עד כמה העצות של חברים אובייקטיביות?

"עשה לך רב" שמעת על זה מצח? ואז הוא מכיר אותך ואתה יכול לדבר איתו. זה יפה מאוד שאתה חס על זמנו אבל לא נראה לי שהוא יכעס עליך אם תבוא איליו גם אם אתה לא בדיוק יודע או חשבת....

רב/אדמו"ר. רעיון טוב.

כן שימי, אני מכיר את עשה לך רב.
אבל אני לא מכיר את 'עשה לך פסיכולוג'.
רב הוא לא הפסיכולוג שלך שיש לו זמן לשמש עבורך כותל מערבי עם כל הסיפורים והדעות והלבטים והספקות מה שנראה לך ומה שלא. מה שאהבת ומה שלא.
אני בדעה שלרב שזמנו יקר [ומן הסתם יש עוד שורה ארוכה מאוד של עמך בית ישראל שזקוקים לעצותיו] יש לבוא מוכנים עם שאלות מנוסחות בקצרה.
רב, לדעתי הוא ממש לא האיש המתאים לייעוץ מקיף. הוא מיועד להחלטות.

שוב, הרעיון של יצחק, אשה מבוגרת ובעלת חכמת חיים היא יותר מתאימה פה.

שבוע טוב  נכון כתבי אישה מבוגרת אולם אני מכירה אנשים שפונים לרב או אדמור בבעיות כאלה ומקבלים תשובות ברורות מאד ואין שמחה אלא בהתרת הספקות

אוקיי מצח אם זו דעתך אני מכבד... אצלי הרבה הוא יותר מרב סטנדרטי...

(נתקלתי בקטע הזה בבלוג כלשהו, והוא פשוט הזכיר לי את האשכול הזה, אז הנה:)

"היא בחורה מיוחדת, ואני יודע שכל אחד אומר את זה על האחת שלו, אבל זה נכון, כי באמת כל אחת מיוחדת בשביל אותו אחד. היא זאת שמתאימה לו לפי המקום שהיא והוא נמצאים. ובשבילי היא המיוחדת.
היא באמת בחורה עדינה ואצילית, מקסימה בכישרון ובחכמה ובעלת אישיות מיוחדת מאוד. הכרנו אמנם תקופה לא ארוכה אבל בזמן איכות הזה עלו הרבה נושאים בצורה מתומצתת, שיש בהם כדי ללמד הרבה אחד על השני. גילינו שאנחנו מסכימים בהרבה מאוד תחומים. ובעיקר זה הצורה להתמודד עם חוסר הסכמה כשמגיע.

ובכל זאת, לא ידעתי, איך אדע שהרגע הוא הרגע שאני מבין שזהו זה?

ישבתי וחשבתי לעצמי. רציתי לדבר עם מישהו, להסביר לו את הצדדים, לברר את הנקודות. את הרגישויות הדקות והמחשבות הנסתרות.
פתאום הבנתי שאני רוצה לדבר על זה איתה. שהיא זאת שתקשיב ותבין. שהיא זאת שתחשוב באמת מה טוב. פתאום הבנתי שאם יש לי אותה אני לא צריך לכתוב לעצמי בבלוג. שאני לא צריך לחפש הקשבה וירטואלית. זה כאן לידי. זה היה הרגע שהבנתי שזהו זה.
עוד המשכנו לצאת עד שהתארסנו. אבל אמרתי לה"

http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=38544

אז את אומרת שבמהלך הפגישות נתייעץ עם המשודכת???

שקית, יפה מרגש ומקורי
תודה!

ושימי, הבחור ניסה לומר שמהלך חיפושיו אחרי נפש קרובה שאיתה הוא יכול לפרוס את רגשותיו... היא לא אחרת מאשר המיועדת.

בגדול, אני חושבת שא"א לומר כן לעצות מחברים, או לא.

יש חברים, ויש חברים.
יש כאלה שהחברים הם כמו אחים בשבילם; הם מכירים אותם ככף ידם, שותפים לכל נבכי נפשם, מודעים לכל שאיפותיהם וחלומותיהם.
יש כאלה שהחברות יותר שטחית. גם הם חברים הכי טובים, אבל איתם השיחות - גם העמוקות - יותר ענייניות, ת'כלס.
בשני הסוגים, יש ויש:
יש כאלה שיש להם נסיון חיים עשיר משלך.
ויש כאלה שיש להם פחות נסיון משלך, אבל חכמת החיים הטבועה בהם מאפשרת להם לייעץ עצות אמת. מעין "זקן- זה שקנה חכמה".
יש כאלה, שעם כל הנסיון שיש להם, לא יצליחו לייעץ לך. הם מתלבטים בעצמם. הם לא יורדים לעומק מה שהיה או לא היה. המבט שלהם שונה.
ויש כאלה, שייעצו, מרצון טוב ומחשבה, אבל נגזר שעצם היא אחיתופל. לא, הם אינם מתכוונים חלילה לרעה. אבל הם לא ראו נכון.

הורים יכולים לייעץ בד"כ, אבל גם שם בגבול.
כמובן שהם רוצים את הטוב, ויש להם יותר נסיון. גם כאן, יש ויש.
יש הורים שהם כמו חברים, מכירים אותך כאילו החבר הכי טוב.
יש הורים מרוחקים יותר. עוזרים, כמובן, מכירים, אבל לא מכירים את מכמני הנפש של הבן/ת.
לפעמים הם גם רוצים משהו אחר לבן/ת מתוך רצון טוב...

דמות סמכותית- רבנית- גם בגבול, כמה אפשר לבלבל להם את הראש בלבטים. ואני לא מתכוונת לרבנים ואדמו"רים, אלא לרבנים שמרצים ותומכים.

אני חושבת, לסיכום, שיש הרבה תחומים שיכולים להוועץ בהם. יש הרבה לבטים.
לכל דבר אפשר למצוא את הנכון להתייעץ איתו. יש דברים שההורים יותר מתאימים, יש כאלה שהרבנים, ויש כאלה- שהחברים.

אגב, למי שיש, אחים/ות גדולים גם יכולים להועיל.


עה"ח, miss, ששבוע שעבר נתבקשתי לייעץ. עשיתי זאת בשמחה, ובלא מעט חששות ותפילות שתהיה זו עצה לטובה בלבד...
וכמובן, שגם אני מתייעצת.

אחים גדולים שעברו שידוכים רעיון טוב.

שימי, רעיון מעולה.
אני מצרף את זה לרעיון של יצחק (אשה מבוגרת בעלת ניסיון חיים).
אחים נשואים!
ומי שאין לו? "אל תתנו לעולם הזה להטעות אתכם"... (רבי נחמן מברסלב)

מצח:


(אייקון מוחה נמרצות על נתינת הקרדיט לשימי...!)

ואגב, מה זה "מי שאין לו?"
בדיוק כמו מי שאין לו רב להתייעץ, או חברים.
זו רק אפשרות נוספת, לא חובה. תוקן על ידי - miss_tidy - 24/04/2006 10:59:50