|
|
| נשלח ב-19/10/2003 00:07 |
|
| |
לפי הרמב"ם, (מו"נ ג לב) הערך העיקרי של ביהמ"ק הוא ההרחקה מעבודה " והיה המנהג המפורסם בעולם שהיו אז רגילים בו, והעבודה הכוללת אשר גדלו עליה להקריב מיני בעלי חיים בהיכלות ההם אשר היו מעמידים בהם הצלמים ולהשתחוות להם...ומפני זה השאיר יתברך מיני העבודות ההם והתיקם מהיותם לנבראים ולעניינים דמיוניים שאין אמיתות להם - לשמו יתברך, וציוונו לעשותם לו והגיעה בזאת שנמחה זכר עבודה זרה ונתקיימה הפינה הגדולה האמיתית באמונתנו, והיא מציאות האלוה ואחדותו, ולא יברחו הנפשות וישתוממו בבטל העבודות אשר הורגלו ולא נודעו עבודות זולתם...
כך שלפי שיטתו זו יש דווקא סכנה שהקמת מקדש אולי אף תשיב את הע"ז לפתחנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2003 00:38 |
|
| |
לשון המסכם את 'דיני הקורבנות' הוא : "זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם ולמילואים ולזבח השלמים" (פרשת צו ז/לז) – אלה הם דיני קורבנות אלה
ר' שמעון בן לקיש(ריש לקיש) אומר: 'מאי דכתיב " זאת התורה......ולזבח השלמים"? ללמדך, כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה, מנחה, חטאת ואשם'
רבא אומר ' האי "לעולה למנחה ולחטאת ולאשם", עולה ומנחה מיבעי ליה!' כלומר : מבחינה דיקדוקית ראוי היה להאמר – 'זאת התורה עולה מנחה חטאת אשם' כל העוסק בתורה אינו צריך לא עולה, ולא מינחה, ולא חטאת, ולא אשם' אמר ר' יצחק: מאי דכתיב " זאת תורת החטאת", "זאת תורת האשם" וכו' ? ללמדך, כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת, וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם'
במדרש התימני : 'ישראל אומרים : לשעבר היינו מקריבים והיינו מתעסקים בהם (בקורבנות), ועכשיו שאין אנו מקריבים קורבנות, מהו שנתעסק בהם? אמר הקב"ה : "זאת התורה לעולה", כיון שאתם מתעסקים בתורת העולה, מעלה אני עליכם כאילו אתם מקריבים אותה'
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2003 10:04 |
|
| |
מוישהגרויס:
אכן , לפני בניין המקדש צריך לטהר את הארץ מכל השיקוצים השונים, החל מתמונותיו של הרבי מילובביץ, דרך קברי הצדיקים ועד לכנסיות הקתוליות.
איקה:
במקורות שהבאת אף אחד אינו טוען שבית המקדש לא עתיד להבנות. אבל מה עוזר לך ציטוטים בודדים מים המקורות של חז"ל כאני מביא לך פסוק מפורש מדבר ה' בכבודו ובעצמו האומר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"
שוב אני אומר לך, לא כך לומדים הלכה. את לא יכולה להביא ציטוטים בודדים מדברי חכם זה או אחר, לשם דיון ענייני את צריכה להביא:
1) מקור כלשהו שטוען שאין לנו צורך בבית המקדש.
2) מאמר עיוני אשר טוען כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2003 10:10 |
|
| |
זכיס
מכלל התורה שבכתב והתורה שבע"פ לומדים להוציא סברא,ואין תורה שבכתב בלי תורה שבע"פ והיות ואתה נעול רק על התורה שבכתב, היחס אליך מבחינתי הוא כאל הקראים!
בפעם המליון: העיקר בלימודו של האדם זה להוציא מכלל תלמודו את הסברא הנכונה- "אגרא דשמעתא - סברא"
תוקן על ידי - איקה - 19/10/2003 11:00:55
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2003 10:29 |
|
| |
בתגובתי הקודמת לא פסלתי את התורה שבעל-פה, ורק אמרתי שבהוצאות סברות יש עדיפות לפסוקים מהתורה שבכתב, מאמרות בודדות בגמרא. לכן ביקשתי ממך להביא סוג אחר של מקורות (מהתושב"ע) אשר נחשבים ליציבים יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2003 18:34 |
|
| |
באשכול סמוך לפני החג עלה לדיון נושא הקרבנות, מטרתם ומשמעותם. כאמור שם, גם אם נאמץ את גישת המורה כפשוטה, הרי שהעובדה כי הקרבנות ומצוותיהם מהווים חלק (נכבד) ממערכת המצוות דאורייתא מחייבת להטוטנות אינטלקטואלית מרשימה כדי להסביר כיצד ניתן לבטל את ערכם ותוקפם של ציוויים זה תוך שמירה על עקרון נצחיות ציוויי התורה "שזאת התורה לא תהא מוחלפת".
בהשקפה ראשונה, ישנן שתי דרכים ליישב את דברי המורה עם עקרון נצחיות התורה והמצוות. דרך אחת היא זו שהציג (למיטב הבנתי) מיימוני באשכול הנ"ל, לפיה גם בזמננו יש צורך בבית המקדש בדיוק מאותה סיבה שכתב המורה, ועל כן כל הציוויים עומדים בתוקפם כשעת נתינתם מסיני, ותכליתם להגביל את תפקיד המאגיה בעבודת ד', ונאים הדברים למי שאמרם.
דרך שניה ששמעתי מכבר גורסת כי אמנם הקב"ה צוה עלינו לבנות מקדש, אך הוא גם זה שסובב את הסיבות כך שלא יתאפשר לנו לבנות מקדש זה כאשר אין בו חפץ. ומה אם ח"ו יתאפשר להקים מקדש? ד' יעזור ולא תקום פעמיים (או שלש) צרה. אכן, כאשר ידידי הרציונליסטים נאחזים בהסברים תיאו-היסטוריוסופיים כאחרוני תלמידיו של הרב קוק מסתבר כי הדיסוננס מביא אותם במצוקה גדולה.
פתרון אלגנטי לאי-הנוחות שחש האדם המודרני מול ציווי הקרבנות היה יכול להנתן על ידי האסכולה השוללת חיפוש סיבות לקיום המצוות, "שתכלית ידיעתה לעשותה". אחרי הכל, מה ההבדל בין הנחת תפילין לשם קיום ציווי הבורא לשחיטת פר לשם קיום ציווי הבורא? כאנקדוטה סוציו-תיאוסופית מענין לציין כי, דרך כלל, הדבקים בגישה זו נמנעים מלישמה לגבי בנית המקדש ועבודת הקרבנות ומעדיפים את הגישה הגורסת כי מצוות אלו בטלות כיום, עם כל הקושי הכרוך בה. מי ידע דרך הרוח.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2003 18:43 |
|
| |
יצחק
אתה יכול למצוא את הפתרון המבוקש בבית מקדש של אש שיורד מהשמים. (נדמה לי כי התייחסו לזה באשכול הזה או באחר)
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2003 18:56 |
|
| |
בית מקדש של אש מסיר את הצורך בבנין בית המקדש, לא את החיוב להקריב קרבנות (של אש? ). כך מוכרח ממקורו של המדרש העלום הזה ברש"י ותוס' בסוכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2003 22:48 |
|
| |
לעניין הקרבנות וירידת בית המקדש משמיים.
הקורבנות הינם מצוות שאיננו מנוסים בהם כיום ולכן קשה לדבר על כך, אבל ברור שלאקט הפולחני הזה יש פידבק רוחני כלשהו , שהרי אחרת לא היו נוהגים כך בכל העולם הקדום ובאוכלוסייות מסויימות כיום. התורה מסדה עבודה זו וראתה אותה כדרך ראויה לעבוד את ה'. יש גם משהו מאד סמלי בכך שלאדם המודרני קשה לקבל את העובדה שהוא צריך לוותר על החמלה שלו כלפי בעל החיים כדי למען ה'. רק כאשר ישנה אמונה אמיתית בה' ובמצוותיו אז אפשר להתגבר על כל הרגשות מפני שמבינים שה' ברא את הייצור הזה, ולכן הדבר הטוב ביותר בשבילו זה שהוא יעלה קרבן על המזבח. כיום ישנה צביעות רבה בכך שאותו אקט מתקיים באלפי מונים יותר ממה שהתקיים בעבר, אלא שזה נעשה בהסתר בתוך בית מטבחיים, כדי שהמצפון של האנשים האוכלים את הבהמות ישאר נקי. אולי ראוי שנוציא את השחיטה לרחובות (שערי) העיר לפי הכתוב בפרשת ראה, כדי שנתרגל למראה זה ואז אולי גם יתעוררו בנו כיסופים אמיתיים לריח הפרים על המזבח.
ראיתי באחד הפרקים של הסדרה זהות בערוץ ההיסטוריה כתבה של אילנה דיין על השומרונים. היא וצוות של התכנית הלכו לחזות בקרבן הפסח של השומרונים. הקריין טען שלא ניתן להעביר במצלמה את התחושה במקום, של השומרונים ואף של הצופים. לפיו, היתה אווירה של אקסטזה רוחנית באוויר. אני כמובן, לא רואה בעיין יפה את קרבן הפסח של השומרונים, שהרי ה' לא ציווה אותם לעשות כך, אבל מאמין שהחוקים הרוחנים שה' ברא בעולם בעניין הקורבנות פועלים גם שם.
לעיין בניית בית המקדש, מיתוס ידוע הוא שבית המקדש השלישי יפול מן השמיים. זהו שקר שאוהבים להפיץ, מבלי לעיין בסוגיה זו ברצינות.
מקורות רבים מדברים על כך שבית המקדש יבנה קודם למלכות דוד על-ידי אדם (תוס' פסחים ח ז; ירו' מעשר שני כרם רבעי פרק ה' הל' ב'; תוספות יום טוב שם,
הערוך לנר (סוכה פרק שלישי [מ"א] אומר:
"שם ד"ה אי נמי. בנוי ומשוכלל הוא: אף שגם התוספ' והריטב"א הסכימו לזה לנ"ד דוחק הוא לפרש הגמרא כן מדקאמר מהרה יבנה ביהמ"ק ולפי דברי רש"י הל"ל מהרה יגלה ביהמ"ק וכן הלשון דאיבני דקאמר משמע בנין ממש וכן לקמן (דף נ"ב) דקאמר מאן ננהו ד' חרשים ומני משיח ב"ד ומשיח בן יוסף בהדייהו ופי' רש"י משיחים שניהם אומנים לבנין ביהמ"ק ע"ש ואם כבר בנוי ומשוכלל ירד למטה מאי אומנות שייך בזה וכן מה שנאמר במשנה תמיד (פ' ז') ומה שאנו מתפללים בכל תפלותינו יה"ר שיבנה ביהמ"ק במהרה בימינו יהיו תפלות שוא כיון שכבר נבנה הוא והי' לנו להתפלל שיגלה ביהמ"ק במהרה ולכן הי' נלענ"ד דודאי ביהמ"ק לעתיד לבא יבנה בנין ממש בידי אדם ומה שנאמר מקדש ד' כוננו ידיך שנדרש בתנחומא שירד למטה הוא ביהמ"ק רוחני שיבא לתוך ביהמ"ק הנבנה גשמי כנשמה בתוך הגוף וכמו שירד במשכן ובבית המקדש האש של מעלה תוך האש של הדיוט שנבער בעצים וכן נראה במכילתא דדרש מפסוק מכון לשבתך פעלת ד' שבית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה ועל זה קאמר מקדש ד' כוננו ידיך שלעתיד לבא כשימלוך ד' לעולם ועד לעיני כל באי עולם ישכון למטה בתוך מקדש שכבר בנוי הוא ומכוון כנגד ביהמ"ק של מטה והיינו דירד למטה תוך המקדש שיבנה ועיין בזוהר פ' וישב שממע שם כן אמנם כמו שלמטה בארץ אין נשמה בלא גוף כמו כן המקדש רוחני לא יקום בלא מקדש גשמי ולכן א"ש הלשון בנין בביהמ"ק שלעתיד ג"כ ומה שיש לומר ביישוב קושיות רש"י שאין בנין בלילה ובי"ט כתבתי לקמן בתוספ'"
לסיכום הערוך לנר טוען שהמקורות שטוענים שהמקדש ירד משמיים מתכוונים רק לבית המקדש הרוחני של מעלה, שירד אל תוך המקדש שנבנה בידי אדם של מטה. כמו שיש ירושלים של מעלה ומטה , כך גם בית המקדש.
הרמב"ם במפורש כתב "מצוה כ היא שצונו לבנות בית הבחירה לעבודה, בו יהיה ההקרבה והבערת האש תמיד ואליו תהיה ההליכה והעליה לרגל והקבוץ בכל שנה...." (ספר המצוות מצוה כ).
"מצות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות" (הל' בית הבחירה פרק א א).
וגם אור החיים כותב "ונראה כי או' ועשו לי מקדש היא מצות עשה כוללת כל הזמנים בין במדבר בין בכניסתם לארץ בכל זמן שיהיו ישראל שם לדורות וצריכין היו ישראל לעשות כן אפילו בגליות" (שמות כה , ח).
אפילו רש"י שפרסם את מדרש תנחומא בעניין המקדש שיפול מהשמיים כותב בפירוש ליחזקאל (מג יא): "וישמרו. ילמדו ענייני המדות מפיך שידעו לעשותם לעת קץ"
כך עשו בימי שיבת ציון וכך אנו מצווים לעשות היום. אלא שהמצב הפוליטי, המצב הרוחני של העם , ואי ידיעת מקום המדוייק של המזבח מעקבים זאת. אף אין להתייאש מפני שכל הגורמים המעקבים הללו יכולים להשתנות.
תוקן על ידי - zachiz - 19/10/2003 23:17:19
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2003 00:01 |
|
| |
אם בעבר הרחוק כאשר תפיסת האל היתה כצמא ומתפייס בדם, הפך המקדש למערת פריצים, היום כאשר כבוד בעלי החיים כבר מגיע לתודעת אנוש, יהווה מקדש מהסוג הישן ברור אקט פולחני עם פידבק רוחני משחית!
http://users.tapuz.co.il/leibowitz/videos.asp
תוכנית לתשעה באב - האזן ותיהנה!
תוקן על ידי - בוגיעלון - 20/10/2003 0:03:08
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2003 01:31 |
|
| |
ראיתי את התכנית הזו עם דברי ההבל שלה. לא בכדי הביאו מול ליבוביץ מספר נערים אשר לא יודעים כיצד להתמודד עם הדמגוגיה שלו.
בוגי, מאיפה אתה מסיק את המסקנות האלו? מה המקורות שלך?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2003 07:26 |
|
| |
מקורי הוא משה רבינו ששאל את האל למה לו משכן שהלא השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו.
עד אשר הפכה הבנה זו לנחלת הרבים היה צורך בעבודת הקרבנות כמו אצל עובדי האלילים.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2003 11:33 |
|
| |
וזוהי גדולתו של האין סוף שיכול להצטמצם גם בסוף, ולא אנחנו אלו שנקבע האם זה ראוי שיהיה כך או לא.
בוגי, התורה אינה משתנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2003 12:44 |
|
| |
זכיס שירתת עם ה' בצבא יחד?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2003 13:09 |
|
| |
צחיז
ברשותך, שאלה:
לומדים את זה שהתורה לא משתנה מתורה שבע"פ: "זאת התורה לא תהיה מוחלפת" וכו'.
התורה שבע"פ מחייבת תפילה. תורה שבכתב מחייבת קורבן.
כיצד אתה מיישב את הדברים?
בתודה
|
|
|
|
|