חלק מהשרות שלנו בתור עם הבחירה הוא למשוך אש לכיווננו כדי לחשוף תופעות הקשורות בצד האפל של הקיום האנושי, לפני מלחמת העולם השניה לא האמין אף אדם כי יתכן מצב שבו אומה "נאורה, תרבותית, ומלומדת" תסחף אחר רעיון שיגרום לרוב בניה לחשוף באישיותם צד אפל,קר,מפלצתי המבקש לשלוט ולשעבד את הזולת לתועלתו האנוכית ללא רחמים תוך איבוד מוחלט של צלם אנוש ונהייה עיוורת אחר רעיון שטני שמקדש את עליונותו של גזע אחד על גזע אחר עד כדי השמדה שיטתית חסרת רגשות של גזע אשר נחשב נחות. לפני מלחמת העולם השניה איש לא האמין שייתכן, היום בזכות השואה ובזכות ההקרבה המופלאה של עמנו אין אף אדם שיכול להגיד "לא ייתכן". היום לאחר 60 שנה האנושות נבחנת בשנית והיום "הכוכב" החדש הוא הפונדמנטליזם האיסלמי אשר מרים את ראשו המכוער ושוב ראה איזה פלא העם היהודי שוב נמצא בעין הסערה את מה שהעולם סופג היום אנו ספגנו כבר בתחילת שנות התשעים, אנחנו לפי דעתי לא נקלעים סתם כך תמיד לאזורים מוכי הפורענות אלא שיש כאן בחירה של נשמות העם היהודי לעזור לאנושות להפטר מכל החסימות האנרגטיות המונעות את המשך התקדמות הפלנטה והיום החסימה הרצינית ביותר קיימת בעולם האיסלאם אשר נשאר "תקוע" בתפיסה שעבר זמנה ועליו למרות הקושי הגדול הכרוך בכך הוא להשיל את האמונות המזיקות האלו כמו נחש המשיל את עורו הישן והבלוי, הישוב היהודי בא"י הוא כמו קוץ בישבנה של האומה האיסלמית הוא מחייב אותה דרך שיטת ההשתקפויות להתעמת עם עצמה ללא משוא פנים בצורה יסודית ובוגרת מה שלא השכילה לעשות במשך עידנים אבל היום כשאנו ניצבים כפסע מעידן משיח כל הפלונטרים האלה חייבים להפטר, כדי להגיע לאיזון צריכה לבוא הקצנה שאת פירותיה הבאושים יאכלו עד שיזעקו בגרו ניחר "לא עוד".
נשלח ב-26/4/2006 19:22
לא יודעת מה זה עשה לכם, אני נורא התרגשתי ממה שהוא כתב. פתאום הדברים קיבלו השגחה אלוהית.
כל הכעס והיאוש יצאו ממני, וכל הביקורת העצומה שהיתה לי על המדינה, ועל היהדות, ועל העולם ועל כל מה שתרצו - נטו לאפיק אחר...
ובהשפעת הדברים האלה שאמר, ואחרי שחשבתי עליהם יום שלם, כתבתי ניתוח של מפת המדינה מזוית אחרת, שפתאום נראתה לי אחרת.
כמו שציין כבר אזרחי שמו דגש יותר על הגבורה מאשר על השואה. התאריך הוא התאריך של מרד גטו וורשה. (שיש עליו מחלוקת אם הוא היה מועיל ונכון). היום זה נשמע מצמרר אבל הגישה היתה שהקורבנות הלכו "כצאן לטבח" במקום להתקומם. וחלק מהניצולים שהגיעו לארץ נתקלו בהתרסה הזו.
מבחינת ההלכה התאריך הוא בעייתי כיוון שהוא חל בחודש ניסן.
אני לא יודעת בדיוק אילו רבנים קבעו את עשירי בטבת כיום הקדיש הכללי לקורבנות השואה. אבל הדתיים (הלא לאומים) מקדישים את היום הזה כדי לזכור ולא לשכוח.
אישית, היה לי תקופה ממושכת של סיוטים. בכל חלום הייתי דמות שעברה את השואה. ומאז אני משוכנעת שבגלגול הקודם עברתי את השואה.
בכלל בשבילי זה לא נחתם. שלא כמו יוסף אני רואה את האנטישמיות חיה ומבעבעת בתוך מעמקי אירופה. במערב אירופה היא התלבשה בתנועה הפרו-פלסטנאית שזוכה לתנופה אדירה מצד המוסלמים הרבים שהיגרו (ועדיין מהגרים בהמוניהם לאירופה). אבל לדעתי זו אותה חיה ישנה של שנאת יהודים ויעידו על כך ההתקפות האנטישמיות בבתי כנסת במוסדות יהודים ובציבור היהודים.
המזרח אירופאים אפילו לא צריכים את העידוד של המוסלמיים. וגם לא מענינת אותם הפוליטקה של הכיבוש או משהו כזה. אין להם שום בעיה להיות ניאו נאצים בראש גלוי (או מגולח).
כמובן שאני לא מדברת על כולם אלא על מיעוט. אבל זה מיעוט לא זניח. וגם המפלגה הנאצית התחילה את דרכה כמיעוט. שלא לדבר על הכחשת השואה או ההכחשה של המס' 6 מיליון.שהיא די גדולה במימדיה.
נשלח ב-27/4/2006 07:48
והיא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו
אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.
נשלח ב-27/4/2006 15:43
נס העמידה של העם היהודי למשך הדורות, הוא שמירה מיוחדת של השם
עלינו, שמירה מיוחדת , שאיננו עומדים עדיין על גודלה ועוצמתה.
רק זאת נדע , שחסד השם עלינו וחובת ההודאה עליו , גדולים עד מאוד.
חסד שבזכותו עד היום הזה , למרות אלפי שנות רדיפות , העם היהודי קיים.
מדינות ענק ואימפריות, כבר נעלמו ונמחקו מעל דפי ההיסטוריה.
גם בדור הזה רבים רוצים לכלותנו. אולם חסדי השם עלינו תמיד, ובזכותם עם
ישראל חית ויתגבר על צורריו גם בדור הזה.
נשלח ב-28/4/2006 13:04
רק קשה לי, הרי מי העמיד את הצוררים ? "מדוע נקרא שמו סיני ? - משום שירדה שנאה לעולם". הרי הצוררים גם הם מהקב"ה, אז מה בדיוק החסדים פה ? שהוריד עלינו צוררים ואח"כ הציל אותנו מידם ?
הבהרה - הדברים נאמרים לשם הפולמוס בלבד ואין בהם חס וחלילה חס ושלום כדי להרהר אחר מידותיו של הקב"ה !
נשלח ב-28/4/2006 15:04
מסכים לחלוטין עם דברי אזרחי.
לשאלתך שני פנים,
כיצד להתייחס לשואה, וזו כמדוני אינה שאלה מהותית אם אנחנו מקבלים שהקב"ה גם עושה רעה בעולם
כמפורש בתורה.
כיצד להתייחס ליום השואה. יום זה נקבע כיום בו העם היהודי בז לנרצחים ומאליל את הנלחמים,
האזנתי מעט לרדיו הממלכתי והתכווצתי בשומעי כיצד מזלזלים ברבים בכל משפחת סבי. הזלזול באבק
האדם הארופאי שהלך כצאן לטבח מעבירה אותי על דעתי.
אינני אומר כי זו המשמעות היחידה של היום בעיני הציבור אך אין ספק כי ליוצרי היום היה חשוב
להכניס את הגבורה (מדובר על שברירי אחוזים) לתוך יום השואה. מה הניע אותם?
למה יום השואה נקבע ליום פריצת מרד גטו וורשה? מה אנו באים לסמל על כל השאר שלא מרדו?
יש לחשוב על זה.
לכן לי קשה להזדהות איתו.
מאידך גיסא עצם היות יום בו העם מתיחד עם הנספים כן חיובי בעיני, אולי יש להגדיל את משקל יום
עשרה בטבת כיום הקדיש הכללי ולהדגיש את היותו יום השואה האלטרנטיבי שלנו.
לגבי השאלה האם לפיכך נכריז על ביטול יום השואה הנוכחי מבחינתינו, קשה לענות. כל פרישה
מהציבור איננה רצויה בעיני גם אם הציבור מתנהג בחוסר רגישות, באטימות, ובסיכלות.
נשלח ב-29/4/2006 22:16
שלום,
מאוד מסקרן אותי לדעת איך מתייחסים לשואה עצמה, איפה היה השם? האם זה שהלכנו כ"צאן לטבח" , יש בכך להבין ולהפנים שהשם נותן לנו גם דברים רעים. בטוח יש לזה סיבה, אני לא אומרת שלא, אבל למה בצורה כל כך אכזרית???
וגם, לך תסביר לאדם שעבר שואה שיש אלוהים...כמובן שזה מתחלק לאלה שרואים את זה שהם ניצלו בזכות השם , ויש גם את אלה שעברו שם כל כך הרבה ולא מבינים איך זה יכול להיות שיש אלוהים...איפה הוא??? למה הוא גרם להם לכזה סבל...???
והאמת, אין לי תשובה סבירה שאני יכולה להעלות בדעתי כדי להסביר להם... אני גם לא מבינה את זה. פעם שמעתי שזה קרה בדומה לסיפור המבול עם נוח, אבל אז קראתי שהשם אמר שהוא לא יעשה דבר כמו המבול יותר...אז אין לי תשובות...לכם יש אולי? למה זה קרה?
נשלח ב-29/4/2006 23:21
ניינוי
שלום,
אני חושב שלפני שאנחנו מתחילים לחפש תשובה אנו צריכים לנסות להגדיר את השאלה.
איפה הוא היה בשואה זו לא שאלה, איפה הוא היה אתמול?! אינני יודע, מלא כל הארץ כבודו.
השאלה בדרך כלל היא מדוע הוא אפשר את השואה וגם כאן אנחנו צריכים לחדד את השאלה, מדוע שלא
יאפשר את השואה?
שאלה אחרת שנשאלת היא כיצד הוא יכל לאפשר את השואה וגם כאן יש לחדד, מדוע זה בלתי אפשרי? מדוע
להניח שהשואה הינה בלתי אפשרית מבחינתו?
מדוע נוח לנו עם גלות של 2000 שנה? מדוע נוח לנו עם ילדים שנהרגים ונטבחים בתקופת חורבן בית
שני? מדוע נח לנו עם זה שעם ישראל אינו מוביל את צורת האדם בעולם ובמקום שיאמרו הנה עם חכם
ונבון הגוי הגדול הזה אומרים הנה עם סכל וטיפש הגוי הקטן הזה?
אני חושב שהשאלה האחרונה צריכה להעסיק הרבה יותר משאלת השואה והשאלות הקודמות שהזכרתי.
אבל לשאלתך,
את מניחה שאסון מסוג זה הוא פרובלמטי מבחינת התאוריה הטוענת שיש בורא ולפיכך יש מנהיג לעולם
ולפיכך מחויבת הנהגה של צדק בעולם.
הבה נבחן את העובדות.
ראשית, התורה עצמה מדברת על אסונות גדולים שיקרו לעם היהודי אם לא יצליח לעמוד במשימות שיועדו לו.
מספר פסוקים לדוגמה:
ספר דברים פרק כח
(טו) וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹל יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם
וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגוּךָ:
(טז) אָרוּר אַתָּה בָּעִיר וְאָרוּר אַתָּה בַּשָּׂדֶה:
(יז) אָרוּר טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ:
(יח) אָרוּר פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ:
(יט) אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ וְאָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ:
(כ) יְשַׁלַּח יְדֹוָד בְּךָ אֶת הַמְּאֵרָה אֶת הַמְּהוּמָה וְאֶת הַמִּגְעֶרֶת בְּכָל מִשְׁלַח יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַד הִשָּׁמֶדְךָ וְעַד אֲבָדְךָ מַהֵר
מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי:
(כא) יַדְבֵּק יְדֹוָד בְּךָ אֶת הַדָּבֶר עַד כַּלֹּתוֹ אֹתְךָ מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:
(כב) יַכְּכָה יְדֹוָד בַּשַּׁחֶפֶת וּבַקַּדַּחַת וּבַדַּלֶּקֶת וּבַחַרְחֻר וּבַחֶרֶב וּבַשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן וּרְדָפוּךָ עַד אָבְדֶךָ:
(כג) וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ נְחשֶׁת וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר תַּחְתֶּיךָ בַּרְזֶל:
(כד) יִתֵּן יְדֹוָד אֶת מְטַר אַרְצְךָ אָבָק וְעָפָר מִן הַשָּׁמַיִם יֵרֵד עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ:
(כה) יִתֶּנְךָ יְדֹוָד נִגָּף לִפְנֵי אֹיְבֶיךָ בְּדֶרֶךְ אֶחָד תֵּצֵא אֵלָיו וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים תָּנוּס לְפָנָיו וְהָיִיתָ לְזַעֲוָה לְכֹל
מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ:
(כו) וְהָיְתָה נִבְלָתְךָ לְמַאֲכָל לְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְאֵין מַחֲרִיד:
כלומר,
לא ניתן להוכיח מתוך אסון שאין בורא לעולם שהרי הבורא ניבא את עבדיו הנביאים שזה כן יקרה.
השאלה שכן יכולה להשאל במלא עוצמתה היא "מדוע?", מדוע זה הגיע להם, לנו?
שאלה מסוג זה היא בעייתית מאוד מכיון שהיא מתיימרת להבין את ההחלטות הספציפיות של הבורא מתוך
מבט מצומצם של נברא.
לכאורה התיימרות זאת היא מגוחכת, כיצד נדמה לך בכלל שאתה יכול להבין מדוע הבורא התנהג כך ולא
אחרת? אתה בכלל מסוגל לראות תמונה כוללת? באת פה לביקור קצרצר ל70-80 שנה וכבר אתה מחווה דעה?
כה רדוד אתה בכל נושא? בכל נושא אתה נוהג לחוות דעה באותה המהירות היחסית? לכל ויכוח שמתגלה
אתה קופץ כפשרן ללא בדיקת המצב?
זה הרי לא רציני!!!
אך
השאלה הלא כן כואבת לאדם הצופה בעולם ולא ניתן להתעלם לחלוטין מכאב זה.
דוד המלך שואל את השאלה הזאת ולא מתבייש לומר שהשאלה הזאת פשוט מעבירה אותו על דעתו.
דוד המך מספר שהוא מחפש במלא המרץ תשובה לשאלה ומתקשה למצוא עד שלבסוף הוא מצליח לראות את
העולם התבנית יותר כללית ואז התמונה מתחילה להתבהר.
אך על כך,
בפעם אחרת.
נשלח ב-30/4/2006 11:51
השואה היא כמו ניתוח לכריתת איבר.
הגרמנים ימח שמם הם כמו מכשירי החיתוך.
ה' הוא הרופא.
אנחנו כולנו המטופל.
נשלח ב-30/4/2006 13:01
שלום
כמו שאמרה זה אל זה: שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו וכמו שחידד אולו: מדוע נוח לנו עם גלות של 2000 שנה? מדוע נוח לנו עם ילדים שנהרגים ונטבחים בתקופת חורבן בית המקדש.
זה עוד מימד בעיתי ביום השואה שמתייחס לאסון של מלחמת העולם השניה בלבד. ההיסטוריה שלנו מלאה בעוד "שואות" רבות שכמעט ולא זוכים להתיחסות שלנו היום. חוץ מאולי גירוש יהודי ספרד. 2000 שנה באירופה עם ישראל היה ממש נרדף. יש לכל הפחות עוד 6 מיליון (וזו לא הגזמה!) שדמם נשפך על היותם יהודים. מי יודע מי היה סילבסטר שהולכים לחגוג ביום חגו? מי יודע מי זה חמילנצקי היום? כמה נטבחו במסעות הצלב,או בכל מהפכה באירופה?דמם של היהודים תמיד היה הפקר? באירופה היה קרקע פוריה לצמיחת הנאצים. היום מוקיעים את הנאצים אבל גם בתום מלחמת העולם היה מסוכן (סכנת חיים ממש) להיות יהודי בפולין. ובאוקרינה אין פיסת אדמה שהיא לא רוויה בדם יהודי. היום האנטישמיות היא לא פוליטקלי קורקט אבל אם מסתכלים בהשקפה היסטורית הבעיה היא לא רק גרמניה.
היום מנצלים את יום השואה כדי לחדד ערכים הומניטרים. זה טוב ונכון .
אבל אנו כיהודים צריכים לחדד את הזהות היהודית שלנו לנוכח השואה ולנוכח כל המסע ההיסטורי שלנו.
נשלח ב-1/5/2006 14:55
אבל כל זה נכון יותר כשמסתכלים על שורש הדברים, היינו על מי שהקים את זה ועל מי שהתנגד להקמה.
היום אני לא מכיר ציוני אחד או דתי אחד שלא נמצא בתוך הסלט הזה שאני נמצא בו
כך שכבר לא אכפת לי כל הטקסים אם כן יהיו או לא יהיו
או אם מנפנפים דגל ישראל או אם שורפים אותו
הכל סתם פריקת הורמונים שאנשים צריכים לפרוק
שיפרקו את זה בטקסים, ושלום על ישראל.
אני לא בשום צד כי באמת אין שום צד כבר.
