|
|
| נשלח ב-5/5/2006 09:36 |
 |
| |
דרום החוקר
טענתך כלפי היא שגם לפירושי את הפסוקים אין מובן.
ואין דבריך נכונים .
במידה ואתה מפרש ממחרת השבת , כפשוטו , אתה חייב לומר שמדובר על השבת שאחר "וקצרתם את קצירה"
. שהרי אם לא תאמר כך אין לך שום רמז בפסוק על איזה שבת מדובר.
ואז אתה מסתבך עם הפסוק שבדברים :"מהחל חרמש בקמה" כמבואר למעלה.
ואילו לשיטתי שממחרת השבת , הייינו ממחרת יום טוב, אין צורך לפרש שמדובר על השבת(יהא הפירוש
אשר יהא) שאחר " וקצרתם את קצירה ", המופיע בפסוק הקודם. שהרי על פי המסורת פירוש "שבת"
בהקשר זה הוא יו"ט ראשון של פסח, ומשום כך איני חייב להצמיד את השבת הנזכרת בפסוק זה לזמן
המתואר בפסוק "וקצרתם את קצירה" .ונמצא ,אפוא, שאין קשר כרונולוגי בין הפסוקים ,וממילא ניתן
לפרש את "וקצרתם את קצירה" , כראשית קצירת העומר ,ואין זה אומר שקוצרים את העומר קודם השבת.
נ.ב.
טענת שבפסוק "וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן". ישנה סתירה מרישא
לסיפא. ברישא משמע שכבר קצרו את התבואה , ואילו בסיפא משמע שרק אחר כך יש לקצור את העומר
הראשון.
ולענ"ד אין שום סתירה בפשט הפסוק , משום שהוראת הפסוק היא : שמתוך התבואה שכבר קצרתם תביאו
את העומר הראשון לתנופה.
אמנם הגמרא במנחות מקשה את הסתרה שהזכרת , אבל קושית הגמרא אינה על פשט הפסוק, אלא מדוע הפסוק
נכתב בצורה מוזרה כזו ועל זה דורשת הגמרא מה שדורשת ע"ש.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2006 22:18 |
|
| |
עיונים בדיני נישואין של הכהנים
חברי פורום נכבדים
השבת קראנו את פרשת אמור, ובזמן קריאת התורה עלו בליבי הגיגים לביאור מילותיה ונועם דיברותיה של התורה, להלן הממצאים. (מי שאינו מחבב דקדוק במילים של התורה, שיעבור להודעה הבאה)
ותחילה הפסוקים
דיני כהנים הדיוטים
כא,ז אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ, וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ: כִּי-קָדֹשׁ הוּא, לֵאלֹהָיו.
דיני כהן גדול
כא,יג וְהוּא, אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח. כא,יד אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה, אֶת-אֵלֶּה לֹא יִקָּח: כִּי אִם-בְּתוּלָה מֵעַמָּיו, יִקַּח אִשָּׁה.
שאלה
מדוע רק בכהן גדול נזכרה החובה לישא דוקא בתולה, ואילו בכהן הדיוט לא נזכרה חובה זו?
תשובה
כהן הדיוט איננו מחויב לישא דוקא בתולה.
שאלה
במה השתנה כהן הדיוט מכהן גדול?
תשובה
לכהן הדיוט מותר לישא אלמנה, ואילו לכהן גדול אסור לישא אלמנה.
כעת נעיין בפסוקים שנזכרו בכהן גדול
הוא צווה לישא דוקא נערה בתולה, אח"כ הובאה רשימה של נשים שהוא אסור בהם, אלמנה גרושה זונה וחללה, ולבסוף נזכר שוב הדגש, כי אם בתולה מעמיו יקח אישה.
פשוטו של מקרא מלמדינו, שהחיוב לישא בתולה דווקא הגיע, מכיוון שנוספה לכהן גדול אישה שהוא אסור לישא בה והיא אלמנה, ולכן נזכרו המילים "כי אם".
כעת נבחן את פירוש חז"ל ואת פירוש פשוטו של מקרא
וזה לשון התלמוד ביבמות סא:
"והתניא זונה, זונה כשמה דברי ר' אליעזר,
ר' עקיבה אומר זונה זו מופקרת,
ר' מתיא בן חרש אומר אפ' הלך בעלה להשקותה ובא עליה בדרך עשאה זונה,
ר' יהודה אומר זונה זו אילונית,
וחכמים אומרים אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות,
ר' אלעזר אומר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה" (ע"כ מהתלמוד).
נלך לפי שיטת חכמים האומרים, זונה נישאת לאיסור לאוין, חללה נישאת לאיסורי כהונה.
אם כדברי חכמים, מדוע נזכר בפסוק אצל כהן גדול החיוב לישא דוקא בתולה?
והרי יתכן שלא תהיה זונה, כי נבעלה לפנוי שאינו מאיסורי לאו
והיא אינה חללה כי איננו מאיסורי כהונה
והיא אינה גרושה ואלמנה
ולמרות זאת היא איננה בתולה???
ונמצא שדברי התורה נאמרו שלא כהוגן
הפסוק אומר
כא,יד אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה, אֶת-אֵלֶּה לֹא יִקָּח: כִּי אִם-בְּתוּלָה מֵעַמָּיו, יִקַּח אִשָּׁה.
מכיוון שהתווספה כאן אלמנה הרי היא בתולה, ולכן דייקה התורה לכתוב "כי אם" כלומר מחמת הרשימה הנ"ל על כורחנו היא בתולה, ואילו לפי חכמים המילים "כי אם" אינם מעלות ולא מורידות, ואין להם שום שייכות ומשמעות בפסוק.
סוף דבר
צדקו דברי ר' אלעזר שאמר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה, ר' אלעזר הוא ר' אלעזר בן עזריה, הוא היה כהן עשירי לעזרא, והוא היחיד שכיוון נכונה בביאור המילה זונה.
וכפי שכבר כתבנו
זונה= איבדה את בתוליה ברצונה
חללה= חיללוה אחרים בעל כורחה.
***
גם הנביא יחזקאל ביאר את הדברים בצורה ברורה
מד,כב וְאַלְמָנָה, וּגְרוּשָׁה, לֹא-יִקְחוּ לָהֶם, לְנָשִׁים: כִּי אִם-בְּתוּלֹת, מִזֶּרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה אַלְמָנָה, מִכֹּהֵן יִקָּחוּ.
***
קורא יקר
אל ייחר אפך שאני חוזר וכותב ומדקדק בדברי התורה, אילו לא היה איכפת לי מספר התורה, לא הייתי קורא בו, ולא הייתי מתאמץ למצוא את צפונותיו.
תוקן על ידי - דרום_חוקר - 13/05/2006 22:27:15
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2006 23:11 |
|
| |
דרום חוקר
מוכת עץ מהו?
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2006 23:51 |
|
| |
מאיר.
הרי פסוק מפורש הוא : כי האדם עץ השדה הוא
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2006 00:18 |
|
| |
מאיר הנכבד
במשנה ביבמות נאמר
ו,ד כוהן גדול ... ולא יישא את הבוגרת. רבי אלעזר ורבי שמעון מכשירין בבוגרת.
ו,ה לא יישא את מוכת עץ.
טעם מחלוקתם של חכמים לעומת ר' אליעזר ור' שמעון, משום שנאמר "והוא אשה בבתוליה יקח" חכמים הצריכו כשהיא בתולה גמורה, ור"א ור"ש הכשירו אפילו מקצת בתולים.
גם ההלכה שאחר מכן, האוסרת לכהן גדול לישא מוכת עץ, על דרך זו היא הולכת, כי צריך שהיא תהיה בבתוליה, וכל שינוי מהכתוב הרי הוא אסור.
כבר כתבתי בעבר שחז"ל קראו את חוקי התורה בצורה מקסימלית, מבלי להכניס בהם טיפת פרשנות והגיון, הם קראו את הפסוקים כגזירת הכתוב, וגם כאן הרי זה דוגמה לאופן הסתכלותם על חוקי התורה.
אבל ההיגיון אומר, שהאיסור לישא אישה שאיננה בתולה, מכיון שהיא לא שמרה על עצמה, הרי היא פחותה בעיני ההמון, ולא ראוי להם לכהנים להתחתן עמם, ולכן אין צורך להגביל את הכהנים לחפש ילדות מגיל 12 עד גיל 12 ו-6 חודשים, וגם מוכת עץ מותרת להם כי היא איננה פחותה בעיני העם, היא נהגה בצניעות, ולא עשתה שום מעשה רע, וראויה היא לכהני ה'.
תוקן על ידי - דרום_חוקר - 14/05/2006 0:21:35
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2006 00:45 |
|
| |
כתובות פרק א הגדול שבא על הקטנה, והקטן שבא על הגדולה, ומוכת עץ--כתובתן מאתיים, דברי רבי מאיר; וחכמים אומרין, מוכת עץ, כתובתה מנה.
הרי שבעיני ההמון היה חסרון למוכת עץ.
טוב, שוב אלו חז"ל שקלקלו הכל עם ה[חוסר] הגיון שלהם.
מאיר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2006 01:45 |
|
| |
מאיר
יפה כתבת
אבל כדאי לשים לב, יש כאן מחלוקות חז"ל על צעד ושעל, הרי ששום ביאור כאן איננו מסיני.
מהי זונה?
מהי בתולה?
עד איזה גיל היא נחשבת בתולה?
כעת שגם חז"ל השתמשו בשכלם לביאור דברי התורה נאמר
כהן הדיוט מותר במוכת עץ
כהן גדול אסור במוכת עץ
מה שבטוח, כהן גדול איננו צריך לחפש דוקא ילדה בת 12 עד גיל 12 ו-6 חודשים, כאן יעמוד טעם המקרא, ולא נקרא את דברי התורה בחוסר הגיון. (לכאורה אני מפרש כמו ר"א ור"ש, אבל ההסתכלות היא שונה, אין כאן דין במקצת בתולין, אלא היא בתולה מהוללה).
***
ולסיום
אם נבאר את דברי הנביא יחזקאל, ע"פ דברי חז"ל, ובתולה הרי היא מגיל 12 עד גיל 12 ו-6 חודשים, נמצא שהכהנים צוו להתחתן קטינה, ובימינו היה עליהם איסור להתחתן, בגלל חוקי המדינה.
למה אני כותב זאת, כי לפעמים בכדי לראות את ההקצנה בפירוש החוק, צריך לקחת את הביאור וליישם אותו על חוק אחר, גם כאן, ניקח את ביאור חז"ל לכהן גדול, וניישם זאת על כל הכהנים כפי דברי יחזקאל, ואז נבין שאין טעם לפרש את החוק בצורה לא הגיונית.
***
מאיר
אל תטרח לכתוב לי שאיננו מבינים מה היו הלך הרוחות בתקופת המקרא וחז"ל, ראית שהכפפתי את דעתי לאחר שכתבת לי את הלך הרוחות בתקופת חז"ל בנוגע למוכת עץ, אבל אנו גם רואים את מחלוקתם בכל הדינים הקשורים לסוגיה, והדבר מורה על נתק במסורת, ולא נסתמו מאיתנו שערי הפירושים, ושערי ההיגיון.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2006 13:49 |
|
| |
דרום
נתק בפרטים או אי העברתם עדיין אינו מלמד על נתק בעקרונות,
איש לא אמר שהלכה למשה מסיני איש מפי איש מהי בתולה או מהי זונה אך זה שזונה אסורה לכהן ושכהן גדול ישא בתולה אינו ניתן לויכוח, ועל זה גם אתה לא חולק, מעתה מה חפצך, להוסיף דיעה בביאור זונה על הדיעות שכבר נאמרו או להכריע ביניהם?
אין כל מניעה מכך, אדרבה.
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2006 15:05 |
|
| |
מאיר היקר
התעלמות לא תועיל כאן, וגם ראש קטן לא יועיל כאן, חוששני שנתעלמו ממך לרגע דברי הרמב"ם בהקדמה למשנה, לכן אני אזכיר לך את דבריו.
כך כתבת
< איש לא אמר שהלכה למשה מסיני איש מפי איש מהי בתולה או מהי זונה.
אך זה שזונה אסורה לכהן ושכהן גדול ישא בתולה אינו ניתן לויכוח. >
איסור זונה או חיוב בתולה איננו תושב"ע, זה תורה שבכתב, הדברים כתובים במפורש בכל ספרי התורה, תושב"ע זהו ביאור מה שלא נכתב בתורה.
חז"ל אמרו שיש בידיהם מסיני ביאור לכל פרטי המצוות מסיני, הדבר קשור לפרשת השבוע שלנו פרשת בהר, מה שמיטה כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כל התורה ניתנה למשה כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני.
וכך כתב הרמב"ם בהקדמתו למשנה עמ' ב' (מהדורת הרב קאפח), כל המצוות נאמרו כללותיהן ופרטותיהן ודקדוקיהן מסיני.
הרמב"ם מדגים זאת במצות סוכה "והנה לך משל, אמר לו ה' [למשה] בסוכות תשבו שבעת ימים, וגם הודיעו יתעלה שסוכה זו חובת הזכרים ולא הנקבות, ואינה חובה לחולים ולא להולכי דרכים ... ולא יהא חללה פחות משבעה טפחים אורך על שבעה טפחים רוחב, ולא יהא גבהה פחות מעשרה טפחים. וכאשר בא השליח [משה] עליו השלום קבל המצוה הזו וביאורה, וכך כל השש מאות ושלש עשרה המצות הם ופרושיהם, המקרא כתוב במגלות והפירוש על פה" (ע"כ מפרהמ"ש)
ידידי הנכבד, שמת לב, תושב"ע זה ביאור התורה שבכתב, ולא לימוד טעמי המקרא.
גם אתה נוכחת כאן בעוצמת הראיות שכתבתי, שאין כאן שום תושב"ע, כי בהכל יש מחלוקת, ולבסוף לא מצאת מה לומר אלא שאין תושב"ע.
***
בנוגע לנידון דידן בדיני נישואין של הכהנים, לכאורה לא חידשתי כלום, זונה פירשתי כר' אלעזר, אישה בבתוליה פירשתי כר"א ור"ש, כמו שאומרים אני נמצא בחברה טובה, אלא שהדגש כאן הוא כיצד לקרוא את דברי התורה בצורה פשוטה והגיונית, כאשר נאמר בתורה "והוא אישה בבתוליה יקח" אין הכוונה לאיסור בוגרת, גם ר"א ור"ש סברו כך, כי התורה ממשיכה לבאר מה כוונתה, זונה חללה אלמנה וגרושה אסורות כי אם בתולה, כך שלהעמיס על אישה בבתוליה איסור בוגרת, הדרך רחוקה.
***
לסיום
מה שאתה יכול לומר, שהלכה מסיני לא נאמרה כאן בדיני נישואין לכהנים, וכאן בדיני נישואין לכהנים לא הגיע אלינו מסיני כלום, שלא כמו שכתב הרמב"ם שיש בידינו ביאור על כל מצוה ממצות התורה.
אנו נמשיך לחקור בדברי חז"ל, ולבסוף נגלה שבכל הדברים אין מסורת, ישארו לנו 40 דברים שבהם חז"ל השתמשו במושג הלכה למשה מסיני במפורש.
גם שם נמצא שיש מחלוקת בין חכמים, חלקם סברו שהדברים מסיני, וחלקם סברו שגם באותם 40 הלכות הם אינם מסיני, (מחלוקת האם הדין מסיני כן או לא).
ואז לאחר שזאת תהיה תמונת המצב, בדברים הבסיסים יש מחלוקת, ובדברים שהם מסיני יש מחלוקת בין החכמים ליחוס מסיני, ישאר להכריע, האם מי שאמר שיש בידו דין שהוא מסיני, האם הגיע אליו מסורת נפתלת ומיסתורית לאותו דין שהוא מסיני (בעבר ייצג התלמיד את חז"ל, שדבר זה בגלל הגזירות והשמדות), או שמא יש כאן יחוס של הלכה נפוצה בין החכמים מסיני, כי לא נמצא לה מקור בכתוב, אבל מסורת רציפה עד סיני דור אחרי דור אין.
***
מאיר הנכבד
לא נשאר בדיון כאן שום דבר נסתר, תמונת המצב ברורה וגלויה, וגם דעת חז"ל הוצגה ללא כחל וסרק, והבוחר יבחר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2006 15:39 |
|
| |
דרום חוקר
אין כוונת הרמב"ם שכל פרטי המצוות נאמרו בסיני שהרי הוא כותב שם בהקדמה שכל דבר שנאמר בסיני לא תיפול בו מחלוקת ומכאן שכל דבר שנפלה בו מחלוקת אינו בקבלה אלא בי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם והאריך שם בזה.
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2006 16:15 |
|
| |
מציץ_ונפגע כתב באשכול הצדוקים
מואדיב
למיטב ידיעתי , את כל המקורות הראשוניים בנוגע לצדוקים, ניתן להכניס לתוך פחות מעמוד אחד של A4 . אלפיים שנה אחרי שהם ירדו מבימת ההיסטוריה מבלי להותיר זכר , אתה מצפה שבעצור יהיה מישהו שיוכל לענות על השאלה מי היו הצדוקים?
***
מאיר
חוששני שבקצב ההכחשה של הדברים שהם מסיני, גם את כל מסורת חז"ל שהגיעה אלינו מסיני, יהיה ניתן להכניס בעמ' A4.
לעצם הענין
אינני מחפש תירוצים או דוחקים, ספר התורה גלוי וברור וגם פירושי חז"ל גלויים וברורים, אם שום דבר איננו מסיני, אנו נבלוש ונפרש את פשוטו של מקרא בצורה פשוטה והגיונית.
והרי כל בר בי רב יודע שחז"ל עקרו את פשוטו של מקרא, וכולם גם יאמרו לך שהדבר הגיע במסורת, כי כך צריך לפרש, והנה להפתעתינו גילינו ששום דבר איננו מסיני.
***
בנוגע ל-13 מידות שהם מסיני, הרי שהדבר מוכחש מיסודו, הלל מנה רק 7 מידות שהתורה נדרשת, ורק ר' ישמעאל שהיה בדור שאחריו מנה 13 מידות, וגם בשיטת הלימוד היתה התקדמות ושינוי.
אלא שהפעם מצאתי לי חבר נכבד לדעה, מיכי מיודענו, תוכל להתבסם מנועם אמרותיו ודבריו.
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1120818
***
מאיר
בעבר התכתבתי עם מיכי, הוא טוען שתושב"ע זהו משהו היולי, לא מוגדר, ואני טוען (בעקבות הרמב"ם) שתושב"ע זהו ביאור דיני התורה בצורה ברורה.
למשל ישיבה בסוכה
לפי מיכי מסיני נמסר רק שישבו בסוכה הראויה לישיבה
ולפי דעתי כפי שכתב הרמב"ם, אם יש מסורת בדין זה, הרי שהמסורת גם ביארה בדיוק מהו גודל הישיבה בסוכה.
לומר שיש לי מסורת, שצריך לישב בסוכה הראויה לישיבה, זה איננו מסורת, זה איננו תושב"ע, זה מה שכתוב בתורה במפורש, וכי ציותה תורה לישב בסוכה שאיננה ראויה, כל התועלת במסורת של תושב"ע זה ביאור דיני התורה, מהו גודל הסוכה, וכפי איך שביאר הרמב"ם.
גם מהי זונה
יפרש מיכי בצורה היולית מופקרת
אבל וכי בכל אותם דורות לא התחתנו הכהנים? מדוע לא שאלו החכמים מה היתה ההוראה בדור הקודם? עם פירושים היולים אי אפשר לקיים מצוות, דברי התורה זוקקים ביאור מפורט ולא ערפילי.
***
לא איכפת לי שתסבור כמו מיכי שתושב"ע זהו פירוש ערפילי היולי לא מוגדר ולא ידוע, ואם תרצה חצאי ביאורים מילים, רק שלדעת הרמב"ם מי שסובר כך מכחיש את המסורת, הוא איננו מאמין בתושב"ע, ודברי מכוונים לפשטי הרמב"ם ולמילותיו הישירות, ולא לביאורים בלתי מוגדרים שאי אפשר להבין מה היה הביאור ומהי תושב"ע, ומימלא גם אי אפשר להקשות על כך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2006 16:54 |
|
| |
דרום חוקר
אם חפצך להוכיח כי אין כל או רוב פרטי ההלכות שבידינו מסורים בקבלה איש מפי איש הרי אין צורך להתאמץ שכן הרמב"ם באותה הקדמה שציטטת כבר הודה בדבר ומנה כמה עשרות הלכות וכתב שאפשר שהם כולם, אין צורך בחצי עמוד מחברת כדי למלא את מה שמנה שם.
אלא שפירוש תורה שבעל פה כולל גם את כוחם של חכמים להוציא פירושים על פי דרכי הלימוד שנמסרו או התפתחו ואת מחוייבותינו לחכמי ישראל כמחוקקים ופרשנים.
השאלה שנותרה היא מיהם אותם חכמים ולמה לא ימנה עליהם דרום חוקר.
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2006 17:10 |
|
| |
מאיר
יפה אמרת
גם אני לא רואה את עצמי מהפכן, בעקבות הפנינים שמצאתי כאן בין בתרי הפורום.
הנקודה היא מהיכן באתי
אני אולפתי על שיטת הרמב"ם, שבכל מצוה מהמצוות הגיע אלינו פירוש מסיני, וזה הופרך.
אני חונכתי על דעת הרמב"ם, שכל מפי השמועה או מפי הקבלה (שנזכרו במשנ"ת להרמב"ם) הוא מסיני, או במסורת, מה שבטוח שהוא איננו פרי ההמצאה של חכמים, וגם דבר זה הופרך.
שיטת הרמב"ם מוכחת אצלי מהרבה מקורות, כך שחז"ל לדעתי סברו כמו הרמב"ם, ונמצא שסתרנו את השקפת חז"ל.
בנוסף וכאן הוא העוקץ שלא תוכל לעבור עליו בשלווה, העיון הביא לומר, שגם אותם הלכות שיוחסו לסיני (חצי עמוד מחברת), הם אינם מסיני דור אחרי דור, אלא הם הלכות שהיו מקובלות באומה ביד החכמים, ומכיוון שלא מצאו להם מקור בכתוב אמרו, הרי הם מסיני.
וההוכחות
גם בהלכות אלה יש מחלוקת, ההלכה מסיני כן או לא.
הלכות בסיסיות מהם לא יוחסו מסיני, וכיצד יתכן שהלכה בסיסית לא הגיעה מסיני, והלכה נדירה כן הגיעה מסיני.
מה דעתך ידידי הנערץ?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2006 17:21 |
|
| |
תרומתי הצנוע לדיון.
תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף י עמוד א
משנה. היתר נדרים פורחין באויר ואין להם על מה שיסמכו. הלכות שבת חגיגות והמעילות - הרי הם כהררים התלוין בשערה, שהן מקרא מועט והלכות מרובות. הדינין והעבודות, הטהרות והטמאות, ועריות - יש להן על מה שיסמכו, והן הן גופי תורה.
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2006 17:21 |
|
| |
[דר"ח,
ממש בסוגרים -
אתה אומר ש"חללה = חיללוה אחרים בעל כורחה" וגם שמוכת עץ אינה בלתי ראויה לכהנים, כיוון שלא נהגה שלא כדין. מהו, אם כן, ההבדל בין שתיהן, ומדוע חללה אסורה לכהן ומוכת עץ לא?]
|
|
|
|
|
