|
|
| נשלח ב-4/5/2006 21:41 |
 |
| |
לב העברי
אני מסכים איתך, ברור שהמטרה שלנו צריכה להיות כיצד נהווה חוליה נוספת בשרשרת הדורות, אני רק טוען שהדרך איננה בהכרח להעתיק את אותם דפוסי התנהגות אלא לקבוע בכל דור את הדרך הרצויה עפ"י התורה והמסורת. המאמר המשמש נר לרגלי החרדיות בת ימינו הוא "שלא שינו את שמם לשונם ולבושם", בעוד שגם כאן ברור לכל אחד ששפת האידיש השטריימל והשמות האידישאיים לא באו מארץ ישראל בימי הבית. הרעיון במאמר חז"ל זה הוא לענ"ד "ההתבדלות", כפי שאנו אומרים בהגדה "מלמד שהיו בני ישראל מצויינים שם", ולא כפי שמנסים לפרש אותו על "השמרנות". עם ישראל אמור להיות נבדל ושונה מהגויים, אבל לא בהכרח העתק ושכפול של הדורות הקודמים, לכל דור תפקידים משלו בהתאם לתקופה. הרי בכל הדורות ובכל הארצות ניכרת השפעת הסביבה על דרך הלימוד של המקרא והתלמוד, ועל הלבוש השפה והשמות.
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2006 22:47 |
|
| |
ר' בן ציון כהנא,
פשוט "את והב בסופה"!
החילוק בין בדלנות לשמרנות הוא נפלא, ומרחיב את הגדרת החרדיות למקום הראוי לה בעתיד הורוד: פרוגרסיביות בדלנית.
יצירה ללא אובדן הצורה.
אני מאמין שאפשר לתקן.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2008 18:45 |
|
| |
כמו כל הגדרה חברתית כך גם גדרו של חרדי/ת אינו קבוע ועומד. לכן כל שמתרבים החרדים שרואים סרוגים משתנה ההגדרה. יש גם מצב ביניים שמי שמוגדר כחרדי רק התחיל לראות סרוגים וכדומה עם נקיפות מצפון והוא עדיין אומר שחרדי אמיתי לא רואה סרוגים. אינני מחדש כאן דבר אלא מצביע על כך שלא כמו שנראה שישנם שחושבים, חרדי אינו מושג אבסולוטי.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2008 06:42 |
|
| |
רפרפתי בתגובות דליעל, אך לא עיינתי בהם.
לענ"ד יש לשנות את כותרת האשכול, ל"מה הם קוי היסוד החרדים".
הרי גם אדם שאיננו שומר שבת, כל זמן שהוא חי בחברה החרדית, הרי הוא חרדי !
אמנם הוא "חרדי מחלל שבת".
כמו כן חילוני רוצח או אנס, איננו מושלל מתואר חילוני או אדם.
אף שמעשיו נוגדים כל מוסר אנוש.
לכן מגוכחים הם כל הדיונים כגון, "האם מי שרואה סרוגים איננו חרדי", ועוד כהנה.
[הרבה פעמים כשקורים לע"ע מעשים לא טובים בעליל בקרב חרדים. יש תמיד כאלו שיאמרו, מי שעושה כך "איננו חרדי".
זה אינו נכון. אי אפשר לשלולל את התואר 'חרדי' כל זמן שהמדובר לא עזב את החברה, ופשט את כל סממניה.
ותוארו איננו אדם שהתחנך במערכת חינוך חרדית ועשה כך וכך. אלא חרדי שעשה כך וכך]
אחר הערה חשובה זו אפשר לקרוא את האשכול מהתחלה, וכל אחד יחליט כראות עיניו.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2008 07:32 |
|
| |
היא גופה: מי החליט ש"חרדי" היא הגדרה סוציולוגית? אולי בעברית תקנית, "חרדי" היא הגדרה דתית? או אולי "חרדי" זה בכלל הגדרה לאוזני המן מזן מסויים? קודם כל עליך להוכיח כי - בעברית תקנית - הגדרתך לחרדי היא הגדרה מדוייקת, אחר כך תוכל לטעון שאכן הדיון צריך להיות בשאלה אחרת.
האשכול בנוי על ההנחה כי איננו יודעים למי צריך לקרוא "חרדי" בעברית תקנית (או אולי בלה"ק תקנית), ועל כן הוא מנסה לברר מי ראוי לתואר, וזאת על סמך קוי היסוד של מה שמכונה בפי אנשים מסויימים (לאו דווקא האנשים כולם, ולאו דווקא תוך שימוש בעברית תקנית) מה שמכונה בפי אנשים מסויימים - "חרדי".
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2008 10:05 |
|
| |
חזרת על דברי בצורה שונה.
בפי ההמון ההגדרה 'חרדי' היא סוציולוגית, (ולכן זו היא ההגדרה הפשוטה) ועל זה באה הערתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2008 10:44 |
|
| |
חזרתי על דבריך?
אתה טענת כי 'חרדי' היא מילה סוציולוגית, ולכן טענת כי יש לשנות את כותרת האשכול.
אני אמרתי, כי זכותו של פותח האשכול לשאול האם המילה 'חרדי' היא סוציולוגית או משהו אחר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2008 07:48 |
|
| |
ישב_בסתר: נא לשים לב נקודה שונה אולי אבל מענינת 22/8/2003
על אף שהפורום אינו מדור אקטואלי הבאתי קטע שפורסם בער"ש רק בשביל שתבחנו מאפיינים באישיותו של החרדי
אם המנהלים ימחקו אין לי בעיה
שוכב יהודי חרדי בבית החולים כמה שעות לאחר הפיגוע, פצוע וחבול, ומספר לכתב של "מבט" על מה שקרה. אה, ויש לו עוד משהו קטן להגיד: בגלל הצפיפות בקו 2, הוא ושלושת ילדיו עלו לאוטובוס מהדלת האחורית ולא הספיקו לשלם כשאירע הפיצוץ: "אולי אם אפשר, שאגד ישלחו לכאן נציג, כי קצת קשה לי לקום, כדי שאוכל לשלם להם על הנסיעה".
האם זהו קטע מקאברי-סאטירי? האם זוהי גדלות נפש? ואולי טקסט שלא נאמר אלא כדי "לקדש שם שמיים?" או שמא באמת מוטרד האיש מכך שדבק בידיו אבק גזל והוא לא ימצא מנוחה עד שתושב הגזילה לבעליה, חברת אגד?
גם וגם וגם וגם. הראיון הזה הוא מעין סמל למקומם של החרדים בחברה הישראלית, וגם לדימוי העצמי שלהם. הרטוריקה של הפצוע הזה אינה זיוף, ואינה צדקנות. היא ביטוי אופייני לצדיקות אמיתית שטבועה בנפש ובחינוך החרדיים.
החרדי לעולם אינו אדם פרטי. הוא תמיד בתפקיד. הוא תמיד מייצג. כשהוא מגייס וכשהוא משתמט, וכשהוא נותן צדקה וכשהוא מעלים מס, כשהוא מציל וכשהוא ניצול. הוא אף פעם לא חרדי יחיד, אלא חלק מקבוצה. קבוצת החרדים.
לא פעם החרדים מתרעמים על שבעיתונים משליכים את עוונו של היחיד על הציבור החרדי כולו. אלא שגם החרדי היחיד תמיד תופס את עצמו כחלק מבני התורה, מעולם הישיבות, מבני ברק מחסידות ויז'ניץ, לא משנה. לכן גמילות החסד והערבות ההדדית בתוך הקהילה החרדית מפותחות כל כך, לכן החרדי יכול להתקוטט קשות עם חרדי אחר בגלל דברים של מה בכך, אבל כלפי חוץ ינסו הם להפגין סולידריות. שלא יהיה חילול השם. מגיל אפס מלמדים את העולל הדתי כי הוא אינו אדם פרטי. הביטויים המשוגרים אל לובשי שחורים וחובשי כיפות, בנוסח "דתי ומשקר?" ו"איפה למדת לגנוב, בישיבה שלך?", רק מחזקים את ההכרה הזו. הנה, מצפים מאיתנו להיות טובים יותר.
יש דתיים ישרים ויש גם נוכלים. פגשתי חרדים ענווי ארץ ונתקלתי גם בתגרת ידם של חיות קודש שהדת היא כסות למעלליהם הרעים. המשותף לכולם הוא השבטיות הצפופה. בשמה ולמענה, הכל נעשה ונאמר. היא הדבק המחבר בין חרדי לרעהו.
הבטתי בהשתאות בפצוע, וראיתי את אחיי הדתיים והחרדים באשר הם שם, קטנים וגדולים. כן, העובדה שלא שילמנו כשעלינו לאוטובוס בדלת האחורית באמת מפריעה לנו. נהרגו שם 20 אנשים וזה מה שאתה רוצה עכשיו? לשלם חמישה שקלים לנהג? כן. קודם אני אשלם את שלי, ואחר כך המדינה ומשרד הביטחון ואגד והביטוח הלאומי ישלמו לי את שמגיע לי בגלל הפיגוע, עד לגרוש האחרון. אין קשר. וחוץ מזה, אנחנו רוצים שכולם יידעו שאנחנו מקפידים שלא לגזול ולא להתפלח לאוטובוסים, והנה אפילו לא שאלתם אנחנו מספרים לכם על זה. שתדעו שיהודי ירא שמים יש לו מוסר ומשמעת עצמית. ואולי איזה יהודי רחוק שיראה אותנו ככה מצטערים על ספק-אבק-גזל, הדברים יגעו בלבו והוא ידבק בדרך שלנו, והנה הפיגוע לא היה כלל אלא שליח של הקב"ה כדי להשיב מישהו בתשובה שלמה.
וגם חשוב לנו שיראו שאנחנו בני אדם ושכולנו יהודים וכולנו קורבנות של הטרור וכולנו ישראלים. וחשוב לנו, הדתיים והחרדים, שתראו כמה שאנחנו בסדר, ושבעזרת השם יהיה טוב, ותראו איך אנחנו מתגברים ותיקחו דוגמה, ושאגד ישלח נציג.
אני רואה את היהודי הזה שוכב פצוע וכואב, ולמרות שאני לא מכיר אותו אישית, אני מכיר אותו ואוהב אותו. ושאגד לא ישלחו אליו נציג לקחת את הכסף. הוא כבר שילם.
אורי אוירבך / סוציולוג ?
*****
ווטו1:
הסיפור טוב ויפה ועצוב אבל יש בו אבסורדיות המטילה בספק את הטוב והיפה.
הרי העסקת נציג אגד לבוא לקחת את הכסף תעלה יותר מאשר החוב?
*****
ארבעשתיםשש:
אני חושב שכוונת המצטט הייתה דווקא בכיוון הסוציולוגי, האם הציבור החרדי הוא תמיד "אנחנו" ברבים האם אין בו פרטים?
*****
אונומטופאי:
ארבעשתיםשש, לא הבנתי אותך, המאמר דווקא הדגיש את ה"יש כאלה ויש כאלה"
*****
רחוב_גאולה:
סליחה שאני מתערב אבל ההארה הערה היתה במקום
הנה
החרדי לעולם אינו אדם פרטי. הוא תמיד בתפקיד. הוא תמיד מייצג. כשהוא מגייס וכשהוא משתמט, וכשהוא נותן צדקה וכשהוא מעלים מס, כשהוא מציל וכשהוא ניצול. הוא אף פעם לא חרדי יחיד, אלא חלק מקבוצה. קבוצת החרדים.
כמובן שיש חריגים אבל גם הנוכלים והמיתחזים למיניהם עם זקן הדור על פניהם ולא תמיד עם פיאות ישתמשו בסלנג הישיבתי או החרדי או התורני כיד השם הטובה עליהם.
בזמנו הגשתי תלונה במשטרה על אדם חרדי, החוקר אמר לי שהוא פשוט השתבץ אותו חשוד דיבר על עצמו כל הזמן בלשון רבים בשביל להמעיט מערך מעשיו השליליים, זוהי אחת הסיבות שקשה למשטרה לחדור לבין השורות של החרדים לאתר פורעים ועבריינים.
*****
ווטו1:
רח"ג,
כנראה מדובר ב"חרדים לשיטתם" השמים את המגזריות לפנו האנושות,
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=559314
אך לא כל החרדים שווים בזה! יש מעט שעם כל אדיקותם פוגשים קודם ב"אדם" ורק אח"כ ב"יהודי"!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2008 14:30 |
|
| |
אחרי כל ההתנצלות שלה, שהיא אינה סוציולוגית,
היא כן נותנת הגדרה מיהו חרדי,
"אך להפנים שיש גבול לכושר
השיפוט שלך ולקבל מרות של נעלה ממך בתורה ובחוכמה, זו תמצית החרדיות כולה
על רגל אחת. מי שלא מסוגל לעמוד בכך, אכן לא יכול להיקרא חרדי. אי אפשר
להשים את הרבנים כולם בקופסא קטנה ומסודרת על המדף ולהוציא כשמתחשק לשחק
במאמינים.
סורי, זה פשוט לא עובד כך, היהדות החרדית היא עסקת "הכול כלול"
ג"א מצטרף להנ"ל
.
|
|
|
|
|
