|
|
| נשלח ב-30/4/2012 15:02 |
 |
| |
| צענערענע כתב: |  | מי זה ההמון?
היום כשכולם יודעים קרוא וכתוב ולכולם יש נגישות למידע אין יותר המון.
יש צמאים לידע בכל שכבות העם . .
להבנה לעומק של המורה נבוכים לא יגיע תלמיד חכם שהוא בבחינת חמור נושא ספרים בגלל גובה האיי קיו שלו שאיתו נולד ולעומת זאת איש ההמון עם איי קיו גבוה יבין .
ולגבי ההגשמה,(שלפי דברי מקסמן מקובלת על כולם)לא ראיתי שהיא מקובלת על כותב המקרא... |
|
מה קרה לך ?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2012 15:14 |
|
| |
" אבל בראש התשובה הריהו מעיד ע"ע ומודיע שמעולם לא למד אלא בספרי חכמי ישראל ושאת דברי אריסטו הכיר מן המובא בדבריהם בלבד. "
אם אכן אמר הרמ"א את האימרה המיוחסת לו("אהוב את אפלטון ,אהוב את אריסטו אך את האמת אהוב מכל) בזמן שאת כל הידע שלו על שני הפילוסופים הגדולים הוא שאב מקטעים חלקיים שאותם לקח מכלי שני- הרי ברור עכשו עוד יותר עד כמה אמרתו לא רצינית שהרי את האמת שלהם הוא לא טרח באמת לחפש.
(כמובן שהוא חי כבר בתקופה שבה מה שהיה מותר ונסלח לרמב"ם כבר היה צריך להתנצל עליו ולכן הוא הבהיר שהוא לומד את זה רק בשבת כשכולם יוצאים לטייל...)
(ואגב אולי משם למדו התרצנים דהעידנא להבהיר לכל מאן דבעי שאת החדשה האחרונה הם שמעו במקרה גמור ברדיו כשנסעו לכוילל באוטובוס.)
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2012 15:24 |
|
| |
| המנקש כתב: | | | המהרש"ל קבל על הרמ"א שהתעסק בפילוסופיה , . |
|
אתה מתכוון לגר"א כנראה,
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2012 21:10 |
|
| |
וכי למה? מה רע במהרש"ל
צענע- בא נניח שהרמ"א שאב את ידיעותיו מכלי שני . אני מבטיח לך שגם פילוסופים רבים לא ממש התברברו בלשונותיו הארכיים
והארוכים לאין קץ של אפלטון למשל. הרבה העדיפו את סיכומיהם של גדולי מורי הפילוסופיה של הדורות . יש קטע קצת משעשע על כך בספרו של פירסינג זן ואומנות החזקת האופנוע בתיאור של הויכוח בין פידרוס לפרופסור כאשר כל אחד מניח שאף אחד לא באמת היה מסוגל לקרוא את כל אפלטון במלאו.( מזלי שמורי סינן לי את שצריך לדעתו לדעת )
אבל אני לא בטוח אם את יודעת את היקף המפרשים היהודים שדנו בדברי הפילוסופים היוונים הקדומים ובכלל,
אבל אולי נתחיל באתגר לציין כמה מהם( ואני מזמין את ספרן להוסיף מידעתו הרחבה כידו הטובה עליו):
נתחיל בפילון האלכסנדרוני שאף שכתב את הגיגיו בלע"ז פרשנותו השפיע על בעמ"ח FOND VITA -מקור חיים הלא הוא אבן גבירול שהיה בעל השפעה רבה על החוקרים הנוצרים והוא בעל אופי ניאו אפלטוני.(שביד ,"על הפילוסופים הגדולים שלנו" על מקור חיים ) וכן סיפרו על תורת המידות "תיקון מידת הנפש " שבו מביא שיטות פילוסופי יוון.
הרס"ג ,באמונות ודעות מתיחס כמעט לכל הדעות הפילוסופיות שהיו ידועות בדורו,
רבי חסדאי קרשקש "אור ה" בו דוחה את אריסטו בכמה ענינים.והיתה לו השפעה נרחבת על הוגים נוצריים .
רבי דויד קמחי שכתב ביאורים פילוסופיים.
.הראב"ד הראשון- "האמונה הרמה" שתקף את הרס"ג ואת הרשב"ג וחיפש את הסינטזה בין התורה לפילוסופיה.
רבינו שם טוב פלקיירא בספרי המעלות"( סובר שרק ע"י הפילוסופיה ניתן להגיע לשלמות רוחנית ושהיא אינה סותרת אלא משלימה לתורה)
וכמובן בפוזור בדברי הרמב"ן ,הריה"ל, ורבינו בחיי. ואוופס איך שכחתי את הרמבם במורה ,בשמונה פרקים ובפיהמ"ש.
משום מה נדמה לי שזה די והותר חומר לעיסוק פילוסופי נרחב שמי שבקיא בו בהחלט יש לו איזה אפשרות להגד בעניין ,ואולי לנו קצת ענווה לא תזיק . הרמ"א אגב כתב ספר בנושא פילוסופי תיאולוגי- את מוזמנת לבקר אותו שם ( רמז תמיד עדיף לדעת מה שכתוב )
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2012 22:13 |
|
| |
| המנקש כתב: | | וכי למה? מה רע במהרש"ל
|
|
כי הגר"א בשלחן ערוך ידוע לכל,
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2012 10:37 |
|
| |
המנקש
אין לי מושג איך רשימה של כל חכמי ישראל שעסקו בפילוסופיה עונה על הטיעון שהצגתי.
הרי ידוע לכל שחז"ל הודו שבכל מה שנוגע לחכמה:"חכמה בגויים תאמיו" והגדולים שלנו כדוגמת הרמב"ם ורס"ג הפכו לגדולים רק בזכות עיסוקם בחכמת הגויים
תראה את ההדלדלות של גדויילינו הנוכחיים עם ההסתגרות המוחלטת שלהם.
לגבי הרמ"א -אני עדיין חוזרת וטוענת שעיסוק אמיתי בחומר כלשהו חייב להבדק במקור כמו שעשה הרמב"ם וכל עיסוק כזה מכלי שני הוא אינו רציני שהרי כולנו,כבני אדם,עלולים לטעות ואת כוונת הכותב אפשר לבדוק רק במקור.
גם את מורה נבוכים תרצה לקרוא במקור ולא בעיבוד שנעשה לפי הבנתו של אדם אחר.
מה גם שכל שנות חייו של הרמ"א היו 32 והוא למד רק מספר שעות בשבת -תסכים איתי שלעומת המאמץ שהוא השקיע בלימוד התורה הלימוד הזה היה כטיפה בים .
כך לא מחפשים באופן רציני את האמת של זולתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2012 13:36 |
|
| |
צענע
אין צורך לקרוא את פיתגורס במקור כדי לדון אם שיטת הוכחתו שיש 180 מעלות במשולש תקפה . את הלוגיקה של אריסטו לומדים מספרים מודרנים על הגיון ,ועל הסטטיסטיקה של בולצמן אפשר ללמוד גם בלי לדעת גרמנית( לא למדתי אותו ).
גם את קאנט אני מציע לך ללמוד מהוגו ברגמן ( או לחילופין ממיכי אברהם אם את מעדיפה ) . כי אחרי שהמושג התבאר ונמצא מקובע בחומר האפור ,זה כבר חומר לדיון, זה מפסיק להיות אריסטו או קאנט זה נהיה חלק משלך ואת יכולה לדון בזה ולהפך בזה כרצונך ,והשמות כבר לא משנים וההיסטוריה של הכותב לא חשובה ואת עצמאית לבדוק את הדברים כאילו הם אישיים שלך . וזה בדיוק ההפך לאד הומינום החביב כ"כ.אפשר לקחת רעיון של אריסטו על הגלגלים הקוסמיים ולדון בו בלי ללמוד את תורת המדינה שלו במקור למשל .
אבל מכ"מ לא צריך לכל האריכות הזו אם בסופו של דבר הרמ"א לא אמר ביקורת על היוונים האלו אלא על הדרישה להמשיך לחפש את "ה"אמת ( ה"הא" הידיעה שהיא מושג מרחיב ולא מצמצם כאן ,מאחר שלא דנים על מהות האמת המסוימת אלא על ה"מושג" "אמת". תנסי להגיד את המשפט הזה שלו אן את המשפט המקורי של אריסטו על סוקרטס בלי הא הידיעה ותראי מה יוצא.)
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2012 14:29 |
|
| |
נתת דוגמא מצוינת:ללמוד את קאנט ממיכי אברהם....
ושאלה:האם אתה מציע למי שרוצה להתעמק ב"מורה נבוכים" לקרוא רק ספר המפרש את מורה נבוכים בלי לקרוא את המקור?
תענה בבקשה בכן או לא .
תוקן על ידי צענערענע ב- 01/05/2012 14:41:14
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2012 16:09 |
|
| |
רס"ג והרמב"ם הפכו לגדולים בזכות שקידתם המתמדת בתלמוד תורה, מידותיהם הטובות, ושכלם הישר. בהיותם חכמים למדו גם מחכמות הגויים, כי דרך חכמים ללמוד מכל אדם. בבחרותו הרמב"ם למד תורה וחכמות. רוב החיבורים שחיבר באותה תקופה היו תורניים. בבגרותו שקד על חיבור "משנה תורה" יומם ולילה במשך עשר שנים רצופות. לו היו מתעמקים יותר מדי בחכמת חיצוניות, לא היו מצליחים להגיע לגדולה בתורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2012 16:18 |
|
| |
מתוך מכתבו של הרמב"ם לתלמידו- מתרגם ספריו- איבן תיבון
"...אני שוכן במצרים (=בפוּסְטָאט) והמלך שוכן בקאהרה (=קהיר)... אי אפשר לי מבלתי ראותו בכל יום בתחילת היום... כללו של דבר - כל יום אני עולה לאל-קאהרה בהשכמה (=מוקדם בבוקר), וכשלא יהיה שם שום מכשול... אשוב למצרים (=פוסטאט) לאחר חצי היום... ואמצא האכסדראות (=המסדרונות) כולן מלאות גויים, בהם חשוב ובלתי חשוב… ושופטים ושוטרים... ואצא לרפאותם ולכתוב להם [פתקאות ונוסחאות חולייהם]... עד הלילה... ואני שוכב פרקדן מרוב העייפות..."
מתי הוא שקד. ולמד רק תורה?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2012 16:44 |
|
| |
ירוחם
בגיל צעיר יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2012 19:05 |
|
| |
| מ80 כתב: | | |
רס"ג והרמב"ם הפכו לגדולים בזכות שקידתם המתמדת בתלמוד תורה, מידותיהם הטובות, ושכלם הישר. בהיותם חכמים למדו גם מחכמות הגויים, כי דרך חכמים ללמוד מכל אדם. בבחרותו הרמב"ם למד תורה וחכמות. רוב החיבורים שחיבר באותה תקופה היו תורניים. בבגרותו שקד על חיבור "משנה תורה" יומם ולילה במשך עשר שנים רצופות. לו היו מתעמקים יותר מדי בחכמת חיצוניות, לא היו מצליחים להגיע לגדולה בתורה.
|
|
זה הולך הפוך ממה שאמרת:הם נהיו חכמים בזכות עיסוקם מגיל צעיר מאד גם בחכמת הגויים במקביל לתורת ישראל.
כמובן שזה משהו שמוחך החרדי המתוכנת למאה העשרים ואחת לא מסוגל להכיל:
"הצמאון של הרמב"ם לחכמה, יצרה חברות בינו לבין בנו של אבן אפלח האישביליי, חכם מוסלמי, והם למדו יחד מתמטיקה, רפואה ופילוסופיה. יחד עם לימודים אלה שקד הרמב"ם על לימוד התורה, הגה יומם ולילה בכתבי הקודש, בתלמוד, ובגאונים, ותוך זמן קצר יצא לו שם של עילוי נפלא שלא נראה כמוהו. "
עם חבר כזה היו מכניסים היום את הרמב"ם לחיידר חרדי?
התשובה ברורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2012 19:13 |
|
| |
| צענערענע כתב: | |
..כל שנות חייו של הרמ"א היו 32...
|
|
בדותא עתיקת יומין
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2012 19:31 |
|
| |
כתב הרב עוזיאל: "רבני הישיבות בספרד הרחיבו את מסגרת לימודי הישיבות במחקרים פילוסופים בכוונת ודע מה שתשיב לאפיקורוס ולמדו מדעים אחרים מספרות זרה מתוך הכרה שכל המדעים הם מחכמת ישראל שנאבדו ממנו עקב הגלות והנדוד, ורצו להשתמש בהם בבחינת אובד נכסיו שלוקח לו נר בפרוטה כדי לבקש ולמצוא אבדתו. רבני צרפת ואשכנז, עגו עוגה וגדרו עצמם בלימודי קודש שבתלמוד ובמדרשים מיראה וחרדה שמא תגבר ההשפעה של הספרות הזרה ותגרום לטשטש ולגלות בתורה פנים שלא כהלכה, וזו באמת סיבת ההתנגדות החריפה נגד מורה נבוכים".
במלים אחרות, מאחר שרבני ספרד היו יראי שמים וחכמים, ידעו ללמוד חכמות חיצוניות, ולברר את המוץ מן התבן.
ואילו רבני אשכנז לא סמכו על חכמתם, שמא יתרבו סכלים שיעריצו חכמות חיצוניות עד כדי פיקפוק בתורה.
תוקן על ידי מ80 ב- 01/05/2012 19:35:41
|
|
|
|
|
