|
|
| נשלח ב-3/5/2006 13:06 |
 |
| |
ירוחם,
מה הקשר לייאוש, איני יודע. יש כאן עניין של הסתכלות מושכלת במציאות.
התנועה הכנענית לא הייתה תנועה גדולה אף פעם, ומכיון שהיו לה אידיאולוגיות גדולות ללא כיסוי
אמיתי, היא לא פרחה יותר מדי. אני מדבר לא על תנועה, אלא על ניוון טבעי. העם הישראלי הולך
וקם, והזדהות עם המדינה נגד היהדות חיה וקיימת, כפי שהראיתיך משטרן ועוד רבים. אני חושב
שעלינו לחשוב על עתיד היהדות באמת, ולראות איך אנו מתמודדים עם אתגרי העתיד.
וייתכן שהצהרה ברורה שאיננו "ישראלים" יותר משחרדי בורו פארק הם "אמריקאים", תהיה חשובה לעניין.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2006 14:12 |
|
| |
איני לא מבין מדוע לא די בחידוש הריבונות היהודית בארץ ישראל, ויש לקשר את חידוש הריבונות היהודית בביאת המשיח, האם הוא מפני שהמקשרים רצו לקיים את הנאמר בירושלמי, (סוכה פרק ה ה"א), על מלחמת ביתר:
"...עירב דמן בדמן והלך הדם בים עד קיפרוס באותה השעה נגצמאות דעה קרן ישראל ועוד אינה עתידה לחזור למקומה עד שיבוא בן דוד"?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2006 14:38 |
|
| |
הבא בתור
עד שאקבל את תגובתך באישי אגיב בכללי על הערותך. לפני כשלש שבועות בליל הסדר בירכת את הברכה גאל ישראל.
אולי תשכיל אותי. לאחר הגאולה הגדולה היה דור המדבר עצמאות כלכלית ובעיקר פריחה דתית לאחר מכן דור השופטים
והמלכים איזו עצמאות בדיוק היתה להם איזו פריחה תרבותית ודתית. וכן לאחר הגאולה של בית שני. תן בבקשה דוגמאות
אתה מחפש איך שאומרים ביידיש את יום האתמול חדש ימנו כקדם איזה כקדם?
הפרעתוני.
נדמה לישהאינפומציה שבידך על הכנענים לא מעדכנת כזכור בימים ההם היו במדינה או בטרום מדינה כ600000 אנשים
הכל יחסי אמר הרב אלברט איינשטין אגב ההזדהות הבבלית המוחלטת של העם היושב בבל בתקופת הגמרא מה אתה אומר עליה. כמו למשל הגמרא בכתובות כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בלאו על יהודי בורו פארק וכן כל היהודים היושבים
בגולה ומתפללים שלש פעמים ביום וברכת המדון ותחזנה עיינו ולירושלים עירך ברחמים תשוב לא אומר את דעתי רק אצטט
את הכוזרי תפילתם היא כקריאת התוכי ושירת הזרזיר. צדקת נדבקתי
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2006 15:01 |
|
| |
ירוחם
עוד פעם אתה מערבב מושגים ועושה סלט, אנחנו מדברים על חרות ועצמאות, למה אתה משרבב לפה פריחה תרבותית ודתית ?
בוא נראה, נתחיל בימי מלכות דוד, לא היתה פה עצמאות ?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2006 15:38 |
|
| |
ירוחם,
דומני שאתה מערבב בין מושגים. הישיבה בארץ היא דבר חשוב, אבל אין לכך הרבה קשר לשאלת "העם
הישראלי" החדש. הכנענים הייתה קבוצה אליטיסטית קטנה מאוד, ועם אידיאולוגיה מורכבת ומנותקת מן
המציאות. לא על כך אני מדבר.
בבבל לא הייתה הזדהות עם העם היושב בה, ולהיפך, היה זלזול בגויים ודחייה מהם. ודאי לא הזדהות
עם השלטון או חגיגה על יום כיבושה של בבל. האיסור לעלות מבבבל כמובן אינו קשור להערצת המלך
הבבלי הנאור. שאלה מעניינת למה הוא כן קשור; אולי יש כאן משהו כעין "שלוש השבועות" וחוסר רצון
להביא את הגאולה טרם זמנה; אולי בעיה שהעולה מבבל משאיר שם את בניו ואשתו לאנחות; אולי מחמת
קדושתה היתירה, ראה רב יהודה איסור לעלות משם טרם הזדככותו של האדם; ואולי מסיבות אחרות.
כאמור אין לכך קשר להזדהות עם המדינה הבבלית, ומאן דכר שמיה. יראה נא לי מר בתלמודים הזדהות
מעין זו, או הזדהות במדרשים עם "רומי חייבת".
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2006 16:11 |
|
| |
פרעתוני,ירוחם
עירבתם \כל אחד בדרכו,זהות לאומית בזהות דתית.לבטח מתוך הנחה
שבהכרח זהויות אלו אמורות להתמזג לאיזו שהיא זהות-על
האם אתם סבורים שגם לרוסי,או גרמני או פולני. קתולי,לותרני,או פרבוסלבי
יש איזו פיצול\סתירה בזהותו.
נכון הוא, שהיהדות כתופעה יוצאת מן הכלל מיזגה לאום ודת
אלא שאז יש לשאול .האם "ישראליות" כמו "אמריקניות" קשורה
בכלל ללאום או דת או שמא ישראליות (כמו אמריקניות )
היא תופעה יחודית ויש לדון בה בכלים אחרים
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2006 17:25 |
|
| |
*>
מוזר ככל שישמע, השיר הזה של אמה לזרוס,
שקידם את פני הבאים בשערי ניו יורק (פסל החירות)
יכול בהחלט לתאר גם "ישראליות"
לא יהדות ולא דת,פשוט עיר מקלט.
"הבו לי את בניכם היגעים
והעניים
ערב רב של המונים כמהים
לנשום כבני חורין
את הפליטה האומללה של
חופיכם המשופעים
שילחו אותם אלי, חסרי הבית
וסחופי הסער
בפנס אאיר בואם בשער זה"
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2006 17:35 |
|
| |
לונלי - 
הרבה אמת יש בשיר הזה לגבי מדינת ישראל. השאלה אם זה מספיק (וזו אינה שאלה רטורית, מבחינתי, אלא כזו שמטרידה את מנוחתי היהודית והישראלית).
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2006 17:37 |
|
| |
הבא בתור
תקופת שלטונו של דוד היה ארבעים שנה מתוכם רוב השנים במלחמה עם הפלישתים ובני עמון. נניח לשיטטחה כי עשרים שנה היתה עצמאות מדינית מכך אתה לומד על העצמאות של עם ישראל מגאולת מצריים?
הפרעתוני.
בבל היתה אוטונומיה יהודית ממוסדת עם ראש גלותא ומשטרה וקשר הדוק עם המלכים המולכים בה תלמד קצת את הנושא.
שלש השבועות המפוסמות הנם המצאה של אלו שלא רצו לעלות ולשוב ארצה. אבל הקטע שציטטי קודם אינו קשור כלל לשלש השבועות זה מתיחס על סילוף של דבר הנביא כי בבל שם יהיו פגריכם. אמצא לך את המקור עם תבקש.
לונלי
לא עשיתי שום סלט דברתי על שני אספקטים גם המדיני כלכלי שלא היה מנת חלקו של עם ישראל.ודברתי גם כנגד המימד
הרוחני(שהרבה אנשים לא מסתפקים במדיני כלכלי) שגם מימד רוחני לא היה בלשון המעטה לעמנו. למרות שיצאנו מגאולה לחרות ואנו מברכים כאמור גואל ישראל
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2006 17:56 |
|
| |
ירוחם,במחילה
זה לא אני שדיברתי על סלט,ואני בהחלט מסכים עם המשך
דבריך. הערתי הייתה בדבר הנחות היסוד של הדיון
באשר לזהות ישראלית -יהודית
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2006 18:13 |
|
| |
אמשלום שלום
שאלותייך הבהחלט לא רטוריות,נובעות מתוך איזו שהיא תפיסה
אידיאליסטית,באשר לתפקידה של המדינה
ואני איש פרקטי שכמוני,כל מה שאני צריך זה"מקום תחת השמש"
את זה מדינת ישראל מספקת לי ובשפע ותודתי נתונה לה
כל השאר מבחינתי,עניינו של משיח בן דוד
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2006 18:21 |
|
| |
לונלי,
לא תפיסה אידיאליסטית לגבי תפקידה של המדינה, עומדת בבסיס שאלתי, אלא דאגה (במובן של עניין, ולאו דוקא "מוּדאגוּת") כנה לעתידו של העם היהודי ולעתידה של היהדות.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2006 18:36 |
|
| |
אמשלום!
האמנם תטמינונו כעת?
הן נקום, והגחנו שנית כמו אז, ושבנו שנית לתחיה.
נדדה איומים וגדולים ואצים לעזרה,
כי הכל בקרבנו עוד חי ושוצף בעורקים ולוהט
............................................
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2006 23:21 |
|
| |
לונלי דאב,
ומה אעשה, וביהדות אכן הדת והלאום שזורים וכרוכים זה בזה ללא פירוד?
ומה אעשה, והפתרון של "גרמנים בני דת משה" הוכיח עצמו כחסר תוחלת?
ירוחם,
"בבל הייתה אוטונומיה יהודית מסודרת" וכו'. מה הקשר? האם זה אומר שהם התפללו לשלום המלכות?
האם זה אומר שהם הזדהו אתה? להיפך; משום שהייתה להם מעין-אוטונומיה, יכלו הם להזדהות עם
מנהיגיהם שלהם, ועם ה"מלך" ראש הגלות (כך ראו אותו!), ולא עם הגויים, טפו.
"שלש השבועות המפוסמות הנם המצאה של אלו שלא רצו לעלות ולשוב ארצה" - יפה מצדך. גם הציונות
היא המצאה של מי שכן רצה לשוב ארצה. וכן על זה הדרך. זה רציני?
"אבל הקטע שציטטי קודם אינו קשור כלל לשלש השבועות זה מתיחס על סילוף של דבר הנביא כי בבל שם
יהיו פגריכם" - גם המילה "סילוף" נאה ביותר. הנביא דיבר על "בבלה יובאו ושמה יהיו". ההקשר
המיידי הוא על כלי המקדש, ואילו רב יהודה דרש זאת על הגולים עצמם. אבל המעיין במקרא עיין היטב
יראה, שכלי המקדש אינם אלא ייצוג של כל הגולה, ועל כך הוויכוח שם, ודוק היטב. אין לי ספק שרב
יהודה ידע מקרא, אפילו יותר מכבוד מעלתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2006 00:27 |
|
| |
הפרעתוני שלום
אם לא הבנת, מה שאני מנסה לטעון הוא, שבניגוד לדבריך
מדינת ישראל אינה "מסגרת ייחוס אלטרנטיבית ולפעמים אף
נוגדת" אלא מסגרת בעלת תפקוד שונה .
ובכך היא שונה משאר "מדינות לאום" ודומה לארה"ב של
אמריקה
ולפיכך השאלה "האם אני יהודי או ישראלי" מזכירה את
שאלת המלפפון "מה אני? יותר ירוק, או יותר ארוך"
..
תוקן על ידי - לונלי_דאב - 04/05/2006 0:31:45
תוקן על ידי - לונלי_דאב - 04/05/2006 0:39:25
|
|
|
|
|
