|
|
| נשלח ב-28/6/2010 01:27 |
 |
| |
סיפורים מרתקים! 
הפגישה הראשונה שלי?
עכשיו קצת מאוחר לתאר אותה... יצא זוועה...
תתחילו
קדימה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2010 01:38 |
|
| |
אני ההיתי בטוחה שנתחתן..
עם כל הדמיונות על הראשון....
הוא היה מוצלח דווקא....אבל לא בשבילי...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2010 11:59 |
|
| |
בעקבות האשכול אני מתחילה לחשוב שיש לי איזה בעיה :) בפגישה הראשונה שלי לא התרגשתי כלללללל. מוזר?!
תוקן על ידי ויזואלית ב- 28/06/2010 12:01:26
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2010 11:59 |
|
| |
סליחה, כפיליות
תוקן על ידי ויזואלית ב- 28/06/2010 12:00:52
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2010 13:28 |
|
| |
בס"ד קצת הרבה מאוחר! בפגישה הראשונה שלי הבחור איחר לי והכל הלך על הפנים!! 
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2010 14:33 |
|
| |
חברה', תנו תיאורים!!
הפגישה הראשונה שלי היתה מוזרה, ידעתי שזה רק פגישה וזהו, לא יצא מזה כלום, בדיוק הבחור הראשון שלי היה בכזה לחץ של "לצאת, לצאת"
בקיצור זה היה אצל אחי בבית (עוד לא הכרתי מלונות......) ישבנו בחדר שעתיים וחצי!! לשתינו לא היה שעון, וזו היתה פגישה ראשונה גם לו. שתינו לא ידענו מה עושים ואיך, ואיך בכלל גומרים
ודברנו ודברנו ודברנו ודברנו
אוי, כמה שטויות!!
בסוף זה נגמר איכשהו, אני כבר לא זוכרת... ואיך שהבחור הלך אני התחלתי לצחוק
צחוק שלא נגמר איזה שעה!
ומאז ועד היום אני נפגשת..........
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2010 14:56 |
|
| |
אחלה אשכול, מעלה חיוך כשנזכרים...
הפגישה הראשונה שלי:
יצאתי לכיוון המלון בתל אביב, מצויד במפה מדויקת שלא אלך לאיבוד. (אני איש הצפון, להזכירכם...) המפה לא הכי עזרה, ואיחרתי ב-2 דקות.
אני נכנס למלון, שואף לקרבי את הריח המבושם, ומתחיל לתור בלובי אחרי פגושתי. מיד בהתחלה ראיתי בחורה שיושבת לבדה, יפהפיה אמיתית, לבושה מהמם. לא האמנתי שהיא 'שלי', (ולא שאני לא נראה טוב חלילה, פשוט היא נראתה ממש טוב) אז עשיתי עוד סיבוב בלובי לבדוק אולי יש עוד מישהי, אבל לא, שאר הלובי כולם כבר בזוגות.
ניגשתי בחשש ושאלתי לשמה, וכן! - זאת היא. אני מתיישב בהיסוס על הספה המקבילה, לא כל כך יודע איך לפתוח. תכל'ס, אחרי כמה צחקוקים מביכים התחלנו לדבר, ובהתחלה הרגשתי כאילו זה לא אני. אין לי איך להסביר את זה. בהמשך התעוררתי, והשיחה זרמה מצויין. ישבנו מעל 3 שעות בלי לשים לב!!!
כששמנו לב לשעה, קמנו, ואני הלכתי לשלם על השתייה, מתוך כוונה לחזור וללוותה למונית. היא כנראה לא הבינה כך, שכן כשחזרתי היא כבר לא הייתה שם... פאדיחות.
ולמי ששואל, אחרי ארבע פגישות זה ירד...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2010 19:56 |
|
| |
אשכול מעניין ביותר,
אני אקדים לומר שנפגשתי בספירת העומר, אצל אחותי, בהתראה של יומיים, הייתי מחוץ לבית ולא היו לי בגדים
כך שפשוט לבשתי את הבגדים של אחותי.
יצאתי מהעבודה ישר לפגישה, בלי התרגשויות מיותרות, הדרך עברה עלי בשינה ערבה,
(מזל שהתעוררתי בסוף),
התארגנתי בלחץ כי היה מאוחר, די פחדתי שהוא יהיה איזה מפלצת .....
אני נכנסת לסלון אחר כבוד, מולי על הספה יושב בחור עם זקן (להזכירכם ספירת העומר).
חשבתי שהוא יכול להיות אבא שלי, כשהתקרבתי ראיתי שזה באמת רק הזקן ולא שהוא באמת נראה מבוגר.
אחרי שלום מחוייך וג'נטלמני, דסקסטי עם גיסי עוד כמה דקות אם אני צריכה לתת לו טיפ על שהוא מזג לנו שתיה או לא, (הכל בגדר הצחוק) כדי להפשיר את האוירה.
כבר לפני הפגישה שמעתי שהוא לחוץ (בחורה ראשונה שלו).
עזרתי לו לנהל את הפגישה כדי שיפסיק כבר להיות לחוץ.
ולמי ששואל, אחרי ארבע פגישות זה ירד...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2010 20:40 |
|
| |
לא רע, לא רע בכלל...
הפגישה הראשונה שלי, אממ... זה קצת מצחיק,
נפגשתי עם מישהו שגם לו זה היה פגישה ראשונה, והוא היה הרבה יותר לחוץ ממני, (ואני בת, להזכירכם!) והייתי כל הזמן צריכה לגרד נושאי שיחה כי אמרו לי שהגבר מנווט את השיחה...
אבל לא התרגשתי במיוחד.. הוא רצה להמשיך, חלק מהסיבות היו: הרגישות שהפגנתי לנוכח הלחץ והמתח שלו, נו, שוין... בסוף זה ירד.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2010 21:31 |
|
| |
חח...
מצחיק.
גם לי זה היה בהתראה של יום לפני.
באתי כולי לחוצה ומרוגשת. אצל אחי היתה הפגישה.
בא הבחור, ישבנו ודיברנו לנו.
מהרגע הראשון הבנתי שזה לא זה. אבל התנחמדתי...
בסוף אני אמרתי לא, והוא אמר- שמה שאני אגיד הוא יגיד........ :-P
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2010 00:17 |
|
| |
חחח...אשכול חמוד!!
הראשונה שלי??. אמממ...האמת,היתה לא מזמן...
ידעתי שבוע מראש...לא ממש התרגשתי,אבל אחים שלי הגדולים היו על סף התעלפות....במשך שבוע שלם הדבר היחיד ששמעו בבית זה "מהרה ה' אלקינו" של שוואקי..אחים של שטפו אותי ב"טיפים"...
היה נחמד..זרמנו ממש..היה אפילו קטע שנקרענו מצחוק...
הוא התלהב ברמות,באותו יום נתן "אישור" לפגישה שניה...אבל אני החזרתי שלילי...לא נעים!
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2010 00:37 |
|
| |
איזה יופי!
איך כל אחד פה מפרגן לעצמו...........
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2010 01:14 |
|
| |
איזה סיפורים...
אני לא מתחבר כל כך לקטע של הבחורים הלחוצים, זאת אומרת, חייב להיות איזה לחץ, אבל הוא מתפוגג מיד בדקות הראשונות, כך לפחות היה אצלי.
אני חושב שהלחץ של הבחורים שאתן מתארות נובע מזה שבניגוד אליכן, בנות ישראל היקרות, אצל הבחורים הצדיקים לא מדברים איתם על חתונה ונישואים בישיבות. לרובם הגדול לא היה אף פעם קשר כל שהוא עם בחורה שאינה מהמשפחה, והמפגש הזה מרתיע אותם.
ובכל זאת אני חושב שצריך לתת עוד הזדמנות ולא לפסול מיד, אלא אם כן יש משהו קיצוני וקבוע אצלו שלא אוהבים. קשה למדוד בחור באמת כשהוא נתון בלחץ, ובדרך כלל בפגישה שנייה כשהוא כבר יותר משוחרר, ניתן להכיר אותו יותר טוב.
קחנה זאת כטיפ לפעמים הבאות...
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2010 08:15 |
|
| |
| אברימי88 כתב: |  | איזה סיפורים...
אני לא מתחבר כל כך לקטע של הבחורים הלחוצים, זאת אומרת, חייב להיות איזה לחץ, אבל הוא מתפוגג מיד בדקות הראשונות, כך לפחות היה אצלי.
אני חושב שהלחץ של הבחורים שאתן מתארות נובע מזה שבניגוד אליכן, בנות ישראל היקרות, אצל הבחורים הצדיקים לא מדברים איתם על חתונה ונישואים בישיבות. לרובם הגדול לא היה אף פעם קשר כל שהוא עם בחורה שאינה מהמשפחה, והמפגש הזה מרתיע אותם.
ובכל זאת אני חושב שצריך לתת עוד הזדמנות ולא לפסול מיד, אלא אם כן יש משהו קיצוני וקבוע אצלו שלא אוהבים. קשה למדוד בחור באמת כשהוא נתון בלחץ, ובדרך כלל בפגישה שנייה כשהוא כבר יותר משוחרר, ניתן להכיר אותו יותר טוב.
קחנה זאת כטיפ לפעמים הבאות... |
|
מהידועות והמפורסמות שאינן צריכות ראיה..
ואגב, חלק ממה שמלמדים זה לא להוריד אחרי פגישה ראשונה אם אין משהו מהותי, זה בסדר..
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2010 15:25 |
|
| |
לא רק בגלל זה הלחץ,
דווקא אני בדרכ רואה את עצמי בצד הלחוץ
והוא היותר רגוע, ומנווט.
תלוי באופי.
|
|
|
|
|
