עד כמה העצות של חברים אובייקטיביות?

אכן,הרבה פעמים אנו נוטים לבכר את דעתם של חברינו ע"פ דעת הורינו כיון שהם : לא בענינים/לא מבינים/whatever...אך מה שבטוח הוא שהם האנשים היחידים עלי אדמות שבאמת חפצים רק בטובתינו( ברב המקרים).
גם את דעתם צריך לסנן ולשקול היטיב( כמו שאמרת הם נגועים אישית)-אך בכ"ז דעתם הרבה יותר רחבה ונכונה שכן "אין חכם כבעל נסיון"-בסה"כ גם הם היו בנעלינו(גם אם הם לא כ"כ זוכרים את זה...).
בכל מקרה לקבל עצה מחבר זה הרבה יותר בעייתי שכן לפעמים הוא משליך תגובות כתוצאה ממקרים מצערים ודומים שהיו לו .לפעמים עצותיו יכולות להיות פזיזות וחסרות מחשבה מעמיקה-( אלא א"כ הוא אדם מאד אכפתי...) ולפעמים באמת יש את החברים שהרסו חיים "בעזרת" העצות שלהם.
לפעמים מתוך פזיזות וטיפשות ולפעמים מתוך "ניצוץ רשע שהתעורר"(-: 
בכל מקרה בעצות של חברים צריך להזהר הרבה יותר ולקחת את דבריהם בערבון מוגבל. מה גם שיש לשאול רק אנשים שמכירים אותנו לאורך זמן ועצותיהים יכולות להיות רלוונטיות ונכונות לגבינו.-כל זה לגבי ענינים שלא יקבעו את דיננו לשבט או לחסד.
בענינים שהם ממש הרי גורל כמובן שתמיד נפנה לגדול שעימו אנו מתייעצים בד"כ.
חוצמזה בשביל דעות אובייקטיביות (פחות או יותר) תמיד יש את הפורום....

אה, איזה שורת סיום... משפט מחץ!
שימי, אתה חייב לבוא מהר!!!

ממממה כוונה לפורום שלנו....? איזה כבודדדדדדדדד....

אני לא חושבת שלחברים ישנם שיקולים צרים... אני לא יודעת מי החברים שלכם! אבל אצלי החברות הם אמינות ומעמיקות חושבות... וגם מציעים לי לא דוחפים אותי לאיזו החלטה בחורות חכמות בגלל הדברים שכבר דיברנו באשכול של המנהל "מכתב אישי וכו'" אני מעדיפה לא להתייעץ עם ההורים.. וגם אלו שיקולים יכולים להיות לחברים ואם יש להם כאלו איך אתם חברים שלהם בכלל???

לאדם קל יותר לקבל עצה מאדם שהוא פחות או יותר בראש שלו. במקרה שלנו זה החברים\ות ברגע שחבר מייעץ זה לא מחייב אותך כמו שאבא או אמא שלך מייעצים לך
מה גם שהחברים הם פחות או יותר עם"ראש כמו שלנו" הם בטח יודעים מה טוב בשבילנו, וההורים- הם לא בני דורנו מיושנים ויותר מידיייייי דואגים לנו. 
 אני חושבת שכול אחד ואחת חשב כך, ואוליי עדיין חושב אלא ע"כ הוא שאל חבר וראה שהחבר לא ממש עזר 
הנכון הוא להתייעץ עם ההורים קשה לנו להודות אבל הם צודקים (בכול)ברוב הדברים!
כשאנו שואלים חברים לרוב אנו בוחרים חברים "טובים" אלו עם נגיעות, ולרוב הם ייעצו לנו את מה שאנו רוצים לשמוע.. שלא תמיד זה הדבר הנכון..
ויש חברים שמעורבים בדבר באיזו שהיא דרך והם ייעצו מה שטוב להם..
מסכנה:
אם אתם לא יכולים להתייעץ עם ההורים אל תתיעצו עם חברים!! לכו ל"זרים" כאילו שאין להם שום נגיעות.. 
  

לא יודעת החברות שלי מאוד עינייניות ואני מזהירה אותם על כך!!! הם מבינות מה מוטל על כף המאזניים וכמובן שאני גם מדברת עם הורי אבל אני מקבלת ושומעת המון מחברותייי

אני באמת חושבת כמו הדעה שכולם נוקטים ללכת על ההורים לפחות אצלם אתה יודע שהם לטבתך והם אנשים עם ניסיון חכמת חיים.. שירה זה לא שהחברות שלך לא אמינות או משהו בסיגנון כמה שהן חברות שלך המחוייבות של ההורים של כלפייך היא גדולה יותר מהן. את הבת שלהם!!!

היחיד שצודק הוא מי שמנסה לצאת מתוך עצמו, ולבחון את הקשר מנקודה שמנותקת מאינטרסים ומתמקדת נטו ברגשותיו ומחשבותיו של הבחור. אני חושבת שהאדם שעשוי למלא את התפקיד הזה באופן המושלם ביותר הוא... הבחור עצמו.

הורים אצלי הם בדרגת עדיפות ג' בנוגע להתייעצויות לגבי שידוך (רק שאמא שלי לא תדע שכתבתי את זה...). הרבה פעמים הורים מושפעים משיקולים כמו היוקרה של השידוך, המשפחה של המיועדת או שסתם מתרשמים מהעלמה בדרכם שלהם ומנסים לכפות את דעתם האישית (בין לטוב ובין למוטב) על בנם היקר.

מאידך- הם אלו שהכי חפצים בטובתו של הבן.

לגבי חברים: תלוי.

אם יש לך אפילו חשש קל שאותו חבר יכול להיות מונע ע"י ידי רגשות סובייקטיבים- זו בעיה.
אם מדובר על חשש לקנאה או איזשהו אינטרס זדוני אחר, הוא נפסל מיידית. בד"כ אין הרבה מקרים כאלו (יש, אבל לא הרבה). אם נראה לך שהוא מונע ע"י חוות דעת סובקיטיבית אחרת, למשל אם הוא נפגש איתה בעצמו וגיבש עליה דעה- זו גם בעיה. בין כל שני בני אדם קיימת כימיה אחרת לגמרי, ומן הסתם הוא ינסה להקיש בין הכימיה שהייתה לו איתה לבין הכימיה שהוא חושב שאמורה להיות לך איתה, שזה צעד שגוי לחלוטין.

בכל אופן- בין אם הוא מכיר אותה ובין אם לא, מה שתמיד נכון הוא שאף חבר אף פעם לא היה בפגישה עצמה ואף חבר אינו יודע מה הדינמיקה בינך לבינה בפגישות. לכן ההחלטה בסופו של דבר בידך.

האם הפיתרון הוא לא להתייעץ? לא ולא.

ישנם חברי אמת, כאלו שמכירים אותנו ורוצים בטובתנו, והם גם יודעים לייעץ.
מייעץ טוב הוא כזה שלא אומר לך את דעתו, אלא מסייע לך להבין מהי דעתך.
הוא כזה שמתוך שיחה איתו תרגיש איך הרגשות הפנימיים שלך מתגבשים למשהו ברור וחד,
הוא כזה שיודע לשאול שאלות מנחות, לסדר את העובדות בסדר הנכון,
ולגרום לתמונה הפנימית שלך להתבהר.

יש גם כאלו.
איתם מאד מומלץ להתיעץ.


גוד לאק.

*******למשל אם הוא נפגש איתה בעצמו וגיבש עליה דעה- זו גם בעיה.******** אני מכירה את זה מקרוב.. היה לי פעם חברה שנפגשה עם בחור שאני כעבור כמה חודשים גם נפגשתי איתו.. ואני לא הלכתי לשאול אותה במקרה הלז (למרות שאני מתייעצת איתה המון) וזה בדיוק בגלל מה שכתבת ידעתי שהיא עברה איתו חוויה לא נעימה (לא כאן המקום לפרט) והיא הייתה כעוסה עליו מאוד אז העדפתי לא לגשת אליה. בסוף גם אני הורדתי אותו ומסיבה אחרת בכלל והיא עד היום לא יודעת מכך.. עדיף שכך. לא??

אני אל הייתי מתייעץ עם חברים!!! ולא בגלל שהם לא חברים אמיתיים או לא רוצים בטובתי וכו'... פשוט הניסיון שלהם לא משתווה לניסיון של הורינו או סתם אנשים מבוגרים וגם חברים הם לפעמים מאוד פזיזים בהחלטותיהם... בקשר למה שאמרתם על ההורים אני מסכים כמו שכבר כתבתי באשכול המכתב אישי רק שאני מסנן מבין כל הדברים שלהם את הדברים החכמים לבין הדברים הריגשיים שהם אומרים.. אמנם קשה לי עם זה אבל זה שווה לעין ארוך הם בעלי הניסיון...