מיהו חרדי?/העוד חרדים אנו - חלופ"ד עם מיימוני

החלוקה של בן ציון כהנא ראויה לתשומת לב.

אלו דבריו בתחילת האשכול:

שאלת מיהו חרדי? שבה ועולה בוריאציות שונות וכנראה עוד תשוב ותעלה פעמים רבות.

אינני מבין מדוע המשתתפים בדיון מקבלים את הנחת היסוד שהחרדיות כיום נמדדת בלבוש, ובאותה מידה אני מתקשה לקבל את ההגדרה החילופית שנתן ספרן. ניתן למנות הבדלים רבים בין חרדי למי שאיננו כזה, כשכמובן ישנו מכנה משותף בין הדברים. הצעתי היא - כמקובל במקומות אחרים - להציב קו רצף העובר בין שתי קצוות של "טיפוס טהור", כשבצד האחד עומד ה"חרדי" על מאפייניו השונים ובקצה השני ניצב ה"לא חרדי" על מאפייניו. בקו רצף מציבים כל אחד על פי מידת קרבתו ל"טיפוס הטהור", למשל אם נבחרו חמישה מאפיינים עיקריים מי שעונה על שלושה מאפיינים בלבד נמצא קרוב יותר לאמצע, או במילים אחרות הוא 60% מה"טיפוס הטהור". נוכל לבחור כ-10 מאפיינים לחרדים ועל פיהם למדוד את מידת החרדיות של כל אחד, אני מאמין שהתוצאה בנוגע לספרן ומיימוני תהיה באמת "חרדיות מוגבלת". הקריטריונים המתבקשים הם:
1. לבוש
2. סביבת מגורים
3. ציות לגדולי תורה בכל אורחות החיים [שידוכים, חינוך, רפואה, פרנסה]
4. הצבעה למפלגות חרדיות
5. שליחת הילדים למוסדות חינוך חרדיים ובפרט לישיבות שאין בהן לימודי חול
6. התנזרות מכל התרבות החיצונית [מדע, מחקר, ספרות, אומנות, חכמות חיצוניות] 
7. קבלת כל דברי חז"ל כפשוטן, מחוייבות מוחלטת להלכה
8. הסתייגות מהציונות, מדינת ישראל וסמליה ואי התגייסות לצה"ל
וכו'
בנוגע ללבוש, ברור שהיות וזהו הדבר הבולט ביותר, יש לו משמעות בפרט בהגדרה העצמית של האדם. כלומר, הלבוש היא דרך של האדם להביע כלפי חוץ את הזדהותו, לכן מי שאיננו חובש כיפה בדרך כלל לא יגדיר את עצמו דתי וחובש כיפה סרוגה לא יגדיר את עצמו חרדי. ע"כ


נקודה נוספת.
 אני לבוש שחור לבן, ילדי לומדים ב"חיידר", איני חוגג את יום העצמאות, אין לי חיות מחמד בבית, אני בוגר ישיבה קדושה וכמובן מעודי לא שירתתי בצה"ל.
אבל את חטאי אני מזכיר היום, גולש באינטרנט, משתמש בפלאלפון לא כשר, לא שומע לקול הרבנים ביום הבחירות, ועוד כהנה וכהנה.

האם אני חרדי?

אם הגדרתם אותי כחרדי תנסו לשנות פרט קטן, ילדי לומד בבי"ס. אני עדיין חרדי? אם לכזה אחד אתם קוראים חרדי, מה יהיה אם בתוספת להנ"ל אני יצפה פעמיים בשבוע בסרט? אני יקרא עדיין חרדי?

וכך ניתן פרט בהגדרת החרדיות, ולשאול האם אני חרדי?

לכן מקובל עלי ההגדרות של בן ציון כהנא. עתה נוכל להגדיר יש חרדי פלוס (נטורי קרתא וכדו') יש חרדי סטנדרט ויש חרדי לייט. כמובן בכל אחת מההגדרות האלו ניתן לשוב ולהגדיר חרדי סטנדרט נוטה ללייט או סטנדרט נוטה לחרדי פלוס וכו'.

לאסכולת ב.צ.כהנא
דומני שההצמדות להגדרה דרך מניירות אינה רלוונטית בעיצומה של ההתמסמסות החברתית של היום (כיפה-סרוגה-חרדי, עיתונאות-חילוני-חרדית, תת תרבות מרידה, שבבניקים, נטורי קרתא מעמונה ועוד כהנה).
יכולות להיות ד' סוגי הגדרות:
1. אימפרסיוניסטית - כמו זו של הרב ב.צ.כ
2. אימננטית - זיהוי מוחלט של החרדי עם עצם שמירת המצוות. היא הדרך החרדית הקלאסית.
3. פונקציונאלית - כמו שהגדרתי לעיל. היא משכללת את הפונקציה של תופעת החרדיות בעבר והשלכותיה לעתיד.
4. פסיכולוגית - כמו זו שעלתה בשיחתם של ספרן ומיימוני.

אני דבק בהגדרה הפונקציונאלית, אף על פי שהיא מכלילה בתוכנ אנשים שבהגדרות הקלאסיות אינם נחשבים חרדים, מכיון שהגדרה זו מעמידה את הגדרותינו כחרדים במחבן המהות וההיסטוריה והיא תורמת לבניית החברה בעתיד.
הגדרות מדוייקות של "הפונקציה החרדית" אולי תהווה מפתח למצוקת הדו פרצופיות מחד, וחומר למחשבה על השלכה פזיזה של החרדיות מאידך.

לא כן?

כמסתכלת מן החוץ, קשה לי להבין את ההתעסקות הבלתי פוסקת בשאלה "מהו חרדי". זה ממש אובססיבי. מדוע? איני מודעת להתעסקות כזאת בכל ציבור אחר, אפילו לא הד"ל, שלא לומר החילוני, או של ענפי יהדות אחרים, או אצל בני דתות אחרות (ככל הידוע לי).

זה  מוזר לי, ואשמח אם תאירו עיני:

מדוע כל כך חשוב לכם לדעת מהו חרדי, מי משלכם ומי לא, מי כמעט ומי בשוליים? האם זה על מנת לזהות על צד החיוב, או על צד השלילה (הלנו אתה או לצרינו, מכוחותינו, או יהודי בלתי חרדי ר"ל)?

ומאחר שכתרגיל אינטלקטואלי נראה שהגדרת החרדי כרוכה בהליכה סחור סחור, מדוע אתם טורחים? הרי לענייני יום יום אין נפקא מינא, כלומר - לצורך בית ספר\חדר\ת"ת, בית כנסת, נישואין, הכשרים וכיוצ"ב, אין זה מספיק להיות חרדי, אלא צריך לדעת גם מאיזה סוג, והדברים ידועים.

אז למה?

ועוד שאלה: האם ההגדרה העצמית של האדם החרדי היא "יהודי", או "יהודי חרדי" (כששני המרכיבים בעלי חשיבות דומה)?

חבצל

כנראה שמדובר בבדיקה עד היכן ניתן להרחיק מהאב טיפוס החרדי ולהיות נחשב עדיין חרדי שיכול לטעון להגנתו כאשר רוצים לגרום לו 'צרות' במוסדות וכדומה.

לב העברי,

תודה על דבריך הבהירים.

חבצלת

אינני יודע מספיק מה קורה בקבוצות אחרות, למרות שאני כן מתאר לעצמי שענייני הגדרת זהות מעסיקים גם אותם [מיהו רפרמי, מיהו קונסרבטיבי, מיהו ישראלי, מיהו דתי, מיהו נוצרי, מיהו אמריקאי]. החשיבות של הנושא בהקשר ה"חרדי" מובנת לי במיוחד, שכן להבנתי הבסיס המרכזי באורח החיים החרדי הוא הטיעון לאותנטיות. כלומר, העולם החרדי מתבסס תמיד על ההנחה שאורח חייו הוא האורח חים המקובל מאברהם אבינו עד עתה, בעוד שלקבוצות אחרות אין את העניין לטעון זאת. ברצוני להדגים את הטענה באמצעות שני סיפורים

1. בשנת תשמ"ט הקים הרב שך את מפלגת "דגל התורה" שהתפצלה ממפלגת האם "אגודת ישראל", באותם ימים הוא נדרש למכתב מיהודי ארה"ב ששאלו כיצד עזב את תנועת "אגודת ישראל" שהוקמה במאה הקודמת באירופה ע"י גדולי אותו דור, בתשובתו הוא כתב להם "אנחנו [דגל התורה] אגודת ישראל". המאבק איפה בין התנועות, כפי שגם התבטא במודעות הוא "מי זכאי להיקרא ממשיך של "אגודת ישראל ההיסטורית". מסיבה זו חשוב לאנשים לטעון "אנחנו חרדים" ומאותה סיבה תוכלי לראות כיצד הויכוחים בחלקם הגדול עוסקים בהיסטוריה, שכן כל צד מנסה את כוחו בהוכחות שהוא מתאים יותר לעמדות הדורות הקודמים. זוהי כמובן גם הסיבה להעלמת פרטים ביוגרפיים בהיסטורי של רבנים שונים שאינם מתאימים למקובל היום. 

2. מסופר שבימי הגר"א התנהל ויכוח בין הקראים ליהדות הרבנית, לויכוח הגיע רב חשוב אשר בכניסתו לחדרו של השליט לא שמע את ההוראה המחייבת לחלוץ את הנעליים בחוץ, כשנשאל על כך השיב "מקובלנו כי כשהוריד משה רבינו את נעליו בסנה הם נגנבו על ידי הקראים, לכן חששתי להוריד את נעלי", תגובת הקראים המיידית הייתה "אז עדיין לא קמה התנועה הקראית", אולם במשפט זה הסתיים הויכוח שהרי הם הודו בחדשנותם. הרי ברור לכל אחד, שכוונת הקראים הייתה שאמנם משה רבינו עצמו היה "קראי" אלא שאז עוד לא נדרשה תנועה כזו [בדיוק כשם שמשה רבינו לא היה "חרדי"], אולם עצם האמירה שהם משתייכים לתנועה חדשה, כבר פגעה בטיעון של האותנטיות.

ביום בו יסכימו משתתפים חשובים בפורום להצהיר "אנחנו איננו טוענים להמשכיות של הקודמים לנו, אנו מעוניינים להתאים את חיינו לעידן הנוכחי", הם אמנם יחדלו לעסוק בשאלת המפתח מיהו חרדי? אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.

ב"צ,
דברים חשובים ומעניינים.

אם טרם לונקק האשכול הבא:

http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1057265

לחבצלת

אני חולק עליך: הציונות הדתית דנה בשנה אחרונה בהגדרות זהותה דיונים רבים ואינטנסיביים. יש צונמי סוציולוגי בחברה הישראלית ובחברה הדתית בפרט, וישובי הספר הם הניפגעים ראשונים. כלומר אלה שבודקים גבולות בכל חברה. לדוגמא:  אין זה דבר מיקרי שביטאון  פא"י התחדש בזמן האחרון, לדבר כזה לא היה מקום במציאות של לפני שנים אחדות.

שנית צודק שלויימלע, שדיון זה שייך במיוחד לחרדים הוירטואלים. ונוסיף, הוא הדבר הטיבעי ביותר לפורום בודק גבולות. אילו היה פורום רפורמי שכל אשכול שני שלו היה משהו כמו: "אברהם גייגר מהפכן או בוגד?" ו"הרלוונטיות של רפורמות הנובעות מראיה אונברסאלית מערבית בעידן הרב תרבותיות" - אך טיבעי היה שאחר כמה שנים יצוץ אשכול "האם עודנו רפורמים?". וכן על זה הדרך בכל קבוצה שתהיה (ההמחשה נעשתה בחברה הקרובה אליך). 

הרב בן ציון כהנא.

1 תשובת הרב שך אינה דוקא חרדית. להלן דוגמאות של סוג טיעון זה בחברות שונות בהיסטוריה:
פרוטסטנטים במאה ה-16 : אנו ממשיכי הנצרות הקדומה, הכנסיה היא ניוון של אבות הנצרות.
אמריקאים במאה ה-18: אנו בני ישראל, בריטניה = מצרים.(אולי זו לא דוגמא מוצלחת, ויש לישב)
יש"ע תשס"ה - ו: אנו הציונים האמיתיים, המדינה אינה מיצגת עוד את התנועה הציונית המקורית.

זה טיעון פשוט של "אל תסתכל בקנקנן" - יש מימסד שרוקן את תכניו, לכן הוא אינו מיצג עוד את התכנים הללו, אלא דוקא הפורשים ממנו הם הם הצביון המקורי. 
אגב, האין זה טיעון של הרבה מהפכנים חרדיים (אם הרמב"ם היה קם לתחיה הוא היה נותן לנו נשיקה וסטירה לרב פלוני), כפי שרומז לכך הרב ב.צ.כ
זו תופעה אנושית כללית (ומבורכת) שגדולה מן העבר משמשת מקור להמשכיות בעתיד.  אכן החברה החרדית חיה על מינונים גבוהים של קשר לעבר, אבל ביסוד הדבר אין זב רק כשל השקפתי של חברה קפואה אלא תופעה הכרחית בכל חברה תרבותית.


2. נפלא ביותר. רק הערת אגב, האם אתה בטוח שהסיפור הוא מזמנו (וסביבתו) של הגר"א? יש כאן אלמנטים אנכרוניסטיים (מאבק עם קראים, הורדת נעלים לא אופיינית לאירופה של הרוקוקו), הסיפור נשמע מתאים יותר לארצות המזרח בימי הבינים.

מסקנתך שלא להתימר להמשיך את גדולי העבר היאמתכון לרדידות אנושית, ולענ"ד מהלך לא חוקי בפנומן הנקרא "יהדות".
מסקנתי היא עכ"פ הפוכה משלך: שאלת מיהו חרדי נוגעת בנימי נפשינו, היא לא אסטתית ולא נובעת מכשל לוגי. היא שאלה כמעט קיומית. וחופנת אנרגיות אדירות של בנין חברתי. עי' מש"כ לעיל.

nunu1234
כל ההתחלות קשות. תודה רבה על החיזוק.

תוקן על ידי - לבהעיברי - 04/05/2006 20:40:25