|
|
| נשלח ב-24/1/2011 21:19 |
 |
| |
אין כל הבדל הצדוקים - הפרושים מיחסים אותם לבני צדוק הכהן- הקראים קוראים לעצמם -צדיקים- וכך גם לצדוקים
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2011 21:47 |
|
| |
האם הקראים רואים בעצמם ממשיכים לצדוקים?
האם הם מצדיקים את הצדוקים בויכוח ההיסטורי?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2011 21:52 |
|
| |
ודאי- על שתי השאלות.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2011 23:09 |
|
| |
האם הצדוקים והבייתוסים הם אותו דבר?
ואם לאו, האם היו להם חילוקי דעות או חילוקי דינים?
ואם לאו, למה היו שני כיתות נפרדים ולא התמזגו ביניהם?
האם אפשר להגיד שבעיקרון היו אותו דבר רק תחת שני פלגים, כמו שיש כהיום בחסידיות שונות שיש חסידות אחד עם שני אדמורי"ם וכל אחד מחזיק מאדמו"ר שלו?
סליחה על הבורות.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2011 23:27 |
|
| |
הצדוקים קדמו לביתוסים והם היו ילידי הארץ שורשיים בעלי משרות בבית המקדש, לעומתם הבייתוסים הגיעו ברובם ממצריים מאלכסנדריה הם היו קרובים ובני טיפוחם של הורדוס, הצדוקים היו פחות מיליטנטים במלחמתם כנגד הפרושים, ואמצו גם מספר דרכי לימוד כמו הקש וגזירה שוה ועוד. הביתוסים היו יותר בני אצולה ועשירים, והרשו לעצמם את המלחמות עם פרושים. כשהצדוקים היו הרבה יותר טולרנטיים ופאסיבים- וכך נהגו אחר כך ממשיכם של הצדוקים הצדיקים הקראים- הם התרחקו מכל מחלוקת. ושינו אפילו את סדר קריאת התורה- שבשבתות לא יכנסו לויכוח עם הפרושים בצאתם מבתי הכנסת על הפרשנות של הפרשה. זה על קצה המזלג.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2011 11:54 |
|
| |
| דרום_חוקר כתב: |  | יוספוס פלביוס כתב בספרו "חיי יוסף" שהצדוקים לא היו בקיאים בחוקי התורה כמו הפרושים, ולכן הוא החשיב את עצמו מהפרושים.
כנראה שהצדוקים נצמדו יותר מדי לפשט, לפעמים עד כדי מאובנות, וההיגיון אומר שגם צריך להבין את רוח החוק ולא רק את המלל.
למרות דברי יוספוס פלביוס הנ"ל, נמצאו בדבריו הלכות כנגד שיטת חז"ל המוכרת לנו כיום, כגון להחזיר מעורכי מלחמה את הירא ורך הלבב גם במלחמת מצוה בארץ ישראל (הדבר נזכר אצל מלחמת החשמונאים), וכן הוא פשוטו של מקרא, ואילו ההלכה המקובלת אצל חז"ל שבארץ ישראל הכל יוצאים אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה, ולא על כך נכתב בתורה להחזיר מעורכי המלחמה.
נדמה שדוגמה זו יכולה להדגים גם את הבדלי הגישות בין הצדוקים לפרושים, הצדוקים שבמקרה שלפנינו מיוצגים ע"י יוספוס פלביוס, בעצם נצמדים לפשוטו של מקרא, והם נותנים לפסוק את כל כובד המשמעות, התורה לא תטרח לכתוב פרשיות שלמות והכל בשביל מלחמת חוץ לארץ מבלי לרמוז על כך, ואילו הפרושים ראו כאן זלזול במלחמת מצוה, המלחמה על ארץ ישראל, ואז הם הסבו את דברי התורה לחו"ל, וגם מצאו לכך סימוכין מהפרשה שאחר מכן על "קריאה לשלום במלחמה" כ,טו כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכָל-הֶעָרִים, הָרְחֹקֹת מִמְּךָ מְאֹד, אֲשֶׁר לֹא-מֵעָרֵי הַגּוֹיִם-הָאֵלֶּה, הֵנָּה. מן הסתם גם הפרשה שלפני כן "החוזרים מעורכי המלחמה" מדברת בערים הרחוקות.
כאמור יש כאן פרשנות, אבל פשוטו של מקרא צריך לקבל את כל המשמעות, והתורה ידעה לבאר את דבריה, כפי שביארה בפרשה של "קריאה לשלום במלחמה", שהיא עוסקת בערים הרחוקות. מעצם העובדה שדבר זה לא נזכר בפרשה של "החוזרים מעורכי המלחמה", מוכח שהפרשה שם עוסקת בכל מצב.
|
|
וכידוע גם במלחמת העי יצאו למלחמה "רק" שלשת אלפים איש ולא הטריחו את החתנים מחדרם והכלות מחופתם...
(יכול להיות שזה בא לרבותינו בגלל שלא מצינו שיהושע הפקיד שוטרים על העם לפני המלחמות להכריז על החוזרים
אבל זה בגלל שעוד לא היו להם בתים וכרמים...)
דוגמא נוספת "להוציא" מליבן של צדוקים היה המנהג לטמא את הכהן הגדול לפני מעשה הפרה האדומה כדי להוכיח
ש"איש טהור" שנאמר בפרשה הוא אף בטבול יום.
(מצד אחד טבול יום מטמא טומאות דרבנן ומצד שני אפר פרה אדומה נהיה אפילו חמישי לטומאה. יכול להיות שרבנן
עשו כאן יוצא מן הכלל שלהם רק כדי "להוציא מליבם של צדוקים")
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2011 12:34 |
|
| |
יוסף בן מתתיהו הבוגד הפרושי כתב-הצדוקים לא היו בקאים בחוקי התורה כמו הפרושים,
הודעת הנוגע בדבר על בעל מחלוקתו- לא סביר שתהיה קבילה. הנכון הוא שבאמת הצדוקים הכירו את התורה הכתובה הרבה יותר טוב מהפרושים- הם פשוט לא קיבלו את הרפורמה של הפרושים ואת פרשנותם לתורה-
אמת בפרשנות הפרושית הם לא היו בקאים, הם היו החרדים של תקופתם ולא קיבלו שום חדשנות בפרוש והקלת חוקי התורה. בעייתם העיקרית היתה- שהם היו האליטה החברתית בעלי התפקידים הבכירים בהירארכיה השלטנית ובבית המקדש, לעומתם הפרושים היו מהעם ולכן המוני העם נהו אחריהם ומה עוד שפרנות הפרושית היתה קלה יותר לקיום המצוות.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2011 15:16 |
|
| |
במחילה אין שום קשר בין הצדוקים לקראים מדובר בשתי תופעות היסטוריות שונות לחלוטין שהזיהוי ביניהם הוא לכל היותר רטורי מצד רס"ג ואחרים ואולי גם מהצד הקראי. אבל התופעות לא קשורות לא עולם ההלכה לא עולם הפרשנות לא עולם האמונת ובעצם כמעט כלום.
אלעסגוט
למענה לתשובתיך כדאי שתעיין בספרו של אייל רגב על הצדוקים והלכתם יש שם דיון ארוך לגבי מי הם הביתוסים תוך התבססות על התפיסות ההלכתיות השונות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2011 15:24 |
|
| |
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 25/01/2011 15:44:13
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2011 15:44 |
|
| |
זה ברור שהקראים (לפחות חלקם) ייחסו עצמם כחוטרים לגזע הצדוקי.
השאלה היא האם ניתן לדעת אם הדברים נכונים עובדתית. בסוגיא זו דן בן ציון כץ בהרחבה בספרו פרושים-צדוקים-קנאים-נוצרים.
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 25/01/2011 15:46:59
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2011 15:45 |
|
| |
ועיין שם גם בנוגע לזהות הבייתוסים.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2011 15:54 |
|
| |
שבח
לא אקבל מחקר על הפרושים שחיבר קראי- וכן לא אקבל מחקר על הקראים אם מחברו פרושי.
משל למה הדבר דומה- ללמוד ממשנתו של הרב כהנא על זכות הפליסטינאים בארץ ישראל.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2011 15:56 |
|
| |
מנין לך מה היתה אמונתו של בן ציון כץ?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2011 16:18 |
|
| |
לפי השם-
ה' כנראה שומר עלי שלא אוציא דבר שגגה מהמקלדת- אכן לאחר בדיקה- בנ ציון כץ למד בישיבות ליטאיות ונחשב ונקרא עילוי וגאון,
כ
לאחר מכן הוא הפך לעיתונאי פובליציסט- הדם הפרושי זרם חזק בעורקיו- מקורות מחקרו לא ברורים ומוכרים מההיסטוריה, ולא עמדו תחת ביקורת מדעית. כתיבת ספר והוצאותו לאור עדיין לא מבטיחה את אמינותו. והליכה אחריו בצורה עיורת
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 25/01/2011 16:31:07
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2011 16:32 |
|
| |
ירוחם
האם תקבל מחקר על הקראים שחיבר קראי, מחקר על הפרושים שחיבר פרושי ומחקר על החרדים שחיבר חרדי?
|
|
|
|
|
