|
|
| נשלח ב-27/4/2006 12:02 |
 |
| |
מואדיב.
מה אתה רוצה ממנו. הוא בחור צעיר. זה החינוך שהוא קיבל ומקבל. זה החינוך
שאנחנו הסכמנו שיתנו לילדנו. ומעלימים עין גם כיום מהחינוך המעוות הזה.
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2006 12:08 |
|
| |
אני מעיזה וחוזרת אל פרשת ניצבים, ממנה ציטט מיימוני. כדאי לזכור למי נאמרו הדברים, למי הובטח:
"אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם: ראשיכם, שבטיכם, זקניכם ושוטריכם, כל איש ישראל, טפכם, נשיכם, וגרך אשר בקרב מחניך, מחוטב עציך עד שואב מימיך." (דברים כט ט-י)
עד שלא ייכללו הכל בתוך הקהילה והעם, עד שלא יושג שוויון בין הגר והתושב לאיש ישראל, בין גבר לנער ולאשה, בין ראשי העם, חוטבי העצים ושואבי המים, עד שהאינקלוסיביות לא תהיה מלאה, וההתייחסות לכל דומה (בדיוק כמו שדיבר אליהם משה), אין מה לצפות שיתקיים השאר.
אם כן, המאבק החברתי והפוליטי לשוויון מכל בחינה שהיא הוא ציווי דתי, לא פחות ממצפוני, על מנת שמדינת ישראל תהיה המדינה בעלת החזון היהודי שאבותינו חלמו עליו.
(שמא הייתי צריכה להעתיק את הדברים לאשכול צוו הפיוס?)
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2006 12:12 |
|
| |
חבצלת,
טוב שחזרת.
תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2006 12:22 |
|
| |
ירוחםשמ.
אחרי שספרת עלי כמעט הכל, רק אל תכתוב את שמי.
אני מבין מצורת התגובה שלך שהמדינה ואתה קשורים רגשית ושוב מרגיש חוצפן כשאני משתדל לראות (שכלית) את המציאות. - והייתי שמח יותר אם היית מסביר לי במה טעיתי. (וכן מואדיב)
נישטאיך.
1. אני מקווה שנאמר בצחוק.
2. אם הרוב היה שם, הרמה הטובה היתה שם. אני לא רואה סיבה הקשורה להקמת המדינה שקדמה את המחנכים.
3. מה זה אומר "אווירה כללית"?
שוב אבהיר: אני כן רואה צורך בהודאה על היתרונות שזכינו להם - והעיקריים שבהם נתנו לנו עקב היותנו בני הדור הזה (בו העולם התפכח) - אך אני לא חושב שעל הקמת המדינה צריכה לבוא ההודאה.
תוקן על ידי - פעיל_מדא - 27/04/2006 12:25:26
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2006 12:51 |
|
| |
חבצלת
אני רואה בפסוק שהבאת הוכחה ברורה להבדל מעמדות.
מ"חוטב עציך ועד שואב מימיך" כולם באו לעמוד לפני משה קצת לפני שהוא מת.
האם יש הזדמנויות נוספות שכולם עומדים באותו מעמד?
גם אם יש כאן אור על הצורך שכולם צריכים לחיות במשותף, לא הכוונה במובת הסוציאלי אלא במובן הסוציולוגי. העשיר והעני, הגר והותיק כולם צריכים לחיות ביחד. לא כולם אמורים לחיות באותו מרחב כלכלי, אבל כולם צריכים להתפלל באותו בית כנסת.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2006 12:58 |
|
| |
פעיל מדא.
לא אפרסם את שמך כי אתה רק משל. אבל אלמד איתך גמרא שודאי למדת
כבר מספר פעמים. הגמרא בגיטין מספרת את הסיפור הידוע על קמצא ובר קמצא שבגללם חרבה ירושלים הסיפור מוכר אחזור רק על ראשי הפרקים הנוגעים לענין. ישב בר קמצא בסעודה ובעל הבית הוציא אותו בגסות ובעלבון צורב מהמתוך הסעודה. ישבו גדולי הדור החכמים ולא מחו בידו של בעל הסעודה.עד כאן הסיפור . ברצוני לשאול מספר שאלות על הסיפור.
א. קמצא הוא בכלל לא היה בסעודה למה שמו נזכר כאילו הוא החריב את הבית
ב. בעל הסעודה היה "צדיק" לא קטן מדוע שמו לא מוזכר בהקשר לחורבן
ג.גדולי הדור החכמים. גם להם היתה אחראיות לא קטנה למתרחש מה שמם?
הרי אני מכיר אותך כלמדן מצפה לתשובתך.
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2006 13:06 |
|
| |
חיים וחבצלת.
רק לתשומת לבכם. שואב המיים וחוטב העצים הנם מאותו מעמד חברתי ומסתמא הם גם מתפללים באותו שטיבל. איך זה מ. עד ? מקצה לקצה?
כולל את כולם?
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2006 13:08 |
|
| |
כמה מדהים שאתה ממשיך את מסורת עורכי הגמרא רק שהם, אני מאמין, נמנעו מלהזכיר את מחריבי הבית. ואתה, אני משער, נוקם את נקמתם?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2006 13:41 |
|
| |
פעיל מדא.
אז למה את שמו של קמצא המסכן שלא היה בכלל באזור הזכירו כמחריב?
על תתחמק גמרא נכתבה בכדי שיתמודדו אתה אם אין לך תשובה תחשוב
או תשאל את הרבנים שלך יודעי הכל.
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2006 14:05 |
|
| |
"וזו היא שאבדה מלכותנו והחריבה היכלנו, והגיעתנו עד הלם, שאבותינו חטאו ואינם, לפי שמצאו ספרים רבים באלו הדברים של דברי החוזים בכוכבים - שדברים אלו הן עקר ע"ז...טהו ונהו אחריהן, ודמו שהן חכמות מפארות ושיש בהן תועלת גדולה, ולא נתעסקו לא בלמדת מלחמה ולא בכבוש ארצות, אלא שדמו שאותן הדברים יעועילו להם, ולפיכך קראו אותם הנבאים סכלים ואוילים" - (איגרות הרמב"ם, ב, ר"י שילת, עמ' תפ).
וכאן הבן שואל:
האם לא בכל דור יש אנשים ש"חוזים בכוכבים" - ורק הכוכבים משתנים להם - אך משום כך לא מבינים שיש להתעסק ב'למדת מלחמה' - והמשמעות במובן הרחב של המילה היא חיים ארציים קונקרטיים של עם בארצו בכל המימדים השלטוניים והחברתיים הציבוריים!
השאלה אם לומר הלל היא מאוד פשוטה וכרוכה בשאלה אחת בלבד מה נחשבת בעיני המתבונן ישועה, וככל שיש תפישה יותר נאיבית אידאלית וניסית של המושג 'ישועה' כך קשה לראות במציאות הקונקרטית 'ישועה'.
מי שלא רוצה לומר הלל שלא יאמר - זה בינו לרשב"ע - השאלה האם הוא מוכן ליטול חלק ב'למדת המלחמה' - במובן הרחב של שותפות ולקיחת אחריות בעניני הציבור.
(איני עוסק בגיוס לצה"ל בדווקא ונא לא לסטות לכך)
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2006 16:29 |
|
| |
טוב, התייאשתי.
שאלתי ברצינות, מדוע לחגוג את "הקמת המדינה"?
שואה לא היתה בימינו, שינוי כלפינו נעשה במילא בעולם (והקמת המדינה היא תוצאתו). אמנם זכינו לתנאים מאוד נוחים בזכות הקמת המדינה אך הקמת המדינה היא בעצם גם הכרזה של אחינו על הקמת שלטון הנוגד את התורה. הצהרה כואבת נורא שהתחילה לעם היהודי את האפשרות לבנות את קלקולו הרוחני בבטחה, וכך המצב כיום. אך מצד שני אפשרה לנו (וגם להם) תנאי חיים טובים יותר.
כיוון שהתנאים הטובים הם השלכות שנבעו מהקמת המדינה, נראה לי שאפשר להודות עליהם ללא קשר להקמתה. ולא לחגוג באגואיסטיות את היום הזה דוקא מבלי לשים לב שאחיך חוגגים אותו (לצערינו ברובם) תוך פריקת עול תורה ומצוות, שהם תכליתנו. (התורה והמצוות - ולא התנאים הנוחים)
הבהרתי מספר פעמים שאין בכוונתי לזלזל וללעוג ואף כתבתי שאיני החלטי וכך נראה לי - חיכיתי לתגובה. כנראה שהדעה שלי טפשית מידי ומזכירה את הבבליים שבגללם חרב הבית ולכן הדיון הסתיים. (או שיש מי שרוצה ללעוג על דעתי העניה בעוד דרך כלשהי?! ירוחם?!)
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2006 16:50 |
|
| |
פעיל מדא
אנו חייבים לשמוח ולהלל ולשבח ולפאר את הקב"ה שנתן לנו מדינה לאחר השריפה הגדולה ששרף את עמנו. מאותה סיבה בדיוק ויותר שאנו אומרים
הלל 8 ימים בחנוכה. למרות שמלכות חשמונאי והבא אחריה היתה אחד המלכויות המושחתות ביותר הן מבחינה אנושית ובעיקר מבחינה דתית שהיו
לעם מאז ימי תרח. המדינה של היום הגונה ודתית יותר אלף מונים ממנה.
אז למה מכובדי אתה אומר הלל בחנוכה??? עזוב אותך משטויות לך אכול בשמחה לחמך. במקום נר חנוכה תדליק את המנגל תנפנף ותהנה ותזכור
מה שאני אומר לך יהיה עוד יום שבו יכתבו : כל הבשרים כשרים להכנת המנגל. והמהדרין צולים בפרגיות והמהדרין שבמהדרין בכבש. אחר כך יכתבו במה מטבילים? בחומוס ובטחינה וכו וכ
פעיל מדא -עדיין מחכה לתשובתך על הגמרא בגיטין באשכול הסמוך
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2006 17:21 |
|
| |
פעיל מד"א
<"אני מקווה שנאמר בצחוק">
זה אולי מצחיק, אך נאמר בכל הרצינות.
<"אם הרוב היה שם, הרמה הטובה היתה שם. אני לא רואה סיבה הקשורה להקמת המדינה שקדמה את המחנכים">
אם היא מלה "גדולה", העובדה היא שהרוב אינו שם ומכאן התוצאות
<"מה זה אומר "אווירה כללית"?">
זה אומר יחס וצורת מחשבה. הגלות עושה את שלה מבלי שהאדם ירגיש.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2006 17:51 |
|
| |
ירוחם.
לאחר לא קצת זמן שאני מחכה להסבר\תגובה רצינית - קבלתי לפחות נסיון לכזאת.
אנו לא חוגגים את חנוכה על הקמת מדינת החשמונאים או על תחילת שלטונם (שכלל הצהרה על כוונות מושחתות מלכתחילה), אנו חוגגים את נצחונם במלחמה את הייוונים שמנע במידה מסויימת התייוונות. (האירוע היותר מקביל לחנוכה יוכל להיות הפסד הגרמנים במלחמת העולם השניה - אם כי יש מקום לומר שכשניסו להשמיד את דתך השמחה גדולה יותר במניעת הגזרה - אך בעצם אולי השואה כללה גם את זה)
לא הקמת המדינה עצרה את השואה ולא היא שמונעת את הבאה (ואם תשפיע עליה, סביר יותר שתגרום לה) ולכן אני לא רואה אמת בתשובתך למרות שאני בהחלט רוצה לראות. לא אחזור על הודעותיי הקודמות אך הן לא נענו.
בקשר לגמרא, אני מעדיף להשאר ללא תשובה.
נישטאיך.
1 וגם 2 נראות סיבות לא רציניות ולא מוכחות, אולי השערות שהחינוך היה גרוע יותר.
3. אם היו כאן רק 300 יהודים שומרי תורה ומצוות הם לא היו מרגישים כאן את אווירת הגלות? היתרון הוא שזכינו להיות כאן ביחד ולכן האווירה שונה (לא ההכרזה עשתה את ההבדל , ההכרזה אפשרה לנו לבוא לכאן) וזה אכן יתרון ואפשר להוסיף לו כמו שאמרתי קודם את המצב הכלכלי ועוד יתרונות שנבעו מחמת הקמת המדינה (הקלות שבקיום מצות הישיבה בארץ וכדו') האם היתרונות האלה יהפכו את היום בו אחיך הכריזו על עצמאות הנוגדת את התורה, ליום חגך? (כי אתה נהנה מההשלכות של אותה הכרזה?) רוב אחיך יחגגו את העצמאות והדמקורטיה (משלטון הגויים ומשלטון התורה כאחד - מטרה המחטיאה את התכלית) ואתה תשמח שזכית לאווירה נוחה בזכות טעותם.
נראה לי שאפשר להודות לקב"ה על היתרונות להם זכינו מבלי להודות על הקמת המדינה.
תוקן על ידי - פעיל_מדא - 27/04/2006 17:55:02
 |
|
|
|
|
|
