הפגישה הראשונה שלכם...

לדעתי כל דבר שראשון במהלך כל הנישואים זה קשה,

אני זוכרת את הפגישה הראשונה שלי, ידתי רק יום לפני שזה הולך לקרות, ולילה לפני דיברתי  עם הבחור שאיתו הייתיי אמורה להפגש,
 ומהשיחה היו לי כל הזמןחרדות, מיותר לציין על הלילה שבקושי ישנתי,
ולמחרת נפגשנו, הוא היה אמור לבוא לבית שלי ובסוף החלתו(ביננו) שנלך על חוף הים,
כי בבית פחדתי שמה ילחצו אותי, וים ידוע כדבר מרגיעה,

הקוצר הגיע העת  של הפגישה, בהתחלה הייתי לחוצה ותוך דקות אחדות כבר הרגשתי איתו ממש כמו אח, דיברנו על כל הנושאים בעולם, לפתע מקבלת טלפון מהורי,  ומעבר לקו שומע את אבי אומר: מה אתם כבר מתחתנים? אז תזמינו אותנו,לא הבנתי את ההומור, ושואלת מה הכוונה, אז הבנתי דרך רמז קל שהשעון מלחיץ אותו, ואני מסתכלת על השעון, ו....... לא לאמין, השעה 3:30 אז אמרתי לאבי שכבר חוזרת הביתה, והכבר הזה היה עוד שעתיים, בקיצור חבייה,

מה שאני ממליצה לכל הנפגשים הלחוצים,הכי טוב בחוף הים במקום שקט,

רגע, רחל, והתחתנתם בסוף?...

טוב, אספר על טבילת האש שלי:

הייתי בת 20 פלוס, והוא היה בן 26.
דוד שלו היה ידיד של המשפחה שלנו שהתעקש שאני צריכה להיפגש עם האחיין שלו.
מכיוון שאותו דוד משווק מחשבים במקצועו, וכיוון שהוא אירגן לי באותה תקופה פנטיום 4 ב-3,000 ש"ח שמשמש אותי עד היום (לפני שלש וחצי שנים זה היה דיל אמיתי), הרגשתי גם לא נעים ולמרות שממש לא הייתי בקטע של שידוכים החלטתי, לפחות מצד הכרת הטוב, להיפגש.

זו הייתה פגישה בת 3 שעות, והיא התקיימה בצהרי יום שישי קייצי, באיזה פארק ירוק, ענק ושקט בעיר מגורי.
למה 3 שעות? כי המתנתי ש"הוא" יסיים, זה הכל...

הוא היה בחור שקט למדי, קצת "זקן" באופי, לא מרתק במיוחד, אבל צדיק אמיתי.
הוא הרשים אותי במידותיו הטובות ובמזגו העדין, אך שיעמם אותי עד מוות.
היה לו ידע תורני רחב, אך הוא סבל מאנמיה אינטלקטואלית מחרידה בנוגע ליתר עניני העוילם הזה.

בקיצר- הוא היה איזה 7 דרגות מעלי, וגם חסר טמפרמנט, וזה ממש לא התאים.

הייתי בטוחה שהוא יגיד "לא", אבל מסתבר שהוא היה מעוניין להמשיך. אולי הצגתי טוב מדי את מה שחשבתי שאני "אמורה" להיות ולא הייתי מספיק אני עצמי. בסוף הורדתי וזהו.


תוקן על ידי - שקית_ברוח - 18/04/2006 17:41:26

רחל. לא הבנתי עם דיברת עם הבחור לפני הפגישה ממה התרגשת? אז מן הסתם הכרת או כבר לפני הפגישה ?

אוקיי סיפורים מעניינים יש לכם . ועכשיו שלי... את הפגישה הראשונה שלי זא" הבחורה הכרתי בדרך מאוד לא רגילה... אז בו נתחיל . (הסיפור יותר מתמקד 'באיך' הגעתי לפגישה הראשונה). הסיפור שלה הוא כזה אני עוד לא התחלתי שידוכים זאת אומרת היה כל מיני הצעות אבל שום הצעה לא הבשילה עד כדי פגישה. הלכתי עם חבר טוב לכותל המערבי לתפילת מנחה בשבת זה דבר שהרבה בחורי ישיבות נוהגים לעשות את זה דבר מאוד נחמד ויש כמין הסכם אם אגד שיש כמה אוטובוסים ראשונים אחרי יציאת שבת חינם . טוב אנחנו נכנסים לכותל אחרי התפילה הולכים מתחת לכיפה הזאת איפה שיוצאים לכיוון שער שכם יושבים ואוכלים סעודה שלישית פתאום אני רואה בחור שכבר בישיבה הקטנה היה לי עליו מחשבה שהוא כזה לא משהו אתם יודעים דיבורים על בנות וכו'... אז אני רואה אותו ולידו עוד בחור שאני לא מכיר הם בלי כובעים חליפות ומאחוריהם אחרי מעבר של שניה שני בחורות אחת אם משקפי שמש ואחת נראית ממש יפה. טוב הם ממשיכות וגם הבחורים ואני כזה מסתתר לא היה נעים לי כי אמרתי יש לו חברות בטח הוא לא רוצה שאני יראה טוב הם מתיישבים מולנו במרחק מה ופתאום הוא מגיע אלי ושואל אותי תגיד אתה בשידוכים ישר עבר לי בראש שיש קשר לבנות האלו שעברו לשאלה שלו אבל לא הראיתי לו שאני מבין משהו... ואמרתי לו כן פחות או יותר התחלתי שידוכים אז הוא אומר לי לאחותי יש שידוך להציע לך אמרתי טוב שתציע הוא אמר בסדר והלך אחרי שני שניות הוא חוזר ואמר ראית את הבחורה שמה היא חברה של אחותי וזאת שלידה הייתה אחותה כבר נרגעתי שהם לא חברות שלו ולא יהיה פדיחות אז הוא אומר תראה אותה.. אחותי רוצה להציע אותך אבל היא רוצה לראות אותך איך אתה נראה בו תעבור איתי מולם.. בהתחלה חשבתי מה אני משוגע אבל אמרתי טוב יאללה קטעים... טוב עברתי אתו הרגשתי כמו באיזה תצוגת אופנה שאני עושה טוב המשכנו לכיוון הכותל אם חבר שלי הוא צוחק מבסוט מכל הקטע. אנחנו מחכים לתפילת מעריב והבחור מגיע עוד פעם מה עכשיו אני שואל היא רוצה שתראה אותה שלא יהיה אח"כ בעיות הגזמת אמרתי עד כאן זה לא לעניין! שכנוע מהיר העמיד אותי מולה. תאמין לי הרגשתי כמו איזה "אתם יודעים למה אני מתכוין".... היא הסתכלה וחייכה כאילו אני מכיר אותה מאיזה מקום טוב חזרנו לרחבת הכותל התפללנו מעריב וחזרנו אם האוטובוס חינם לישיבה... הימים עברו בנעימים יום אחד הוא מגיע אלי לישיבה נו מה קורה ביררת אמרתי מה בכלל לא חשבתי על זה .זה לא נראה לי בכלל כל הקטע של הכותל.. הוא אמר מה זה לא משנה אם אף אחד לא יודע מיזה אמרתי אני יחשוב . והוא שוב התקשר נו מה קורה אז אמרתי יאללה בו נתחיל להריץ את זה מה יכול לקרות התחלתי לבדוק וככל שאני בודק יותר ראיתי כמה שזה לא לעניין.. סוף כל סוף אני אומר בו נלך לראות מי היא בכלל עוד לא נפגשתי נראה מה זה איך מרגישים.. בכל אופן הלכתי לפגישה וזה היה ממש נחמד אני יכול לומר ביחס של פגישה ראשונה יצא ממש טוב אמנם הייתי לחוץ קצת לפני הפגישה אבל כמו שאמרו לי הרבה חברים ברגע שתתחיל הפגישה זה יעבור לך ועוד משהו הם אמרו כמה שאתה לחוץ הבחורה לחוצה פי עשר. נהניתי מאוד דיברנו על כל כך הרבה דברים לא היה כמעט רגע הפסקה ואני זוכר שבסוף אחרי שעה וחצי אמרתי לה למרות שאני יכול לשבת לדבר אתה פה גם עוד שעתיים אמרו לי שפגישה ראשונה צריך רק שעה וחצי אז היא אמרה לי מה אתה שם על מה שאומרים תעשה מה שאתה רוצה טוב יצאתי מזה איך שהוא הזמנו מונית ויצאנו לב"ב וחזרתי הביתה . נ.ב. אמנם היום אני הרבה יותר פתוח טוב עברתי מאז משהו בחיי הסיפור נכון ללפני שלוש שנים...

"ה" פגישה הראשונההההה...

אמאל'ה על מה מדברים? איך מתנהגים? ואם הוא לא נראה לי מה עושים כדי לא לפגוע בו?

ת'אמת החשש הכי גדול שלי היה שהוא לא יראה לי. ולי יש בעייההה אני יותר מידיי שקופה ופחדתי מזה יותר מכול דבר אחר..

קבענו פגישה בלובי של איזה מלון ואני הגעתי באיחור של שעה. פדיחות!! אבל זה לו באשמתי

לאחר התנצלויות התחילה הפגישה.. שכחתי לציין שמהשניה שראיתי אותו הבנתי שזה לא זה..

למזלי הוא לא הרגיש בזה( שעות לפני הפגישה חזרתי ושיננתי לעצמי שאני הולכת לפגוש בקוף שמה שלא יהיה אני לא אתאכזב, זה עוזר לי בכול פעם מחדש)

היתה לנו שיחה נחמדה והוא כבר התחיל לשאול שאלות לגביי מגורים ועתיד.. ואז החלטתי שחייבים לסיים חבל להשלות אותו אבל אין מצב שאני אומרת לו שזה לא מתאים (נס שיש שדכנים)

העברתי נושא ואז הוא ביקש שנלך לעשות סיבוב התנצלתי ואמרתי שהיה לי יום ארוך.. 

הוא הבין את הרמז..

חזרתי בשלום לבית ואמרתי שזה לא זה. והבחור אמר שהוא רוצה עוד פגישה... (נס שיש שדכנים2) 

לאחר שבוע של שיכנועים הוא הבין שאין על מה לדבר..

בלי לפגוע, אבל אין באשכול הזה גזירה מאיזה בלוגים עם שידרוג דתי מסוים? "אל תנסה לשנות את העולם, תשנה את עצמך"... (ר'' ישראל מסלנט)