בית פורומים עצור כאן חושבים

הליטאים כמשיחיסטים: ידיעת חז"ל בחכמות הטבע.

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-24/5/2010 00:06 לינק ישיר 

לבעל הגדה:


"אי אפשר להוכיח זאת במאת האחוזים שאנחנו (בחלל) והשמש לא מסתובבים במקרה באותו יחס סביב הארץ. ....הסיכוי שהארץ הוא הציר שואף לאפס הסתברות. לכן כיום אפשר לומר כמעט בבירור שכיום הסברא שהשמש היא הציר הוא הסברא הנכונה"

זה לא ענין של הסתברות או הוכחה או אפילו של אמת אלא של הנחה שרירותית או על פי טעמי נוחות.


"וחכמי קרדם כשם שלא ידעו מתורת היחסות של איינשטיין ולא מתורת הקוונטים, כך לא ידעו דברים פשוטים יותר, וכל ידיעתם היתה ממראה עיניהם בחישוב ישר."

זה  נכון. אף אחד פה (כמעט) גם לא חולק על כך. ומה בכך לענינינו? כפי שכבר אמרתי, אף אחד פה (כמעט) לא טוען שחז"ל ידעו הכל או שלא טעו מעולם בעניני מדע. אבל בענין ספציפי זה הם לא טעו - הגם שלא היו יכולים להשתתף פה בדיון ולהגן על דעתם בצורה בה אני והרב מיכאל וכו' מגינים עליה...



"רדף אשר את הכתוב."

מה פירוש? לאשר שקראתי או לאשר שאני מסכים להכל?


"בהמשךהאם לאור התיאוריות העכשויות ניתן לומר שפרחו להם עיקרי הראיות "

כן. ולא רק ע"פ התיאוריות העכשוויות. לדעתי אפילו ע"פ התיאוריות של אז זה לא מהווה הוכחה.







לנפגע והציץ:



"אתם מערבים מעט עניינים שונים זה בזה. באופן כללי, בכדי להכריע בשאלה מי מסתובב סביב מי יש להגדיר את השאלה בצורה ברורה. מבחינה פיזיקלית, יש משמעות לשאלה האם מערכת נעה במהירות קבועה או שהיא מואצת, אך אין משמעות לשאלה האם היא נעה או ניצבת. התובנה הזו אינה קשורה בשום דרך לתורת היחסות, והיא נהגתה על ידי גלילאו ונקבעה במסמרות על ידי ניוטון."



וודאי. והלא זה מה שאמרתי לפחות 20 פעם בדיון הזה. ראה לעיל.


"מכאן, שיש משמעות פיזיקלית לשאלה האם כדור הארץ מסתובב סביב עצמו אם לאו, ובתחום הזה התשובה היא שבהחלט כן - הוא מסתובב סביב צירו."


גם זה לא כזה בהחלט. ניתן לבחור את מערכת הייחוס הבאה: מרכז כדוה"א, אמפאייר-סטייט-בילדינג בניו-יורק, הקוטב הצפוני, אבן השתיה. זו מערכת ייחוס לגיטימית כמו כל מערכת ייחוס - ובמסגרתה ייצא שכדור הארץ הוא סטאטי ולא מסתובב סביב צירו - וזאת, ע"פ הגדרה.




"בנוסף לכך ניתן לשאול מי נמצא במרכז הסיבוב - כדור הארץ או השמש, אלא ששוב - יש להגדיר את השאלה. אם השאלה היא של בחירת מערכת הייחוס, הרי שניתן לבחור כל מערכת ייחוס שהיא, וכל שיש לעשות כדי שחוקי הפיזיקה לא יופרו בה הוא, להוסיף כוחות מדומים בהתאם לתאוצה שבה נעה אותה מערכת הייחוס."

כן - גם זאת כבר הזכרתי. ראה לעיל.





"לעומת זאת - אם אנחנו מבקשים לבחור מערכת ייחוס חסרת כוחות מדומים, עלינו לבחור מערכת שנעה במהירות קבועה,"


כן - יפה מאד. זהו באמת הפתרון. עכשיו דיברתי עם אבא שלי והוא הסביר לי שעקרון הייחסות של גליליאו פועל רק לגבי מערכות אינרציאליות ולא לגבי מערכות מואצות.

נפתרה איפוא השאלה לגבי התאוצה שיש בעצם סיבוב כדור הארץ סביב צירו:

אם נבחר להכריז עליו כסטאטי (אפילו לא מסתובב סביב צירו) אזי חוקי ניטון באמת לא יעבדו. אלא שזה אומר משהו לגבי חוקי ניטון - לא לגבי בחירת מערכת הייחוס (שנשארת לגיטימית כשהייתה): שחוקי ניוטון לא מתארים את תנועת הגופים במערכת ייחוס זו.


  
"מכאן והלאה - ניתן לשאול שאלות נוספות, אך ככל הנראה לא מדובר על שאלות שיש להן תשובה פיזיקלית, אלא משמעות פילוסופית בלבד, וככאלה - ניתן להמשיך ולדוש בהן עד אין סוף.
"


לאו דווקא עד אינסוף. אם, מבחינה פיזיקאלית, ניתן לבחור כל מערכת ייחוס שהיא, הרי ש"השאלה הפילוסופית": "איזו מערכת ייחוס היא "נכונה"?" היא שאלה חסרת משמעות - אפילו לא שאלה פילוסופית
 
[אא"כ רצונך לרמוז לכך שפילוסופים לרוב עוסקים בשאלות חסרות משמעות - ועל זאת אני מוחה בתוקף :-) ]



 






דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/5/2010 00:16 לינק ישיר 

לטראכט:


"אז כך, האפשרות הראשונה היא מאוד בלתי-סבירה שהרי נצטרך לומר שהשמש גוררת סביבה את כל כוכבי הלכת שבמערכתה, הקרובים מכדוה"א והרחוקים מכדוה"א חוץ מאת כדור-הארץ עצמו. שהרי לפי תיאוריה זו כל כוכבי הלכת (חוץ מהארץ) הם ירחי השמש וכל המערכת הזאת נעה סביב כדוה"א בסיבוביות (לבד מסיבובו סביב צירו אחת ל24 שעות). "

אם ב"בלתי סבירה" אתה רוצה להגיד "לא נוחה" - אז זו אמת לאמיתה - ובגלל זה באמת לא משתמשים במערכת כזו. אבל אם רצונך בזאת לומר "לא נכונה" - אז אין זה אמת: זה ענין של החלטה (לרוב ע"פ שיקולי נוחות) לא של נכון או לא נכון.

להזכירך: תנועה היא תמיד של גוף יחסית למערכת  - אין תנועה בסתם.


"מאוד קשה להסביר איך כדור הארץ שמסתו ותכונותיו זהים פחות או יותר לכוכבים אחרים נפטר מסיבוביו סביב השמש, ונשאר לעמוד על מקומו ולהפוך למסובב השמש על כל ירחיה סביבו, בעוד שמסות רחוקות ממנו כן נכנסו לקטגורית ירחי השמש"

נכון - חוקי ניטון באמת לא יעבדו במערכת זו [זה עכשיו התברר לי בשיחה עם אבי על הנושא הזה] - אבל מה בכך? זה רק אומר שחוקי ניוטון לא מתארים טוב מערכת זו.


"האפשרות השניה, שהיא סיבוביות היקום כולו על ציר שעובר במקומו של כדוה"א. היא אפשרות שכמעט בלתי ניתנת לתיאור, כי אז מערכת היחוס שלה היא חוץ-יקומית, ומבחינתינו איננה ברת תפיסה כלל"

א. למה חוץ ייקומית? דמיין לך את המערכת הבאה (מערכת מוגדרת ע"פ 4 נקודות: ראשית צירים ו3 נקודות אחרות המגדירות את הצירים, בהתאמה): מרכז כדור הארץ, אמפאייר-סטייט-בילדינג, הקוטב הצפוני, אבן השתיה.

זו מערכת בהחלט שאיננה "חוץ ייקומית" אבל במערכת זו אכן כל הייקום מסתובב סביב כדור הארץ. מה רע?

ב. למה לא ניתן לתפיסה? [מן הסתם תגיד שזה בגלל שהיא "חוץ ייקומית" אבל אז תענה על שאלה א] 



"גם השאלה שנשאלה בדבר מהירות סיבוב על-אורית איננה תופסת כאן, משום שכל חוקי-היחסות בדבר מהירות האור כאפשרות מקסימלית הם רק בתנאי תוך-יקום, כשמדברים על תנאי חוץ-יקום אין שום מערכת כללים או נוסחאות. הדבר פשוט חוץ ממושגינו. "

ראה מה שכתבתי לעיל פה. זו דווקא שאלה טובה מאד שאין לי עליה תשובה. צריך שייכנס לפה פרופ' שנרב בעל האשכול ויסביר לנו את הסוגיה הזו...





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/5/2010 00:29 לינק ישיר 

רדף השיג: ראשית - אני מתנצל על המחסור במרווחים, משום מה המערכת מאפשרת לי להגיב אך ורק בעורך הישן, ובו כל הרווחים נעלמים. אם מישהו יודע מה סיבת הדבר, אשמח אם יודיעני. לעניינינו, כפי שהערת לקראת סוף דבריך - מערכת המקבלת את הקוטב הצפוני כנקודה סטטית (בין אם כלפי תנועה סיבובית ובין אם כלפי תנועה קווית) אינה מערכת אינרציאלית, ומשום כך "פחות נכונה" מבחינה פיזיקלית. שונה הדבר עבור מערכת המקבלת את מרכז המסה המשותף של מערכת השמש כנקודת ייחוס. יתירה מזאת - מבחינה פיזיקלית האפשרות שבמקום מסויים חלים חוקי טבע שונים אינה נכונה, שכן אחת מהנחות היסוד של הפיזיקה היא שחוקי הטבע שווים בכל מקום ובכל כיוון (הומוגניות ואיזוטרופיות), כך שהאפשרות שלכדור הארץ חוקי משלו אכן אפשרית, אלא שאינה פיזיקלית. לשאלתך - כן, מעצם הגדרתן במרבית השאלות הפילוסופיות אין סיכוי להשיג הכרעה, שכן אם הייתה דרך שכזו השאלה הייתה נוטשת את תחום הפילוסופיה ועוברת לתחום העיסוק באמצעותו ניתן להכריע בה. אין בכך כדי לזלז בפילוסופיה, אולם יש בכך כדי להכניס לפרופורציה את הבטחון שבו מנהלים דיון בנושא, ואת החשיבות שמייחסים לתוצאה שלו. לדוגמה, במקרה שלנו - לו היה אי מי מבקש לבדוק ברצינות האם חז"ל טעו בתפיסת היקום שלהם או לא, לא היה טעם בויכוחים עקרים לגבי השאלה האם נקודה כלשהי מסתובבת באמת או רק נראית כמסתובבת, ובמקום זה הייתה מבוצעת השוואה עניינית של מאמרי חז"ל עצמם עם העובדות. כל דיון אחר עשוי להיות מלבב ומאיר עיניים, אך חסר שורה תחתונה מעצם הגדרתו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/5/2010 00:31 לינק ישיר 

ומחשש שהדבר לא הובהר כל צורכו אוסיף ואכתוב במפורש, שמערכת המסתובבת סביב עצמה הינה מערכת מואצת גם כן, ומשום כך - לא אינרציאלית.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/5/2010 00:51 לינק ישיר 

" מערכת המקבלת את הקוטב הצפוני כנקודה סטטית (בין אם כלפי תנועה סיבובית ובין אם כלפי תנועה קווית) אינה מערכת אינרציאלית, ומשום כך "פחות נכונה" מבחינה פיזיקלית."


תסכים ש"פחות נכונה" פירושו כאן לא "מוטעית" או "שקרית" אלא שפשוט מדובר כאן במערכת שאין לנו תיאוריה טובה שתסביר את התנהלות הענינים בה?

אז יותר טוב מלומר "פחות נכונה" - "פחות שימושית", "פחות  נוחה", "יותר עלומה" וכן הלאה.




"מבחינה פיזיקלית האפשרות שבמקום מסויים חלים חוקי טבע שונים אינה נכונה, שכן אחת מהנחות היסוד של הפיזיקה היא שחוקי הטבע שווים בכל מקום ובכל כיוון (הומוגניות ואיזוטרופיות), "



זו הנחה רק לגבי מערכות אינרציאליות [עקרון היחסיות של גליליאו].



"לשאלתך - כן, מעצם הגדרתן במרבית השאלות הפילוסופיות אין סיכוי להשיג הכרעה, שכן אם הייתה דרך שכזו השאלה הייתה נוטשת את תחום הפילוסופיה ועוברת לתחום העיסוק באמצעותו ניתן להכריע בה."


נראה לי שאתה מבלבל בין יכולת הכרעה ליכולת הכרעה אמפירית.
 
זה נכון שאם ניתן למצוא תשובה לשאלה מסויימת באופן אמפירי, אזי אין מה לפילוסופים להתעסק עם שאלה זו.

אבל ישנן שאלות שבירור מושגי אפריורי יספיק לענות עליהן.

בפועל, ישנן הרבה שאלות שהטרידו את מנוחתם של פילוסופים במאה ה-19 וכמעט כלל אינן מטרידות את מנוחתם כיום. וזאת לא רק כי שאלות אלו יצאו מהאופנה [גם זו תופעה קיימת] אלא בעקבות פיתוח הלוגיקה המודרנית [שהפכו הרבה פאראדוקסים לבטלים], בעקבות פיתוח תורות משמעות מודרניות [שהפכו הרבה שאלות לחסרות משמעות], בעקבות הגדרות יותר טובות שניתנו למונחים וכן הלאה. 

כמו כן, אע"פ שכאמור פילוסופים [כפילוסופים] לא אמורים להתערב בעבודתו של המדען, אין זה אומר שאמור להיות קיים נתק ביניהם.

יכול להיות גם שיתוף פעולה פורה.

וכמו שפיתוחים של שיטות פילוסופיות מסויימות נתנו לגיטימאציה ומוטיבאציה ודחיפה לפעילות מדעית [למשל, פיתוח האמפיריציזם ע"י בייקון נתן ביסוס פילוסופי למהפכה המדעית במאה ה-17. למשל, האיריאליזם המטאפיזי אומץ לראשונה במסגרת המדע האמפירי בפרשנויות מסויימות לתורת הקוואנטים]
כך פיתוחים של תיאוריות מדעיות השליכו  על שאלות פילוסופיות [למשל, תורת היחסות פתרה חלק מן השאלות שהעלו מק-טאגארט וברגסון, ולפניהם הרקליטוס ופארמנידס, בפילוסופיה של הזמן. למשל, פיתוח הביולוגיה המודרנית סתמה את הגולל על תחום שלם בפילוסופיה - פילוסופיה של החיים (כל הקשקושים על אלן-וויטאל וכו')].


אז נכון שתמיד יימצאו כל מיני עקשנים שירצו להתעלם מהקדמה - אבל הם לא מייצגים.



למען האמת, אין שום הכרח עקרוני בכך שבכלל אנשים שונים יתעסקו בתחומים אלה - הפילוסופיה והמדע. ובאמת, עד למאה ה-19 כל הפילוסופים היו גם מדענים. אבל ריבוי הידע שלנו מחד והרווחה (היחסית) מאידך גרמו לחלוקת תפקידים. והרי פיתוח תיאוריה מדעית מערב (כידוע) לא רק ניסויים אלא הנחות אפריוריות, אנאליזה אפוסטריורית, הכללה וכו' - כלומר, מעין פילוסופיה. כך שהחלוקה איננה מוחלטת. אני יודע מנסיוני שבתור תלמיד פילוסופיה ולא מדען, כשאני משוחח עם מדענים [למשל, אבא שלי] על תיאוריות מדעיות, יוצא לעתים שאני מאיר את עיניהם על היבט רעיוני זה או אחר בתיאוריה זו או אחרת. וזאת לא משום שאני מבין יותר טוב מהם בתיאוריה זו או אחרת [אני לא] אלא משום שמדענים בימינו עוסקים יותר מידי בטכניקה ופחות מידי ברעיונות. אבל כנראה שאין ברירה...



"אין בכך כדי לזלז בפילוסופיה, אולם יש בכך כדי להכניס לפרופורציה את הבטחון שבו מנהלים דיון בנושא, ואת החשיבות שמייחסים לתוצאה שלו."

פילוסופים רצינים [קרי: אנאליטיים] כבר מזמן למדו צניעות מהי...


"ובמקום זה הייתה מבוצעת השוואה עניינית של מאמרי חז"ל עצמם עם העובדות."

כוונתך למבחן ההפרכה של פופר? אז ברור שהתיאוריה של חז"ל [אם בכלל הייתה להם כזו] תופרך בכזה מבחן...




תוקן על ידי רדףהשיג ב- 24/05/2010 01:15:33




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/5/2010 02:50 לינק ישיר 

נראה שנמצא פתרון לשאלה שהועלתה פה קודם לגבי גוף שמסתובב סביב צירו, אם נכריז עליו כעל סטאטי, האם יוצא מכאן שכוכב המרוחק ממנו שנת אור עובר את מהירות האור בחוגו סביב הגוף הזה  - וזאת בניגוד לתורת היחסות, לכאורה [ראו לעיל].


הפתרון הוא באמת מה שאמרתי מקודם אלא בזיקוק קל:

הענין הוא שכשאנו מדברים על מהירות סיבוב של גוף מסויים, אנו יכולים לדבר על מעלות, על סל"ד או על ראדיאנים וכדומה - לא על מרחק חלקי זמן.

אבל אנו כן יכולים לדבר על מרחק חלקי זמן כשזה נוגע למהירות הגוף לאורך המשיק של אותה עקומה בה הגוף נע ברגע נתון.
 
משיק הוא קו ישר.

אי לכך, השאלה הזאת איננה שונה מהותית ממקרה הסופרמן [לעיל] ולכן הפתרון אותו פתרון:

למרות ההתנגשות עם האינטואיציה, אותו כוכב מרוחק לא נע במהירות העולה על מהירות האור...



תוקן על ידי רדףהשיג ב- 24/05/2010 02:53:03




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/5/2010 08:58 לינק ישיר 

. טוב, נו. אם חז"ל לא ידעו פיסיקה, אז אנחנו כחמורים וגו'.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/5/2010 10:10 לינק ישיר 

כן. ואם בימיהם שיעור תמותת התינוקות היה מעל 50%, אז מי אנו שנעיז לנהוג אחרת...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/5/2010 10:55 לינק ישיר 

נסיון אומלל שלי לעצור את הטירוף הזה.

תראו. אם אתם מסובבים דלי עם  מים בתוכו, המים יתחילו להסתובב ופני המים יקבלו צורה של קונוס כזה, נכון? זה קורה כי על המים פועל כח צנטריפוגלי ש"זורק" אותם החוצה בגלל הסיבוב של הדלי.

האפקט הזה לא קשור לכח המשיכה של כדור הארץ. אם תצאו לחלל בחללית המים לא ישכבו על קרקעית הדלי כי אין כח משיכה, אבל אם תסגרו את המים בקופסה ותסובבו אותה ריכוז המים ליד דפנות הקופסה יהיה גדול יותר. כך בעצם עובדות צנטריפוגות להעשרת אורניום, אם אתם ממש בקטע.

למה המים נעים בכיוון הדופן? כי הדלי או הקופסה מסתובבים. והנה שאלת מליון הדולר: מסתובבים ביחס למה?

ניוטון טען שהם מסתובבים ביחס למרחב המוחלט. כלומר יש הגדרה מוחלטת לשאלה מיהו "מסתובב" ומיהו "עומד". גם אם היה עולם שמורכב רק מדלי מים עדיין הם היו במנוחה אם הדלי היה עומד והיו מטפסים על הדופן אם הדלי היה מסתובב.

מאך אמר שזה לא יכול להיות. שאפשר לדבר על תנועה של עצם אך ורק ביחס לעצמים אחרים. לכן הסיבוב של הדלי מוגדר רק ביחס לעצמים אחרים שנמצאים במנוחה. מכיוון שכדור הארץ לא בסיפור - אפשר לבצע את הניסוי בחלל - מאך טען שמערכת הייחוס ביחס אליה הדלי מסתובב היא הגלקסיות הרחוקות.

כלומר, אם אנו דנים בשאלה אם יש משמעות מוחלטת לסיבוב כדה"א סביב השמש, השאלה היא האם ניוטון צודק או מאך.

כעת, לעקרון מאך יש נפקא מינה פשוטה: אם אכן אין משמעות לסיבוב אלא באופן יחסי, פני המים צריכים להתקערר לא רק אם נסובב את הדלי, אלא גם אם נסובב את הגלקסיות הרחוקות והדלי ישאר במקום. האם זה נכון?

כאן, ורק כאן, נכנסת לתמונה תורת היחסות הכללית שאומרת שזה יכול להיות נכון. כלומר יחסות כללית מספקת תורת כח שאומרת שהגלקסיות הרחוקות יכולות להשפיע על  על הדלי דרך סיבוב המסה שלהן. אבל יחסות כללית אינה מספיקה בשביל להוכיח את עקרון מאך, מפני שהיא אינה אומרת דבר לגבי התפלגות המסה בגלקסיות, שזו שאלה מציאותית: האם יש שם מספיק מסה כך שאם נסובב אותן יווצר אפקט ההתקעררות בדלי?

כאן אני מגיע לקצה גבול הבנתי בקוסמולוגיה, אבל עד כמה שידיעתי מגיעה וששאלתי אנשים נראה לי שאי אפשר להצדיק את עקרון מאך על בסיס הידע הקיים על מבנה היקום, לכן יש משמעות לתנועה מוחלטת  - כמו לכחות הצנטריפוגליים הנוצרים מסיבוב כדה"א סביב השמש - ולכן גם לשאלה הקופרניקית עצמה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/5/2010 11:07 לינק ישיר 

"נסיון אומלל שלי לעצור את הטירוף הזה.
"

אדרבא - אני קורא פה השכם והערב לפיזיקאים שיצטרפו פה לדיון ואני ואחרים נוכל פשוט לשבת ולהקשיב במקום להתווכח...

תודה רבה לך על הבהרותיך, איפוא


תוקן על ידי רדףהשיג ב- 24/05/2010 11:08:30




תוקן על ידי רדףהשיג ב- 24/05/2010 11:22:06




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/5/2010 11:21 לינק ישיר 

רדף השיג: שוב, אתה מפספס את אחד מעקורונות הפיזיקה. מבחינת הפיזיקה אין משמעות לשאלה מהי "האמת" וכל שהיא מתיימרת לעשות הוא לנבא מה יהיו התוצאות של ניסוי, אך עם זאת - עלינו לבחור בין שתי אפשרויות: 1. אין אמת מוחלטת לגבי העולם (ואז ברור מאליו שהדיון עקר). 2. יש אמת כזו ואנחנו מבקשים למצוא אותה באמצעות הפיזיקה, ואז ברור שבמידה והפיזיקה טוענת לנכונותה של מערכת ייחוס אחת, הרי שזו המערכת בה החוקים זהים בכל מקום וכיוון, שכן לכל האחרות יש להתייחס כמלאכותיות מעצם היותם בלתי פיזיקליות (הרעיון על האחידות של היקום אינו קשור למערכות ייחוס, הוא אבן בסיס של הפילוסופיה של המדע, כך שלמערכות אינרציאליות אין כל קשר לעקרון). כיוון שכך, ברור שבמידה ויש מערכת ייחוס אחת נכונה הרי שזו מערכת ייחוס אינרציאלית, והיא המייצגת נאמנה את המציאות לפי התפיסה הפיזיקלית. בכל מקרה, כפי שכבר הערתי, כל הדיון הזה חסר בסיס כיוון ומטרה, כל עוד לא הוגדרה בצורה מספקת השאלה עליה הוא מתנהל, "מערכת ייחוס אמיתית" הינה מושג שאינו מוגדר היטב, וככזה לעולם לא ניתן יהיה להגיע לגביה להכרעה. אני לא מוצא טעם להיכנס לדיון על טיבה של הפילוסופיה, אך אני מבקש להסב את תשומת ליבך להבדל בין שאלות לוגיות המנותקות מן העולם בהן יש לפילוסופיה בקעה להתגדר בה, לבין שאלות על המציאות בעולם בהן דברי בעינם עומדים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/5/2010 11:27 לינק ישיר 

נפגע:

עתה כשבעל האשכול הצטרף לדיון, אני מרגיש פטור מלהמשיך לדון בפיזיקה...


לגבי פילוסופיה: זה לא רק "שאלות לוגיות" [שגם הן, אגב, אינן "מנותקות מהעולם" - זאת אע"פ שההכרעה בהן איננה אמפירית] אלא גם שאלות מושגיות, דיון במשמעות וכו' - שהן שאלות שיש להן נ"מ גם לענינים מדעיים, מוסריים, דתיים ואחרים - והלא תסכים שענינים אלו אינם מנותקים מהעולם. 

לאופן בו אנו מבינים את העולם יש השפעה על כל מעשינו  - וזה כולל את פעילותינו המדעית.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/5/2010 12:11 לינק ישיר 

למעשה כל הפלפול האם חז"ל צדקו והתכוונו לפיזיקה של איינשטיין או לסיבוב על פי קואורדינטות וכו' מיותר, מי שמוכן להאמין בעל טבעי ולהניח שחז"ל ידעו את הפיזיקה לאמיתתה וכל מה שעתיד תלמיד ותיק לחדש בשטח זה יכול לקבל כל תירוץ וגם להניח שחז"ל צדקו והמדענים טעו טועים ויטעו, מי שמניח שחז"ל חשבו כפי שהיה מקובל בזמנם סבור שחז"ל התכוונו שהשמש מסתובבת סביב כדור הארץ כפי מקובל בלשון בני אדם ובניגוד למה שידוע לנו כיום.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/5/2010 13:35 לינק ישיר 

מטפחת, תקראי את כל הדיון עד כה מעמ' 10. מה שאת טוענת נטען פה כבר כמה פעמים ואני עניתי על זה כמה פעמים ואין לי כוח לענות על כך שוב...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/5/2010 14:03 לינק ישיר 

רדף טראכט וכולם.
 
א) ככל הידוע (משוער) היום מה קורה מעבר לקצה היקום. האם שייך למשל לקפןץ מקצה היקום לחלל אינסופי, או שאין מציאות מעבר ליקום הקיים. באם אין מציאות מעבר ליקום(וכך נדמה לי) אז כמובן לא שייך סיבוב היקום על צירו. כי הוא לא שורה באיזשהוא חלל, אלא רק הוא בנמצא. גם באם ישנו חלל מעבר ליקום לא מובן איך שייך מהירות בסיבוב היקום הרי אין שום יחסיות מעבר ליקום.
 
ב) באם ישנה תחנת חלל מחוץ לכח הגרוויטציה של הארץ, האם היא נחה בלא שום סיבוביות סביב גרם כלשהוא, או האם היא בהכרח מצטרפת לשמש וחגה סביבו בסיבוביות כל שהיא.
 
ג) נכתב פה שאכן לא מובן עפ"י תיאוריית ניוטון מדוע תיתכן סיבוביות כל גרמי השמים במערכת השמש סביבה, מלבד הארץ, במקרה שהוא המרכז. האם התיאורייה המרחבית של איינשטיין לא מקשה קושי זה ביתר שאת.
 
ד) נכתב פה שיש להקשות על ראיתו של הרמב"ם ממסובב בלתי פוסק, כמה שאלות. האם אפשר לפרט (כגון מי אמר שאין הפסק מתי שהוא, ומדוע מציאות היקום לא מעידה לסברת הרמב"ם על בורא וזרם אנרגטי בלתי פוסק- כן



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > הליטאים כמשיחיסטים: ידיעת חז"ל בחכמות הטבע.
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 15 16 17 18 19 לדף הבא סך הכל 19 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.