודע. רובם לא יוצרים קשר כדי לספר לי. אבל ידוע לי על ארבעה זוגות שהתחתנו או עומדים להתחתן. הייתי שמח מאוד אם זוגות אחרים היו מספרים לי שזה הצליח גם אצלם. אין תחושה טובה מזו".
ש. טיפים למשתדכים פוטנציאליים?
שרון: "אל תוותרו. תנסו. אף פעם אי אפשר לדעת מאיפה תבוא ההצלחה".
אורן: "בשום פנים ואופן לא להתייאש. להכיר את האחד והיחיד זו משימה קשה אבל אסור להתייאש. בסוף מצליחים ובסוף מוצאים. זה רק שאלה של זמן".
גרייסון: "והכי חשוב זה לקחת את הכל בקלות ובשמחה. מקסימום מבזבזים ערב בשיחת חולין עם בחור או בחורה מעניינים".
כללים למשתמש הנבון
היכרות דרך האינטרנט, ככלל, נחשבת בטוחה ואף מומלצת. ובכל-זאת, אף-פעם לא מזיק להיזהר. קופידון מציע כמה כללי זהירות המבוססים על סקר שהקיף 3000 חברים.
אין מה למהר. התחילו בהתכתבות אלקטרונית קצרה. נשמע בסדר? תעברו לטלפון. אל תקצרו ותרוצו לפגישה. (עדיפה
אי-נעימות קלה "ושאלון" טלפוני מאשר פגישה מאכזבת ומיותרת).
חכו עם מספר הטלפון בבית והכתובת המדויקת. אין צורך להחליף מייד טלפונים וכתובות. אם הכל ילך בסדר, יהיה לכם את כל הזמן שבעולם.
בפעם הראשונה, היפגשו רק במקום ציבורי. זה אולי ברור ואמרו את זה אלף פעם, אבל זה עדיין העיקרון החשוב ביותר!
ספרו למישהו/י שאתם יוצאים, ספרו לו/ה לאן ועם מי, וזיכרו, זה לא בושה להיות זהיר.
הקשיבו לאינסטינקטים שלכם (ולדבריו של בן/בת הזוג). אם בסיפורים שלו על עצמו, על חברים ובכלל עולים סימני כוחניות, שתלטנות או ניצול, צריכה להידלק נורה אדומה. אותו הדבר אם צד מסוים מלחיץ להיפגש לפני שהשני מוכן.
קחו את הכל בקלות!!!!
צאו מהמבוכה. למרות שחצי עולם כבר מכיר ברשת, החצי השני מתייחס לעניין כ"פדיחה": "מה אני צריכה את האינטרנט שיכיר לי מישהו"? אז לא, אתם לא צריכים את האינטרנט שיכיר לכם, אבל מה איכפת לכם להכיר גם דרכו. כך לפחות נמצאת השליטה בידיים שלכם.
(הצופה)
_________________
 |
|
|
