|
|
| נשלח ב-14/1/2010 14:40 |
 |
| |
במ,
וינרוט מייצג את ה"חרדים החדשים" (אם הגדרה זו אינה לוקה בסתירה פנימית)
כתבת שגם החרדי אינו מתעלם לחלוטין מתרבות המערב. ע"ז יש להעיר שמ"מ הוא אינו תופס את תרבות המערב בהיבט ה"תרבותי" שלה, אלא המיכשורי-שימושי, וההבדל גדול וכמ"ש כבר בתחילת האשכול.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2010 15:00 |
|
| |
צענע וספרן,
ואני לא באתי לשפוט ולהגדירו מבחוץ, אלא להעמיד את דבריו ואת התפיסות המשתקפות בהם על בוריים ומתכונתם.
ספרן,
וינרוט עבר מפוניבז' לאוניברסיטת תל אביב הרבה לפני שהיה קיים מושג כזה 'חרדים חדשים', ואולי אפילו לפני החרדים הישנים (...) כפי שאנחנו מכירים אותם היום.
יעקב וינרוט הוא יליד אנסבך, גרמניה, ועל כן צריך לומר שהוא מייצג את האורתודוקסיה הגרמנית, ואולי אפשר להגדירו בהזדמנות חגיגית זו כשריד האחרון של יהדות 'תורה עם דרך ארץ'. (חרדים? לא חרדים? חדשים? ישנים? שאלות קשות, ללא ספק...)
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2010 15:17 |
|
| |
זו שרב_סיינפלד העורג אליה בכל עת, כבר התייאש מלהשיב עטרתה ליושנה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2010 23:03 |
|
| |
יש לי הגדרה חדשה (אולי) למושג חרדי.
בעבר קיבל התואר חרדי, מי שהשית את חייו על אמת מדה כלשהי של התבדלות, מלבד קיום המצוות עצמן.
כיום התואר חרדי ניתן למי שאינו מוותר או מקל הקלה כלשהי על קיום המצוות בעבור הלאומיות. ז.א. יכול להיות שהוא מקל ואוכל בהכשר רבנות לא מהדרין וכדו', ואף מסתכל לפעמים בטלויזיה ואף באופן קבוע, וייתכן גם שהוא עשה צבא. אולם כל ההקלות האלה הוא מתיר לעצמו לאו דווקא מחמת לאומיותו, וגם אין זו התרבות הפורמאלית שלו.
החרדי יכול להיות ציוני לאומי נלהב. אולם הוא לא יעשה בעבור זה שום צעד המקל על המצוות.
במלים אחרות. גם אצל החרדים נמצאו מגוון היתירים ואף דישה בעקביים. אולם ההיתר הנקרא "לאומיות", לא קיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2010 23:12 |
|
| |
במ
עשה טובה לזכרם של הרבנים הירש והילדסהיימר, שעם כל הבעיתיות שניתן היה למצוא בשיטתם העמידו דורות של יראי שמים בעלי מידה ידועה של תמימות שיש בה חן, ואל תשייך אליהם את הניהיליסט והציניקן דנן.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2010 01:39 |
|
| |
אינני מגינו ודוברו של וינרוט (יש לו כמה שהוא משלם להם בשביל זה...), ובוודאי שלא התיימרתי להכתירו כנושא הדגל של תועד"א בזמננו, ולמעשה משפט זה נכתב באירוניית מה.
בסך הכל ציינתי את העובדה ההיסטורית הפשוטה שמבחינה סוציולוגית ומשפחתית הרקע שלו מגיע משם, ושלכאורה גם המעבר שלו מפוניבז' לאוניברסיטת תל אביב משקף אוירה כזו במקומות שגדל שם, כפי שאכן שילוב כזה התקיים באורתודוקסיה הגרמנית, ושעל כן מבחינה סוציולוגית הוא לא משתייך ל 'חרדים החדשים', (אם יש דבר כזה...), אלא לרובד היסטורי קדום יותר. זה הכל.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2010 02:23 |
|
| |
הד''ר ויינרוט אינו יקה ואינו בן יקה. דמו נקי לחלוטין מכל לחלוחית של יקיות.
לידתו באנסבך הינה תולדה של הימצאות הוריו הפולנים במחנה עקורים.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2010 02:43 |
|
| |
צודק. הלכה התאוריה. כנראה שלא מספיק להסתכל בויקיפדיה ולבנות מגדלים באוויר...
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2010 08:23 |
|
| |
אבל העלתם סוגיה ששוה דיון משמעותי:
האם כיום איש תורה עם דרך ארץ לחרדי יחשב?
(וזו כבר "ויתור" על הגדרת חז"ל שדרך ארץ קדמה לתורה).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2010 08:31 |
|
| |
חרדיות היא הגדרה סוציולוגית חברתית בלבד, שהפרמטרים העיקריים שלה הם צבעם וטיבם של פריטי לבוש שונים.
ממש אין מקום לטענה שמחשבות אלו ואחרות מוציאות אותך מכלל החרדיות, שאם כך אין לדבר סוף.
(המלים 'צבעם וטיבם של פריטי לבוש', אינן נאמרות מתוך אירוניה או זלזול, אדרבה, מתוך הכרה במשמעותם וחשיבותם של אספקטים חיצוניים, ומתוך הבנה כי אכן יש בכוחם לקבוע ולהגדיר זהות).
תוקן על ידי במ ב- 22/03/2010 08:36:17
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2010 16:23 |
|
| |
במ
האם אין מאפיינים חשיבתיים חרדיים? ראה עשר עקרונות החרדיות במאמרו של בנימין בראון בגליון ארץ אחרת על החרדים.
אני חולק על אסכולת תשמ"ד בכך שנראה לי שהגדרת תיאולוגיה היא רק מדעת.
אבל גם אם נניח דלא כבראון, האם חרדי שיצהיר בקול רם שאינו שומע למרנן ורבנן הנכונים עדיין חרדי ייחשב?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 22/03/2010 16:25:37
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2010 19:38 |
|
| |
לדעתי השתייכות למגזר החרדי היא קהילתית-חזותית, היפלטות ממנו יכולה לבוא גם על רקע דתי-אמוני. לעומת זאת השתייכות למינוח "חרדי" נתונה להגדרה אישית
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2010 19:39 |
|
| |
בעל בעמיו,
בוודאי שישנם עקרונות יסוד של החרדיות, ולא התכוונתי לחלוק על כך, כל שרציתי לומר, שלא המשנה התיאורטית היא זו שקובעת בפועל השתייכות זהותית וסוציולוגית של אדם פרטי.
משל למה הדבר דומה, יש גם עקרונות יסוד של החסידות, ואפילו של כל קהילה חסידית ספציפית. האם נניח שמי שאיננו מקיים קלה כבחמורה מהתאוריה של החסידות (מהי בדיוק?), ואיננו חי את חייו באופן מלא בהתאם לעקרונותיה, לא יקרא 'חסיד'. ברור שכשאנחנו אומרים 'חסיד', אנחנו לא מתכוונים למושג החסידות המופשט (מתחסד עם קונו, נוהג לפנים משורת הדין וכו'), אלא להשתייכות חברתית, שאחד ממאפייניה בימינו למשל הוא חבישת שטריימל, השתייכות ברמה זו או אחרת לקהילה חסידית, וכיוצא בזה.
כך גם לגבי 'חרדיות'. כשאתה שואל אם אדם מסויים הוא חרדי או לא, אתה עוסק ברובד אלמנטרי של השתייכות חברתית, שמאפיין מרכזי שלה הוא הלבוש החרדי, ופרקטיקות חיצוניות נוספות. (כמו גם השאלה היותר מהותית לאיזה מוסדות חינוך אתה שולח את ילדיך). למרות שביסוד החרדיות מונחים בודאי עקרונות יסוד, אך כאמור יש להפנים הפרדה פשוטה בין תאוריה לפרקטיקה, כמו בהרבה תחומים אחרים. בין 'חרדיות' כמושג מופשט, ל'חרדי' כהגדרה לאדם פלוני.
חשיפת העקרונות העומדים בבסיסה של התנהגות קהילתית זו או אחרת היא בוודאי חשובה ומעניינת, אך בוודאי ששום חרדי איננו אמור לקרוא את המאמר ב'ארץ אחרת' כדי להתעדכן אם חרדי הוא אם לאו...
אגב, הכתבה שקישר 'ספרן' בהחלט מעניינת. ידיעה קטנה מושיטה לנו בקנה את כל השינויים והגלגולים שעבר המושג 'חרדי' בשבעים השנה האחרונות. ברור ופשוט שתנועת 'עזרא' איננה יכולה להיחשב היום חרדית בשום פרמטר שהוא.
 |
|
|
|
|
|
