| נשלח ב-20/4/2006 08:18 |
 |
| |
מי היו הצדוקים ?
.
ההיסטוריה, כידוע, נכתבת תמיד על ידי המנצחים. לפעמים, כנדיבות של מנצחים, או מתוך רגשות אשמה רטרואקטיביים, אנו רואים כתיבה מהצד שהפסיד, אולם לא זה המקרה הרגיל או הנפוץ (1) .
ההיסטוריה ההלכתית שלנו מזכירה את הצדוקים בדרך כלל "כדי להוציא מלבם". ממקורותינו, כל שאנו יודעים עליהם הוא בהקשר של מחלוקותיהם ההלכתיות. ממקורות נוספים, אנו יכולים לקרוא אודותיהם דברים נוספים ומחקרים רבים אף נכתבו על כך (רבים מהם של חוקרים נוצריים, בשל היותם של אלו בני הפלוגתא של אותו האיש, שלפי מסורתם - אף הסגירוהו לנציב הרומי).
ומה דעתכם כאן? האם אנו עוסקים באליטה שרצתה לשמר ולבצר את בלעדיותה הפולחנית בבית המקדש? האם מדובר - כפי שאהבו לכתוב לפני כמה עשורים, בפילוח סוציו-אקונומי בין עשירי העם הצדוקים לבין העמך העניים שתמכו בפרושים?
או שמא מדובר דוקא במחלוקת הלכתית בעיקרה, כפי שעולה מהמשנה ומהגמרא (2) ?
(1) ראו, למשל, ספרות על היסטוריה חלופית אינדיאנית של "כיבוש" המערב. דוגמא בולטת לכך היא הספר "קברו את לבי בברך הפצועה" .
http://www.amazon.com/gp/reader/0805066691/ref=sib_dp_pt/102-1067709-1559340#reader-link
(2) סקירת ספר חדש בנושא, שטיעונו המרכזי - לפי הסקירה - הוא כאמור:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=707380&contrassID=2&subContrassID=2&sbSubContrassID=0
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2006 11:45 |
|
| |
במסורת התלמודית מקובל שה"צדוקים" וה"בייתוסים" הם תלמידיו של צדוק ובייתוס, שהיו תלמידיו של
אנטיגנס איש סוכו, שפרשו וכפרו.
לגבי הצדוקים - המאמר מקבל ללא הערה את טענת הצדוקים (שאני מודה שנשמעת אמיתית יותר) שהם
נקראים כך על שם צדוק הכהן (דומני שדברי חז"ל לא נאמרו אלא כדי להתקיפם).
לגבי הבייתוסים - כמדומני שחוקרים רבים אינם מכירים אותם כלל. היה מי שטען שה"בייתוסים" הוא
שיבוש של "בית האיסיים".
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2006 14:55 |
|
| |
יוספוס פלביוס כתב בספרו "חיי יוסף" שהצדוקים לא היו בקיאים בחוקי התורה כמו הפרושים, ולכן הוא החשיב את עצמו מהפרושים.
כנראה שהצדוקים נצמדו יותר מדי לפשט, לפעמים עד כדי מאובנות, וההיגיון אומר שגם צריך להבין את רוח החוק ולא רק את המלל.
למרות דברי יוספוס פלביוס הנ"ל, נמצאו בדבריו הלכות כנגד שיטת חז"ל המוכרת לנו כיום, כגון להחזיר מעורכי מלחמה את הירא ורך הלבב גם במלחמת מצוה בארץ ישראל (הדבר נזכר אצל מלחמת החשמונאים), וכן הוא פשוטו של מקרא, ואילו ההלכה המקובלת אצל חז"ל שבארץ ישראל הכל יוצאים אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה, ולא על כך נכתב בתורה להחזיר מעורכי המלחמה.
נדמה שדוגמה זו יכולה להדגים גם את הבדלי הגישות בין הצדוקים לפרושים, הצדוקים שבמקרה שלפנינו מיוצגים ע"י יוספוס פלביוס, בעצם נצמדים לפשוטו של מקרא, והם נותנים לפסוק את כל כובד המשמעות, התורה לא תטרח לכתוב פרשיות שלמות והכל בשביל מלחמת חוץ לארץ מבלי לרמוז על כך, ואילו הפרושים ראו כאן זלזול במלחמת מצוה, המלחמה על ארץ ישראל, ואז הם הסבו את דברי התורה לחו"ל, וגם מצאו לכך סימוכין מהפרשה שאחר מכן על "קריאה לשלום במלחמה" כ,טו כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכָל-הֶעָרִים, הָרְחֹקֹת מִמְּךָ מְאֹד, אֲשֶׁר לֹא-מֵעָרֵי הַגּוֹיִם-הָאֵלֶּה, הֵנָּה. מן הסתם גם הפרשה שלפני כן "החוזרים מעורכי המלחמה" מדברת בערים הרחוקות.
כאמור יש כאן פרשנות, אבל פשוטו של מקרא צריך לקבל את כל המשמעות, והתורה ידעה לבאר את דבריה, כפי שביארה בפרשה של "קריאה לשלום במלחמה", שהיא עוסקת בערים הרחוקות. מעצם העובדה שדבר זה לא נזכר בפרשה של "החוזרים מעורכי המלחמה", מוכח שהפרשה שם עוסקת בכל מצב.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2006 15:02 |
|
| |
מואדיב
למיטב ידיעתי , את כל המקורות הראשוניים בנוגע לצדוקים, ניתן להכניס לתוך פחות מעמוד אחד של A4 . אלפיים שנה אחרי שהם ירדו מבימת ההיסטוריה מבלי להותיר זכר , אתה מצפה שבעצור יהיה מישהו שיוכל לענות על השאלה מי היו הצדוקים?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2006 15:26 |
|
| |
דרום חוקר.
אולי באמת הם לא הכירו את התורה. כפי שמעיד "הפרושי" יוספוס פילאטוס
פלאביוס. אבל לפחות הם לא סרסו ועיקמו אותה לצרכיהם. בעניני היום כתוב
בתורה.וספרתם לכם ממחרת השבת ....שבע שבתות תמימות תהיינה עד ממחרת השבת השבת השבעית וכו. אנו הפרושים מפרשים את השבת כיום הראשון של חג הפסח וקוראים לחג שבת. יפה מאד לגיטימי אבל מה אתה
מפרש את את "השבת השבעית" איזה חג זה? תגיד שרק הראשון זה חג והשני
לא? זה הגיוני בעיינך? כתוב תספרו חמישים יום וכתוב גם שבע שבתות תמימות
תהיינה. הסברם של הפרושים ידוע ומופיע במסכת מנחות. אבל לפי הבנה פשוטה אנו הפרושים לא מונים שבע שבועות "תמימות" אנו מונים שישה שבועות תמימות .ועוד שתי שברי שבועות. לפי כל אמת מידה שבוע זה מיום א עד ז.
רק שאלה קטנה באותו עניין. הרי יושבי הגולה חוגגים שני ימים של חג מספק יומא מדוע הם גם לא סופרים גם פעמיים מאתו ספק|
מודה ועוזב
תוקן על ידי - ירוחםשם - 20/04/2006 15:31:40
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2006 15:37 |
|
| |
מודה ועוזב
חוששני שהתפרצת לדלת פתוחה, אם כוונתך להקשות על פירוש "הפרושים" למילים "ממחרת השבת".
ברור שהכוונה לספור 7 שבועות שלמים, כאשר הספירה תתחיל מיום ראשון עד יום שבת, וכך לאחר השבת השביעית לחגוג את שבועות.
במסגרת גילוי הלב, אין בכלל צורך לעמוד בכל ערב ולספור "היום יום אחד לעומר" הספירה היא בלב, צריך לחשבן ולעקוב, עד שיעברו 7 שבועות שלמים, ואז לחגוג את "חג השבועות" שים לב "חג השבועות".
וראה גם ביובל שכתוב וספרתם לכם, וכי מישהו סופר בכל יום בפיו ליובל. כמובן שיש בדברי חז"ל הסברים, אבל אנו כאן עוסקים בפשוטו של מקרא.
אלא שחז"ל טוענים שיש בידיהם מסורת דור אחרי דור מסיני שכך צריך לפרש, למרות הכתוב בתורה, בא ה' ופירש לחכמים ההיפך מהכתוב בתורה, וכבר כתבתי שאתן את כל הון ביתי אם יצליח אדם לשכנע אותי בהיגיון שבדבר.
תוקן על ידי - דרום_חוקר - 20/04/2006 15:52:20
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2006 16:09 |
|
| |
הפרעתוני
תודה על המאמר הלא משכנע. לפי מה שהבנתי, כשלא ברור משהו פוניםלשפות
אחרות ל"טוטפות " באפריקנית . למן בערבית . ל"יפת" בארמית. ל"שבת" באכדית. וכו. ומה עם מדייארית (הונגרית)?
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2006 16:31 |
|
| |
מודה ועוזב
שאלת שאלה מדהימה, כתוב "עד ממחרת השבת השביעית" וכי גם כאן "השבת" הכוונה באכדית "15 בחודש", יש גבול לעקירת פשוטו של מקרא.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2006 11:47 |
|
| |
דרום חוקר
אולי תקח יוזמה ופתח אשכול בענין סירוסי מקרא שהפכו להלכה. אני מכבד אותך בפתיחת האשכול.מכיון שכתיבתך ברורה יותר ומחקרך יסודי יותר .
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2006 18:02 |
|
| |
יש קשר ישיר בין הצדוקים לקראים?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2006 18:29 |
|
| |
לא. הצדוקים נעלמו עם חורבן הבית או זמן קצר מאד לאחריו. הקראים הופיעו מאות שנים מאוחר יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2006 21:53 |
|
| |
ובאופן רעיוני היה בזה המשך?
האם יש ללמוד מדבריהם על שיטת הצדוקים?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2006 21:08 |
|
| |
גם וגם
הצדוקים לא נעלמו. פשוט את הטון בהיסטוריה כתבו הפרושים.וטעמם ונימוקם היה להעלים את הצדוקים.
ענן מיסד הקראים היה מגדולי תלמידי החכמים בבל בתקופת הגאונים ובגלל אינטריגות הוא לא נבחר להיות
ראש הישיבה.( ואולי בצדק כאמור בגלל דעותיו) להתיחס אליהם כלא יודעי תורה זו חטא לאמת ההיסתורית
הם היו מראשוני הפרשנים של התורה. ובעלי המסורת לניקוד ולטעמים שאנו משתמשים בהם עד היום.
בתקופה מסוימת הם היו רוב בעם ישראל אבל בגלל שהם נרדפו. והם היו אנשי שלום שלא היו להם התרים
למלחמות אחים ןלרדיפות בם נחלשו ונתמעטו כדרך כל החלשים.
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2011 21:08 |
|
| |
סליחה על הבורות
מה בין צדוקים לקראים בענין השקפה? - הלא שניהם מפרשים התורה לפי הכתוב ולא לפי פרשנות חז"ל. האם יש איזהו נפקא מינה ביניהם?
|
|
|
|
|
