|
|
| נשלח ב-5/11/2008 16:04 |
 |
| |
אולי זו הגדרת החרדיות החדשה, אך מי אמר שזו הגדרת היהדות?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2008 23:25 |
|
| |
אבל שאלה אחת יש לי לחברים: מה הנפקא מינא?
החרדים גדלים יותר ויותר, ולכן ברור שיש להם שוליים יותר ויותר גדולים.
גם בוורשא או ווילנא היו בכל קהילה אנשים שנראים כלפי חוץ כמו כולם אבל לא היו יראי שמים כל כך, והבנים שלהם התרחקו עוד יותר, והבנות או הנכדות התבוללו. אז הם היו חרדים או לא? שוין
תוקן על ידי עצכח ב- 07/11/2008 4:36:33
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2008 09:23 |
|
| |
אני חושבת על אדם כמו סבא שלי מצד אמא שלי. אדם שחי בליטא בזמן שהקומוניסטים שלטו בה. בזמן שאם אדם היה מלמד את ילדיו לשמור שבת או לשמור מצות או חלילה ערך ברית לבנו, העמיד את עצמו בסכנה של להשלח לסיביר ושילדיו ישלחו למוסדות של יתומים גויים. אני חושבת על האדם הזה, שקיים את יהדותו בסתר. נראה כמו גוי לכל דבר כלפי חוץ. האדם הזה היה שולח את אמא שלי בתור ילדה קטנה מחוץ לוילנא באוטובוסים עם תרנגולת חיה אל שוחט שהיה שוחט בסתר באיזה כפר מחוץ לעיר. עבירה שדינה מוות. הוא פחד לנסוע שלא יחשדו בו כי הוא פחד שעוקבים אחריו. ואמא שלי פחדה מהתרנגולת... האדם הזה שם את נפשו בכפו ובכל שנה היה נרשם בבית הכנסת המרכזי לקבל מצות (מי שהיה נרשם היה מקבל מצות, לכאורה כלפי חוץ היה חופש דת), מי שלא היה נרשם לא היה מקבל מצות. וכל מי שנרשם ידע שהוא מסמן את עצמו למוות. לא עבר יום שבו הוא לא הניח תפילין בסתר. לא עבר יום ללא תפילה בסתר. כשהגיע לארץ, הוא לא שם כיפה מעולם. היה לו את הקסקט שלו מליטא. הוא מעולם לא שמע על הכשר הבד"ץ. הוא גם לא שמע על גדולי תורה 'משלנו'.... האם האדם הזה היה נחשב לחרדי?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2008 15:42 |
|
| |
לעוף
חבל על זמנך- החרדי המדושן של היום, לעולם לא יבין, את החרדי האמיתי, שחי בחרדה מתמדת בקיום מצוות ושמירת יהדותו,
החרדיןת היום זו שייכות לקבוצת אנשים המתלבשים לפי צו האופנה המקובל בחבורתם או בחצרותיהם, על חרדה ממש, הם לא שמעו, או לא כל כך רצו לשמוע, ואת החרדה האמיתית בקיום המצוות, הם מולם לא הוו.
חוץ מזה- זה לא כבוד כל כך גדול, להקרא היום חרדי. להפך!
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2008 03:36 |
|
| |
חרדי בימנו
הוא מי שהופך את הדת למפלגה פוליטית.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2009 05:14 |
|
| |
בס"ד
יהודי חרדי אמיתי זה לא מי שלבוש כחרדי אלא מי שבאמת חרד לדבר השם ולא למשהו אחר.
ולא ע"פ החיצוניות נמדד הדבר ,אלא הקב"ה הוא בוחן לבות וכליות !!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2010 12:27 |
|
| |
ספרן, וינרוט מציב זאת כשאלה להראות שהוא "חרדי" על אף שאינו מתעלם מתרבות המערב.
ההגדרה לחרדי היא:
חרדי אמיתי:
"מי שאצלו ועשית ככל אשר יורוך" היא המצווה הכי גדולה בתורה. וכל כמה שאומרים לך על שמאל שהוא ימין באופן יותר הזוי ואתה מקיים, אתה יותר חרדי.
מנקודה זו יש גלישה לכיוון "האדם החושב" שהוא בודאות אינו חרדי, כי הוא מחפש את המציאות והמסקנות בעצמו ויכול להגיע למסקנות שונות.
הלבוש וכד' מאפיין את העשית, כי כך לובשים ה - "יורוך".
ניתן להגדיר אדם "דתי" כמי ששומר תורה ומצוות לפי השולחן ערוך (או ספר פסיקה אחר) ומקפיד על גבולות הכתובים בשולחן ערוך ללא התיחסות למצבים אקסוגניים להלכה (השקפה, חומרות נוספות וכד').
הסוגיה היא כמובן כיצד האדם הדתי מתייחס לסייג לתורה, בעניינים המתחדשים מדור לדור.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2010 13:11 |
|
| |
שרפ,
לגבי וינרוט, אכן כדבריך. אינו בא להציג את ההגדרה האולטימטיבית, אלא את אחד המאפיינים המשרתים את דבריו.
ההגדרה שאתה מציע, זכורה לי משני מקומות: מכתב של בעל ה"שם משמואל" הנספח לספרו זה, ומאמר של הרב אברהם וולף שכונס לכרך הראשון של "התקופה ובעיותה" (אצל הראשון, לא כ"כ בהגדרת החרדיות, אלא מה "עיקר היהדות" אבל הרי היינו הך...)
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2010 14:15 |
|
| |
הציטוט המלא של הדברים הוא כזה : "אני עוד שניים וחצי דברים חוץ מחרדי. אם חרדי פירושו של דבר הוא להתעלם מתרבות המערב, אז תסתכל פה בספריה שלי ותמצא את אפלטון. הוא נמצא בכל מקום שבו אני נמצא". מניתוח לשוני מדוקדק אנו למדים את הדברים הבאים:
א. ד"ר וינרוט אכן מגדיר עצמו כחרדי, אבל הוא מבהיר, 'אני עוד שניים וחצי דברים חוץ מחרדי'. הוי אומר, הוא תופס את עצם מושג הזהות תפיסה מרובדת ורב שכבתית. ניתן אפוא לדידו להיות חרדי, ובמקביל להיות עוד כמה דברים.
ב. כפי שכבר הערתם, הוא מציע את הגדרת החרדיות כ'התעלמות מתרבות המערב', בתור אפשרות בלבד. 'אם חרדי פרושו של דבר התעלמות מתרבות המערב'..
ג. 'תרבות המערב' היא כמובן מושג חמקמק למדי שניתן להתפרש בצורות שונות, ולמעשה קשה למצוא חרדי שמתעלם לחלוטין מתרבות המערב. על כן מציב ד"ר וינרוט את ההגדרה האישית שלו. תרבות המערב לדידו היא היכרות אינטימית עם אפלטון, שנמצא בספריה שלו, ויתירה מכך, 'הוא נמצא בכל מקום שבו אני נמצא'.
לסיכום: עורך הדין המלומד מתנסח באופן מורכב ואינטליגנטי, כיאה לאדם ברמתו, כך שקשה להסיק מדבריו מסקנה אופרטיבית כלשהי...
אגב, תחושת הרדיפה שהוא מבטא על רקע 'חרדיותו', נראית לי מופרכת. בכל מקרה, אין אדם נתפס על צערו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2010 14:25 |
|
| |
"אני עוד שניים וחצי דברים חוץ מחרדי "
אם הוא עוד שניים וחצי דברים חוץ מחרדי אז הוא כבר לא חרדי במובן הסוציולוגי.
אבל אם הוא התכוון לחרדי במובן של חרד לדבר ה' כמובן שאין כל סתירה בדבריו.
|
|
|
|
|
