יובל19 ---- פסח מעוכין - היתכן?

ש

ייש"כ על הרעיון, אך האם הוא פותר את צוואר הבקבוק בתהליך שבדרך למזבח מבחינת הצורך לעמוד בזמנים?

שובקש,

מספר היהודים נלמד מהקרבנות. כעת עתה לומד את מספר הקרבנות ממספר היהודים?

נוהל שכן זה כאן!

ר' מאיר

באמת ובתמים אינני מבין את דבריך. האם אתה אומר שהישראלים עוברים בין המזבח לאולם? אחרת מה שאתה אומר הוא פשוט בלתי ניתן לציור.

כיצד יכול מי ששוחט בעמדה שלצד מזרח, להגיע דרך צפון לצד מערב מבלי לחתוך את כל שורות האנשים האחרות? תוקן על ידי - מציץ_ונפגע - 04/04/2006 1:38:14

ובכל מקרה לגבי הגוזמא , הרי לכל הדעות ברור שבדרך הטבע לא ניתן להכניס יותר מכמה אלפי איש לעזרה בבת אחת . מכיוון שהיו רק שלוש משמורות והדלתות ננעלו בכל משמרת , הרי שלכל היותר ניתן היה לשחוט בסדר גודל 15-20 אלף קרבנות וממילא ברור שמדובר בגוזמא עצומה. כל הדיון הזה רלוונטי באם היו יוצאים ונכנסים כל הזמן (וגם אז ברור שמה שאתה מדמה לעצמך בנוגע למקומות פנויים בתוך העזרה "רחוק משטח האש" הוא לא נכון , העזרה היתה צריכה להיות מלאה עד אפס מקום . בכל דקה היו אמורים להיכנס כ6000 אנשים ולצאת כמספר הזה , בעוד שבכל רגע נתון אין העזרה יכולה להכיל יותר מהמספר הזה. אם אדם אחד אינו יכול להיכנס ולצאת ולעשות הכל בפחות מדקה זה אומר שבכל רגע נתון העזרה מלאה עד אפס מקום  ). תוקן על ידי - מציץ_ונפגע - 04/04/2006 1:53:19

ר' מייציץ
כבר כתבתי, הסיבוב היה סביב בית המקדש, לא בין האולם ולמזבח אלא אחורי בית הכפורת.
העזרה לא יכולה להיות מלאה בעמדות קבלת דם שכן אמורות להיות שורות עד המזבח וזה יכול להיות רק בשטח הפנוי שמצפון ומערב למזבח כמו שהתבאר בארוכה. מאיר

ובנוגע לצד צפון, היכן כתוב שאורך שורת הכהנים היה עד קיר העזרה ?
השאירו שם מעבר רחב דיו לכל שוחטי עמדות מזרח שיוכלו להמשיך לאחורי בית הכפורת. מאיר

מעבר לדיון על היכולת לבצע את הקרבת קרבן פסח של ציבור כה גדול, התקשיתי מכבר כיצד הדברים מתיישבים עם התיאור בגמ' בב"מ כח,א

משנה  ועד מתי חייב להכריז עד כדי שידעו בו שכניו דברי ר"מ ר' יהודה אומר שלש רגלים ואחר הרגל האחרון שבעה ימים כדי שילך לביתו שלשה ויחזור שלשה ויכריז יום אחד:

ובכן אם עוברים מאחורי ההיכל , יש בעיה חדשה. בין כותל העזרה להיכל יש 11 אמות. אם כ6000 אנשים אמורים לעבור דרך מקום צר כזה במשך דקה, אנשים נדרשים לרוץ במהירות של לפחות 10 מטר לשניה . שיאי ריצה למרחקים קצרים מצורפים כאן:http://en.wikipedia.org/wiki/60_metres .

במחילה, מכבוד החכמים שמתדיינים בלהט בהלכתא למשיחא, ובמאי דהוה הוה, כעיון בסוגית 'שור סיני בכמה?', וארשה לעצמי לשאול שאלות קרובות קצת יותר.

האם מישהו יודע לומר לכמה אנשים היתה סוכה משל עצמם, בירושלים לפני חמישים שישים שנה? אגב, זו שאלה יפה לגבי הרבה מקהילות ישראל דהאידנא.
בהיותי פעם בשכונה בניו יורק, שבכמה בנינים בה חיו מאות משפחות של יהודים, סיפר לי הרב בהיאנחות, הכנתי לקהילה סוכה יפה בביהכ"נ, הכנו אפילו קידוש ללילה הראשון של סוכות שיוכלו לקיים מצות אכילה בסוכה, והצבור לא בא!
ואל תטעו לאף אחד שם, כולל הרב, לא היה סוכה משלו (הרב עבר להתגורר בשבוע החג בביהכ"נ).

לכמה אנשים היו ארבעה מינים משלהם בירושלים של אז?

לכמה היו אז תפילין גסות? וכמה היה להם בתחילה לשנים רבות דקות, וכשגדלו והתחילו להקפיד החליפו תפילין.

האם מישהו זוכר את סדרי אפיית המצות של יד במאפיות המצות בירושלים, לפני חמישים שנה? לא היה כלל מושג של שתי שולחנות, ולא הפסיקו כלל כל י"ח דקות. כל הזמן היה עובר מישהו מעובד לעובד ומנקה את העמדה שלו.

לא הקפידו להכניס אחת אחת לתנור, ולא היו שני אופים.

עינא פקיחא ונהורא מעליא

דגים, האם כוונתך לומר שבימים עברו אנשים פשוט לא שמרו על התורה? או שמא כוונתך שיש מצוות שאפשר להיפטר מהם בקלות, כגון מצטער בסוכה ודרך רחוקה בפסח, ורוב הקהל ניצל פירצה זו שבחוק.

איכשר דרא (וגם רמת החיים עלתה)

הכבשים היו כבני שנה, בגיל של קרבן פסח, והיו קטנים הרבה יותר מאשר כתבת. אולי עשירית מהמשקל שציינת. מהירות הכהנים בזריקה על גבי המזבח מצויינת בתלמוד כמהירה ביותר, יותר מהירה מראיית העין. היו טורים של כהנים שניהלו את מעבר הכלים, והכלים נראו "רצים" במהירות עצומה לאורך השורות. לא מדובר על 95 עמדות שחיטה. שחיטה כשרה בזר ורבים רבים ביצעו את השחיטה ואת הפעולות הקשורות אליה. ניתן לצלות את קרבנות הפסח בזה אחר זה באותו תנור. הצליה באשר גלויה לא ארכה זמן רב. גם שריפת הקרבנות על גבי המזבח היתה נעשית במהירות גדולה ובכמות גדולה. למעשה, גם התלמוד מתפעל מהיכולת לעמוד במשימה גדולה זו ומציין זאת לשבח. כל ירושלים היתה מיועדת באותו לילה לאכילת קרבן פסח ובהחלט ניתן לשהות בה. עיקר העיר היתה מדרום להר הבית בשטח כפר הסילואן כיום. הרובע היהודי של היום היה מקום מגורי המשפחות, העשירות בדרך כלל, ונקרא העיר העליונה