עד כמה העצות של חברים אובייקטיביות?

מצח. הקרדיט לא מגיע לי!

אופס, ס-ל-י-ח-ה !!!
לא הבחנתי שהרעיון שייך למיסיס.

כולי עמוס בהתנצלויות למכביר.

אייקון זר פיוס.

ולגבי הערת מי שאין לו, את מבינה שאחים אי אפשר לייצר לפי הזמנה.
רב, צריך לטרוח להשיג ("עשה לך רב") ועד כמה שזה לא בא ברגל, אחים עוד יותר!

אבל אחרי הכל, צעירים שאין להם אחד מהרשימה הבאה:
א. הורים מבינים עניין.
ב. חברים ישרים וחכמים.
ג. רב / רבנית עם זמן ואורך רוח לשמוע את כל התהיות.
ד. מבוגרת בעלת ניסיון חיים.
ה. אחים מבוגרים.
ו. כסף לפסיכולוג.
ז. כרטיסיה לכותל.

ואפשר גם לפנות לחכם באדם אשר כל חכמתו מסתכמת ב-- "מצח-גדול... טלפון........

אפרופו חברים, משהו ששמתי לב אליו:

יש סוגים שונים של חברים.

בד"כ כשאנחנו קטנים, החברים הם אלו שמרכיבים את סביבתנו הקרובה: השכנים מהבלוק, הילדים בכיתה, בני הדודים.
ככל שאנחנו מתבגרים יותר, אנחנו לאט לומדים לברור את החברים שלנו על בסיס האישיות שלהם ומידת ההתאמה אלינו, ולא על בסיס הקירבה הפיזית\משפחתית, ורוכשים לנו ידידים ממקומות שונים, על סמך הכרות קצרה אפילו, רק כי חשנו שיש שם "משהו אמיתי".

זה אמנם נכון ששהות ממושכת יחד יכולה לחזק קשר בין שני בני אדם (ע"ע חבר חדר לישיבה), אבל לאו דווקא, כי אפילו חבר החדר הזה שנקשרנו אליו בשנה בה שהינו בחברתו, אם הוא לא באמת מתאים לנו כחבר נפש, הקשר איתו יפסק לאחר תקופה של פרידה, ולא ימצא עצמו ממשיך הלאה.

אחרי שאדם עובר את גיל ההתבגרות ומגבש לו אישיות עצמאית, הוא בדרך כלל ישים לב שהחברים שלו, האמיתיים, מפסיקים להיות דווקא אילו שלומדים איתו בשיעור, והוא מתחיל "להתפרס" גם לגילאים נוספים ולאתר אותם על סמך פרמטרים אחרים. בתקופת הסמינר (ה'-ו'), החברות הכי טובות שלי היו כמה בנות בשנים מעלי, ועוד כמה בשנה מתחתי. מתוך השנה שלי עצמה (היינו 150 בנות, בערך), היו לי אולי 3 חברות שיכולתי להגדיר כ"חברות טובות" (ועוד מלא ידידות, אבל זה לא נחשב).

כיום, כשאני בוחנת את זה, יש לי חברות מכל הגילאים, ששיכות לפלגים שונים בציבור (החל מחילוניות מוחלטות, דרך חוזרות בשאלה\בתשובה, עד חב"דניקיות והפרומריות של קרית ספר)

אני חושבת שאולי רבים מאיתנו לא עברו את ה"סוויצ'" הזה ועדיין רגילים להחזיק חברים מתוך אותה שכבת גיל, אותו סטטוס ואותו מגזר, וזה קצת מגביל. אין לכם מושג כמה הבנה אמיתית, התאמה, האזנה, אובקטיביות, חכמה חיים ורגישות אפשר למצוא דווקא אצל כאלו שלא היינו חושבים עליהם מלכתחילה בתור "חברים". ובאיזהו אופן, איתם גם אפשר להיות הכי פתוחים והכי גלויים, דווקא כי הם רחוקים מהסביבה הטבעית שלנו, ואיננו פוחדים לחשוף עצמנו בפניהם. הרבה פעמים הם אלו שיוכלו להאיר בפנינו נקודות ששבכלל לא חשבנו עליהם רק כי "חיינו" בתוכם.

איך מוצאים כאלו חברים?
פוקחים עיניים, ולב.

שקית, כמה שאת חכמה...
אבל מוכרחים לפקוח עיניים שלא להתחבר עם חברים לא מתאימים - - -
"הרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע" - - -

"אל תתנו לעולם הזה להטעות אתכם"... (רבי נחמן מברסלב)

שקית. זה נשמע מעניין חברות חוזרות בשאלה חילוניות... הם לא מנסות לדרדר אותך?

כאשר יש חברות עם פערים אידיאולוגיים,
על מנת לקיים קשר אמיתי,
צריך להחליט מראש שיש נושאים שהם טאבו.
לא מדברים עליהם, וזהו.
זה אפשרי.

וחוץ מזה, אני מודה,
את הקשר היותר טוב יש לי עם כאלו שהן זהות לי במידת הדתיות,
אבל שייכות לחברה אחרת לגמרי משלי...

טוב עדות זה לא כ"כ משנה .. אבל רמת הדתיות היא באמת חשובה...

--- אייקון קבלת התנצלותך, מצח. פעם הבאה יהיה קשה יותר ;) ---

אוקיי, ברור שאחים א"א להוליד לפתע... אבל שוב- זו רק אפשרות. לא לכל אחד/ת יש רב/חברים(/הורים,שה' ישמור). אחים- זו אפשרות למי שיש!

ואם תרצה, אפשר אולי בני-דודים שיש איתם קשר טוב. יש בהחלט כאלה שנעזרים בהם.


שקית, ברור. כמו הרבה דברים שאדם מגלה במהלך חייוף גם לתובנה הזו הוא אמור להגיע.

מיס.. הורים שה' ישמור??? מדוע???

תקראי את כל המשפט שוב.
לא לכל אחד יש...
אז, שה' ישמור. לא לכל אחד יש...
שוב, שה' ישמור.

אוקיי הבנתי אותך..

ומה אתם אומרים?